התלמידים

כאמור לעיל נשלחו שבעה מבחירי תלמידי "תומכי תמימים" לייסד בהם את ישיבת "תורת אמת" בחברון. שבעת התלמידים הם:

1) אלטער שמחוביץ מפאטשעפ.

2) הלל פרוטקין ממאריפאל (המשפיע ע' נז. ליובאוויטש וחייליה ע' 86) ומפאטשעפ (בטאון חב"ד חוב' ט ע' 37, שם הוא מתואר בפרוטרוט, וכך הוא ב"מגדל עז ע' תקנה. ועפ"ז צריך לתקן בליובאוויטש וחייליה ע' 405).

3) צבי הירש קצב מהאדיטש.

4) יחזקאל פייגין.

5) מנחם [נאכע] קרסיק מהומין.

6) אברהם אלי' אשעראוו מסוראז.

7) ישראל זלמן אסנאס מיאנאוויץ.

בנוסף אליהם התקבלו לישיבה 9 תלמידים מתושבי חברון וירושלים.

רשימתם ניתנה ב"המשפיע" ע' נו:

מחלקת האברכים המופלגים המקבלים פרס להספקת צרכיהם:

1) אברהם אליעזראוו, חברוני [בן שיל"א].

2) יצחק אורינשיין, ירושלמי.

3) מרדכי גראנער, ירושלמי.

4) מרדכי שלמה בוימאן, ירושלמי [חתן שיל"א].

5) מנחם מענדיל סלאנים, חברוני [בהרש"ז, רב החסידים ביפו].

6) יהודה זרחי' שפירא, ירושלמי.

7) משה ליב שפירא, ירושלמי.

8) יצחק שפאקאיינע, רוסי'.

9) שמואל שניאורסאהן, חברוני [שבא אתם בדרך מליובאוויטש, כנ"ל].

עוד רשומים ברשימה הנ"ל שב"המשפיע" - שמות מחלקת הזקנים הלומדים ומתפללים בבהכ"נ של אאע"ה ומחלקת הישיבה קטנה ומחלקת הבחורים לומדי גפ"ת בחדר ה"ר שמואל תנחום שוחאט, ואינן שייכות לנידון שאנו עסוקים בו כאן.

ברשימה זו לא רשום תאריך. על פי התוכן נראה שנרשמה בקיץ תער"ב, שהרי בחורף תער"ב לא קיבלו תלמידי אה"ק תמיכה - כדלקמן, וכאן כתוב עליהם "המקבלים פרס להספקת צרכיהם". במשך הקיץ חזר ה"ר אלתר שמחוביץ לליובאוויטש ובסופו התקבל לישיבה ה"ר שמעון גליצנשטיין - כדלקמן, וברשימה זו מופיע ר' אלתר ולא ר' שמעון.

על תמיכת התלמידים יושבי ארה"ק כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת אדר"ח כסלו הנ"ל:

בדבר תלמידים משם תכריז ותודיע כי במשך החורף הלזה לא יקובל שום תלמיד ע"מ לקבל פרס, ושלא ע"מ לקבל פרס עליך האחריות אם השתתפותו עם תלמידינו ראוי' היא.

כאשר ביקש שיל"א שתנתן תמיכה גם ליושבי ארה"ק השיב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בח' טבת (אג"ק שלו ח"ב אגרת שיא):

כבודו אמר לי קודם נסיעתי שכתב לתמן שאותן שיתקבלו כעת לא יקבלו פרס עד אחר חג הפסח הבע"ל. ומסת' נצרך ליתן להם איזה תמיכה. בטח יכתוב בני יחי' איזה סדר בזה.

וכן כותב לו בכ' טבת (שם אגרת שיב):

ובדבר התמיכה. אותן שאינם מוכרחים, ודאי יכולים להמתין עד אחר חה"פ כאשר כבר כתב כבודו להם, וע"ז נתרצו (ויטעמו טעם תו"ע שלא ע"מ לקבל פרס). והמוכרחים בטח יהי' בזה דבר מבני יחי' ליתן להם לע"ע מה שבהכרח.

בהתאם לזה כותב שיל"א ביו"ד שבט אל הרש"ז הבלין (המשפיע ע' ס):

מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א כתב בפירוש שאותן האברכים הנחוצים ביותר לתמיכה צריך ליתן להם איזה תמיכה גם בחורף זה, וכשהי' הרי"י שליט"א פה דברתי אתו בזה.

ובט' אדר כותב שוב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל שיל"א (אג"ק שלו ח"ב אגרת שכה):

בני יחי' א"ל שזה כג' שבועות שלח לתמן ג' מאות ר', ויסדר אי"ה שיתן גם לבני תמן יחיו.

כך התחילו גם בני ארה"ק לקבל תמיכה. ואודות קבלת תלמידים מבני אה"ק כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באור לז' שבט (שם אגרת ש):

בודאי דרושים להיות מובחרים, אבל מסופק אני אם אפשר הדבר בעת הראשונה להעמיד קו המדידה כ"כ, מפני שני דברים, הא' מפני הבוחן הוא הרז"ה שי' שאינו בקי בהם עדיין, ובמשך זמן שיהי' שם יהי' אי"ה בקי בטיב האנשים (אם לא יתלמד ח"ו להיות מוטעה), והב' שלא להטיל פחד ואימה יתירה על המתקבלים שיראו לגשת. ומובן שאין כוונתי לקבל כל הבא כו', רק לדקדק ביותר איני יודע אם אפשר וכדאי הוא. ויתברר הדבר אי"ה במשך איזה זמן.

בט"ז תמוז כותב הרש"ז הבלין אל שיל"א (המשפיע ע' רסב):

ידידי צריכים לחשוב על זמן הבא אודות לקבל עוד איזה אברכים, אשר מההכרח הוא..

באותו תוכן וביתר פרטים כתב גם אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, המשיב לו ביו"ד מנ"א (אג"ק שלו ח"א אגרת לט):

במכתבו אלי הוא מפליא דבר האברכים הנמצאים בעיה"ק ירושלים ת"ו, שמפני משבר הישיבות הם רעבים וגם צמאים, ובהם יקרים וטובים י"ש אמיתיים ולומדים מופלגים באמת, ומצוה וחובה לקרבם.

הנה יחקור וידרוש על מהותי האברכים הנ"ל, ויברר לי מפרטים האלה, מבני איזה כולל הם, חסידים או מתנגדים, שנותיהם בערך, כמה אפשר לקבל מאלה שיהיו לפי כוונת תורת אמת (אשר כוונתה כמו תו"ת כידוע לך), ובכמה יספיקו עצמן לכלכל ב"ב, בכמה רו"כ או גרוש לחדש, מצב משפחתו של כל אחד, ומכסת נפשות ביתו, באיזה ענין עוסק לבד עסקו בישיבה.

אך הנני מזהירך באזהרה גדולה שלא יודע שום איש מצעטיל זה.

נראה שאמנם התקבלו אז תלמידים חדשים לישיבה, אף אם אמנם לא במדה מרובה. שכך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין ביום ב' כסלו תרע"ג (שם אגרת מג):

מאד חפצינו כי יוקחו עוד תלמידים, אבל בכסף מה יהי'. בכ"ז הוחלט שיקח עוד ג' אברכים (אם לא לקח עד עתה) היינו להוסיף על התלמידים האברכים שהיו בקיץ העבר. דבר תשלומיהן יתבונן היטב שלא לפזר.

אחד מהתלמידים שהתקבלו לישיבה בשלהי קיץ תער"ב הוא ה"ר שמעון גליצנשטיין, המזכיר זאת במאמרו שב"בטאון חב"ד" (חוב' ח' ע' יח):

כשנכנסתי ללמוד בישיבת "תורת אמת", בשנה ראשונה להתיסדותה בחברון, בשלהי שנת תרע"ב.

מהשנים הבאות, תרע"ג-ד, לא הגיעו לידינו ידיעות ברורות. רק זאת נודע לנו, שבהמשך למה שכתב לעיל, שבירושלים יש אברכים שכדאי לקבל מהם לישיבה, נפתח בשנה זו סניף מהישיבה - בירושלים. הסניף הזה נזכר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שכתב אל הרש"ז הבלין בג' כסלו תרד"ע (שם אגרת נ):

חשבון הסניף בירושלים, כמה לחדש ולמי בפרט ופרטי פרטיות.

רש"ז שי' הבלין (הנכד) כותב בקשר לסניף זה (המשפיע ע' עד):

ר"מ פלג הישיבה שנוסד בירושלים היה הגרצ"פ פראנק. לימים מרבניה הגדולים של ירושלים.