תערוכה ב
תערוכת חב"ד בעולם
וגדולי התורה והחסידות

מיום השלישי ר"ח סיון
עד אחרי יום הש"ק
יום ההילולא ג' תמוז ה'תשנ"ה

*

מוצגים בה
חפצים ספרים וכתבי-יד, ציורים ותמונות
הקשורים למרכזי חב"ד בעולם
בתקופת תחלת הנשיאות של הרבי
ולכל אחד מאדמו"רי חב"ד


ב"ה

פתיחה

יום ג' ר"ח סיון ה'תשנ"ה

לקראת בא יום הגדול והקדוש הוא יום השלישי בתמוז, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ (על פי לשון אגרות קודש ח"ד אגרת תתפד, ראש חודש שבט ה'תשי"א), נפתחת בזה התערוכה השניה של "ספריית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש".

התערוכה מוקדשת הפעם לרבי, לאדמו"רי חב"ד, גדולי ישראל, גדולי החסידות, גדולי חכמי הספרדים, ולתולדות "חב"ד בעולם".

מוצגים בה פריטים הקשורים לפעילות חב"ד בעולם:

תמונות, מכתבים ורשימות, מודעות שלטים ושאר חפצים הקשורים לפעילות חב"ד ברחבי תבל, חב"ד ברוסיא, חב"ד בארץ הקודש; חב"ד באירופה; חב"ד בארצות הברית, וחב"ד בעולם.

מודגשת בעיקר, תקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וראשית תקופת הנשיאות של הרבי, שבה התפשטה הפעילות של חב"ד בכל פנה ברחבי תבל.

את הפעילות הזאת של "חב"ד בעולם" בראשית דרכה, משתדלים אנו להציג בתערוכה הזאת, בעיקר על פי תמונות שנשלחו בשעתו לרבי, בצירוף לדו"חות הפעילות המסועפת, קטעי עתונות, מודעות עבור בני המקום וכיו"ב.

כל אלו, מתוך האוסף האדיר והנדיר שנאסף על ידי אדמו"רי חב"ד, ושמור בגנזי "ספריית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש".

הרשימה שלפנינו יכולה לשמש גם סקירה של תולדות חב"ד על רגל אחת.

א) חב"ד ברוסיא

מדף העליון:

בדורות הראשונים היה עיקר מושבה של תנועת חסידות חב"ד ברחבי רוסיה הלבנה, וקבוצות קטנות יותר במדינות הסמוכות, בליטא אוקראינה פולין וגליציה.

מרכזה של התנועה היה במקום מושבו של הרבי, בעיירות לאזני, לאדי וליובאוויטש, ואחר כך בעיירות רוסטוב ולנינגרד. לשם היו באים החסידים אל הרבי, ולפעמים היה הרבי נוסע לעיירות להתראות עם החסידים, לחזור לפניהם דא"ח ולקבלם ליחידות.

בשנת תרנ"ז יסד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את הישיבה "תומכי תמימים ליובאוויטש", שבמשך השנים היו לה עשרות מחלקות בעיירות שונות ברחבי רוסיה. בתחלה, באופן גלוי, ואחרי ריבוי הגזירות של השלטון הקומוניסטי ירדו למחתרת.

בכל התקופה הזאת, נמנעו חסידי חב"ד מלהצטלם, ומעטים הן התמונות של אנשי חב"ד, ושל פעילות חב"ד והישיבות, באותה תקופה. מה שנשאר לפליטה מהתקופה הזאת הן ניירות המכתבים, עלונים וכיו"ב. כמה מהן מוצגים בארון ראוה זה, במדף העליון.

מדף השני:

בקיץ תרצ"ג התחיל הנוהג של אנ"ש ברוסיה, שכל חסיד שולח תמונתו לרבי. נוהג זה התחיל שנים אחדות אחרי שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נאלץ לעזוב את רוסיה והתיישב בריגא, ואנ"ש ברוסיה התחילו לסבול רדיפות נוראות ברוסיה. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כתב אז מכתב כללי לאנ"ש ברוסיה (אגרות קודש שלו ח"ב אגרת תרלג):

בקראי שמותיהם למשפחותיהם הוא לי לעונג גדול לראות פניהם וב"ב, גם בתמונות יהי' לי לשמחה, כי האהבה רבה לא תשבע.

אחדות מתמונות אלו מוצגות בארון הזה, במדף השני; תמונות של חסידים הנלחמים על יהדותם, תמימים הלומדים במחתרת, ואנ"ש המחפשים דרך איך לברוח מהגיהנום ששמו רוסיה.

מדף השלישי:

סוף כל סוף עזר השי"ת, ועם תום מלחמת העולם השניה, הצליחה קבוצה גדולה של כאלף איש מאנ"ש להבריח את הגבול, בשנים תש"ו-ז, ולהגיע לאירופה המשוחררת מהנאצים ימ"ש. שוב ביקש הרבי שישלחו לו החסידים הפליטים את תמונותיהם.

חלק מתמונות אלו מוצגות בארון הזה, במדף השלישי.

מדף הרביעי:

בתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה, ועד לתקופת היציאה הגדולה של היהודים מרוסיה, משנת תשכ"ו ואילך, ניתק כמעט הקשר בין אנ"ש שמאחורי מסך הברזל ובין אנ"ש שמחוץ לרוסיה.

הקשר עם אנ"ש ברוסיה בתקופה הזאת היה בעיקר על ידי השלוחים הסודיים שהרבי היה שולח לרוסיה. עבודת חב"ד ברוסיא בשנים האלו היתה מחתרתית, ומובן שתמונות פחדו לקחת אתם בשנים ההם. וגם מודעות ופרסומים לא הדפיסו בשנים אלו.

את זאת התחילו בעיקר בתקופה שאחרי שנת תשכ"ו. חלק מהתמונות האלו מוצגות בארון הזה, מדף הרביעי.

ב) חב"ד בארץ הקודש

מדף העליון:

הישוב של חב"ד בארץ-הקודש התחיל כבר בימי כ"ק אדמו"ר הזקן, מייסד תנועת חב"ד. בתחלה היו בצפת ובטבריה, ואחר כך ייסד כ"ק אדמו"ר האמצעי את הישוב החב"די בחברון, ובמשך השנים התחיל להתייסד מרכז חב"די גם בירושלים.

בשנת תער"ב ייסד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את הישיבה תורת-אמת בחברון, ושלח אליה משפיע מיוחד עם כמה מבחירי התלמידים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. הישיבה נסגרה בתקופת הגירושים של מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תרפ"ב פתח אותה מחדש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בירושלים. שם היא מתקיימת עד היום הזה.

סניף של הישיבה הזאת נפתחה אז גם ביפו.

כמה מתמונות הישיבה תורת אמת, בירושלים וביפו, מוצגות בארון הזה, במדף העליון.

מדף השני:

בשנים תרצ"ג-תרצ"ח, הצליחו משפחות רבות מאנ"ש לעזוב את רוסיה ולעלות לארה"ק. הם התיישבו בעיקר בתל-אביב, ושם יסדו חדר וישיבה "תומכי תמימים ליובאוויטש".

אמנם עיקר עליית החסידים לארה"ק היתה בשנת תש"ט, כאשר חלק ניכר מהקבוצה שיצאה מרוסיה בשנים תש"ו-ז, הגיעו לארה"ק אחרי גלגולים רבים באירופה.

באותה שעה עברו תלמידי האולם של הישיבה מתל-אביב ללוד, ששם התיישבו כמה משפחות מאנ"ש, ופתחו בה את הישיבה.

מוצגות בארון הזה, במדף השני, כמה תמונות מראשית תקופת הישיבה בלוד.

מדף השלישי:

חלק הארי מאנ"ש שעלו לארה"ק בשנת תש"ט, התיישב בכפר חב"ד, שנוסד אז. כפר זה התחיל עם 70 משפחות שהתיישבו בו, בבתי הערבים הנטושים. ובמשך הזמן הלך והתפתח עד שהפך להיות מרכזה של חב"ד בארה"ק.

במדף השלישי של הארון הזה מוצגות תמונות מהתקופה הראשונה של כפר חב"ד והמוסדות והפעילות אשר היו בו.

מדף הרביעי:

מיד בתקופה הראשונה של הנשיאות של הרבי, התחיל להמריץ את אנ"ש שעלו לארה"ק להשקיע את עצמם בעבודת החנוך, בפתיחת רשת חנוך מיוחדת בשם "אהלי יוסף יצחק", עם סניפים ומחלקות בעיירות רבות בארה"ק, בעיקר בעיירות של עולים חדשים.

במדף הרביעי של הארון הזה מוצגות אחדות מהתמונות של המחלקות האלו.

ג) חב"ד באירופה

מדף העליון:

התפשטותה של חב"ד במדינות אירופה התחילה אחרי הפרעות ברוסיה, מתחיל משנת תר"מ ואילך.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, התרבו מרכזי חב"ד במדינות שנות באירופה, ובעיקר אחרי עליית הקומוניסטים לשלטון ברוסיה, כשהתרבו הגזירות והרדיפות על הדת, התרבו החסידים שהבריחו את הגבול והתיישבו במדינות שונות באירופה.

בווארשא נוסדה הישיבה תומכי תמימים בשנת תרפ"א, ובמשך 19 השנים הבאות הלכה והתפשטה ל-10 סניפים ברחבי פולין, עד אשר עלה עליה הכורת, בימי השואה.

במדף העליון של הארון הזה מוצגים תמונות של מחלקות הישיבה בפולין בתקופה הזאת.

מדף השני:

עיקר התפשטות מרכזי חב"ד באירופה התחיל אחרי היציאה הגדולה של אנ"ש מרוסיה, אחרי מלחמת העולם השניה, בשנים תש"ו-ז.

כמה מאות משפחות יצאו אז בבת אחת מרוסיה, בתחלה התיישבו במחנות הפליטים בפאקינג שבאשכנז, בשטייער שבאוסטריה ועוד, ומיד יסדו שם ישיבות עבור התלמידים הניצולים.

במדף השני של הארון הזה מוצגים תמונות של הישיבה בפאקינג על מחלקותיה.

מדף השלישי:

בשנת תש"ח נאספו רובם לפריז, ומשם נפוצו על פני כל הארץ.

מיד בבואם לפריז, יסדו שם ישיבת "תומכי-תמימים" בברינוא, ובית ספר "בית-רבקה" ביער, הסמוכות לפריז. ישיבה ובית ספר אלו, הולכים ומתרחבים עד עצם היום הזה.

במדף השלישי של הארון הזה מוצגים תמונות אחדות ממוסדות אלו בראשית דרכם בשנים הראשונות.

מדף הרביעי:

מיד בשנת תש"ח נשלח הרה"ח ר' בנציון שם-טוב לנהל מוסדות חנוך חב"ד באנגליה. אחרי עבודה מוצלחת של כעשר שנים, נשלח חתנו הרה"ח ר' נחמן שי' סודאק לעזור לחותנו בניהול המוסדות באנגליה.

במדף הרביעי של הארון הזה מוצגות תמונות מהפעילות הזאת באנגליה, בתקופתה הראשונה.

ד) חב"ד בארה"ב וקנדה

מדף העליון:

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, נאלץ לעזוב את רוסיה בראשית שנת תרפ"ח. ישב כמה שנים בריגא, ובקיץ תרצ"ג עבר לגור בווארשא, ואחר כך באטוואצק.

בחורף ת"ש, ניצל בנס מווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ"ש, והגיע לארה"ב. שם גר בעשר שנותיו האחרונות ת"ש-תש"י.

במשך השנים האלו יסד את הישיבה המרכזית תומכי תמימים בניויארק, הישיבה תומכי תמימים במונטריאל, וכן יסד מחלקות "אחי תמימים" לבנים, ו"בית-רבקה" לבנות", בשלוש-עשרה עיירות ברחבי ארה"ב.

במדף העליון של הארון הזה, מוצגות תמונות של המוסדות בשנים האלו ת"ש- תש"י.

מדף השני:

מיד עם הגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לארה"ב, פתח קרן מיוחדת "פדיון שבויים", להצלת התמימים ואנ"ש מאירופה הכבושה.

קבוצה של יותר משלושים תלמידים נשלחו דרך רוסיה, יפאן ושאנגהיי, וחלק מהם הגיע בראשית שנת תש"ב למונטריאל, ומיד יסד שם ישיבת תומכי תמימים, שהתחילה עם התלמידים הניצולים, ובמשך הזמן נהיו התלמידים האלו ראשי הישיבה ומנהליה. הישיבה משגשגת עד היום בהצלחה רבה.

במדף השני של הארון הזה מוצגות תמונות של התקופה הראשונה של הישיבה, שנשלחו בשעתו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

מדף השלישי והרביעי:

מיד עם קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התחיל לשלוח שלוחים, לפתוח מרכזי חב"ד בכל מדינה ועיר האפשרית ברחבי תבל.

השלוחים בשנים הראשונות היו אברכים מצויינים מבין יוצאי רוסיה, או אברכים שזה עתה גמרו חוק לימודם בישיבת תומכי תמימים, ומיד תקופה קצרה אחרי נישואיהם נשלחו לייסד בתי חינוך בעיירות ומדינות הנידחות ברחבי תבל.

כך נשלחו בעשור הראשון של הנשיאות תש"י-תש"כ, שלוחים מיוחדים לייסד מרכזי חב"ד במדינות ועיירות שונות ברחבי ארה"ב, בעיירות שונות במרוקו, תוניס ושאר מדינות אפריקה הצפונית והדרומית, בעיירות שונות באיטליה, אנגליה ושאר מדינות אירופה, ברזיל, ארגנטינה ושאר מדינות אמריקה הדרומית, באוסטרליה, במזרח הרחוק, ובעיירות רבות בארה"ק.

המשימה הראשונה של השליח היתה לייסד מוסדות חנוך ברוח התורה עבור הנוער המקומי, לאחד ולארגן את העסקנים המקומיים בביסוס והרחבת מוסדות הדת במקום, וכל הקשור להעמדת הדת על תילה במקומות נידחים אלה.

במדף השלישי והרביעי של הארון הזה, מוצגות תמונות של פעילות השלוחים הראשונים אשר בעשור הראשון לנשיאות הרבי.

ה) חב"ד בתפוצות

מדף העליון:

נזכר לעיל שבשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נשלחו שלוחים למדינות רבות ברחבי תבל. דגש מיוחד הושם אז על מדינות צפון אפריקה, ובמיוחד במדינת מרוקו, לשם נשלחו כמה שלוחים שפתחו שם רשת מוסדות חנוך בשם "אהלי-יוסף-יצחק" בעיירות שונות במרוקו.

במדף העליון של הארון הזה מוצגות תמונות של הרשת הזו, בעיירות שונות במרוקו.

מדף השני:

כמה משפחות מאנ"ש, מבין יוצאי רוסיה בשנים תש"ו-ז, התיישבו באוסטרליה כבר בשנת תש"ט. הרבי הורה להם לפתוח מיד מוסדות חנוך, ובמשך הזמן שלח אליהם כמה שלוחים מנ.י. לחזק את העבודה הזאת.

במדף השני של הארון הזה, מוצגות תמונות של המוסדות האלו, בתקופתן הראשונה.

מדף השלישי והרביעי:

במדף השלישי מוצגות תמונות מראשית הפעילות במדינות אמריקה הדרומית, ובמדף הרביעי, תמונות מראשית הפעילות במדינת אפריקה הדרומית.

ו) אדמו"רי חב"ד

כל זאת כמובן בנוסף ל"יסוד" שחייב להימצא בתערוכה: חפצים , כתבים, ספרים, תמונות וציורים הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד.

ז) חסידות הכללית

ארון ראוה מיוחד מציג, תמונות וציורים, מכתבים וחפצים של אדמו"רי החסידות הכללית במשך הדורות.

ח) גדולי ישראל

ארון ראוה מיוחד מציג, תמונות וציורים, מכתבים וחפצים של גדולי ישראל במשך הדורות, בין אלו שבחוג האשכנזי ובין משל חכמי הדורות בחוג הספרדי.

ט) חכמי צפון אפריקה

ארון ראוה מיוחד מציג, מכתבים, שטרות, פסקי-דינים חותמות וחפצים של חכמי הדורות במדינות צפון אפריקה.

י) ספריית חב"ד

שלחן ראוה מיוחד מציג ספרים וכתבי-יד, כתובות מודעות וחפצים עתיקים ונדירים שבספריה.

*

בפנה מיוחדת באולם התערוכות, יוכל המבקר לראות גם את קטלוג הספרים של הספריה, על גבי מחשב, בו רשומים כמאתיים אלף ספרים. רובם עתיקים ויקרי ערך.

אולם הקריאה של הספריה נמצא אף הוא באותה קומה של התערוכה, ופתוח לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים בלבד.