תערוכה ז
תערוכת רבינו הזקן

200 שנה לגאולת רבינו הזקן
כ"ק אדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי
בעל התניא והשלחן ערוך
י"ט כסלו תקנ"ט - תשנ"ט

בתערוכה מוצגים ספרי רבינו הזקן
דפוסים הראשונים והוצאות החדשות
כתבי-ידו-הקדושה והעתקות עתיקות מחיבוריו
חפצי קודש וציורי דיוקנו הקדוש

י"ט כסלו עד י"א ניסן ה'תשנ"ט

ב"ה

פתיחה

ביום השלישי י"ט כסלו תשנ"ט ימלאו 200 שנה לגאולת כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו, בי"ט כסלו תקנ"ט.

לקראת היובל הזה, נפתחת תערוכה מיוחדת באולם התערוכות של ספריית ליובאוויטש – "תערוכת רבינו הזקן".

בתערוכה הזאת מוצגים ספרי רבינו הזקן, הן הדפוסים הראשונים והן ההוצאות החדשות, כתבי-ידו-הקדושה והעתקות עתיקות מחיבוריו, חפצי קודש וציורי דיוקנו הקדוש.

בתחלת קטלוג התערוכה תבוא סקירת מאסר וגאולת כ"ק אדמו"ר הזקן, שאותה אנו חוגגים עתה; הראשונה בשנת תקנ"ט והשניה בשנת תקס"א.

התאריכים הלועזים הנזכרים לקמן הם לפי הלוח הרוסי הישן, כפי שהם מופיעים במסמכים.

המאסר הראשון והגאולה

ד' סיון תקנ"ח (8 במאי (1798

אחד מווילנא מגיש מלשינות נגד רבינו הזקן, אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה.

חג השבועות, ו' סיון תקנ"ח (10 במאי (1798

אותו מלשין מגיש מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא [הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שמי שערך והגיש את המלשינות לא היה יהודי].

י' אלול תקנ"ח (11 באוגוסט (1798

נפתח התיק נגד רבינו הזקן. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

י"ג אלול תקנ"ח (14 באוגוסט (1798

הוראת הקיסר לברר את תוכן המלשינות.

ט"ו אלול תקנ"ח (16 באוגוסט (1798

הגנרל-פרוקורור מודיע אל המושל האזרחי של ליטא, את הוראת הקיסר, לברר את הנושא.

כ"ט אלול תקנ"ח (30 באוגוסט (1798

המושל האזרחי של ליטא ממליץ לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.

י"ג תשרי תקנ"ט (12 בספטמבר (1798

הקיסר מצוה לעצור את רבינו הזקן וראשי החסידים ולשלוח לפטרבורג לחקירה.

ב' דחג הסוכות תקנ"ט (15 בספטמבר (1798

הגנרל-פרוקורור מודיע אל מושל בילורוסיה, את הוראת הקיסר, לעצור את רבינו הזקן ולשלחו לפטרבורג לחקירה.

ימים האחרונים של החג

באים לאסור את רבינו הזקן ולהובילו לפטרבורג לחקירה.

ל' תשרי תקנ"ט (29 בספטמבר (1798

מושל בילורוסיה מודיע אל הגנרל-פרוקורור כי הוא שלח את רבינו לפטרבורג, בליווי קצין ושני חיילים.

ח' מ"ח תקנ"ט (7 באוקטובר (1798

הגנרל-פרוקורור מודיע למושל בילורוסיה שרבינו הגיע לפטרבורג מבצר פטרופבלסק – שבו היה אסור כ"ק אדמו"ר הזקן.

הקיסר מצוה להכין שאלות מקיפות ומפורטות עבור רבינו הזקן בשפת היהודים על חלק מהשאלות השיב רבינו בע"פ, ועל חלקם בכתב באריכות בלה"ק.

אודות האשמת סיוע למהפיכה הצרפתית ושאר ההאשמות היתה כמובן הכחשה נמרצת. ועל שאר השאלות אודות מהותה של התנועה החסידית השיב רבינו בארוכה בכתב בלה"ק. במענה הזה ביאר את תוכן ענין התפלה בכוונה, נוסח התפלה, דרושי החסידות, חכמת הקבלה, רדיפות המתנגדים, מעמד, תמיכת עדת החסידים שבארה"ק ועוד.

י"ב מ"ח תקנ"ט (11 באוקטובר (1798

הכתב נמסר לתרגום. בפטרבורג אין מי שיתרגם ולכן נשלח (בי"ט מ"ח) על ידי הגנרל-פרוקורור אל מושל ליטא, כדי שיתורגם שם לרוסית.

כ"ט מ"ח תקנ"ט (28 באוקטובר (1798

מושל ליטא מאשר את קבלת העדות של רבינו הזקן ומודיע שתתורגם בקרוב.

ד' כסלו

מושל ליטא שולח בחזרה את העדות של רבינו הזקן, עם תרגום לצרפתית.

אחרי שהגנרל-פרוקורור קיבל את התרגום סקר לפני הקיסר את השתלשלות המאורעות ותוצאות החקירות.

י"ט כסלו תקנ"ט (16 בנובמבר (1798

הקיסר מורה לשחרר את רבינו הזקן.

כ' כסלו תקנ"ט (17 בנובמבר (1798

הגנרל-פרוקורור כותב נותן לרבינו הזקן תעודת שחרור וכותב על כך אל מושל בילורוסיה.

י"ח טבת תקנ"ט (15 בדצמבר (1798

מושל בילורוסיה מודיע אל ממשל וויטבסק על שחרור רבינו הזקן ועל ההוראה להניח לקהלה החסידית בקיומם הקודם.

מקורות: המסמכים הקשורים לכל האמור לעיל נדפסו ב"כרם חב"ד" גליון 4 עמ' 76-17. אגרות-קודש עמ' קו. "כפר חב"ד" גליון 551 עמ' 23.

[ובמהדורה החדשה של אגרות קודש ע' רז ואילך].

[במקביל לכל האמור לעיל, התקיים גם מאסר, חקירה ושחרור ראשי חסידי רבינו אשר בווילנא: עשרים ושנים מראשי החסידים בליטא נעצרו בתחלת מ"ח, לחקירה ודרישה. חלקם נשלח אחר כך לפטרבורג, אך נעצר בדרך, ע"פ הוראה להחזירם חזרה לווילנא. בי"ט כסלו הורה הקיסר לשחרר את כולם. ההוראה הגיעה לליטא בכ"ח כסלו, ולעת הדלקת נר החמישי שוחררו כולם לביתם].

המאסר השני והגאולה

גם אחרי השחרור מהמאסר הראשון לא שקטו מתנגדי ווילנא, והוסיפו למסור מלשינויות נוספות, הן נגד רבינו הזקן והן נגד תנועת החסידים בכלל.

בתחלת חורף תק"ס הגישו מלשינות נוספת אל הקיסר להרשות לחסל את התנועה החסידית.

כ' כסלו תק"ס (7 בדצמבר (1799

הגנרל-פרוקורור משיב אל מושל ליטא, שבהתאם להוראת הקיסר חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.

ח' שבט תק"ס (23 בינואר (1800

מושל ליטא מודיע אל המשטרה הווילנאית על הוראת הקיסר כי חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.

י' אייר תק"ס (23 באפריל (1800

מתנגד בשם אביגדור, מי ששימש רב בפינסק וכעת גר בווילנא, מגיש אל הקיסר מלשינות ארוכה נגד רבינו הזקן ונגד שיטת החסידות בכלל.

במלשינות הזאת מרבה להקשות על הדברים האמורים ב"צוואת הריב"ש", ומסיק מכך שתנועת החסידות היא המשך לשבתי-צבי. מתלונן על אשר החסידים הביאו לפיטורו מרבנות פינסק, אשר קנה בכסף מלא (אחרי שגורש משם הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, על ידי המתנגדים). בסוף חוזר שוב לתוכן המלשינות הראשונה (של שנת תקנ"ט), ומסכם אשר רבינו הזקן שולח מעות לארה"ק כדי לסייע לממשלת תורכיה.

כ"ו סיון תק"ס (7 ביוני (1800

הגנרל-פרוקורור מודיע בכמה מכתבים אל מושל ליטא ואל התובע הכללי של ליטא, את הוראת הקיסר לברר את טיבן של התביעות בהלשנה.

המושל והתובע הכללי של ליטא העבירו את התיק לבירור במינסק, שאליה שייכת עיר פינסק.

ב' מנ"א תק"ס (12 ביולי (1800

אחרי קבלת תוצאות הבירורים, כותב מושל ליטא אל הגנרל-פרוקורור, שאין יסוד להאשמותיו ותביעותיו של אביגדור.

כ' מנ"א תק"ס (30 ביולי (1800

מושל ליטא כותב לו שוב, מה שהעלה הוא עצמו בחקירותיו. מספר את כל פרטי המלשינות והמאסר הראשון, ואשר אחרי החקירות לא מצא הקיסר שום שמץ בדרכי החסידים והורה להוציאם לחירות.

שוב נשלחה הוראה לברר את תוכן תביעותיו הכספיות של אביגדור בקשר לרבנותו בפינסק. מושל ליטא השיב שאין בזה כל קשר לפלך ליטא.

ח' מ"ח תקס"א (15 באוקטובר (1800

מושל מינסק מודיע לגנרל-פרוקורור כי העביר את בירור תוכן התביעה לידי עיריית פינסק.

כ"ג מ"ח תקס"א (30 באוקטובר (1800

למרות כל האמור לעיל שולח הגנרל-פרוקורור החדש הוראה למושל בילורוסיה, להביא את רבינו הזקן לפטרבורג לחקירה.

ד' כסלו תקס"א (9 בנובמבר (1800

רבינו נאסר ונשלח שוב לפטרבורג בליווי משטרתי.

ח' כסלו תקס"א (13 בנובמבר (1800

מושל בילורוסיה מודיע על כך במכתב אל הגנרל פרוקורור, בצירוף תוצאות הבירור שלו אודות רבינו הזקן וחסידיו, אשר יש להם משמעת לשלטונות ומעולם לא נמצא בהם דופי. מרבה בשבח רבינו הזקן.

י"א כסלו תקס"א (16 בנובמבר (1800

הגנרל פרוקורור מורה למושל בילורוסיה, להטיל צו חיפוש על בית רבינו, לקחת משם מסמכים שימצאו ולשלוח אותם אליו לפטרבורג.

*

כשהגיע רבינו הזקן לפטרבורג נמסרה לו רשימת הקושיות של אביגדור על הספר "צוואת הריב"ש" ומלשינויותיו נגד רבינו הזקן בענין מעות ארה"ק ובשאר הנושאים. בסך הכל י"ט סעיפים. רבינו השיב על כל טענותיו באריכות גדולה.

כ"א כסלו תקס"א (26 בנובמבר (1800

הגנרל פרוקורור סוקר לפני הקיסר את תשובותיו של רבינו הזקן, והקיסר מורה להעביר את התיק אל הסינט, כדי שיערכו דרישה וחקירה בתוכן המלשינות והתשובות.

כ"ב כסלו תקס"א (27 בנובמבר (1800

התיק וההוראה נמסרים לידי הסינט, והסינט מעביר את נושא החקירה למחלקה השלישית של הסינט (הבולשת).

כ"ג כסלו תקס"א (28 בנובמבר (1800

עם העברת התיק לסינט מורה הקיסר לשחרר את רבינו הזקן ממאסרו, אחרי חתימת ערבים שהוא ישאר בעיר פטרבורג, ולא יצא את העיר עד אשר יותר לו.

כ"ד כסלו תקס"א (29 בנובמבר (1800

החיפוש בבית רבינו מתבצע, הספרים וכתבי היד שבבית נלקחים, ונאמני קהל לאזניא חותמים על תעודה מיוחדת, בה מאשרים את דבר לקיחת הכתבים והספרים מהבית וחתימת הבית.

י"ח טבת תקס"א (22 בדצמבר (1800

הספרים והכתבים שנלקחו מבית רבינו נמסרים לסינט, בצירוף מכתב ורשימת הכתבים (14) והספרים (103).

כ"ד טבת תקס"א (28 בדצמבר (1800

אביגדור מגיש מלשינות נוספת, בו מעתיק מהמבואר בתניא אודות נפשות אומות העולם, ומנסה להוכיח מכך שהתנועה החסידית מזיקה למדינה, ומציע שיאסרו ראשי עדת החסידים ולהביאם לחקירה.

שבט – אדר תקס"א (ינואר - פברואר (1801

חקירת הסינט נמשכה כמה חדשים, שבהמשכה נשאר רבינו הזקן בפטרבורג.

תחלת ניסן תקס"א (תחלת מרץ (1801

רבינו הזקן פונה במכתב בקשה אל הקיסר פאוול, אליה מצרף שני תעודות שהתקבלו בשנים תקנ"ט-תק"ס, בהן מקבלת התנועה החסידית חופש פעולה מלא, בהוראת הקיסר.

ט' ניסן תקס"א (11 במרץ (1801

הקיסר פאוול נרצח ובנו אלכסנדר מוכתר לקיסר רוסיה.

יט ניסן תקס"א (21 במרץ (1801

הקיסר אלכסנדר מורה לשחרר את רבינו הזקן לביתו.

כ"ז ניסן תקס"א (29 במרץ (1801

נשלחת הודעה מפטרבורג למושל רוסיה הלבנה אודות שחרור רבינו לביתו ואודות רשיון מלא שקיבל, להמשיך בהפצת החסידות בכל פלך רוסיה הלבנה בלא כל הפרעות מצד אף אחד.

אמנם רבינו הזקן נשאר בפטרבורג מרצונו, עד לסיום בירור הנושא בסינט.

לערך באותה תקופה פנה המלשין אביגדור בטענה על השחרור שניתן לרבינו הזקן, ועל אשר "לא פסקו עליו ולא על כת הנ"ל שום דין מורד נגד הדת והמלוכה". הוא מבקש שיתנו לו את תשובותיו של רבינו הזקן על המלשינות שלו, כדי שישתדל להוכיח נגדם.

י' אייר תקס"א (11 באפריל (1801

שני התעודות הנזכרות, שבמכתב רבינו הזקן אל הקיסר פאוול, מצורפות אל תיק החקירה.

סיון תקס"א (מאי (1801

רבינו הזקן פונה במכתב בקשה אל הקיסר אלכסנדר, בו מגולל את כל פרשת העינויים שלו מההלשנות והמאסרים במשך השנתיים האחרונות, לכן מבקש למנוע מאביגדור מלהפריע יותר את מנוחתו ומלהצר את תנועת החסידות.

אלול תקס"א (אוגוסט (1801

רבינו הזקן כותב מכתב בקשה נוסף אל הקיסר, עם תוכן דומה, ומסיים "תינתן פקודה .. לחרוץ משפטי, ולצוות בכל מקום שיושבים שם יהודים, כי לא יעיז איש להחריד אותי ואת החסידים בדבר הלשנה שאין בהם ממש .. ויצוו להשיב לי את הנזק שסבלתי".

באותה תקופה עוזב רבינו הזקן את פטרבורג, ובמקום לחזור לביתו בלאזניא מתיישב בלאדי.

י"ח טבת תקס"ה (9 בדצמבר (1804

הקיסר אלכסנדר חותם על חוקת היהודים, ובו נכנס סעיף מיוחד (53):

אם באיזשהו מקום נוצר פילוג בקרב הקהילה, והפירוד הגיע לנקודה שאין מחנה אחד רוצה להתקיים ביחד עם המחנה השני באותו בית כנסת, אזי מותר לאחד מהם לבנות בית כנסת לעצמו ולמנות רבנים משלו.

בסעיף זה ניתן הרשיון לעדת החסידים לבנות בכל עיר בית הכנסת ולמנות רב משלהם, בלי הפרעות מצד המתנגדים.

מקורות: המסמכים הקשורים לכל האמור לעיל נדפסו ב"כרם חב"ד" גליון 4 עמ' 108-79. אגרות-קודש עמ' קז-קיא. "ספריית ליובאוויטש" עמ' ב-ח. "חסידים ומתנגדים" ח"א עמ' 237 ואילך. "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" עמ' ד.

[ובמהדורה החדשה של אגרות קודש ע' ער ואילך].

ספר התניא

אודות ספר התניא כותב רבינו הזקן בהקדמתו, שהוא כולל "תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתינו תמיד כל אחד לפי ערכו לשית עצות בנפשם בעבודת ה', להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות, וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות".

כלומר, שמיד בתחלת נשיאותו היה כל חסיד נכנס ליחידות אל רבינו הזקן והיה מקבל הדרכה אישית בעבודת ה'. אחר כך נתרבו החסידים והזמן לא הספיק לכולם, אז הותקנו תקנות מיוחדות, המפורסמות בשמן "תקנות לאזניא", שהן הגבלות רבות על החסידים מתי יכולים לבוא ללאזניא ומתי יכולים לבקש להתקבל ליחידות.

בהתאם לזה רשם רבינו הזקן את תוכן "כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות" בספר התניא, שממנו יוכלו החסידים "לשית עצות בנפשם בעבודת ה'", והוא ספר היסוד לחסידות חב"ד.

ספר התניא נמסר לפרסום ברבים, על ידי העתקות, לערך בשנת תקנ"ב. בשנת תקנ"ו הוגה מחדש והושלם על ידי רבינו הזקן ונמסר לדפוס. ההדפסה נגמרה בכ' כסלו תקנ"ז.

הספר נחטף מיד על ידי החסידים, ונדפס שוב ושוב. כבר בעשור הראשון להדפסתו, כלומר בין השנים תקנ"ז-תקס"ו, נדפס ספר התניא לפחות 6 פעמים.

*

ההוצאה הראשונה כללה רק שני החלקים הראשונים:

א) לקוטי אמרים ב) שער היחוד והאמונה.

בהוצאה השניה נוסף לה גם החלק השלישי "אגרת התשובה".

לקראת ההוצאה הששית שנדפסה בשנת תקס"ו, ערך רבינו הזקן מחדש את "אגרת התשובה", ומסרה לדפוס במצורף לספר התניא.

בשנת תקע"ד, (אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, בכ"ד טבת תקע"ג), הדפיסו בניו הקדושים הוצאה חדשה של ספר התניא, ובו הוסיפו עוד שני חלקים: ד) אגרת הקודש. ה) קונטרס אחרון.

מעתה ואילך כוללות כל הוצאות של ספר התניא חמשה חלקים.

כתבי יד

גוף כתב-יד-קדשו של ספר התניא לא נשמר. הוא נשרף כנראה בשריפה הגדולה שפקדה את בית רבינו הזקן בלאדי בשנת תק"ע. אמנם "אגרת התשובה" מוגהת בכתי"ק, שרדה ושמורה בארכיון הספריה, והוא המוצג הראשון שבתערוכה.

[כל הפריטים המוצגים בתערוכה, ממוספרים כאן, במספר הפריט שבתערוכה. ספרים המתוארים כאן בלי מיספור, אינם בספריה ואינם מוצגים בתערוכה]:

  1. כרך הכולל דרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". חלקו כתי"ק. בכמה מקומות גם כתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

כולל גם "אגרת התשובה" בכתי"ק אדמו"ר האמצעי, מוגהת בכתי"ק כ"ק אביו רבינו הזקן.

18X24 ס"מ. (1), רצד דף.

אוסף כתה"י מס' 1018.

בארכיון שמורים גם שני דפים כת"י מספר התניא, אשר עדיין לא ברור אם הם גוף כתב יד קדשו. תצלומו ניתן ברוב הוצאות ספר התניא.

ארכיון מס' 4000,15.

אחר הדפסת ספר התניא, מוגה מטעויות הסופרים וערוך מחדש במהדורא בתרא, לא היה יותר צורך בשמירת כת"י משובשים של ה"מהדורא קמא", ולכן לא נותרו כיום אלא עותקים בודדים מאותם כת"י.

כת"י אלו השמורים בארכיון מוצגים בתערוכה:

כת"י ס' התניא המתוארך בתאריך הכי עתיק הוא זה משנת תקנ"ב.

כולל העתקת דרושים ואגרות מכ"ק אדמו"ר הזקן ואחדים מכ"ק בנו אדמו"ר האמצעי וכ"ק נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק".

מצורת הכריכה נראה שנצטרפו בו כמה קטעי כרכי כת"י מדרושי רבותינו בכותרת דרושי רבינו הזקן נזכר בברכת החיים.

מועתקת בו מהדורא קמא של ס' התניא, שער היחוד והאמורה ואגרת התשובה.

בהמשך להם מועתקים דרושי רבינו הזקן מתקופת תשרי-כסלו תקנ"ג על הסדר, ובהם מציין כמה פעמים לס' התניא ואגרת התשובה בתוספת "כנ"ל".

18X22 ס"מ. סז, לה-נה, טז, (5), נו-קכא דף.

אוסף כתה"י מס' 750.

כרך הכולל דרושי ואגרות קודש רבינו הזקן, ומהדורא קמא של ספר התניא.

על גבי הכריכה רשום שם הכרך "להבין אמרי בינה".

10X16 ס"מ. רו דף.

אוסף כתה"י מס' 1118.

כרך הכולל מהדורא קמא של ספר התניא ודרושי אדמו"ר הזקן.

בכותרת התניא: "קיצור לקוטי אמרים .. תניא".

10.5X16 ס"מ. (39), פא דף.

אוסף כתה"י מס' 262.

"קיצור לקוטי אמרים", הוא מהדורא קמא של ספר התניא.

קולופון: נכתב בק' שקלאב הבירה.

10.5X16 ס"מ. (9), מו דף.

אוסף כתה"י מס' 263.

מהדורא קמא של ספר התניא.

10.5X16 ס"מ. ב-ז, ו-לא, מז דף.

אוסף כתה"י מס' 265.

כרך הכולל מהדורא קמא של ספר התניא, ודרושי כ"ק אדמו"ר הזקן וכ"ק בנו אדמו"ר האמצעי.

קולופון: היום יום .. טשאווס תקנ"ו.

11X18 ס"מ. ב-כ, (8), כא-כה, ד, (12), מט, לח-מג, (9) דף.

אוסף כתה"י מס' 268.

כרך הכולל מהדורא קמא של ספר התניא, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה, אגרותיו ועוד.

10X16 ס"מ. נו-סה, ע-עא, עו-פה, קי-קכא, (2), מו דף.

אוסף כתה"י מס' 1837.

מקורות: רשימה מפורטת יותר של כתבי יד ספר התניא – בהוספות להוצאות התניא החדשות.

דפוסים הראשונים

כבר נזכר לעיל שההוצאה הראשונה של ספר התניא נדפסה בשנת תקנ"ז, וכבר בעשור הראשון להדפסתו, כלומר בין השנים תקנ"ז-תקס"ו, נדפס ספר התניא לפחות 6 פעמים.

כל ההוצאות האלו ועוד, מוצגות בארון השני של התערוכה:

תניא, סלאוויטא תקנ"ז.

°8. פו דף.

תניא, זאלקווא תקנ"ט.

°8. (2), עד דף.

תניא, זאלקווא תקס"ה.

°8. עג, (1) דף.

תניא, זאלקווא אחר תקס"ה.

°8. 59 דף.

תניא, זאלקווא אחר תקס"ה.

°8. נח, (1) דף.

תניא, שקלאוו תקס"ו.

°8. צה, (1), כ דף.

לקראת ההוצאה הששית שנדפסה בשנת תקס"ו, ערך רבינו הזקן מחדש את "אגרת התשובה", ומסרה לדפוס במצורף לספר התניא. כמו כן נדפס אגרת התשובה בחוברת בפני עצמה:

אגרת התשובה, שקלאוו תקס"ו.

°8. כ דף.

תניא, שקלאוו תקע"ד.

נדפס על ידי בני הגאון המחבר.

בהוספת אגרת הקודש וקונטרס אחרון.

°8. (2), נב, ח, כח, (6) דף.

מאז ואילך נדפסו כל ההוצאות של ספר התניא בחמשה חלקים: תניא, שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש, קונטרס אחרון.

יש עוד הוצאה אחת של ספר התניא, שנדפסה בסדילקוב – חסר שנת דפוס.

אמנם היא נדפסה בדרך כלל על-פי זאלקווא תקנ"ט, אגרת התשובה היא במהדורא קמא, ולא נדפסו בה אגרת הקודש וקונטרס אחרון.

מסתבר שנדפסה לפני הוצאת תקע"ד, ואולי אף לפני הוצאת תקס"ו.

°8. ,(3) ב-נט, (1), ס-סט, נ-נה דף.

מקורות: רשימה מפורטת של דפוסי התניא – בספר "תורת חב"ד - ביבליוגרפיה - תניא" (כפר חב"ד תשמ"ב).

דפוסים האחרונים

אלו הן ההוצאות הראשונות של ספר התניא, שנדפסו במשך תקופה של ח"י השנים תקנ"ז-תקע"ד.

מאז עד שנת תש"ז, נדפס ספר התניא קרוב לארבעים פעמים נוספות.

בשנת תשי"ד מסר כ"ק אדמו"ר זי"ע לדפוס את ספר התניא, בתוספת מפתח ענינים, לוח התיקון, רשימת הדפוסים ועוד. מאז ואילך נדפסות כל ההוצאות של התניא עם הוספות אלו.

בשנים תשי"ד – תשל"ז נדפס התניא יותר משלשים פעמים נוספות.

בשיחה מיוחדת במוצאי ש"ק פר' עקב תשל"ח, הורה הרבי זי"ע להדפיס את ספר התניא בכל מקום מגורי יהודים ברחבי תבל. שוב עורר על כך הרבי בשיחה מיוחדת בש"פ בא, ג' שבט תשד"מ, ועוד בכמה התוועדויות והזדמנויות.

הדבר הפך למבצע. מאז ועד עתה נדפס התניא יותר מחמשת אלפי פעמים. בדרך כלל נדפס ספר התניא בערים המרוחקות, על ידי מכונת דפוס ניידת שמביאים לשם.

חלק מאוסף דפוסי תניא אלו מוצג בארון מיוחד שבתערוכה.

מקורות: רשימה מפורטת של כל דפוסי התניא – בהוספות להוצאות התניא החדשות.

השלחן ערוך

אודות זמן התחלת עריכת השלחן ערוך כותבים "בני הגאון המחבר" בהקדמתם "והיתה התחלתו בהיותו יושב שבת תחכמוני" אצל הרב המגיד ממעזריטש, היינו לערך בשנת תק"ל.

בתחלה חיבר את חלק או"ח, וב"מיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על או"ח". אחר כך במשך השנים חיבר את חלק יו"ד והלכות מלוקטות מחלק חו"מ ועוד.

אמנם גם אז לא מסר את הספר לדפוס, כי אם "התחיל להגיה ולחדש בספרו זה".

וכה נמשך הדבר יותר מארבעים שנה, עד להסתלקות רבינו הזקן בשנת תקע"ג, וחיבור השלחן ערוך עדיין לא נמסר לדפוס.

בינתיים היתה שריפה גדולה בבית רבינו בלאדי, בשנת תק"ע, ועוד שריפה נוספת בשלהי שנת תקע"ב, בעת בריחת רבינו הזקן עם בני ביתו בימי מלחמת נפוליון, ואודותם כותבים בני הגאון המחבר: "והנה מודעת זאת .. [בעת] שריפת הבתים פעמי' ספו תמו כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כ"א ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים".

מתוך ההעתקות האלו הכינו בני הגאון המחבר את ספר השלחן ערוך לדפוס.

מתוך כל אותן כתבי היד של השלחן ערוך לא הגיע לידינו רק כרך אחד, שהתפרסם לאחרונה:

רובו כתי"ק הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש אחיו של רבינו הזקן.

הוא כולל עיבודים שונים של ההלכות שבשלחן ערוך רבינו הזקן, שעדיין לא נתברר תוכנם אל נכון.

כמה השלמות והשוואות על פיו נדפסו בהוצאות החדשות של השלחן ערוך.

כולל גם הלכות ציצית שבסידור אדמו"ר הזקן; הלכות ציצית וקיצור דברי הראשונים והאחרונים; כששה מהדורות מהלכות מליחה שבספרו "שארית יהודה"; הערות לשו"ע אדה"ז ועוד.

17X23 ס"מ. פז דף.

אוסף כתה"י מס' 238.

מקורות: סקירת הדיונים אודות התקופות והשלבים בעריכת השלחן ערוך – ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", מבוא עמ' ט-י. ואודות כתב-היד הזה – שם עמ' י-יב.

דפוסי השלחן ערוך

ההוצאה הראשונה של השלחן ערוך נדפסה במשך השנים תקע"ד-ו, בעיירות שקלאוו – קאפוסט. ששה כרכים, כל כרך כספר בפני עצמו.

שלחן ערוך אורח חיים הלכות פסח. שקלאוו תקע"ד.

°8. (5), ב-רמח דף.

הלכות נדה. קאפוסט תקע"ד.

°4. (1), מח, נד, (16) דף.

שולחן ערוך מהלכות הצריכות מלוקטות מטח"מ וגם מהלכות רבית. קאפוסט תקע"ד.

°8. (1), צד, כ דף.

שלחן ערוך אורח חיים [ח"א]. קאפוסט תקע"ו.

°8. (2), ג-ח, פג, עג-רצט, (1) דף.

שלחן אורח חיים הלכות שבת. קאפוסט תקע"ו.

°8. (1), ב-צב, צז-(ר)פ, (2), צח דף.

שלחן ערוך אורח חיים הלכות עירובין. קאפוסט תקע"ו.

°8. (1), ב-קסד, קסט-רג, (2), כג דף.

בהוצאות הבאות נדפס כל השלחן ערוך כסדרה אחת בעלת ששה חלקים.

[סדילקוב] תקפ"ו.

סדילקוב תקצ"א.

במשך השנים האלו התפשט השולחן ערוך של רבינו הזקן גם בפולין, והורגש הצורך להדפיסו גם שם.

סיבה נוספת להדפסת השולחן ערוך בווארשא, כי בשנת תקצ"ז נסגרו כל הדפוסים היהודיים ברוסיה, ונשאר רק בית דפוס אחד בווילנא, שלא הספיק להדפסת כל הספרים הנחוצים:

ווארשא תקצ"ח-ת"ר.

המו"ל הוא הרה"ק רבי אברהם מרדכי אלתר בן החידושי הרי"מ מגור.

במשך השנים נמצאו העתקות של עוד סימנים, קונטרס אחרון, תשובות ועוד.

בשנת תר"ז נערכה כל הסדרה מחדש, עם הוספות רבות, עם הקדמה מיוחדת של הרה"ק רבי חיים אברהם בן רבינו, ועם הסכמות גדולי רבני חב"ד.

בינתיים נפתח בית דפוס שני ברוסיה, בית הדפוס החסידי בזיטאמיר, ושם נמסרה הוצאה חדשה זו לדפוס:

זיטאמיר תר"ז-ח.

מאז ועד היום נדפסו לערך ששים הוצאות נוספות של סדרת השלחן ערוך של רבינו הזקן. בדרך כלל – כל הוצאה בארבע כרכים שהם ששה חלקים.

מקורות: רשימה מפורטת של דפוסי שלחן ערוך אדמו"ר הזקן – בספר "ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", עמ' 143-20.

הלכות תלמוד תורה

למרות העובדה שהשלחן ערוך לא נדפס עד אחרי הסתלקות רבינו הזקן, כנזכר לעיל, שני חלקים קטנים השייכים לשלחן ערוך, נדפסו כבר קודם, על ידי רבינו הזקן.

הראשון שבהם הוא הלכות תלמוד תורה, שהוא הספר הראשון שמסר רבינו הזקן, יותר משנתיים לפני מסירת ספר ה"תניא" לדפוס.

הלכות תלמוד תורה, שקלאב תקנ"ד.

נדפס עם הסכמות, אבל בעילום שם המחבר.

°8. לה דף.

תלמוד תורה מבעל המחבר ספר התניא, עם הסכמות חדשות. לבוב תקנ"ט.

°12. (2), לד דף.

תלמוד תורה, [סדילקוב] חש"ד. על פי לבוב תקנ"ט, עם איזה שינוים קלים בשער וכו', ושונה התאריך לשנת תקנ"ח.

על פי הדמיון בין קישוטי הספר ושמות פועלי הדפוס נראה שנדפס יחד עם ספר התניא שנדפס שם, ותואר לעיל.

°8. (1), לא דף.

כשנדפס השלחן ערוך בשנת תקע"ד ואילך, נכלל בו גם הלכות תלמוד תורה.

בהוצאה הראשונה נדפס בין ההלכות המלוקטות, ובהוצאות המאוחרות יותר, בחלק יו"ד.

מאז ואילך לא נדפס הלכות תלמוד תורה בפני עצמו, מלבד מהוצאת אחדות:

הלכות תלמוד תורה, ווארשא ת"ר.

היא הדפסה מיוחדת מהשולחן ערוך שנדפס אז שם, ותואר לעיל.

°8. (1), כ דף.

תלמוד תורה, לבוב תר"י.

°8. (24) דף.

בשנת תשכ"ה נדפסה הוצאה חדשה של הלכות תלמוד תורה, עם מראי מקומות והערות בשולי הגליון על ידי הרב ניסן מאנגעל, ועוד הוספות שונות.

°8. (3), לז דף.

מאז ואילך נדפסו הלכות תלמוד תורה בהוצאות רבות, בדפוס צילום מאותה הוצאה.

גם בהוצאות השולחן ערוך שנדפסו אחר כך נכללו הלכות תלמוד תורה בדפוס צילום של אותה הוצאה.

מקורות: רשימה מפורטת של דפוסי הלכות תלמוד תורה – בספר "ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", עמ' 1-.16.

ברכות הנהנין

הספר השני בהלכה שמסר רבינו הזקן לדפוס הוא "לוח ברכת הנהנין". והיא מהדורא בתרא מהלכות אלו שבשולחן ערוך שלו.

השלחן ערוך (עם מהדורא קמא של הלכות אלו) לא נדפס עד שנת תקע"ד, כנזכר לעיל. אמנם לוח ברכת הנהנין (מהדורא בתרא של הלכות אלו) נדפס כבר בשנת תק"ס.

לוח ברכת הנהנין, שקלאוו תק"ס.

לוח ברכת הנהנין, זאלקווא תקס"א.

.12 כז, (1) דף.

לוח ברכת הנהנין [רוסיה פולין תקס"א?].

לוח ברכת הנהנין, קארעץ [תקס"א-ג].

°8. (25) דף.

לוח ברכת הנהנין, לבוב [תקס"ד].

°8. (26) דף.

[תאריך ההסכמה הוא כ"ג מ"ח תקס"ד, ומסתבר שבאותה שעה עדיין לא הגיעה לידיהם המהדורא בתרא, שנדפס בסידור בשנת תקס"ג בשם "סדר ברכת הנהנין", כדלקמן].

לוח ברכת הנהנין, [רוסיה-פולין] חש"ד.

[יש המשערים שנדפס לערך בשנת תק"צ, אבל לפי זה תמוה מדוע הדפיסו את ה"לוח" שהוא מהדורא קמא, ולא את ה"סדר" שהוא מהדורא בתרא, שכבר נדפס עד אז פעמים רבות, בתוך הסידור וגם פעם אחת בפני עצמו, עם תרגום ללשון אידיש, כדלקמן].

*

בשנת תקס"ג מסר רבינו הזקן לדפוס את הסידור, ובו נכלל גם "סדר ברכת הנהנין", שהוא מהדורא שלישית של הלכות אלו.

מאז ואילך נדפס "סדר ברכת הנהנין" פעמים רבות גם בקונטרס בפני עצמו, וגם בתוספת תרגום לשון אשכנז.

אמנם עיקר הדפסותיו של סדר ברכת הנהנין הן בתוך ההוצאות הרבות של הסידור שבנוסח רבינו הזקן, ובתור הוספה להוצאות החדשות של השלחן ערוך.

מקורות: רשימה מפורטת של דפוסי לוח וסדר ברכת הנהנין – בספר "ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", עמ' 256-202.

שאלות ותשובות

בהוצאות הראשונות של השלחן ערוך, נדפסו רק תשובות אחדות. הן לא נדפסו כחטיבה בפני עצמה, כי אם כל תשובה נדפסה במקום הראוי לה בשלחן ערוך.

בנוסף לכך נדפסה תשובה אחת בחוברת בפני עצמה:

תשובת אדמו"ר הגאון, קאפוסט תקע"ה.

°4. (1), י דף.

בהוצאת השלחן ערוך של זיטאמיר תר"ז, לוקטו מחדש כל השו"ת ונדפסו בחוברת בפני עצמה, במצורף להוצאת השלחן ערוך:

שאלות ותשובות, זיטאמיר תר"ז.

°8. (1), ב-מד דף.

מעתה ואילך נדפסה חוברת השו"ת בכל ההוצאות, כנספח לסדרת השלחן ערוך.

בשנת תשמ"ח נדפסו השאלות ותשובות בכרך בפני עצמו, עם הוספות ומראי מקומות וציונים על ידי הרב לוי שי' ביסטריצקי.

נ. י. תשמ"ח.

°8. (15), 494 עמ'.

סידור

בשנת תקס"ג מסר רבינו הזקן לדפוס את סדור התפלה שערך על פי נוסח האריז"ל.

האריז"ל עצמו לא חיבר סדר תפלות לכל השנה, רק תלמידיו ותלמידי תלמידיו חברו סידורים שיתאימו אל כוונות האריז"ל. כמה סידורים כאלו נדפסו בין השנים תקכ"ה-תקנ"ד.

מסופר שרבינו הזקן עיין בששים סידורים כדי להגיה על פיהם את נוסח התפלה שלו.

עוד מסופר, שלפני ההסתלקות של רבינו הזקן התפאר בשלושה דברים שתיקן בחייו, ונוסח התפלה הוא אחד מהם.

בתוך הסידור הזה הוסיף רבינו הזקן לקוטי דינים ומנהגים, אשר ערך רבינו אחרי עריכת השלחן ערוך, והפסקים אשר בו הם מהדורא בתרא לגבי מה שפסק בשלחן ערוך שלו.

אחר כך הדפיס רבינו הזקן את הסידור הזה עוד שני פעמים, עם הוספות ותיקונים.

כיום לא ידוע עותק משלושת ההוצאות האלו, וידוע לנו עליהם רק מתוך הקדמת שער הכולל שמתארם:

סדור תפלה על פי נוסח האריז"ל, שקלאוו תקס"ג.

[אחר כך נמצא עותק ממנו, באוסף רבותינו שבגלות מוסקבה].

סדור תפלה על פי נוסח האריז"ל, קאפוסט חש"ד.

סדור תפלה על פי נוסח האריז"ל, קאפוסט חש"ד (הוצ' שניה).

אחר כך נדפסו הוצאות רבות של סידורי תפלה כפי אשר יסד רבינו הזקן, עם לקוטי הדינים והמנהגים, בעריכות שונות. כל מדפיס שינה והוסיף דברים כפי הבנתו.

מקורות: רשימת הידוע לנו אודות ההוצאות הראשונות של הסידור, עד להדפסת הסדור תורה אור דלקמן – קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לה עמ' רלה-רמ. עוד הידוע לנו על עריכת הסידור על ידי רבינו הזקן - "בית רבי" פד, א. שו"ת צ"צ חיו"ד הוספות כ, א. "כפר חב"ד" גליון 799 עמ' 56.

סדור תורה אור

בשנת תרמ"ז הגיה והדפיס מחדש הגרא"ד לאוואוט את סידור רבינו הזקן:

סדור תורה אור, כפי שנדפס בשקלאב וקאפוסט בחיי הרב המחבר ז"ל

ובהוצאה זאת הוסרו כל השבושים שנפלו בו ברבות הימים בדפוסים שונים, והוגה בתכלית הדיוק.

ועוד הוסיף לו "שערי תפלה", לבאר הדיוקים בנוסח התפלה הזה.

ווילנא תרמ"ז.

אחר כך ערכו מחדש והדפיסו עם הסידור הנ"ל כמה פעמים נוספות בשנים תרמ"ט, תר"נ ותרנ"ב.

בשנת תרנ"ו נדפס בעריכה מחודשת ובשם חדש:

סדר תפלה עם תורה אור ועם שער הכולל.

ווילנא תרנ"ו.

מאז ואילך נדפס סידור זה פעמים רבות.

מקורות: רשימת דפוסי הסדור תורה אור, בהוצאות החדשות של הסדור תורה אור, בסופו.

סדור עם דא"ח

אחרי הסתלקות רבינו הזקן, הדפיס מחדש את הסידור הזה, כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, בתוספת דרושי רבינו הזקן השייכים לסידור:

סידור עם דא"ח. קאפוסט תקע"ו. ב' חלקים.

°4. (2), קד, נד, סח, ט דף.

אחר כך נדפסו הוצאות רבות של הסידור עם דא"ח.

מקורות: רשימת דפוסי הסדור עם דא"ח, בהוצאות החדשות של הסדור עם דא"ח, בסופו.

סדור תהלת ה'

הסדור הכי נפוץ בחב"ד ביובל האחרון הוא סדור תהלת ה'. בתחלה הי' נדפס בשני פורמטים, עבה ודק. אחר כך גבר הפורמט העבה ונדפס קרוב למאה פעמים.

מוצגת ההוצאה הראשונה של שני הסדורים האלו:

סדור תהלת ה'.

הוצאת המרכז לעניני חנוך. נ. י. תש"ה.

רובו צילום סדור "סדר העבודה" ווילנא תרע"א, עם תיקונים שונים.

°8. קצ, (2) דף.

סדור תהלת ה'.נ. י. תש"ז.

°8. (2), נג, (1) דף.

רובו צילום "דער ראסטאווער סידור", שהוא סדור תהלת ה' שנדפס ברוסטוב בשנת תרע"ח.

והסידור ההוא צילום מסדור תפלת כל פה שלפניו, עם הרבה תיקונים על פי הוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

*

יוצא אם כן, כי בתקופתינו יש שלושה סוגי סידורים, שנדפסים בחב"ד:

א) סידור עם דא"ח, עם דרושי רבינו הזקן.

ב) סידור תורה אור, כפי שיצא מידי רבינו הזקן.

ג) סידור תהלת ה', כפי אשר יסד רבינו הזקן, מעובד בצורה נוחה לתפלה.

מקורות: רשימת עשר ההוצאות של הסידור הדק ("דער ראסטאווער סידור", או "דער דינער סידור") בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לה עמ' רלב. על מדת הדייקנות שבסידורים האלה – קובץ יגדיל תורה ירושלים גליון ה' עמ' 85 שם גליון ז עמ' 85.

תורה אור ולקוטי תורה

באחת מתשובות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מספר על הנסיון לרכז את דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, הנפוצים בכמה העתקות, לברר מתוכם דרושים ולהכינם לדפוס.

בשנת תקצ"ז סיים את עריכתו של הכרך הראשון, דרושים השייכים לבראשית ושמות, הגיהם ועיטרם במעט הגהותיו ומסרם לדפוס בספר תורה אור:

תורה אור, קאפוסט תקצ"ז.

עם סיום הדפסת החלק הראשון, לפני התחלת החלק השני על ויקרא-דברים ושיר השירים, נגזרה גזירת סגירת הדפוסים ברוסיה, והדפסת החלק השני לא התבצעה אז.

כעבור עשר שנים, בשנת תר"ז, נפתח הדפוס החסידי בזיטאמיר, ושם מסר אדמו"ר ה"צמח צדק" לדפוס את החלק השני, אחרי שהגיהם ועיטרם ברוב הגהותיו; אלא שמטעמי רשיון הצנזורה החליף את שמו:

לקוטי תורה, זיטאמיר תר"ח.

מאז ואילך נדפסו התורה אור והלקוטי תורה בהוצאות רבות; כשני ספרים נפרדים.

מקורות: שו"ת צ"צ חחו"מ סי' ע ס"ט. אגרות-קודש אדמו"ר הצ"צ אגרת ח. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד אגרת א'קל. רשימת הדפוסים שבסוף ההוצאות החדשות של תורה אור ושל לקוטי תורה.

מאמרי אדמו"ר הזקן

בהתוועדות חג השבועות תשל"ח הודיע הרבי על יסוד מערכת עריכה והוצאה לאור של דרושי רבותינו הנמצאים בכתבי-יד.

הדבר הראשון שפעל הצוות הי' עריכת סדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן".

יותר מעשרים כרכים נדפסו בסדרה הזאת במשך השנים. רובם על סדר שנות אמירת הדרושים.

אחדים מהם מוצגים בתערוכה.

שאר ספרי רבינו הזקן

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג, הדפיס כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי שני ספרי דרושי כ"ק אביו, האחד הוא סידור עם דא"ח, שכבר תואר לעיל, והשני:

ביאורי הזהר, קאפוסט תקע"ו.

°4. קלט, נז דף.

במשך השנים נדפסו עוד כמה מספרי דרושי רבינו הזקן:

שני המאורות.

דרושי רבינו הזקן בהנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי.

לבוב תרמ"ב.

°8. מח דף.

מאה שערים.

מאה מאמרים ואגרות רבותינו רבינו הזקן, האמצעי והצמח צדק.

ברדיטשוב תרע"ג.

נדפס יחד עם סדור כפי אשר יסד רבינו הזקן, שנקרא סדור מאה שערים.

בונה ירושלים.

דרושי רבינו הזקן.

ירושלים תרפ"ו.

°8. (4), קפ עמ'.

חפצי קדשו

אחרי בריחת רבינו הזקן עם בני ביתו מלאדי במלחמת נפוליון, הי' כל ביתו למאכולת אש. כמעט לא ידוע לנו על חפצי קודש שהשתמש בהם רבינו הזקן ושרדו בדורות הבאים.

בתערוכה מוצגים כמה פרטים, שיש איזה מסורת שהם חפצים שהשתמש בהם רבינו הזקן, אף שמסורות האלו עדיין לא נבדקו לאשורן:

תמונת התפילין של רבינו הזקן.

התפילין הובאו מרוסיה בשנת תשכ"ו, וניתנו אז על ידי כ"ק אדמו"ר זי"ע, כדי שיהיו מונחים על הבימה, וכל אלו שטבלו במקוה הורשו לעבור בשורה ולראות את התפילין.

אוסף החפצים מס' 6104.

כיפה, שעל פי המסורת היא הכיפה של כ"ק אדמו"ר הזקן.

נמצאה בחבילת חפצי קודש בארון קיר שבחדר יחידות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. אחד מאנ"ש סיפר שהרבנית הזקנה אמרה לו פעם אחת שהיא הכיפה של רבינו הזקן.

[אחר כך נתברר שהיא של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע].

פמוט נר שבת קודש של הרבנית מנוחה רחל ע"ה סלונים, בת כ"ק אדמו"ר האמצעי.

לפי המסורה קיבלה אותו מאת זקנה – כ"ק אדמו"ר הזקן [נישואיה היו כבר אחרי הסתלקות רבינו הזקן, ואם כן ניתנו לה בהיותה ילדה].

נמסר לרבי על ידי נכדה – ה"ר משה שלמה ע"ה סלונים.

אוסף החפצים 6106.

פרוכת אשר לפי מסורת אחת היא של כ"ק אדמו"ר הזקן. את הפרוכת נתן הרה"ח ר' מאיר אטקין, ובתיאור המצורף כותב אודותה:

הפר[וכ]ת קניתי מיד האברך התמים אהרן אלי' [גרשוני], שהוא חתנו של ר' פנחס ראקשיקער [שרייבער] ע"ה. כפי שמספר בא זה לידו מגיסו התמים ר' אליעזר ע"ה שאלקעס (כך קראו לו), שהי' בן בית אצל ר' שמואל עקיבא שניאורסאן ממאסקווא, וממנו בא לו זה בקבלה שזהו של אדמו"ר הזקן נ"ע.

תואר פני קדשו

על הקיר תלויים ציורי דיוקן רבינו הזקן, מתחיל מהדיוקן הראשון שנדפס, ועד לציורים שצויירו על פי אותה תמונה נדפסת, וניתנו אל כ"ק אדמו"ר זי"ע ושמורים בארכיון הספריה.

 .

.

ב"ה.