תערוכה ה
תערוכת חב"ד – הפעילות
השליחות ומבצעי המצוות

ל"ג בעומר ה'תשנ"ז – ר"ח כסלו ה'תשנ"ח

ב"ה.

פתיחה

אולם התערוכות של הספריה נפתח לראשונה בח"י אלול תשנ"ד, ומאז התקיימו באולם הזה ארבע תערוכות:

א. ח"י אלול תשנ"ד: תערוכת ספריית ליובאוויטש, מוצגים הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד.

ב. ל"ג בעומר תשנ"ה: תערוכת ספריית ליובאוויטש, ספרים וכתבי-יד, כתובות, חפצים, ציורים ותמונות, הקשורים לאדמו"רי חב"ד, לגדולי ישראל ולתולדות חב"ד בעולם.

ג. ר"ח ניסן תשנ"ו: תערוכת ההגדות אשר בספריית ליובאוויטש.

ד. ח"י אלול תשנ"ו: תערוכת רבותינו, חפצי קודש, כתבי-יד-קודש, ספרי קודש, ציורי ותמונות רבותינו נשיאינו.

לקראת ל"ג בעומר תשנ"ז נפתחת בזה בעזהי"ת התערוכה החמישית: תערוכת חב"ד - ליובאוויטש, הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות.

בתערוכה החמישית הזאת מוצגת הפעילות של חב"ד לכל ענפיה, השליחות ומבצעי המצוות שיסד הרבי, פיתח והרחיב במשך יובל שנים.

יותר מאלפיים מוסדות מתנהלים כיום על ידי שלוחי הרבי ברחבי תבל. התערוכה הזאת מציגה באופן תמציתי את הפעילות הרחבה הזאת.

בשלושה עשר שולחנות וארונות ראווה מיוחדים מוצגת עיקרה של פעילות חב"ד ביובל השנים האחרון, מחולק לשלושה עשר נושאים.

לכמה מהנושאים המוצגים בתערוכה, צורפו גם פריטים עתיקים ונדירים מארכיון וגנזך הספריה, הקשורים לנושא הזה.

שליחות

עיקרה של הפעילות הנזכרת מתנהלת על ידי אלפי השלוחים ששלח הרבי במשך השנים לכל קצוי תבל, לכל פינה נדחת שבה נמצאים יהודים.

מיד עם קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התחיל לשלוח שלוחים, לפתוח מרכזי חב"ד בכל העולם, השלוחים הם בדרך כלל אברכים, שזה עתה גמרו חוק לימודם בישיבת תומכי תמימים, ותקופה קצרה אחרי נישואיהם נשלחים לייסד בתי חינוך בעיירות ומדינות הנידחות ברחבי תבל.

אמנם גם תלמידי הישיבה לא היו פטורים ממלאכה זו. בנוסף לפעילותם בימי ששי וזמנים הפנויים בלימודי הישיבה, הם אף תרמו את חופשת הקיץ שלהם לנסיעה מיוחדת לעיירות הרחוקות, להביא לשם את מסר היהדות. נסיעות אלו ושליחות זו אורגנה על ידי ה"מרכז לעניני חינוך", הזרוע המבצעת של חב"ד בעניני חינוך, והשליחות נקראת בשם "שליחות המל"ח".

בנוסף לשלוחים שנשלחו למקומות הנידחים בקצבי תבל, יסד הרבי מיד בקיץ תשי"א את ארגון "צעירי אגודת חב"ד" בארה"ק (ראה מבוא לאגרות קודש ח"ה עמ' 5), בשנת תשט"ו את ארגון "צעירי אגודת חב"ד" בארה"ב, ובאגרת מיוחדת (אגרות קודש חי"א אגרת ג'תכט) מתווה להם תכנית עבודה מפורטת, בהפצת היהדות והפצת המעיינות בחוגים רחבים של הנוער היהודי.

באותה שנה תשי"א, יסד הרבי גם את ארגון "אגודת נשי ובנות חב"ד" (ראה מבוא שם עמ' 7), לנהל תעמולה לחזק עניני יהדות בכלל, וטהרת המשפחה, כשרות וחינוך הכשר בפרט.

ובשנת תשמ"א יסד הרבי את ארגון "צבאות ה'", על יסוד הכתוב "הקהל גו' את הטף", שבמסגרת הארגון הזה ישפיעו גם הילדים והילדות הקטנים על חבריהם, לעודדם ולחזקם בדרך התורה והחסידות.

באמצעות הצבא המסור והמסועף הזה כבש הרבי את לבבות בני ישראל בכל קצווי תבל לאביהם שבשמים.

עיקר הרחבתה של פעילות השליחות הזו התחילה בקיץ תשי"ח, כאשר הכריז בשיחת י"ב תמוז על תעמולת הפצת המעיינות באופן של "ופרצת" - פריצת כל הגדרים וההגבלות. בשיחות ובאגרות רבות של קיץ תשי"ח ושנת תשי"ט הדגיש הרבי את הדרישה הזאת (ראה אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תקמא, ובנסמן בהערות שם).

עוד שלב בהתרחבות הפעילות הזאת התחילה בשנת תשל"ב, כאשר הכריז בי"א ניסן, יום הולדתו השבעים, שבמקום להאט את הפעילות האינטנסיבית בגיל הזה, צריך להגביר אותה ולהרחיבה. אז יסד הרבי את "ועד ע"א מוסדות" – 71 מוסדות חדשים שייסדו השלוחים במשך השנה הבאה, שנת ה-71 של הרבי.

התרחבות נוספת בפעילות השליחות התחילה בשבת בראשית תשמ"ה, כאשר הרבי הכריז על תוכנית "שליח עושה שליח", שכל שליח ימנה שליח נוסף שיעסוק בהפצת היהדות בעירו, ואף הודיע אשר הוא יממן שני שלישים מהוצאות השנה הראשונה של שלוחים חדשים אלו (ראה התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 461).

מיד התאספו ראשי השלוחים שבעולם לכנס מיוחד, לטכס עצה איך לבצע את המבצע החדש הזה של שליח עושה שליח. הרבי הורה שהכנס יתקיים בסמיכות למרכזה של התנועה – 770, ומאז ואילך, בכל שנה ושנה מתקיים "כינוס השלוחים העולמי" בימים הסמוכים לר"ח כסלו, ורגיל היה הרבי להקדיש שיחה מיוחדת ושימת לב מיוחדת לתוכנית הכנס הזה.

בשלחן התצוגה הראשון הכללי הזה, מוצגים ספרים ותמונות הקשורים לנושא השליחות; השלוחים הראשונים שנסעו לארה"ק, אירופה, אפריקה ואוסטרליה; שליחות המל"ח, לתלמידי הישיבה בקיץ, וכינוסי השלוחים בארה"ב ובארה"ק.

גם מוצגים בשלחן הזה דברי דפוס הקשורים למוסדות צעירי אגודת חב"ד, אגודת נשי ובנות חב"ד וצבאות ה', שבמסגרתם מתנהל חלק גדול ועיקרי של פעילות חב"ד.

בית חב"ד

המשימה הראשונה של השליח היא לייסד מוסדות חנוך ברוח התורה עבור הנוער המקומי, לאחד ולארגן את העסקנים המקומיים בביסוס והרחבת מוסדות הדת במקום, וכל הקשור להעמדת הדת על תילה במקומות נידחים אלה.

לפעמים השליח מנהל את כל הפעילות הזאת מתוך ביתו, אך בדרך כלל היה קונה או בונה בנין מיוחד לצורך זה, שבו המשרד הראשי ועיקר הפעילות שבעיר או במדינה הזאת. הוא הבית המרכזי שאליו באים אנשי העיר והנוער, ללמוד על היהדות ולפסוע את פסיעותיהם הראשונות ביהדות התורה.

בשנת תשי"ח נקנה בנין כזה בלונדון שבאנגליה. הרבי הורה אז שיקרא שמו "בית ליובאוויטש" (ראה אגרות קודש חי"ז אגרת ו'תצד. חי"ח ו'תשעה. ו'תתלו ועוד). עם סיום הבנייה נשלח לרבי המפתח של הבניין, שהסב לו נחת רוח מרובה, אותה הביע באגרת מיוחדת ששלח לרגל המאורע (שם אגרת ו'תתקלה).

בשנת תשכ"ט נפתח "בית חב"ד" הראשון בלוס-אנג'לס ומפתח הזהב נמסר לידי הרבי. הרבי השיב למוסרי המפתח, אשר שרשרת בתי חב"ד תיפתח לאורכה ולרוחבה של המדינה, ואף כתב מכתב מיוחד לרגל מאורע זה (ראה אלבום ע"א מוסדות, קליפורניה תשל"ג, עמ' 25-24).

במשך השנים נעשה הדבר לקבוע, שכל שליח מקדיש בנין ל"בית חב"ד" ושולח מפתח לרבי.

הרבי עודד מאד את יסוד בתי חב"ד, ובשיחה מיוחדת בנר ה' דחנוכה תשמ"ו קבע זאת למבצע מיוחד (ראה לקוטי שיחות חכ"ה ע' 400), ואמר שגם הוא ישתתף בסכום כסף עם אלו שייסדו או ירחיבו את "בית חב"ד" שבמקום שליחותם.

בשיחת ש"פ ויגש תשמ"ז אף הורה הרבי לילדי צבאות ה' לקבוע שלט מיוחד בחדר ביתם, אשר הבית או החדר הזה הוא "בית חב"ד" (ראה התוועדויות תשמ"ז עמ' 212-208).

מנהלי בתי חב"ד רגילים לשלוח לרבי תמונות, מודלים ומפתחות של בתי-החב"ד, חלקם מוצג בשלחן תצוגה זה.

טנקי המצוות

אמנם הבית המרכזי הזה "בית חב"ד" אינו מספיק לפעילותו של השליח, שמטרתו להפיץ את היהדות ואת המעיינות לכל פנה שתהיה. לצורך זה היה השליח רוכש מכונית מיוחדת, המשמשת גם כדי להוביל את הילדים ללימודים, ל"ספריה ניידת" ול"סוכה ניידת", ועל ידה מביא את מסר היהדות לכל פינה נדחת.

בשנת תשל"ד אימץ להן הרבי את השם "טנק המצוות", ואלו שפועלים מתוכם נקראים ה"טנקיסטים".

כדי להראות את הוקרתו לפעילות הזאת, רגיל הי' הרבי לחלק מטבעות או שטרות לצדקה על ידי ה"טנקיסטים".

בשלחן הראוה הזה מוצגים תמונות, מפתחות וסמלים של הטנקים האלו שנשלחו לרבי.

מחנות קיץ

עיקר תשומת הלב של השליח היא הצלת הנוער היהודי, להעניק לו חינוך יהודי, על ידי פתיחת ישיבות ובתי ספר, גני ילדים, שיעורי יום ראשון וכיו"ב.

כל זאת במשך שנת הלימודים. אמנם השפעה רבה ועמוקה יותר על הילד היא תקופת חופש הגדול, אשר רבים מהילדים חשופים אז להשפעות שליליות של הרחוב ומקומות הבילוי.

על רקע זה יסד הרבי מחנה קיץ מיוחד לבנות (קיץ תשי"ג) ולבנים (קיץ תשט"ז). בשיחה מיוחדת בחג השבועות תשט"ז ביאר הרבי, אשר רואים במוחש שבמחנות הקיץ ובכלל בימי החופש מלימודים, יכולים לפעול על הנערים\ות הרבה יותר מאשר בזמן הלימודים.

למחנה של הבנים קבע הרבי את השם "גן ישראל" ושל הבנות נקרא בשם "מחנה אמונה".

לאות הוקרה מיוחדת ערך אז הרבי נסיעה מיוחדת לבקר במחנות הקיץ, ואף דיבר שיחה מיוחדת לפני הילדים.

על כל האמור כאן מסופר בספר "בנאות דשא", שם אף מסופר על ביקורי הרבי במחנות הקיץ בשנים תשט"ז-תש"כ.

הדבר התחיל בנ.י. ומיד התפשט לכל מרכזי חב"ד בעולם, אשר השליח מסדר מחנה קיץ, שיש לו השפעה עמוקה על הילדים, ופירותיה ניכרים במשך שנת הלימודים הבאה.

בשלחן ראוה זה מוצגים תמונות של מחנות הקיץ בשנים הראשונות ליסודן, בארה"ב וקנדה, בארה"ק, אירופה, דרום אפריקה ואוסטרליה.

תהלוכת ל"ג בעומר

אמנם יש ילדים רבים שאינם באים ללמוד במוסדות החנוך של השליח, ואפילו אינם באים לבלות במחנה הקיץ. גם על הילדים האלו אסור לשכוח.

עוד בשנים שלפני נשיאותו, בשעה שהרבי עמד בראש ה"מרכז לעניני חנוך", ניהל מבצע מיוחד "מסיבות שבת", להקהיל ילדים בשבתות, לספר לפניהם סיפורים מהתורה ומגדולי ישראל, ואף לספר להם על דיני ומנהגי ישראל.

מזמן לזמן היו מארגנים תהלוכה מיוחדת ברחוב המרכזי של העיר, להצהיר ברבים על לימוד התורה ושמירת המצוות. עם שלטים מיוחדים הקשורים לתורה ולמצוות, היו הילדים צועדים ברחוב, לאחר ששמעו את דברי ההתעוררות מפיו הקדוש של הרבי.

תהלוכה כזאת התקיימה כבר בשנת תש"ג. יצאה אז לאור חוברת מיוחדת עם תמונות ובאורים.

במשך הזמן הוסדר שהתהלוכה הזאת מתקיימת בל"ג בעומר. הרבי יוצא לרחוב המרכזי, נואם לפני הילדים, ומשם צועדים הילדים עם שלטי התורה והמצוות, לקראת תוכנית מיוחדת בגן הציבורי.

בשלחן הראוה הזה מוצגים תמונות מהתהלוכות האלו, מתחיל משנת תש"ג ואילך, בארה"ב וקנדה, ארה"ק ואירופה, וכן פריטים מיוחדים הקשורים לתהלוכה.

שבת

בשיחה מיוחדת בכ"ד אלול תשל"ד, יצא הרבי בקריאה מיוחדת, אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב, וגם הבנות שלפני עונת הנשואין, מתחיל מגיל חינוך.

בארון זה מוצגים סוגים רבים של פמוטים שנוצרו על ידי מרכזי חב"ד בעולם, וחומר הסברה בשפות שונות, כדי לחלקם לנשים ובנות הרוצות להתחיל בהדלקת נרות שבת.

כמו כן מוצגים שונים שנעשו על ידי מעריצי המבצע הזה, או הקשורים לשאר מצוות השבת קודש.

פסח

את המבצע הזה התחיל הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, והכריז על כך בהתוועדות שבת פרשת החודש תשי"ד (ראה לקוטי שיחות ח"א עמ' 243).

באותה התוועדות הכריז הרבי כי הוא מבקש, ו"לו יישר חילי" הי' אף מצוה, אשר כל מי שיש לו השפעה על אנשים, שישתדל לזכותם ב"מצות-שמורה" לפסח.

מאז הרבה הרבי לעורר את המבצע הזה בכל שנה, והרחיב את המבצע עד אשר הגיע לממדים עולמיים, אשר בכל שנה מחלקים "מצות-שמורה" למאות אלפי יהודים ברחבי תבל.

אף הרבי עצמו רגיל הי' לחלק מצות לכל הבאים אליו בערב פסח בכל שנה, ואף הי' שולח חבילות "מצות-שמורה" למרכזי חב"ד בעולם, כדי לחלקם.

בהתאם להוראת הרבי נוהגים השלוחים, לארגן סדרים פומביים לאנשי עירם שמתחילים להתקרב ליהדות (ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' 851).

אף מארגנים לילדים "חוויית הפסח". בימים שלפני הפסח מאספים את הנוער, ומראים להם את סדר אפיית המצות ועריכת הסדר לדוגמה.

פריטים הקשורים למבצע, מוצגים בארון הזה.

כמו כן מוצגים בו הגדות עתיקות וחדשות, מצויירות ומעוטרות מרהיבי עין.

מועדים

כל מועד והמבצע שלו. בראש השנה משתדלים לזכות רבים מבני-ישראל בשמיעת קול שופר, ובמיוחד חיילים והנמצאים בבבתי רפואה, מושב זקנים ובתי הסוהר (ראה שיחת ר"ה תשמ"ב, התוועדויות תשמ"ב עמ' 8).

את מבצע ארבעת המינים בחג הסכות יסד הרבי בשנת תשי"ד (ראה התקשרות גליון ח עמ' 15). מבצע זה מתואר באגרות קודש חי"ב עמ' נד "להזמין העוברים ברחוב וכיו"ב לברך על הד' מינים, ובשנה זו [תשט"ז] הוסיפו כאן בעיקר ביקור בבתי הבראה וכיו"ב והיה בהצלחה רבה".

לחג השבועות יסד הרבי מבצע מיוחד, שכל הילדים, אפילו טף ממש, יבואו לביהכ"נ לשמוע קריאת עשרת הדברות. על המבצע הזה הכריז הרבי בשיחה מיוחדת בער"ח סיון תש"מ (ראה לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 50).

חג השבועות שהוא חג מתן תורה, אליו קשור מבצע תורה שיסד הרבי, וכל המבצעים הקשורים להרחבת מבצע התורה ולכתיבת ספר תורה:

בשיחה מיוחדת בט"ו בשבט תשל"א יצא הרבי בקריאה "לכבוש" את העולם על ידי לימוד התורה (ראה לקוטי שיחות ח"ו עמ' 312).

בהתוועדות ו' תשרי תשל"ג הורה הרבי לחסידיו לייסד ספריות לספרי קודש ברחבי תבל. נפתחו אז עשרות ספריות חדשות בבתי חב"ד במדינות שונות. אחת מהן נוסדה על ידי צעירי אגודת חב"ד בנ.י.

אשר הרבי העניק לה את השם "ספריית לוי יצחק" על שם אביו הרב הקדוש.

בשיחת ש"פ במדבר תשל"ד הכריז הרבי על מבצע מיוחד, הקשור להרחבת "מבצע תורה" שיסד אז, והוא מבצע "בית מלא ספרים – יבנה וחכמיה", היינו שכל אחד ישתדל למלא את ביתו בספרי קודש, וירבה בשיעורי תורה.

בהתוועדות כ' מנ"א תשל"ו הכריז הרבי יסוד מכון מיוחד לריכוז חידושי תורה של רבותינו נשיאינו, עם מרכז אחד בירושלים ומרכז אחד בנ.י. והוצאתם לאור בקובץ מיוחד, שאחר כך העניק לו את השם "יגדיל תורה".

בשיחה מיוחדת בחג השבועות תשל"ח הודיע על פתיחת מכון מיוחד להכנת דרושי דא"ח של רבותינו לדפוס. מכון זה ערך מאז את סדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן", "מאמרי אדמו"ר האמצעי", "אור התורה" לאדמו"ר הצמח צדק, "תורת שמואל" לאדמו"ר מוהר"ש נ"ע, וספרי המאמרים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כמאתיים כרכים חדשים שנערכו מכת"י ונדפסו.

ובשיחה מיוחדת במוצאי ש"ק פר' עקב שלאותה שנה הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל המדינות שבעולם.

בשיחות חודש ניסן תשמ"א הורה הרבי להתחיל לכתוב ספר תורה מיוחד בירושלים, שישתתפו ויתאחדו בו ילדי ישראל שלפני בר מצוה על ידי קניית אותיות. ובשיחה מיוחדת באור לערב ר"ה תשמ"ב, הורה הרבי להתחיל לכתוב ספר תורה מיוחד על ידי ישיבת "תומכי תמימים" עבור תלמידיה, וספר תורה מיוחד על ידי מוסד "בית רבקה" עבור התלמידות.

בשיחה מיוחדת באחרון של פסח תשד"מ הכריז הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם היומי, בשלושה מסלולים: שלושה פרקים ליום, פרק אחד ליום, וספר המצוות (ראה לקוטי שיחות חכ"ז עמ' 229).

בארון הזה מוצגים הקשורים לכל אחד מהמבצעים הללו.

כמו כן מוצגים בו פריטים הקשורים למועדים הנזכרים: דף של ספר תורה עתיק, כתוב על עור, טס ויד לספר תורה, שופרות ועוד.

חנוכה

בחנוכה יוצאים לכל מקום לעודד את בני ישראל במצוות הדלקת נרות חנוכה, ואף מארגנים הדלקת הנרות בחוץ, ברחובה של עיר, בפרסומא דניסא.

בשבת פרשת וישב תשל"ד הורה הרבי להגביר את ההשתדלות, שבכל בית יהודי ידליקו נרות חנוכה, ומי שאין לו האפשרויות – יחלקו להם בחנם מנורות ונרות להדליקן, וכן לזכות את אנשי הצבא אשר בארה"ק במצוות הדלקת הנרות בחנוכה (ראה שיחות קודש תשל"ד עמ' 196).

מאז ואילך עורר הרבי על המבצע הזה בכל שנה בתקופת ימי החנוכה.

בשנים האחרונות נוסף גם מבצע מיוחד של "לראות ולהראות", כאשר הדלקת הנרות בפרסום במדינות הגדולות מתקיימת בבת-אחת עם הדלקת הנרות של הרבי ב-770, כאשר כולם מחוברים זה לזה על ידי הלווין.

פריטים הקשורים למבצע, מוצגים בארון הזה.

פורים

מבצע פורים הוא אחד מהמבצעים הגדולים שמתקיימים כל שנה בארה"ק, כאשר נציגי "צעירי אגודת חב"ד" מבקרים במחנות הצבא, בתי רפואה ובתי הסוהר לזכות את בני ישראל לשכבותיהם במצוות פורים, קריאת המגילה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.

בתחלת אדר תשכ"א פנה הרבי על ידי המזכירות שלו, במכתב כללי לכל המוסדות, הרבנים ראשי ישיבות מחנכים מורים והורים, לארגן מבצע מיוחד להבטיח שכל ילד מקיים את מצוות הפורים (ראה אגרות קודש ח"כ אגרת ז'תקצח), ואף כתב על כך לאישי צבור "הצעתי למוסדותי שבחינוך שישתדלו שהנערים ונערות המחוייבים במצות, וטוב אשר גם קטנים מהם, יקיימו בעצמם משלוח מנות ומתנות לאביונים".

בתוכן דומה דיבר וכתב הרבי מידי שנה, בפרוס ימי הפורים (ראה אגרות קודש חכ"ב, אגרות ה'שעח, ה'תרה, ובנסמן בהערות שם).

כן הרבה הרבי לעורר על המבצע הזה באופן מיוחד במשך כל השנים.

פריטים הקשורים למבצע, מוצגים בארון הזה.

כמו כן מוצגים בארון הזה מגילות עתיקות ימים שבאוסף הספריה, שנכתבו או נדפסו לפני מאות שנים; גם כאלו אשר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע רכש ברוסיה, ותיאר אותן במדבקה שע"ג המגלה.

טהרת המשפחה

את המבצע הזה התחיל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כבר בשנת תר"צ, בעת ביקורו הראשון בארה"ב, בראותו את הבורות בנושא הזה בשכבות רחבות.

על אגודת נשים לחיזוק טהרת המשפחה, שיסד בעיירות רבות באותה שעה, מסופר בס' תולדות חב"ד בארצות הבריתב פרק יא.

אמנם בתקופתינו קבעו הרבי בשנת תשל"ה לאחד מהמבצעים הקבועים. בשיחה מיוחדת בט"ו תמוז תשל"ה (ראה לקוטי שיחות חי"ג עמ' 260-259) הורה הרבי להתחיל מבצע הסברה רחב לחיזוק טהרת המשפחה.

בש"פ נשא תש"מ יצא הרבי בקריאה מיוחדת, לתעמולה מיוחדת נגד תכנון המשפחה, ועוד הרבה לעורר על כך בכמה שיחות באותו קיץ.

בארון הזה מוצגים פריטים מיוחדים הקשורים לטהרת המשפחה, מקוה, לידה ונישואים. עלוני שיר המעלות ללידה, עתיקים וחדשים. מפתחות שנשלחו לרבי ממקוואות טהרה שנבנו על ידי השלוחים, וכל מה שקשור לטהרת המשפחה.

כמו כן מוצגים בארון הזה הזמנות מקוריות של חתונת הרבי, מכתב ברכת מזל טוב ללידת הרבנית בשנת תרס"א, על ידי סבה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, הזמנה שכתב לנישואי כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ותמונת סידור קידושין על ידי הרבי.

מבצעים

מלבד מבצעי החגים, דרש הרבי לעסוק בכל מצוות התורה, לזכות בהם את בני ישראל בכל מקום שהם.

המבצע הראשון שהרבי הכריז עליו בקיץ תשכ"ז, בתקופת מלחמת ששת הימים, הי' מבצע תפילין, שהוא גם מביא לניצחון בני ישראל על הקמים עליהם, כאמור וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם, אלו תפילין שבראש.

את המבצעים האלו, בשמם "מבצעים" ובאופן מסודר ומאורגן, יסד הרבי במשך השנים תשל"ד-ו.

במשך הזמן הזה הוסיף עליהם הרבי עד עשרה מבצעים:

במשך שנת תשל"ד הכריז הרבי על המבצעים תורה; מזוזה; צדקה; בית מלא ספרים – יבנה וחכמיה; נרות שבת קודש. בשנת תשל"ה הכריז על המבצעים כשרות וטהרת המשפחה. ובשנת תשל"ו הכריז על המבצעים חינוך ואהבת ישראל.

לא זו בלבד שהרבי הכריז אז על מבצע חינוך, כי אם הכריז על שנת תשל"ו כ"שנת חינוך", הרבי עורר על כך בכמה התוועדויות במשך הקיץ, ואף הורה לילדים לשנן בעל פה את שנים עשר הפסוקים ומאמרי חז"ל.

מזמן לזמן היו נערכים כינוסים מיוחדים לילדים, שבהמשכם היה הרבי נואם לפני התלמידים, ומקשיב לקריאתם את שנים עשר הפסוקים ומאמרי חז"ל.

פריטים הקשורים לכל המבצעים האלו מוצגים בארון ראוה זה.

גאולה ומשיח

הצפיה למשיח הוא חוט השני ובריח התיכון שעובר בכל הפעילות העניפה הזאת, את הנושא הזה הדגיש הרבי כמעט בכל שיחה שאמר במשך שנות נשיאותו. כל המבצעים האמורים הם הדרכים שעל ידם מקרבים את הגאולה השלימה, שתהיה במהרה בימינו.

תחלתו של המבצע העקרי הזה היה בשנת תש"א, כאשר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע הכריז על "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (ראה ס' תולדות חב"ד בארה"ב עמ' שמו).

בשנת תש"ב התחיל בכתיבת ספר תורה מיוחד לקבלת פני משיח צדקנו. התחיל ולא סיים. על סיום כתיבתו הכריז הרבי בחורף תש"ל, וסיימוהו ביו"ד שבט.

הדפיסו אז עלונים מיוחדים לפרסם את הכתיבה הזאת, וכל אחד קנה אות מיוחדת בספר התורה הזאת.

בארון הזה מוצגים כמה מהעלונים האלו שנדפסו אז בארה"ב ובארה"ק, וכן חלק מרשימת קוני האותיות, שנרשם באותה שעה.

בשיחה מיוחדת באור ליום ו' ערב ש"ק מברכים החודש מנחם אב תשל"ו, עורר הרבי אודות לימוד בעניני "בית הבחירה" בימי "בין המצרים" (ראה שיחות קודש תשל"ו עמ' 484). מני אז עורר הרבי על הלימוד הזה בכל שנה בפרוס ימי בין המצרים.

כדי להקל על הלימוד הזה, נבנו כמה מודלים של בית המקדש. מודל אחד כזה נמסר לרבי, ומוצג בפינה שבתערוכה הזאת.

בשיחה מיוחדת בז' מר-חשון תשמ"ו, עורר לפרסם את דברי גדולי ישראל, שהתשוקה והצפי' לגאולה גורמת לזירוז הגאולה.

בשנים האחרונות הרבה הרבי להצהיר ולפרסם, אשר "הנה זה עומד אחר כתלינו" ו"הנה הנה משיח בא", ובשיחה מיוחדת בכ"ז ניסן תנש"א, הכריז הרבי אשר החובה מוטלת על כל אחד לעשות את כל שביכלתו להביא לביאת המשיח, ולפרסם את בשורת הגאולה בממדים הכי רחבים.

בארון הזה מוצגים שלטי "היכונו לביאת המשיח" שהופצו בתקופה הזאת, ספרים שונים שנערכו ונדפסו בנושא הגאולה והמשיח, וכן פריטים שונים הקשורים לנושא הצפיה לגאולה וביאת המשיח.

.

 .