ד' שצריכים להודות - בתפלת שמו"ע

ובענין (71) רופא חולים ומתיר אסורים, כיון דאתי לידן אימא בה מילתא, דכד דייקת שפיר בנוסח התפלה שתקנו לנו אנכה"ג, מצינו בסידור שבחיו הודאת כל הארבעה שצריכים להודות, בברכה שני' וכן בשאלת צרכיו בברכות אמצעיות, רק שחלוקים בסדרן. ונבאר ראשונה את סדרם באמצעיות, אשר שם מקום הבקשות ושאלת צרכיו.

הנה ברכת סלח לנו כי חטאנו כו' מתייחס להולכי מדבר, כמאמר הכתוב תעו במדבר בישימון דרך. בתורה כתי' דרכי' דרכי נועם, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה כו' (עי' לקו"ת פ' בשלח במאמר הראשון באות ב', דלשם מפרש ג"כ הג' דרכים שהאשה נקנית בהם, על תורה עבודה וגמ"ח יעו"ש), רעבים מלחמה של תורה, לכו לחמו בלחמי, גם צמאים ממימה של תורה, הוי כל צמא לכו למים, נפשם בהם תתעטף, נפשם דוקא, ועי' עוד בלקו"ת בד"ה אני לדודי, ובפ' במדבר דף ד' ע"ג בענין מדבר לגנאי, ובפ' האזינו ע"פ ימצאהו בארץ מדבר, ואח"כ ויצעקו כו', וידריכם בדרך ישרה כו' ונפש רעבה מלא טוב, ואין טוב כו'.

ברכת ראה נא בענינו כו' וגאלנו מהרה, לא קאי על גאולה הכללית אשר אנחנו מצפים שתהי' ב"ב, דבקשת גאולה הכללית אנו מבקשים בברכת תקע, ובברכת ולירושלים, ובברכת את צמח, רק קאי על בקשה גאולה פרטית לכל יחיד על כל צרה שלא תבא, ובה אני מכוון גם על גאולת נפשי, עי' בס' אשל אברהם סי' קי"ב, וזכור אני שראיתי באיזה ספר מוסמך, אשר חבוש בבית האסורים יתפלל על נפשו בברכה זו, ושכחתי באיזה ספר.

ברכת רפאנו כמשמעה (גם בקשת התרת החבוש, ורפואת החולה, יתכנו להיות על הנפש במאסר הגוף וכחותיו, כי המרו אמרי כו' ועצת עליון כו' ויכנע בעמל כו' ואח"כ ויזעקו כו' בצר להם כו' ומוסרותיהם ינתק. אשר לפי האמת בית האסורים הזה הוא צרה גדולה באין ערוך יותר מבית הסוהר הפשוט, וכן רפואה על חולי הנפש, כי חבוש וחולה כפשוטן הוא העונש, ושניהם בנפש הוא החטא, היותר רע מהעונש, וזהו ענין יפשפש במעשיו בעת העונש, למצוא את החטא, מדה כנגד מדה).

ברכת השנים, על המחי', מתייחס ליורדי הים באניות (עי' בתו"א בדרוש מים רבים כו' בפ' נח דקאי על טרדת הפרנסה), וכדאי' בעירובין ע"פ לא מעבר לים היא, לא תמצא לא בסחרנים כו', וכמו שאמר להדיא עושי מלאכה במים רבים, ובטרדות גדולות, יעלו שמים ירדו תהומות, יחוגו וינועו כשיכור. ואף שיש ג"כ ים לשבח, כמו ים החכמה, אבל מריבוי ההתחכמות ותחבולות שונות בטרדות הפרנסה, הנה כל חכמתם תתבלע, ולא נודע כי באו אל קרבנה, ונפשם ברעה תתמוגג, ואח"כ ויצעקו כו', יקם סערה לדממה כו', וישמחו כי ישתוקו, וזהו בקשת הפרנסה במנוחה ובשלוה בברכת השנים, ברך עלינו כו' ואת כל מיני תבואתה לטובה, ושבענו מטובך כו' כשנים הטובות וכו', היפך מה שהי' נפשם ברעה תתמוגג.

וזהו לפי סדר המסודר בס' תהלים, מדבר חבוש חולה ים. ונקט סדר המסוכנין יותר תחלה, כמ"ש התוס' בהרואה דנ"ד ד"ה ארבעה.

ובברכה שני', ברכת ההודאה והשבח, הנה מכלכל חיים בחסד הוא כנגד יורדי הים, והוא הודאת המחי' והכלכלה בחסד ובמנוחה, ולא בסערת וזעף הים.

מחי' מתים ברחמים רבים, סומך נופלים הוא כנגד הולכי מדבר, וכנגד ברכת סלח לנו כי חטאנו המבואר לעיל באריכות, כדאי' בזהר מאן דנפל מדרגי' איקרי מית, וסליחת העוונות זהו מחי' מתים וסומך נופלים (ואולי כפל הענין שייך להכפל דברכת סלח לנו כי חטאנו מחל לנו כי פשענו), ורשעים בחייהם כו' כמשנ"ת באשל אברהם סי' קי"ב, ובשוב רשע מדרכו (וה' יסלח לו) וחי'. ותחיית המתים הנ"ל הוא ע"י רחמים מדתו של יעקב.

(ובלקו"ת פ' חוקת דס"א ע"ג בד"ה והזה הטהור כו', דטמא מת צריך הזאה שלישי ושביעי לטהרתו, הוא רמז ליעקב ודוד הנמנים שלישי ושביעי בסדר האושפיזין, ונק' בלשון המקובלים בשם תפארת (או רחמים) ומלכות. ולכן יעקב אבינו לא מת, וגם דוד מלך ישראל חי וקיים עכ"ל בקיצור הנצרך לענינינו יעו"ש, ודוד הוא הגבר הוקם על, שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקן כו', גם על הוא עול תורה ועול תשובה בע"ז ובמ"ק).

ואח"כ רופא חולים ואח"כ מתיר אסורים, זהו לפי הסדר כמו שאמר ר"י אמר רב בגמ', ים מדבר חולה חבוש, ונקט היותר מצוי בתחלה.


(71)) מהעתקת הר"ש ראזענבוים, שרשם בראשה: העתק מכתב דודי ז"ל, שכתבו בעת שישב בבית האסורים, להרב מוה"ר יהודא ליב ז"ל משכיל איתן. ותחילת המכתב חסר אצלי.

(71)) מהעתקת הר"ש ראזענבוים, שרשם בראשה: העתק מכתב דודי ז"ל, שכתבו בעת שישב בבית האסורים, להרב מוה"ר יהודא ליב ז"ל משכיל איתן. ותחילת המכתב חסר אצלי.