תערוכה ד
תערוכת רבותינו נשיאינו

חפצי קודש, כתבי-יד-קודש, ספרי קודש
ציורי ותמונות רבותינו נשיאינו

ח"י אלול ה'תשנ"ו – כ"ב שבט ה'תשנ"ז

ב"ה

פתיחה

לקראת ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעל-שם-טוב וכ"ק אדמו"ר הזקן, מייסדי החסידות הכללית וחסידות חב"ד, נפתחה תערוכת רבותינו שב"ספריית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש".

בתערוכה הרביעית הזאת מוצגים ספרי רבותינו בהוצאתם הראשונה, כתבי-יד-קדשם והעתקות מתורותם, חפצי קודש, ציורי ותמונות פני קודש רבותינו נשיאינו השמורים בגנזי הספרייה.

יותר ממאתים פריטים מוצגים בתערוכה. מכל אדמו"ר משתדלים להציג: דפוס הראשון של ספריהם, כתבי-יד-קדשם, חפצים תמונות וציורים שלהם. כל פריט מסומן במספר, ומתואר לפי המספר הזה בקטלוג המיוחד של התערוכה.

הבעש"ט

לקוטי תורותיו של הבעל-שם-טוב לא נדפסו במשך ימי חייו (תנ"ח-תק"כ), וגם לא במשך שלשים השנים הבאות.

הדפסתם התחילה בשנת תקנ"ב, ונדפסו אז בזה אחר זה ארבעה ספרים בשלוש שנים. שנים מהם מוצגים בתערוכה, בהוצאתם הראשונה:

  1. לקוטים יקרים, לבוב תקנ"ב.

כתר שם טוב, זאלקווא תקנ"ד.

השנים האחרים הם:

צוואת הריב"ש, [זולקווא] תקנ"ג.

דרכי ישרים - הנהגות ישרות [זולקווא תקנ"ד].

כל אחד מהספרים הנזכרים נדפסו בהוצאות רבות במשך השנים. שנים מהם נדפסו מחדש על ידי קה"ת, במהדורה חדשה ומתוקנת, עם הוספות והשוואות, הערות ומפתחות. שניהם מוצגים בתערוכה:

כתר שם טוב, קה"ת תשמ"ז.

צוואת הריב"ש, קה"ת תשנ"א.

גם בכתבי-יד יש העתקות מלקוטי התורות וההנהגות האלו. כמה מהם מוצגים בתערוכה:

כתב-יד 635, העתק "הנהגות ישרות" ועוד.

כתב-יד 252, העתק "הנהגות ישרות" ועוד.

פירוש למזמור קז שבתהלים, בכת"י 148.

הפירוש הזה נדפס כמה פעמים, ובאחרונה בס' תהלים ע"פ נועם אלימלך, נ.י. תשנ"ו, על פי כת"י אלו, ועמ"ש בזה שם עמ' תנח.

הפירוש מועתק אף בכת"י 104 מג, ב. 549 בתחלתו. 2063.

כוונת המקוה, וסדר נטילת ידים למי שאין לו מקוה, בכת"י 790.

נדפסו כמה פעמים, ובאחרונה בס' בעל שם טוב, פר' יתרו סי"ב וס"כ, וש"נ.

כוונות המקוה מועתקות אף בכת"י 549 בתחלתו.

כוונות נוספות מהבעש"ט למקוה נדפסו בכ"מ, ובאחרונה בהוספות לסידור עם דא"ח, קה"ת תשמ"ו, ה[שטו], וש"נ.

פי' למשנה ראה את המציאה, בכת"י 251.

הפירוש מועתק אף בכת"י 570 קד, ב.

קבלות מהבעש"ט, בכת"י 239.

*

בנוסף לתורות והנהגות הבעל שם טוב, שנדפסו כאמור בכמה ליקוטים, נאספו גם סיפוריו בספר "שבחי הבעש"ט".

הספר נדפס בראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ה, על ידי המדפיס החסיד ר' ישראל יפה, תלמידו של רבינו הזקן.

בהקדמתו כותב המדפיס שסידר את הספר הזה על פי הדברים אשר שמע מאת רבו הנ"ל.

מיד באותה שנה ושלאחריה נדפס הספר עוד כמה פעמים:

שבחי בעל שם טוב, ברדיטשוב תקע"ה.

שבחי בעל שם טוב, לאשצוב תקע"ה.

שבחי בעל שם טוב, קארעץ תקע"ו.

לא ידועים כיום העתקות בכתב-יד מהספר שבחי בעל שם טוב; מלבד העתק אחד, שנכתב לפני ההדפסה הראשונה של הספר, נשמר בארכיון הספריה, ומוצג בתערוכה:

שבחי בעל שם טוב, כתב יד 1203.

על פי כתב היד הזה נדפסה הוצאה מיוחדת של הספר:

שבחי הבעש"ט – כתב יד, ירושלים תשמ"ב.

המגיד ממעזריטש

אחד מספרי החסידות הראשונים שיצאו לאור הדפוס היה הספר מגיד דבריו ליעקב, שהוא ליקוט תורותיו של הרב המגיד ממעזריטש. נדפס לראשונה בשנת תקמ"א, וחזר ונדפס אחר כך פעמים רבות.

בתערוכה מוצגים ההוצאות הראשונות של הספר:

מגיד דבריו ליעקב, קארעץ תקמ"א.

מגיד דבריו ליעקב, קארעץ תקמ"ד.

מגיד דבריו ליעקב, לבוב תקנ"ב.

מגיד דבריו ליעקב, אוסטרהא תקנ"ד.

מגיד דבריו ליעקב,ברדיטשוב תקס"ח, עם הסכמת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

כמו כן מוצג הספר בהוצאת קה"ת:

מגיד דבריו ליעקב, קה"ת תשמ"ו.

תורותיו של המגיד נדפסו גם בספרים המיוחדים לבעל-שם-טוב, כמו "לקוטים יקרים" ו"צוואת הריב"ש" המנויים לעיל. אבל יש גם כמה ספרים המיוחדים לתורותיו, וגם הם מוצגים בתערוכה, בהוצאתם הראשונה:

אור תורה, קארעץ תקס"ד.

כתבי קודש, לבוב תרכ"ב.

אור האמת, הוסיאטין תרנ"ט.

אור האמת, זיטאמיר תר"ס.

בשנים האחרונות נאספו תורותיו של המגיד ונדפסו בשני כרכים בשם "תורת המגיד". גם ספר זה מוצג בתערוכה.

תורת המגיד, ארה"ק תשל"ו.

רבים מתורות הרב המגיד מועתקות בכתבי-יד. אחדים מהם מוצגים בתערוכה:

בכת"י 187.

בכת"י 1821.

בכת"י 2220.

הרב המגיד ממעזריטש לא היה רגיל לכתוב הסכמות לספרים. הספר היחיד אשר הרב המגיד כתב לו הסכמה, ומוצג בתערוכה, הוא:

הלכה פסוקה, טורקא תקכ"ה.

בהסכמה הזאת כותב הרב המגיד:

אף שהי' דרכי להיו' מן הנמנעים מליתן הסכמה על שום ספר, אמנם שאני הכא דאיכא פנים חדשות, ועביד דינא לנפשי', ומקצר את האמרים מן הפוסקים ... וראוי לעלות על מזבח הדפוס.

כלומר, לגודל יוקר מעלת עריכת ספר ליקוט הלכות מתוך הפוסקים, החליט לצאת מגדרו וליתן הסכמה לספר, שיעלה על מזבח הדפוס.

שנים אחדות אחר כך הורה הרב המגיד אל רבנו הזקן לכתוב את השלחן ערוך שלו, מסיבה זו עצמה, כפי שמסופר בהקדמת בני הגאון המחבר:

משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל [המגיד ממעזריטש] לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן. ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל. והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי הלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים.

כ"ק אדמו"ר הזקן

יותר מארבעים שנה עברו מעת תחלת כתיבת השלחן ערוך על ידי רבנו הזקן, בשנת תקל"א, ועד לתחלת הדפסתו בשנת תקע"ד.

שנה אחת אחרי הסתלקותו של רבינו הזקן (כ"ד טבת תקע"ג) התחילו להדפיס את השלחן ערוך שלו.

אמנם עד אז כבר נדפסו כמה מספריו של רבינו הזקן, וכל אחד מהם נדפס כמה פעמים במשך התקופה הזאת.

בתערוכה מוצגים אחד מהדפוסים הראשונים של כל אחד מהספרים האלו, לפי סדר שנות הדפסתם הראשונה:

הלכות תלמוד תורה, שקלאוו תקנ"ד.

תניא, סלאוויטא תקנ"ז.

לוח ברכת הנהנין [קארעץ תקס"א].

שלחן ערוך, קאפוסט תקע"ד.

אחד מהספרים שנדפסו כמה פעמים בחייו, וכיום לא נודע אף טופס קיים ממנו, הוא הסידור שערך.

[אחר כך נמצא, באוסף רבותינו שבגלות מוסקבה, עותק הסדור שהדפיס בקאפוסט תקס"ג].

אמנם מיד אחרי הסתלקותו הדפיס בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי את הסדור, יחד עם דרושי דא"ח שלו על סדר התפלה. ההוצאה הראשונה של הסידור הזה מוצגת בתערוכה:

סדר תפלות מכל השנה, קאפוסט תקע"ו.

אז התחיל נכדו כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לאסוף את תורותיו, והדפיסם בשני חלקים; ומחמת סיבות הצנזורה – בשני שמות נפרדים, ובהפסק של 11 שנים. שני החלקים של ההוצאה הראשונה הזאת מוצגים בתערוכה:

תורה אור, קאפוסט תקצ"ז.

לקוטי תורה, זיטאמיר תר"ח.

*

גוף כתב-ידו-הקדושה של רבינו הזקן מספר התניא והשלחן ערוך אינם קיימים, הם נשרפו בשריפה הגדולה שפרצה בלאדי בשנת תק"ע, כמסופר בכמה מקומות.

אמנם חלק אחד מספר התניא, היא אגרת התשובה בכתי"ק בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי, מוגהת בכתי"ק אדמו"ר הזקן, נמצא בספריה ומוצג בתערוכה:

אגרת התשובה מוגהת בכתב-יד-קודש, כת"י 1018.

הגהות אלו נכתבו, כנראה, בשנת תקס"ו, בשעה שנדפסה בפעם הראשונה אגרת התשובה במהדורה בתרא.

אמנם מספר העתקות של ספר התניא, שנעתקו לפני ההדפסה הראשונה של ספר התניא, נמצאות בספריה. כמה מהן מוצגת בתערוכה:

תניא, כת"י 261.

תניא, כת"י 268.

תניא, כת"י 750.

כמו כן שרדה העתקה אחת של חלק מהשלחן ערוך שלו, וגם היא מוצגת בתערוכה:

שלחן ערוך, כת"י 238.

רגיל הי' רבינו הזקן לכתוב הגהות על גליונות הספרים שאצלו. כמה מהגהות אלו מועתקות בספרי כ"ק נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". אמנם גם ספרים אלו היו למאכולת אש.

ספר אחד עם הגהותיו על הגליון נשאר לפליטה ומוצג בתערוכה:

שו"ת מהרי"ק, עם הגהות כתי"ק על הגליון.

אגרת כתי"ק אדמו"ר הזקן הכי מוקדם שהגיע לידינו הוא:

אגרת כתי"ק, שנכתבה לערך בשנת תקמ"א.

[שוב נראה יותר שנכתבה בשנת תקמ"ז, ונדפסה במהדורה החדשה של אגרות קודש שלו אגרת ט].

גם מוצגת בתערוכה:

כיפה, שע"פ המסורת היא הכיפה של כ"ק אדמו"ר הזקן.

[אחר כך התברר שהיא של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע].

כ"ק אדמו"ר האמצעי

שנות נשיאותו של כ"ק אדמו"ר האמצעי היו 15, משנת תקע"ג עד להסתלקותו בשנת תקפ"ח.

בשנים הראשונות לנשיאותו התעסק כ"ק אדמו"ר האמצעי בעריכת והדפסת ספרי כ"ק אביו אדמו"ר הזקן. כך הדפיס בשנים תקע"ד-ו את התניא עם אגרת הקודש, את השלחן ערוך, את הסידור עם דא"ח ואת באורי הזהר.

אחר כך התחיל להדפיס את התורות שלו, שהי' אומר וכותב.

במשך שנות נשיאותו הבאות, הדפיס כמעט כל שנה ספר אחד או שנים. כל אחד מהספרים האלו, מוצג בתערוכה בהוצאתו הראשונה:

שער התשובה והתפלה, שקלאוו תקע"ז.

דרך חיים ותוכחת מוסר השכל, קאפוסט תקע"ט.

נר מצוה ותורה אור, קאפוסט תק"פ.

אמרי בינה, קאפוסט תקפ"א.

עטרת ראש, קאפוסט תקפ"א.

שערי אורה, קאפוסט תקפ"ב.

תורת חיים, קאפוסט תקפ"ו.

עוד ספר אחד הכין לדפוס ולא הספיק להדפיסו, ונדפס על ידי צאצאיו:

פירוש המלות, ווארשא תרכ"ז.

כל הספרים האלו נדפסו מחדש בשנים האחרונות. אמנם גם נדפסה סדרת ספרים "מאמרי אדמו"ר האמצעי", שבה לוקטו תורותיו שנאמרו או שנכתבו על ידו, ואשר לא נדפסו בספרים הנזכרים. אחד מהם מוצג בתערוכה:

מאמרי אדמו"ר האמצעי – בראשית, קה"ת תשמ"ט.

*

התורות שהוא הי' אומר היו נרשמים גם על ידי תלמידיו שומעי לקחו. בתערוכה מוצג ביכל אחד, שנכתב על ידי אחד מתלמידיו, ובו רשם את התורות שנאמרו על ידו במשך שנת תקע"ז:

הנחות דרושי תקע"ז. כת"י 1835.

אמנם החלק הארי שבתורותיו נרשמו על ידו, חלקם נשמר בגוף כתב יד קדשו.

כבר בשנות נשיאותו הראשונות של רבינו הזקן הי' הבן רושם את התורות שהי' שומע ממנו, וכך המשיך במשך כל השנים הבאות.

בספריה יש כמה ביכלאך כתי"ק אדמו"ר האמצעי שנכתבו על ידו בתקופת ליאזניא, כלומר לפני תקופת המאסרים בשנים תקנ"ט-תקס"א. אחד מהם מוצג בתערוכה:

ספר וזכרתי, כתי"ק 2237.

כך מוצג גם כתי"ק של אחד הדרושים שכתב במשך שנות נשיאותו:

פירוש המלות, כתי"ק 1197.

גם מוצגים בתערוכה:

אגרת בחתימת יד קדשו.

נרתיק תפילין של כסף, שנמסר על ידי פרופ' ישעי' ברלין, ועל פי מסורת המשפחה היא של כ"ק אדמו"ר האמצעי.

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" הרבה לכתוב יותר מכל האדמו"רים. מכל מקום לא הדפיס את חבוריו בעצמו.

שני ספרים של זקנו כ"ק אדמו"ר הזקן הדפיס אדמו"ר ה"צמח צדק", הספרים תורה אור ולקוטי תורה, שבהם הוסיף הרבה הגהות וציונים, אבל את דרושיו שלו ותשובותיו לא מסר לדפוס.

החסידים היו מעתיקים את כתביו, והם רוב כתבי-היד של דרושי חסידות שנמצאים אתנו היום.

ההוצאות הראשונות של ספריו המוצגים בתערוכה הם אלו שנדפסו אחרי הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו):

שו"ת צמח צדק, אבה"ע ח"א, ווילנא תרל"א.

פסקי דינים צמח צדק, ווילנא תרמ"ד.

דרך מצותיך, פאלטאווא תרע"א.

דרך אמונה - ספר החקירה, פאלטאווא תער"ב.

אור התורה - בראשית, פאלטאווא תרע"ג.

יהל אור - תהלים, פאלאווא תרע"ח.

מתוך כתבי ידו הקדושה נבחרו אחד מהראשונים, שכתב עוד בתקופת כ"ק זקנו אדמו"ר הזקן, אחד מאלו שכתב בשנותיו האחרונות, ואחד ממכתביו:

הנחות דרושי רבנו הזקן, משנת תקס"ז ואילך, כתי"ק 1052.

כתי"ק 1056, דרושי השנים תרכ"א-ב ועוד.

מעט הן הגהותיו של אדמו"ר ה"צמח צדק" על גליונות הספרים. אמנם בספריה נמצא התנ"ך שלו, שבו למד ועל גליונותיו כתב הגהות:

תנ"ך בכרך אחד, אמ"ד תכ"ז.

במספר מקומות רשם רבינו ה"צמח צדק" הגהות על גליונות התנ"ך. הגהות אלו כוללים: 1) סדר ההפטרה, במקום שיש בה חלוקי מנהגים. 2) מקום התחלת שני שלישי וכו', שהם לא נסמנו בדפוס, בתנ"ך הזה. 3) טעויות הדפוס ודיוקי נוסח המסורה שבתנ"ך.

בדף הראשון של הספר רשום בכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:

כ' בשפתי ישנים וז"ל תנ"ך מוגה מאד ומדויק על ידי כמה וכמה חכמי ישראל וחכמי נוצרים ולא נמצא בו טעות כלל ובגליון פי' קצת מלות בלשון רומא נדפס יפה מאד, דפוס אמשטרדם תזכ"ה.

על כריכת התנ"ך מבפנים ישנה מדבקה, שעליה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

מספרי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והי' אומר בו ההפטורה.

עוד מוצגים בתערוכה:

תשובה, בכתב יד קדשו.

שרוול הקאפאטא שלו, שנתחלק, כנראה, על ידי בניו אחרי הסתלקותו.

כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע

במשך שנות נשיאותו לא הדפיס את אף אחד מחיבוריו. בשנה הראשונה שלאחרי הסתלקותו, נדפס ספרו:

לקוטי תורה לג' פרשיות, ווילנא תרמ"ד.

שהוא בעצם דרושי רבינו הזקן, עם הגהות אדמו"ר ה"צמח צדק" ועם הגהות אדמור מוהר"ש נ"ע.

תחלת הדפסת דרושי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע התחילה כאן בנ.י. כבר בשנת תש"ה. הם נדפסו בתצלום כת"י המעתיק ר' שמואל הסופר (ר' שמואל שרייבער). ראשון הספרים הנדפסים הי':

לקוטי תורה תורת שמואל, והחרים תרל"א, קה"ת תש"ה.

באותה תקופה ערך הרבי את:

ספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש, קה"ת תש"ז.

במשך השנים האחרונות נדפסו כרכים רבים מתורותיו, וגם כרך מיוחד:

אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש, קה"ת תשנ"ג.

גם מוצגות בתערוכה:

שתי אגרות כתי"ק.

הנחות שכתב מדרושי אביו אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרי"ד, כתי"ק 1117.

שאלות ותשובות שלו, כתי"ק 1041.

דרושי שנת תרמ"א, כתי"ק 1130.

ארנק של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

ובכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

תכריך עור זה, בשביל החזקת ניירות, הוא מעזבונו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר קבלתיו במתנה מאת כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע זי"ע בחורף שנת תרמ"ח.

מגלת אסתר שנכתבה על ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

גם בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אי אפשר היה להדפיס ספרי יהדות ברוסיה, בלי רשיון מיוחד מהצנזורה, ורק בבית הדפוס שבפיקוחם, שהתקיים בווילנא. לכן גם הוא לא הדפיס את הדרושים שהי' כותב ואומר במשך עשרות שנות נשיאותו.

הוא הי' מוסרם למעתיקים שהעתיקוהו בעותקים רבים, או היו משכפלים אותו במימיוגרף. אחד מכרכים אלו מוצג בתערוכה:

כרך דרושי תרס"ו, מימיוגרף.

התקופה היחידה שהי' אפשר להדפיס ברוסיה, בלי בקורת הצנזורה, היתה תקופת קרנסקי, אחרי נפילת המשטר הצארי בשנת תרע"ז ולפני עליית המשטר הקומוניסטי בשנת תרע"ח. מאותה תקופה מוצג בתערוכה:

מכתבו הכללי שהדפיס באייר תרע"ז.

* * *

באופן רשמי לא קיבל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את הנשיאות עד לשנת תרנ"ד. אמנם מיד אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, בשנת תרמ"ג, התחיל לאמר ולכתוב דא"ח. וכך המשיך עד להסתלקותו בשנת תר"פ. מוצגים בתערוכה:

הנחות כתי"ק, שכתב מדרושי אביו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, בשנת תרל"ו, בהיותו בן ט"ו.

דף מכרך דרושיו משנת תרמ"ג.

דף מכרך דרושיו משנת תר"פ.

גם מוצגים בתערוכה:

אגרת כתי"ק משנת תרל"ח.

תשובה כתי"ק משנת תרע"ח.

* * *

בשעה שברח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עם ב"ב מליובאוויטש והתיישב ברוסטוב, בעת המלחמה בתחלת שנת תרע"ו, לא היה יכול לקחת עמו את כל אוסף ספריו. הוא הניחם למשמרת במחסן במוסקבא, ושם (במוסקבא) נמצאים הספרים עד היום. מכל מקום לקח עמו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את אוסף כתבי-היד וכמאה ספרים מאוסף ספריו וספרי אבותיו רבותינו.

מתוך הספרים האלו מוצג בתערוכה:

אחד מכרכי התלמוד ירושלמי שנדפס בזיטאמיר, עם כמה הגהות בכתי"ק על הגליון.

גם מוצג בתערוכה:

פספורט שלו.

לא מדובר כאן בפספורט שבו היה נוסע אל מחוץ לגבולות רוסיה, כי אם הפספורט הפנים-רוסי, שבו רשומות נסיעותיו בתוך רוסיה, אל העיירות וויטבסק, מוסקבא, פטרבורג ווילנא ורוסטוב, משנת תרס"ג ואילך.

שטר התנאים שלו, ועליו כתי"ק אדמו"ר ה"צמח צדק":

התנאים נכתבו בי' סיון תרכ"ה, בהיות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בן ארבע וחצי שנים, וכעשרה חדשים לפני הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו).

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב את השורה הראשונה:

למז"ט כו'.

ומעבר לדף הוסיף:

גם אני מתחייב ... נאום מנחם מענדל.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מסר לדפוס דרושים ושיחות, יותר מכל האדמו"רים שלפניו.

בתקופה הראשונה לנשיאותו, בעיקר בתקופת רוסיה, עד שנת תרפ"ח, הי' מוסרם לשיכפול במימיוגרף, ובשנים הבאות הי' מוסרם לדפוס.

את המאמרים הי' מדפיס ב"קונטרסים" מיוחדים, ואת השיחות בסדרת "לקוטי דבורים".

מוצגים בתערוכה:

מאמר משנת תרפ"ג שהתפרסם במימיוגרף.

קונטרס מאמרים שנדפס בריגא.

קונטרס "לקוטי דבורים" שנדפס בריגא.

מאמר כתי"ק משנת ש"ת.

אגרת כתי"ק משנת תרפ"ג.

שיחה כתי"ק משנת תש"ג.

גם מוצגים בתערוכה:

ה"ספודיק" שלו.

ניירות האזרחות שלו.

פעמונים שבהם היה קורא את המזכיר להיכל קדשו.

הקערה (טס של כסף) שעליה היה מסדר את ה"סדר".

הרבי

הספר הראשון שערך הרבי באנגלית היה:

לוח שנת ה'תש"ג

לוח כיס לתלמיד חכם הצעיר, והוא אוצר בלום של ידיעות, מאמרי חז"ל, דינים ומנהגים, חידות וכו'.

הספרים הראשונים שערך באידיש ובלה"ק היו:

לוח היום יום, קה"ת תש"ג.

הגדה של פסח עם לקוטי מנהגים וטעמים, קה"ת תש"ו.

מלבד ההוצאות הראשונות של הספרים הנ"ל, מוצגים בתערוכה גם:

הגהות כתי"ק על גליון ה"תורה אור" שלו.

הגהות כתי"ק על גליון הזהר שלו.

הגהות כתי"ק על גליון הספר "מלאכי עליון".

הגהות כתי"ק על גליון "שערי חב"ד".

ספר "אור המאיר" שקיבל בתור "דרשה געשאנק" ביום חתונתו.

ספר "אור שמח" עם חתי"ק, שקיבל בתור דרשה געשאנק ביום חתונתו.

מאמר מוגה בכתי"ק, משנת תשי"ז.

תמונתו בהגיעו לגיל 3, לפני התספורת.

בפנה מיוחדת מוצגים:

ארבעת ה"עמודים"הראשונים שהרבי היה מתפלל אצלם בשנים הראשונות לנשיאותו.

הראשון הוא זה שהתפלל אצלו בשנים תש"י-תשט"ו לערך. השני הוא זה שהתפלל אצלו בשנים תשט"ז-תשי"ח לערך. השלישי הוא זה שהתפלל אצלו משנת תשי"ט ואילך. הרביעי הוא זה שנוצר בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ונשלח לרבי עם מטוס ה"צ'רטר" הראשון שנסעו בו החסידים לרבי, באלול תשכ"ב.

ה"עמוד" הוגש לרבי בעת ההתוועדות המיוחדת שערך הרבי לכבוד האורחים, באור לערב ר"ה תשכ"ג.

הרבי אמר אז שיחה מיוחדת, בה ביאר את מעלת העמוד שהובא, וסיפר וביאר את הסיפור הידוע, ששאל הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי את הוד כ"ק אביו רבינו הגדול במה התפלל בר"ה, ויענהו מיט דעם שטענדער, כי הכל אלקות והוא לבדו הוא ואין זולתו.

גם מוצג באותה פינה:

ספר ההפטרות, שהיה מונח תמיד בחדר היחידות של הרבי, על גבי השלחן של אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שעמד בו.

ארון קודש שנבנה במטרה להחזיק בו את ה"ספר" הנזכר, והרבי הורה להעבירו למשמר בספריה.

ארון קודש קטן, התלוי על הקיר, ונוצר במטרה להחזיק בו את ספר התורה הקטן של הרבי.

ספר התורה הזה הוא של האחים הצדיקים מדפיסי סלאוויטא, שנאסרו על ידי הממשל הצארי, והיו במאסרבית שנים מרובות, שם קראו בס"ת זה.

הרבי קיבל את ספר התורה הזה בשלהי שנת תשי"ד, ומאז לא מש מתוך ידו, ב"עליות" שהיה מקבל בקרה"ת בשבת ובב' וה', ובריקוד ההקפות.

הרבי הורה להעביר גם את ארון הקודש הזה למשמר בספריה.

מודל בית המקדש והר הבית.

המודל נבנה על ידי עופר נדב מסידני אוסטרליה, והוגש לרבי בעת חלוקת הדולרים, שהורה להעבירו למשמר בספריה.

גדולי החסידות

כאן מוצגים ספרים וכתבים אוטוגרפיים מגדולי החסידים במשך הדורות:

תשובה, כתי"ק מהרי"ל, אחיו של רבנו הזקן.

ספר עבודת הלוי, מאת הגה"ח הרב אהרן הלוי מסטאראשעליע, [לבוב] תר"ב.

תשובה, כת"י הגה"ח הרב ברוך מרדכי אבד"ק באברויסק.

כרך שו"ת כת"י, מאת הגה"ח הרב יצחק אייזיק בהר"ד אבד"ק וויטבסק, מח"ס פני יצחק.

תשובה, כת"י הגה"ח הרב נחמי' בירך מדובראוונא, מח"ס דברי נחמיה.

תשובה כת"י הגה"ח הרב יוסף תומרקין, אבד"ק קרעמענטשוג.

מכתב כת"י הגה"ח הרב שמעון מנשה חייקין, אבד"ק חברון.

תמונת הרז"א, בן כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

חיבור, כת"י הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט, מח"ס קב נקי ושער הכולל.

מכתב בחתימת הגה"ח הרב מאיר שלמה ינובסקי, אבד"ק ניקוליוב.

מכתב ר' חנוך הענדל קוגל, משפיע הראשון דישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

ספר פסקי הסידור, מאת הגה"ח הרב אברהם חיים נאה, מח"ס קצות השלחן ועוד, ירושלים תרצ"ז.

רבי יצחק אייזיק מהאמיל

אחד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, הי' הגאון החסיד רבי יצחק אייזיק אבד"ק האמיל.

מלבד תשובותיו בהלכה, שנדפסו בתוך ספר "תולדות יצחק אייזיק", הרבה לכתוב ביאורים בחסידות. מהם נדפסו כמה ספרים, ואחדים מהם מוצגים בתערוכה, במהדרורתם הראשונה:

מאמר שני המאורות, פולטבה תרע"ה.

מאמר יציאת מצרים, וילנא תרל"ז.

מאמר השפלות והשמחה, חמ"ד תרכ"ח.

חנה אריאל, ברדיטשוב תער"ב.

גם מוצגים בתערוכה:

דרוש אחד בגוף כתי"ק, כת"י 652.

העתקה מדרוש שלו, כת"י 158.

העתקה מדרוש שלו, כת"י 2213.

העתקה מדרוש שלו, כת"י 2241.

רבי הלל מפאריטש

אחד מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, הי' הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש.

מלבד תשובותיו בהלכה, הרבה לכתוב "הנחות" וביאורים לדברי חסידות של רבותינו. מהם נדפסו כמה ספרים, ואחדים מהם מוצגים בתערוכה, במהדרורתם הראשונה:

לקוטי באורים לקונטרס ההתפעלות, ווארשא תרכ"ח.

פלח הרמון, ווילנא תרע"ח.

אמרי נועם, ווילנא תרל"ו.

גם מוצגים בתערוכה:

כרך דרושיו בגוף כתי"ק, כת"י 1046.

מכתבו, גוף כתי"ק.

העתקה מדרוש שלו, כת"י 1328.

העתקה מדרוש שלו, כת"י 2194.

רבי לוי יצחק שניאורסאהן

הגאון החסיד המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן, רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי. רוב כתביו שכתב בנגלה בחסידות ובקבלה בהיותו ביקטרינוסלב נאבדו.

נשאר לפליטה מה שכתב על גליונות הספרים האחדים שהיו בידו בגלותו (שנשלח על ידי הממשל הקומוניסטי, כעונש על תעסוקתו בהרבצת הדת), בשנים תרצ"ט-תש"ד.

וגם מה שכתב במכתבים אל בנו כ"ק אדמו"ר זי"ע.

בדרך נס הגיע חלק מהספרים עם הגהותיו על הגליון, וכ"ק בנו אדמו"ר זי"ע מסרם לדפוס, בין השנים תש"ל-תשמ"ג.

מתוכם מוצגים בתערוכה:

לקוטי לוי יצחק, על הזהר, קה"ת תש"ל.

לקוטי לוי יצחק, על תניא, קה"ת תש"ל.

תורת לוי יצחק, על הש"ס, קה"ת תשל"א.

תורת לוי יצחק, הוספה, לילקוט שמעוני ומס' גטין, קה"ת תשל"ט.

תורת לוי יצחק, הוספה, לתהלים ולפורים, קה"ת תשמ"ג.

גם מוצגים בתערוכה:

הזהר עם הגהותיו על הגליון, כתי"ק.

מחוסר דיו במקום גלותו, יצרה זוגתו הרבנית חנה ע"ה (שנסעה אליו, להיות אתו עמו בגלותו) דיו בצבעים שונים מעשבי השדה. בדיו זה נכתבו ההגהות.

ביאור לתהלים, כתב יד קדשו.

מכתב כתב יד קדשו.

תמונתו ביום שנאסר בשנת תרצ"ט.

תמונתו אחרי ששוחרר מגלותו בשנת תש"ד.

כשראה הרבי את התמונה הזאת לראשונה, התפלא, אם אמנם כך השתנה תואר פניו הקדושים אחרי 5 שנות גלות, ורשם אצלו: אאז"ל? כלומר, האומנם זהו אדוני אבי ז"ל?

תמונות וציורים

על הקירות של אולם התעורכה תלויים תמונות וציורים של דיוקן פני רבותינו הקדושים, ביניהם:

כ"ק אדמו"ר הזקן

תואר פניו הק', ההדפסה הראשונה בשנת תרמ"ט, עם חתימת הצייר גלצ'בסקי. למטה כמה שורות בעברית וברוסית, בחתימת המו"ל ר' שמרי' שניאורסאהן וז. ש"ץ.

תואר פניו הק', הדפסה ברוסיה. למטה כיתוב בעברית וברוסית. פגומה.

תואר פניו הק', מצוייר באותיות ספרו תניא, על ידי נתנאל חזן. הדפסה. קופירייט וואשינגטון.
D. C. 1924.

תואר פניו הק', הדפסה, קה"ת תשי"ב.

כנ"ל, בהוספת צבעים על ידי צייר.

תואר פניו הק', מצוייר באותיות ספרו תניא. הצייר חיים יעקב.

תואר פניו הק'. הצייר א. ק. טיפנברון.

תואר פניו הק' מלובש בטלית ותפילין. הצייר א. ק. טיפנברון.

כנ"ל, הצייר יעקב ליפשיץ.

תואר פניו הק'. ציור.

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"

תואר פניו הק', הדפסה, ווילנא תרנ"ו. למטה כיתוב בעברית וברוסית.

כנ"ל, הוצאת מסורה.

כנ"ל, קה"ת תשי"ג.

תואר פניו הק' מלובש בטלית ותפילין. הצייר א. ק. טיפנברון.

תואר פניו הק'. הצייר יעקב ליפשיץ.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

תואר פניו הק', התמונה המקורית, מוגדלת.

הדפסה מהתמונה המקורית.

ליטוש העתק מהתמונה המקורית.

תואר פניו הק'. הצייר יעקב ליפשיץ.

תואר פניו הק'. הצייר גרטרוד זוקרקנדל, 1935.

כנ"ל.

כנ"ל.

כנ"ל, לובש שטריימל, בידו מטפחת, בעת אמירת מאמר.

[שוב נראה יותר שהוא ציור מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ראה דיון וסקירה לקמן].

תואר פניו הק'. הצייר נחום יצחק קפלן.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע

יושב וכותב דא"ח. תמונה.

הדפסה מהתמונה הנ"ל. קה"ת תשי"ג.

כנ"ל, בהוספת צבעים.

יושב באניה, בהגיעו לארה"ב. תמונה.

ציור שמן משנותיו הצעירות, מחזיק ספר על רקע ארון ספרים.

תואר פניו הק', ציור שמן.

יושב ליד שלחן העבודה בהיכל קדשו בריגא. תמונה.

יושב ואוחז ביד חתנו – הרבי. הדפס ציור ע"פ תמונה.

הרבי סומך בידו הקדושה. תמונה.

רבי לוי יצחק שניאורסאהן

תואר פניו הק'. הצייר א. ק. טיפנברון.

תואר פניו הק', אחרי שחרורו מגלותו, בקיץ תש"ד.

הרבי

הרבי על רקע ציור פני אדמו"רי חב"ד.

הדפס תמונה. הציירת ביבי סיגלית אשוויל. הכותרת "דור השביעי".

תואר פניו הק'. עפרון על נייר. הציירת נדיה מישאל.

כנ"ל. הצייר אברהם ורדיגר.

כנ"ל. שני ציורים הצייר אליהו בן-זקן.

הרבי מקבל פדיונות. שנת תשנ"ב. הצייר א. ק. טיפנברון.

תואר פניו הק'. שמן על בד. הצייר יעקב ליפשיץ.

הרבי יושב עם טלית וכובע. שמן על בד. הצייר מיכאל חונדיאשווילי.

תואר פניו הק', מעוטר באותיות קונטרס מאמריו.

כנ"ל, מצוייר מאותיות מאמר באתי לגני. הצייר שבח מיכל שווארץ.

תואר פניו הק' על רקע כתר. שמן על בד. הצייר בראד סבראסיא.

הרבי נשען על הסטנדר. שמן על בד. הצייר א. ק. טיפנברון.

כללי

יהודים מעוטפים בטלית לפני ארון קודש פתוח, מתפללים לישועה ולגאולה.

ציור שמן על בד. הצייר צ. רפאלי.

סקירה

(כפר חב"ד גליון 724 ע' 27)

לקראת ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעל-שם-טוב וכ"ק אדמו"ר הזקן, מייסדי החסידות הכללית וחסידות חב"ד, נפתחת "תערוכת רבותינו", שהיא התערוכה הרביעית של "ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש".

בתערוכה זאת מוצגים ספרי רבותינו בהוצאתם הראשונה, כתבי-יד קודשם והעתקות מתורתם, חפצי קודש, ציורי ותמונות פני קודש רבותינו נשיאינו השמורים בגנוי הספרייה.

ארונות-ראווה מיוחדים מוקדשים לבעל-שם-טוב, המגיד ממעוריטש, כ"ק אדמו"ר הזקן, כ"ק אדמו"ר האמצעי, כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והרבי נשיא דורנו.

כמה שולחנות-ראווה מוקדשים לגדולי החסידות, הגאון החסיד ר' אייזיק מהאמיל, הגאון החסיד ר' הלל מפאריטש, הגאון החסיד המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן – אביו של הרבי.

בין ציורי רבותינו נשיאינו מוצגים ארבעה ציורים של תואר פניו הקדושים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שעדיין לא התפרסמו. הציורים היו מונחים במשך השנים בארון-קיר שבחדר היחידות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

על שלושה מהם חתום הצייר גרטרוד ווקרקנדל, ונרשמה עליהם שנת הציור 1935 (תרצ"ה).

אחד מהציורים האלו מבוסס על התמונה הידועה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שבה הוא נראה יושב על כיסא, ונראות גם ידיו הקדושות. באחד מהם הוא לובש שטריימל ואבנט ובידו מטפחת, בעת אמירת מאמר. שני האחרים הם דיוקן פניו הקדושות.

יש הבדל בין תואר פניו הקדושות בארבע תמונות אלו ובין התמונה המפורסמת. גם נראה שינוי קטן בתואר פניו הקדושות בכל אחת מהתמונות, כלומר שהרבי הוא בכל אחת מהן במצב אחר ואולי אף בגיל אחר. ודבר זה אומר דרשני:

האם מדובר בצייר שזכר את מראה פני כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, 15 שנה אחרי הסתלקותו, או מדובר כאן בניסיון לצייר לפי תיאור אנשים שזכרו את רבנו?

שאלתי על כך את הרה"ח הישיש ר' יהודה שי' [ע"ה] חטריק, ואמר שיש הרבה מן הדמיון בין הציורים האלו לתואר פני קודשו, אבל יש גם שינויים קלים.

אחרי העיון נראה שיש קצת דמיון בין קלסתר הפנים בתמונות האלו ובין קלסתר פני כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. אם כן קיימת גם אפשרות, שנוסף על תיאורם של אנשים שזכרו ותיארו את פני כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שילב בציורים אלו גם כמה מתווי הפנים, לפי מה שראה אצל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. או שצייר בזה את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

[ומסתבר כאופן זה האחרון].