פעלים נגזרים משמות

... התיבה (75) כמו אוכל אוכל כן מושל מושל).

(יום א' (76) הייתי סנדק על ב"מ אצל בת אחי מ' זלמן נ"י, יום ב' הייתי טרוד בחלוקת הגורלות, ולא הי' לי פנאי).

יום ג', משני מיני השמות האלה פעל ופעל, יש מהם אשר נגזר גם פעלים, ויש מהם הנשארים רק בשמות, כמו בשר, זהב, בקר, לא נגזר מהם שום פעולה, לאמר בשרתי, זהבתי, בקרתי, או בשרת כו', לא כן משל, דבר, ישר, וכדומה, נגזר מהם גם פעלים, כמו ומשל אל בית המרי (יחזקאל כ"ד) ימשל לאמר (שם ט"ז) ימשלו אותו (שם כ"ג). גם מבנין נפעל נמשל כבהמות, אלינו נמשלת (ישעי' י"ד) ונמשלתי עם יורדי כו'. כן מבנין התפעל ואתמשל כעפר ואפר (איוב ל). דבר דברתי דברת וכדומה, ישר, כל פקודי כל ישרתי, המישרים אורחותיו, יישר אורחותיך, ישרו בערבה, והדורים אישר.

והשמות הבאים במשקל פעל כמעט כולם יוצאים לפעלם, יושר הישר לפני דרכך, ועפעפיך יישירו מלשון הפעיל או מפעיל, להגיד לאדם ישרו נגזר מתיבת יושר (ישרו אינו שייך לפעלים רק שם דבר יושר וכינויו, כמו מן עושר אוזן, קדש, עשרו, אזנו, קדשו), אוזן, האזינו, והאזנת, יאזין.

ויש שמות נגזרים מן פעלים, משכן מן ושכנתי, מזבח מן וזבחתי, מאכל, ממשלה, מישור.

נמצא כי תיבת יישר אורחותיך נלקח מן תיבת ישר, כמו מן דבר ידבר, מן משל ימשל, הלא ממשל משלים הוא (יחזקאל כא), כן יאמר מן ישר יישר. ותיבת יישירו נלקח מן תיבת יושר, כמו מן אוזן יאזינו, מן עשר ברכת ה' היא תעשיר, ומריש ומעשיר, מן מושל ימשיל כמו תמשילהו במעשי ידיך.

רק בדרך כלל הנקודות משתנות מאד, גם במשקלים הדומים זל"ז, ונלאו כל בעלי הדקדוק למצוא כללים מונחים על השתנותם, אף כי הרבה מן המדקדקים האחרונים הוסיפו כללים חדשים, אך אינם מספיקים על כל התיבות הנמצאים בכתבי הקודש, והעיקר על הנקודות והוכרחו לכנות...


(75)) חצי עמוד הראשון חסר. וכן לקמן במקום שנסמן "...", וא"כ יש כאן ג' חצאי עמודים.

(76)) ר"ל שהתחיל את כתיבת המכתב לפני הש"ק, והי' בדעתו להמשיכו ביום א', אלא שמחמת הטעמים המבוארים כאן המשיכו רק ביום ג'.

(75)) חצי עמוד הראשון חסר. וכן לקמן במקום שנסמן "...", וא"כ יש כאן ג' חצאי עמודים.

(76)) ר"ל שהתחיל את כתיבת המכתב לפני הש"ק, והי' בדעתו להמשיכו ביום א', אלא שמחמת הטעמים המבוארים כאן המשיכו רק ביום ג'.