שד"רות ר' נתן עמרם
כבר בניסן תקצ"ד היה אמור ר' נתן עמרם, מי שהיה לאח"ז הרב באלכסנדריה של מצרים, לנסוע בשד"רות משותפת לעדה הספרדית ועדת חב"ד שבחברון לאיטליה וסביבותיה, בארצות שבהן לא נעשתה גביית הכספים במרוכז ע"י ועד הפקוא"מ ושעליהם נעשה ההסכם בין שתי העדות, בקשר לשד"רות משותפת, כדלעיל בפרק הקודם. למדנו זאת מאגרת לנדיבים שבאוסף שבדרון שבספרית ירושלים המתוארת ב"שלוחי א"י" ע' 687 הערה 20.
הנסיעה התאחרה ובינתיים באו הפרעות בימי דיכוי המרד ובימי רעידת האדמה. השליחות הורחבה. באגרת השליחות החדשה סיפרו מחדש את כל הסיפור האמור, עם איזה פרטים חדשים שלא באו באגרות הקודמות ועם הוספת דברי פתיחה וסיום המתאימים לאגרת שליחות זאת.
. האגרת התפרסמה ב"שריד ופליט" (ת"א [תש"ה], ע' 60). קטעים ממנה נעתקו ב"שלוחי א"י ע' 686. תועתק בזה האגרת - מלבד מה שכבר בא בשתי האגרות הקודמות:
דרך צדיקים כל העדה כלם קדושים, אראלים ותרשישים [..] שרים ויועצי ארץ שמם נודע בשערים [..] המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם, צדק לבשו וילבישם [..] יחידי סגולה אחב"י אשר בכל ערי פראנקי' ואטלי' ואברופייא יע"א, ועל צבא תהלתם, השרים הגבירים הרבים פרנסים גבאים ממונים, רוזנים וקצינים, ממלכת כהנים אמרכלים נשיאי עדה וכל העוסקים עם הצבור לש"ש, ועל ראשיהם מלמעלה כתר תורה המה מלכיהם, מלכי רבנן הרבני המובהקים, המאירים כברקים [..] יחד כלם יצשאו ברכה מאת ה' ברכת אבות ששון ושמחה בכל גבולם, ולא יטה לארץ מנלם, אך טוב וחסד ירדפם יעבור שלום.
דרך עלות קול רנה ותפלה, לפני מערת המכפלה, למען ישבו שרים חיים וקימים כי ידבר שלום עליהם ועל זרעם ויושיבם לנצח [..] תרב גדולתם, בחצריהם וטירותם נוה שלום.
דרך המדבר דברי פינו חנה מדברת לפני מלכים ויועצי ארץ ברוכי ה', אחינו אנשי גאולתנו יושבי הערים ההם, האזינו רוזנים את כל התלאה אשר מצאתנו, וצרות רבות אפפונו, עד כי כשל כחנו מרוב הצרות ושחה לעפר נפשנו מרוב צרה יגון ואנחה, שחל להיות בארצות החיים צבי היא לכל הארצות ונוספה נחלתנו מחלה ונועה, יען וביען כי גדול כים שברנו מרוע הגזרה אשר נגזר על עיר קדשנו ותפארתנו, מקום משכן אבותנו, משכיננו הרעים מערנו ומהכפרים אשר סביבותינו.
הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגויים על המשנה אשר הוא כאן כמו מלך ממש, ובכל יום ויום התפארו עלינו לסכן נפשנו במיתות אכזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו וע"י השתדלו[ת] רב הרב הג' פקידא בגו צדיקייא מעלת הרב הפקיד מחו"ר קה"ק הספרדים הי"ו אשר הוא מכיר עצמו שישב עם השרים של העיר, וע"י הוצאות רבות אשר הוכרחנו ליתן להם היה יד השרים אתנו להצילנו מידם.
אח"כ ממשיכים לספר על הפרעות ורעידת האדמה בלי הוספות תוכניות על המועתק לעיל משני האגרות הראשונות. מה שנודע לנו מהקטע הנעתק עד עתה היא השתדלותו של "הרב הג' פקידא בגו צדיקייא מעלת הרב הפקיד מחו"ר קה"ק הספרדים", אשר הוא כנראה הנזכר לעיל בהסכם שבין שתי העדות משנת תק"צ "מע' המאור הגדול פקידא בגו צדיקיא סגן לויה הרב המובהק כמוהר"ר חיים הלוי".
הרב יעקב משה טולידאנו ב"שריד ופליט" ע' 52 כותב על ר' חיים הלוי הנ"ל ש"שימש כגזבר ופקיד של קהלת חברון ארבעים ושתים שנה, משנת תקמ"ח עד תק"ץ, והיה הוא המוציא והמביא כל עניני הקהלה, ולאות אמון והוקרה אליו מינו בשנת תק"ץ את בנו רבי יוסף הלוי לעוזר לו וממלא מקומו". א"כ אשר שהרב הפקיד הנזכר כאן הוא בנו רבי יוסף הנ"ל. אמנם בקשר לאגרת שלפנינו כותב שם ע' 54 שהוא רבי חיים הנ"ל.
בס' ילקוט חברון (א. י. לבנון, ירושלים תרצ"ז) ובס' חיים ש. שמרלינג (תדהר, ת"א תש"ו ע' 18) מסופר בפרטיות איך שר' יוסף יהודה שמרלינג הלך בשעה זו אל השיך עבדול רחמן ואיך שמסירות נפשו פעל שתהיה שמירה על חצר היהודים; אמנם כאן מפורש שהיה זה הפקיד הספרדי שישב עם השרים של העיר להציל היהודים מפני השוד.
אחר סיפור דברי הפרעות ורעידת האדמה חוזרים לדבר בדבר השד"רות של ר' נתן עמרם:
ויען שאנחנו תשושי כל והקולמוס לא יחלה לפלוט לרוות צמאוננו להגיד במישרים את כל הקורות אתנו כי קצר המצע מענה לשוננו מהשתרע, כי לא יכילו מגלות ספר סופר וסיפור לספר דבר וחצי דבר מכל פרשת העבור שעבר עלינו מים הזדונים, ובכן אנחנו בדידן נועדנו יחד בבי מדרשא רבה על מעלת חו"ר הספרדים הי"ו ונזרקה מפי החבורה ממעלת חכמי הספרדים וחכמי האשכנזים ויחד כלנו עלינו בהסכמה מעבור בשלח את מעלת הרב המחכם הכולל בישראל להלל כמוה"ר נתן עמרם בן לאותו צדיק הרב המופלג כבוד ה' מלא כמוהר"ר חיים עמרם זללה"ה ללכת בשליחותנו למחנה תהלתם להודיע צערנו ברבים פי צדיק יהגה מגיד מצרים את כל הקורות אותנו.
כי על כל אלה במטותא מרום מעלתם, למען ירחמו על העיר וא[..] ולתמוך ידינו כי עת צרה יהא ליעקב וכמדתם הטובה, באהבה רבה, ולמען יפתחו את ידם הרחבה למלאת ידי מעלת שלוחנו בקומץ של ברכה במדה גדושה, מנחה חדשה, מלבד נדריהם ונדבותם תמידין כסדרן ומוספין עוד יוסיפו לתת את תרומת ה' [..] כהיום הזה כי בצרה גדולה אנחנו.
ומסיימים ברוב ברכות לתורמים וחותמים "בפ' ואהבך וברכך [פ' עקב, אמצע מנ"א] צדק"ת ישרים תצילם לפ"ק והיה מעשה הצדקה שלום". ועה"ח ראשי עדת חב"ד שבחבון, ומזה נראה שהם היו עיקר המתעסקים בשד"רות זו.