נסיעת המשפיע והתלמידים
כאמור לעיל, סוכמו בעת אספת אור לכ"ה אייר "כמעט כל עקרי הפרטים הנחוצים בזה ונמסר הדבר למנהלי האגודה להוציא מכח אל הפועל הטוב בעזרה"י מי ומי הנוסעים לעיקות"ו והעיקר מי המשפיע המוכשר לזה". מ"מ עדיין היה צריך לבא להחלטה סופית בכל הפרטים השייכים לזה. על זה ממשיך וכותב באותו מכתב:
אחר החג הלא תיכף יתחילו בהכנות לנאות דשא. מקומה חצי תחנה למעלה מרודני. ואני הולך ובא ומעורר בענין עד שאמר לי מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א כי צריך אני לבוא אתם לנאות דשא בלה"כ, ושם בעזרה"י יוגמר הענין בכי טוב.. יוגמרו כל הסדרים בכי טוב. ואקוה שבסוף מנ"א יבואו עיקות"ו. שם המשפיע ר' זלמן הבלין נ"י מהאראדישץ ועוד שנים או שלשה אתו וטרם נבחרו. עתה יהי' הדבר בסוד אצלם.
הסוד נשמר עד ער"ח מנ"א, שאז כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל ר' יצחק חן, שעלה בתחלת אותה שנה לחברון (אג"ק שלו ח"א אגרת לא):
אבשרו כי בחסדי השי"ת קרב כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א ליסד ישיבה בעיה"ק חברות"ו, ונפקד ועד מיוחד לזה, הוגבלו משפיע וכת חברים תלמידים נעימים המתעתדים לנסוע בקרוב, ונגביל להם בתים [חדרים] בחצר הגדול שלו בעיה"ק חברות"ו חמשה במספר, שלשה בדיוטא העליונה שנים עבור הרב המשפיע שליט"א ואחת עבור קאנטור להמוסד ולכלכלת עניני הנחלאות ושנים בדיוטא התחתונה עבור חבורת תלמידים היקרים שי' הנוסעים מפה, בעזה"י בערך אחר שבת נחמו הבע"ל.
בשני המכתבים האחרונים האלו נזכרת התוכנית שהמשפיע והתלמידים יסעו באמצע חודש מנ"א, אמנם לפועל נדחתה הנסיעה לאחרי החגים. בי"ב תשרי תער"ב כותב שיל"א אל ה"ר מאיר שמחה חן מנעויל (העתק בארכיון שיל"א):
היום אמר לי ש"ב הרי"י שליט"א [כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע] לכתוב לכמע"ל שישלח סך שלש מאות רו"כ בתור גמ"ח על שנים או שלשה חדשים כי נחוץ זה לשילוח המשפיע והבחורים יחי' לאה"ק ת"ו, שעולה קרוב לאלף ות"ק.
המועד המדויק של הנסיעה מליובאוויטש לא ידוע לנו; אך העובדה שביום השני לחודש מ"ח כתבו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אג"ק שלו ח"ב אגרת שח**) וכ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אג"ק שלו ח"א אגרת לב) מכתבים עם הוראות מפורטות אל המשפיע הנוסע, בסדר הנהגת הישיבה בחברון, עובדה זו נותנת מקום לשער שבאותו יום, או למחרת, יצאו המשפיע והתלמידים מליובאוויטש, בדרכם לעיה"ק חברון.
את התהלוכה וברכת הפרידה שבשעת נסיעתם מליובאוויטש, מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין, כעבור שלש עשרה שנים, בכ"ב סיון תרפ"ה (אג"ק שלו ח"א אגרת רסז):
שלש עשרה שנה עברו, מיום הבהיר ההוא, יום הברכה אשר נתברכת, אתה וקבוצת התלמדידים שנבחרו אז לנסוע אתך עמך לאה"ק ת"ו, ליסד הכרם תורת אמת יצ"ו. כמו חי עומד לנגד עיני המראה הנוראה, מחזות הדרת קדש, בצאת הנשיא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ללות אתכם, את הקיבוץ הנוסע לאה"ק ת"ו, בלוית ועד ההנהגה המשפיעים המשגיחים המלמדים ראשי ישיבות ותלמידי האולם תלמידי החדרים והשיעורים מימין ומשמאל, כולנו קוראים את ברכת הפרידה וברכת ההצלחה.
יחד עם המשפיע ה"ר שלמה זלמן הבלין היו אמורים לנסוע שבעה בחורים מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש. אך לפועל נסעו אתו רק ארבעה מהם. שלושה האחרונים נסעו זמן קצר לאח"ז. את הסיבה לכך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת ט"ו מ"ח (אג"ק שלו ח"א אגרת לג):
נסעו צלחה ארבעה תלמידים יחיו, ושלשה ממניעת הפאס' נשארו על זמן מה. ושנים ג"כ קבלו רק מחכים על השלישי. והנני מקוה כי יסעו בקרוב בעזה"י צלחה.
מלבד הרשז"ה וארבעת התלמידים נסע אתם מליובאוויטש לחברון - גם הבחור מנחם שמואל שניאורסאהן (קזרנובסקי), בן-אחי שיל"א, כפי שיסופר להלן.
לפני הנסיעה כתב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פתקה נוספת עם הוראות הנסיעה.
פתקה זו אין בה תאריך, אך מהתוכן נראה שנכתבה ביום הנסיעה מליובאוויטש, בדרכם לאדעס, לרדת שם לאניה ההולכת לאה"ק. ע"פ הנ"ל יש לשער שגם היא נכתבה באותו יום ב' מ"ח (שם אגרת שח***):
ב"ה
א) בבואו לאדעס וכאשר יכינו א"ע לנסוע יודיעו תומ"י בטע"ג, מתי נוסעים צלחה.
ב) יום הנסיעה יודיעו בדיפעש כי נוסעים הם צלחה. ובמכתב יכתוב הר"ז שי' כמה הולכת הספינה, ובאיזה מקום תתעכב, באיזה עיר וכמה, ומתי אי"ה תבואו צלחה בריאים ושלמים לעיר יפו.
ג) יום הנסיעה יודיעו בטע"ג ליפו ולירושלים, כאמור בהנוסח, ויחתמו חב"ד.
ד) בכל מקום באמצע הדרך מן אדעס עד יפו שתתעכב הספינה שיהי' נא באפשר לשלוח טע"ג (ע"י שליח, וח"ו לא ישלח אחד מן התלמידים שי' כ"א ע"י מאטראס הם משמשי הספינה) ישלח טע"ג לפה, נוסעים בטוב.
ה) בבואם ליפו יודיעו בטע"ג לפה, כנוסח האמור.
ו) בצאתם מירושלים לחברון יודיעו בטע"ג.
ז) מכתבים ישלחו מכל מקום שיהי' באפשר, ויכתבו גם התלמידים יחיו.
ח) כאשר אקבל ידיעה טובה מצאתם מאדעס אכתוב לו מכ' זאקאז לירושלים ע"י הרמ"מ שי' נאה.
ולשלום אין קץ.
באדעס חיכו כמה ימים לאניה, כמסופר באגרת שכתב הרש"ז הבלין אל שיל"א (המשפיע ע' מ):
כשבאתי לאדעס נסעתי ישר לזלעדיץ [אכסניה], והשיבו לי שאין להם מקום.. ודרשתי גאסטיניצע [מלון] ושכרתי שם חדר אחד בעד ב"ב ואח"כ שכרתי ג"כ בעד הבחורים.
הוא לא מודיע כאן כמה זמן שהו באדעס, אך ע"פ האמור לעיל, שיצאו מליובאוויטש ביום ב' מ"ח, וע"פ המברקים הנזכרים ב"המשפיע" ע' לט, נראה שהגיעו לאדעס באמצע השבוע של פ' לך, נשארו באדעס כחצי שבוע - עד למועד הפלגת האניה בש"פ לך י"ג מ"ח. על הנסיעה מאדעס דווח בעתון "המודיע" (פולטבה. נעתק ב"המשפיע" ע' לח):
בשבת פ' "אל הארץ אשר אראך" הפליגה מחוף אודעסא אנית הקיטור שבה יצאה קבוצה הראשונה של בחורי חמד מהמוסד "תומכי תמימים", שנשלחו מהאדמו"ר מליובאביטש שליט"א חברונה תובב"א להישיבה שיסד שם בחצר שקנה שם.
לברך את שלוחי מצוה אלו בברכת הפרידה באו אל החוף כמאה ועוד חסידי ליובאביטש, וגם מניקוליוב באו לברכם. הדרת קודש רחפה על כל הנוסעים ומלויהם.
התחנה הראשונה אחרי אודיסה היתה קושטא. משם כותב הרש"ז הבלין אל שיל"א ביום ב' ט"ו מ"ח (המשפיע ע' מ):
אוכל לבשר לכם אשר ב"ה באנו לפה בלי שום צער. סדר הנסיעה הי' יצאנו מאודעס לערך שעה שישית ובאנו לפה ביום ב' בשעה תשיעית. אקצר מפני הטרדות הרבות שיש לי.
עשרה ימים ארכה הדרך מאודיסה עד אה"ק. ביום ד' כ"ד מ"ח הגיעה האניה לחוף יפו. מיד בהגיעם שלחו מברק לליובאוויטש לבשר דבר בואם בשלום (המשפיע ע' מ):
גוט אנגיטראפון. מארגען ירושלים. האוולין. תלמידים. שמואל.
החותם אחרון "שמואל" הוא הבחור מנחם שמואל שניאורסאהן (קזרנובסקי), בן-אחי שיל"א, שנסע מליובאוויטש לחברון יחד עם המשפיע והתלמידים.
הרמ"ש הנ"ל אף שלח באותו יום מברק לעיה"ק חברון, להודיע דבר הגיעם ליפו. למחרת כותב על כך ה"ר שמעון בר"ז ז"ל אל שיל"א:
כן באתי להודיע לכ"מ שכעת ביום ד' כ"ד לחדש חשון בא תלגר' מהאדון שמואל שניאורזאן שירד המספינה, הוא והמשפיע ואפשר ביום ה' כ"ה לחדש הנ"ל יבואו לכאן.
לאחר הגיעם לחברון התישב הרמ"ש הנ"ל לתאר את בואם ליפו, במכתב שכתב אל שיל"א ביום ב' ער"ח כסלו (ארכיון שיל"א. חלקו נעתק בהמשפיע ע' מ):
בבואנו ליפו באו לקראתינו על הספינה ש"ב ב"ד ר' אלטער שמערלינג וש"ב ר' שלמה שרייבער ומאנ"ש חב"ד ר' יעקב מאלכוב ועוד כמה אנשים, כן בנו ר' אברהם אליעזראוו ה"י, אשר המתין עלינו מיום א' ואנחנו באנו ביום ד' בבקר.
כל נסיעתנו על הים הי' עשרה ימים והי' כל העת שקט ומנוחה אף שלא הרגשנו שאנו נוסעים על ספינה. כן ביפו הי' הים שקט בלי תנועה קלה אשר באמת נתפלאו ואמרו אך זאת ברכת ורצון כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א עמד לנו. כן ירידתינו הי' בנקל מאד.
ועל שפת החוף המתינו לנו דודנו הר"י שמערלינג והר"י אסעסקאוויטץ ה"י וגם ידידנו הנכבד העסקן לטובת ישוב חברון האדון אליעזר קלאנסקי ה"י אשר הי' ביפו לרגלי מסחרו. וכן עבר המכס בלי שום דיבור קל, אף לא פתחו החפצים רק דודנו השתדל בזה וקיבלו ע"ז איזה גרוש. כן הפ"פ [הפספורט] שלהם הרוסי חזרו תומ"י ליד בעליהם בלי נתינת נייר אדום ג"כ בהשתדלות דודנו הרי"ש ה"י, אך נתן שלשה לי"פ עבור כל הפ"פ שעולה פחות מחצי לי"פ כל פ"פ.
כן ש"ב הרשז"ס [הרש"ז סלונים, רב לעדת חב"ד ביפו] ה"י הכין עצמו לעשות כבוד ופאראד גדול, אך בלילה קודם ביאתנו נפל בקדחת חזק רח"ל וכל יום הד' שכב בחום גדול. אעפי"כ חזק א"ע וביקש לכבדהו לבוא אליו, וישב כמה שעות עמהם לקרבם.
ונתאכסנו באכסני' אשר הכינו להם אצל ר"י מלכוב הנ"ל, מאנ"ש חסידי ונאמני חב"ד מלובאוויטץ. והחפצים תומ"י שלחנו אותם לחברון ע"י הבע"ג. ואני מהרתי כפקודתו לנסוע חברונה ונסעתי ביום ה' בבקר ביחד ידי"נ הנאמן הרא"ק [ה"ר אליעזר קלונסקי] וביום בערב נסענו לחברון תו"ב...
אתמול [ביום א' כ"ח מ"ח] באו והופיעו האורחים הנכבדים לעיקת"ו יחד עם בנו ה"ר [אברהם אליעזרוב] שיחי'. ומובן אשר עלינו לראות דרישתם ולהיות עמהם ולתאר ולהכיר לפניהם כל באי לקבל פניהם.
כיון שכאמור לעיל, נסעו דרך ירושלים, נראה ששם שבתו בש"פ חיי שרה, ולמחרת ביום א' נסעו מירושלים לחברון. כך הגיע הקבוצה לחברון בכ"ח מ"ח תער"ב, קרוב לארבעה שבועות לאחר צאתם מליובאוויטש - ביום ג' ב' מ"ח.