צוה או צוה בברכת מילה

ב"ה

למען כבוד הרב הגדול סוע"ה, משכיל על דבר אמת, כולו אומר כבוד כו' מוהר"ר צבי טיעטץ (74) נ"י דומ"צ עדת ישורון בק"ק אינאווראצלאוו

האירה מכבודו נגד עיני, אמרותיו אמרות טהורות, בענין נוסח ברכת המילה, מה שהעלה כתר"ה לומר צוה בחירק שהוא לשון עבר בנסתר, ולדעת מעלכת"ר הסכימו רוב הפוסקים, הן המה אשר הביא כת"ר בדבריו, הרמב"ם פ"ג ה"ג, ובאבודרהם הלכות ברכות שער ט' משמע כן לפי גרסתינו שאין אומרים "לעד", וגם אין אומרים "כצוית לקדושים".

הנה כל המאמר אינו אלא לשון קבלת שכר, להציל ידידות שארנו משחת, מגיהנם, שכל מי שהוא מהול אינו נכנס לגיהנם דכתי' (זכרי' ט' י"א) גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור וגו' (לשון רש"י בשבת קלז:) חוץ ממי כו' (ע' ערובין די"ט.).

והנה גם מהרש"א בחדא"ג בשבת שם כתב ג"כ בפירוש, וע"כ בשכר זאת צוה הקב"ה לאברהם להציל כו' כמ"ש בפ' עושין פסין שאברהם יושב על פתחו של גיהנם ומסיק משם כו'. גם בהגהת יעב"ץ שם וז"ל, נקוד מלת צוה בחירק תחת הצד"י, ומוסגר שם [דלא כהש"ך ביו"ד סי' רס"ה סק"ה, וכ"ה בסידור ר"ע גאון ובבעל העיטור הלכות מילה בשם ר"ה גאון]. גם כתוב על הגליון בגמ' בזה"ל, הגמ"ו יעב"ץ ניקד צוה בחירק. גם בפתחי תשובה ליו"ד סי' רס"ה סק"ד הביא ג"כ בשם שאילת יעב"ץ ח"א סי' קמ"ו צוה בחירק וקמץ, דלא כש"ך עכ"ל. ומה שהובא בהגהת יעב"ץ בשם בעל העיטור, זהו לשונו של בעהע"ט, ושמעינן דאיתשל מרב האי גאון אם צוה או צוה, והשיב צוה בחירק וקמץ, ולא בפתח וצירי עכ"ל.

וזה טוב עשה כת"ר מה שבקש להשמיט מן וחוץ מזה עד בה' הקריאה, כי הגם שאפשר לומר כאשר כתב במכתבו הגלוי כי תיבת נא תשמש במקום ה' הקריאה, וה' של האל הגדול כו' הוא ה' הידיעה, אבל לאו כ"ע דייקני נינהו, ואין יודעים לחלק בין ה' הידיעה לה' הקריאה.

ויש לבע"ד לחלוק ולומר היפך הדברים, כי גבי תפלה מצינו בלא ה', כמו יצעק משה (בפ' בהעלותך) ות"א וצלי לשון תפלה, וכתוב שם אל נא כו' בלא ה'. ועל יסוד זה קבעו בסליחות ג"כ בלשון זה, אל נא רפא נא תחלואי גפן פורי'. וגבי לשון שבח מצינו בה', האל בתעצומות כו', וכן בג"ר של תפלה שהוא סי' שבחיו ית' (כמארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו ש"מ ואח"כ יתפלל) מצינו האל הגדול כו' ב"ה. והוא נלקח מפסוק (דברים י' יז) האל הגדול כו' אשר לא ישא פנים.

וגם המדקדקים לא כולם מסכימים על הוראת ה' הקריאה (וואקאטיף) בלה"ק, כמ"ש הראב"ע על ה' הקהל (במדבר טו טו), וסיים כי הוא ה' הידיעה, וסי' הקריאה איננו (פי' איננו בלה"ק).

גם השמטתי מ"ש כת"ר בסוף דברי מכתבו וז"ל, וגם מה שתי' הש"ך לפי שיטתו שכן הוא נוסח הברכות והתפלות בכמה מקומות, לא זכיתי להבין, כי לעולם קדמה הקריאה לנסתר כמו בברכות ברוך אתה כו' אשר קדשנו כו' קדמה מלת מלך העולם לנסתר משא"כ בברכה דילן, עכ"ל כת"ר.

הנה לפענ"ד דברי הש"ך בזה לפי שיטתו נכונים הם, עד"מ בברכת המצות, ברוך אתה הוא לנוכח, אשר קדשנו במצותיו וצונו כו' הוא נסתר, וכן בברכות שבח והודאה, ברוך אתה לנוכח יוצר אור כו' הוא נסתר, וכן אשר בדברו מעריב ערבים וכן גאל ישראל, ברוך אתה כו' שהחיינו וקיימנו, ואין אנו אומרים שהחייתנו וקיימתנו, וכן בכל ברכות הנהנין ברוך אתה לנוכח המוציא לחם או שהכל נהי' בדברו נסתר. ותיבות מלך העולם שבינתיים אין בהם משמעות נוכח ונסתר כלל.

וכן בברכה דילן לפי שיטתו צוה הוא לנוכח, למען בריתו אשר שם הוא נסתר, ותיבות שבינתיים, להציל ידידות שארנו משחת אין בהם שייכות לנוכח ונסתר.

רק זה יש לדייק לכאורה בדברי הש"ך, דבשלמא אי אמרינן צוה בחירק, יהי' נטבע ברכה זו כמו שאר ברכות, בתחלה ברוך אתה לנוכח, ואשר קדש כו' בשארו שם כו' חתם, צוה, בריתו אשר שם הכל בלשון נסתר, רק סיום הברכה, כבכל ברכות אחרות ארוכות החותמות בברוך, חוזר לומר בנוכח ברוך אתה. כמו בברכת אשר בדברו מעריב ערבים, דמתחלה ברוך אתה לנוכח, ואח"כ כל הברכה בלשון נסתר, וחותמת ג"כ ברוך אתה לנוכח. אבל לפי דברי הש"ך יהי' הפתיחה לנוכח ואח"כ אשר קדש כו' נסתר. צוה חוזר לנוכח, למען בריתו אשר שם, נסתר.

אבל גם כה"ג מצינו בברכת יוצר אור, אשר כמה פעמים מתחלף הלשון מנוכח לנסתר ומנסתר לנוכח, ועד"ז נמצא הרבה גם במזמורי תהלים, עד"מ במזמור כ"ה, לדוד אליך כו' אשר יש דברי שבח וגם תפלה ובקשה, הנה ז' פסוקים הראשונים כולם ל' נוכח, ואח"כ פסוק ח' ט' י' לשון נסתר, פי"א נוכח, י"ב י"ד ט"ו נסתר, ומפסוק ט"ז ואילך הכל בלשון נוכח.

גם לא הבנתי כוונת כת"ר במ"ש כי לעולם קדמה הקריאה לנסתר, הלא נהפוך הוא, כי אחר הקריאה בהכרח שיבא לשון נוכח, כמו בפסוק הקהל כו' ובצפני' ב' א' ומלאכי ג' ט', בכולם מדבר אחר תיבת הקריאה לנוכח, או בפסוק זה או בפסוקים שלאחר זה.

לזאת מאחר שהשמטנו כל ענין סי' הקריאה כבקשתו, בחרנו להשמיט גם את זה.

הנני המסדר ומכין דברי חכמים להדפסה, מתגורר בבית הרב הגאון נ"י המו"ל, פה בערלין

אברהם חיים ראזינבוים


(74)) מחבר פי' "זכרון יהודה" על איכה (קראטאשין תרמ"א).

(74)) מחבר פי' "זכרון יהודה" על איכה (קראטאשין תרמ"א).