עמוד - קום לנקבה

... נו"ן נפעל הנקוד חיריק, ומה שפרש"י (78) וכן ת"י כסנין איני מבין, מה שייך כסנין למוקד, ושני הפירושים על פת הבאה בכסנין אינם סובלים ענין מוקד, ואולי הטיגון קרוב למוקד.

ועוד בה שלישיה, למלאות חלקת היריעה.

בשופטים ד' כ' עמוד פתח האוהל, פרש"י זרזי עצמך בדבר, ויש פותרין עמוד כמו לעמוד, פי' לפירושו, דקשה לרש"י דהול"ל עמדי ציווי לנקבה, לכן מפרש זרזי עצמך בדבר (כזכר, דנשים עצלניות הן), ע"ד ואת תדבר תשש כחו כנקבה, ויש פותרים עמוד כמו לעמוד, פי' עמוד הוא מקור (בל"א שטיין) ופירושו כמו לעמוד, ומקור הוא שוה לזכר ולנקבה (עי' פרש"י ש"א א' ט' ע"פ אחרי אכלה ואחרי שתה).

וי"ל כי השני פי' אי' בגמ' ברכות ד"ד: ע"פ נפלה כו', דפי' הראשון מתיבת קום הוא מקור כמו לקום, ואינו רוצה לפרש כמו במערבא לשון ציווי דא"כ הול"ל קומי, ובמערבא מתרצי (תיבת מתרצי מדויק עפ"ז) קום לשון ציווי לנקבה בלשון זכר, זרזי עצמך בדבר כפי' הראשון דרש"י גבי עמוד (ועי' בלקו"ת בד"ה עוד ביאור יונתי בשם הרמ"ז פ' תשא), ובזהר מפרש לא תוסיף קום, למעליותא, פי' לא תוסיף לקום מעצמה רק ביום ההוא אקים כו' ויהי' קימה מעלייתא, ואולי שייכים הדברים למאחז"ל בעתה אחישנה כו' זכו אחישנה. יתן ה' שיהי' אחישנה, ועינינו תחזינה.

הנני ידידך דו"ש ושלום כל אשר אתך

אברהם חיים


(78)) יהושע ט, ה: נקדים, ארשי"ץ בלע"ז, ל' מוקד וכן תרגמו יותנן כסנין.

(78)) יהושע ט, ה: נקדים, ארשי"ץ בלע"ז, ל' מוקד וכן תרגמו יותנן כסנין.