פרק כח. בתי כנסת חב"ד בירושלים

פתיחה

בתחלת הפרק הקודם העתקנו חלק מאגרת ראשוני מתיישבי חסידי חב"ד בירושלים אל מונטיפיורי בשנת תר"ט. עיקר מטרתה של האגרת הזאת היא בקשת תמיכה לבניית בית הכנסת מיוחד עבורם. בשולי האגרת מוסיפים:

ואת אדונינו הסליחה, ובצדק ישפטינו ולזכות יכריעינו, כי צר לנו מפזורינו ותוחלתינו ממושכה, בפרש בקצרה מבוקשינו וקושט דברינו, כי הקרה ה' לפנינו ולזכותם חצר ראוי לקבוע בית תפלה ומדרש תורה וגם מקום למקוה טהרה, אך אין זה בהשג ידינו, מבקשים עבורו במשכנתא סך שנים עשר אלפים גרוש טורקיש, על כן על כל לשונות תפלה תחינה ובקשה פתשגן כתב - דת משה ויהודית אין להשיב פנינו הדבים ריקם ח"ו, וכדתם דת השרים יצא דברי שלטון לעזרינו ולסמכינו, ותיכף לסמיכה ברכה וחיים וזכות הרבים יעמוד להם לעד אנס"ו [אמן נצח סלה ועד].

[בקונטרס 'אדמור ה"צמח צדק" ותנועת ההשכלה' ע' 22 מסופר ש"בשנה ההיא -תר"א- שלח.. כן יסד אז ביהכנ"ס חב"ד בירושלים ת"ו בצפת ובטבריא". ואם אין כאן טעות מעתיק, אפשר שכבר באותה שעה היו אחדים מאנ"ש בירושלים שעבורם יסד ביהכ"נ, ואינו קשור לביהכ"נ בית מנחם שאנו דנים בו להלן. גם אפשר שמ"ש "כן יסד אז" לא נמשך לשנת תר"א, אלא לתקופה הקרובה לזה, דהיינו בשנת תר"ט ואילך].

בין השנים תר"ט-תרט"ו קנו את ביהכ"נ הזה עם המשכנתא של 000.12 גרוש.

במפקד מונטיפיורי, ב"לוח שמות הבתי כנסיות דק"ק חב"ד הי"ו בעיה"ק חברון וירושלים תוב"ב, אשר נשעה בשנת ה' תרט"ו לברה"ע" (בטאון חב"ד גליון 32 ע' 38), מדובר גם על ביהכ"נ בירושלים "שלקחו משכנתא בסך י"ב אלף גר'..

המשכנתא רק על שלש שנים וגם זה השיגו בהלואה".

לפי הפירוש הרגיל של "משכנתא", שנשאר חוב על ביהכ"נ בסכום 000.12 גרוש, שאותו צריכים לשלם במשך שלש שנים, לא מובן סיום הלשון "וגם זה השיגו בהלואה". אפשר שכאן הפירוש, שזהו הסכום ששילמו כדמי מפתח, ובמשך שלש שנים צריכים לשלם את החוב הנשאר - שלא נתפרש כאן גדלו. גם להלן נראים כך הדברים, אך לא מובן אם כן מה טעם לא פירשו את סכום הכללי של הקניה.

גם לא נתפרש כאן מתי שולמו דמי מפתח אלו ומתי קיבלו את ביהכ"נ הזה.

המשכנתא היא אמנם "רק על שלש שנים" אך לא נתפרש אם בשנה זו תרט"ו עומדים בתחלת שלש השנים או בסופן, כי קיבלו את ביהכ"נ במשכנתא בשנת תרי"ב. שויון הסכום 000.12 גרוש, כאן בשנת תרט"ו ולעיל בשנת תר"ט, נותן מקום לשער שהמדובר באותו ביהכ"נ, וא"כ מסתבר יותר להסמיך את קבלתו לתחלת הדיון בשנת תר"ט. אך אין בזה משום הוכחה.

להלן יובא ממפקד תרכ"ו על המשכנתא וקניית ביהכנ"ס בית מנחם משנת תרי"ח ואילך. את התיאור מתחילים "היינו נעים ונדים בלא ביהכ"נ, עד שריחם ה' ונתן אותנו לרחמים..". א"כ מבואר שעד שנת תרי"ח לא היה להם ביהכ"נ קבוע. שמא מיד לאחר תרט"ו נלקח מאתם ביהכ"נ הזה ונשארו ב' או ג' שנים בלי ביהכ"נ מיוחד.

היה מקום לומר שהמלים "היינו נעים ונדים בלא ביהכ"נ" היינו כיון שביהכ"נ שהיה להם עד שנת תרי"ח לא היה אותו ביהכ"נ שהיה להם משנת תרי"ח ואילך. אמנם בתיאור ביהכ"נ שבמפקד תרט"ו נרשם "נגד בהכ"נ הג' דפרושים", ומפרש הרשמ"מ שי' שניאורסאהן ב"בטאון חב"ד" שם "כלומר: מול ביכנ"ס חורבת ר' יהודה החסיד, והוא המקום בו נמצא עד היום הזה". לפי"ז מסתבר יותר לפרש את סגנון הדברים שבין השנים תרט"ו-תרי"ח נלקח מאתם ביהכ"נ הזה ושוב קיבלוהו במשכנתא בשנת תרי"ח.

אך כל אלו אינן אלא השערות, ועדיין יש לעיין בנושא הזה הרבה.