פרק כח. בתי כנסת חב"ד בירושלים

ביהכ"נ "בית מנחם" ע"ש ה"צמח צדק"

בכל אופן לא היה עדיין בשנת תרט"ו שם מיוחד לביהכ"נ זה. לראשונה אנו פוגשים את שם ביהכ"נ "בית מנחם" - ב"לוח שמות בתי כנסיות" שבמפקד תרכ"ו (בטאון חב"ד שם), ועל קנייתו כותבים בפירוט רב, בפניה מיוחדת אל השר מונטיפיורי - בשולי הגליון:

היינו נעים ונדים בלא ביהכ"נ, עד שריחם ה' ונתן אותנו לרחמים בלב הגביר ששון ממדינת הודו, ונתן נדבתו מאה לירא סטערלינג ולקחנו החצר הזה במשכנתא על ארבעה שנים. בתוך החצר הזה יש ביהכ"נ ועזרה קטנה, ובית טבילה לנשים, ומקוה מים, ובור, ובית תפילה לנשים, ולמעלה בנינו בית קטן לת"ת, ובית וועד לת"ח. - וככלות המשך הנ"ל רצה הגוי להחזיר אותנו הסך הנ"ל ולצאת מהחצר הזה וע"ז דוה לבנו מאד כי יבא לידי זרים, נדב גביר א' מחרסאן מאה וחמשים לירא סטערלינג, ועוד קבלנו נדבות, ולוינו בהכשר עוד סך מסוים עד סך ששה מאות לירא ש', וקנינו החצר הזה לצמיתות. וכעת אנחנו חייבים ע"ז בנשך - ערך שני מאות וחמשים לירא נאפאלן, וריבית אוכלת בהן - והמלוה דוחק אותנו ומבקש הכסף, - ומאד ידאב לבבנו על זה, אשר חסרנו נפשנו עד כה. ועתה פן נהי' לבוז וקלון חלילה, ועינינו כלות ומיחלות לחסדי השר שי' כי יחוס וירחם עלינו להושיענו, לשלם נשיינו, וה' ישפות שלום לו ולכל הנלוים אליו.

גם כאן ברור מתוך הדברים, שסכום הקניה הכללית היה 600 לי"ש, ודמי המשכנתא על ארבע שנים, 100 לי"ש שתרם הגביר ששון - הם דמי המפתח ליכנס לחצר, באופן שתוך ארבע שנים מחוייבים לשלם המותר ואז ישאר להם לצמיתות, ואם לאו, יקבלו חזרה את ה-100 לי"ש ויצאו מהחצר.

בהודעה זו לא נמסר תאריך הקניה הזאת, ע"י דמי המפתח שתרם הגביר ששון, אמנם ב"אבני זכרון" (גראייבסקי, ירושלים תרפ"ח, ע' 7 סי' כ):

שיר ושבח לאל נורא עלילה כי גבר עלינו חסדו על המלך מוכתר ביקר וגדולה <3R>ורש טוב לעמו דובר שלום לכל זרעו

ובר אמת בלבבו ואהבת ה' בלבו כל היום וכל הלילה ה"ה השר והטפסר החכם השלם בכל מדות טובות לשם ולתהלה כה"ר שיך דוד ששון צאלח הי"ו אשר העיר ה' את לבבו הטהור להזיל זהב מכיסו בעין חמלה ליקח המשכנתא שבעה"ק ירושלם ת"ו אשר בתוכה בית הכנסת המפוארה לעבודה ולתפלה ועזרת נשים וגם סמוך לה לשם כולל אשכנזים חב"ד הי"ו ועל הטוב יזכר שמו ויתברך הוא ובניו הנאהבים והנעימים מכל כלי חמדה למען ירבו ימיהם ושנותיהם וירום קרנם מעלה מעלה ואת צמח <3R>דוד

יצמיח במהרה יחי אדונינו <3R>המלך דוד

לעולם כיר"א.

נחקק ביום כ' לח' סיון שנת תרי"ח לפ"ק פעיה"ק ירושלם תוב"א.

ב"בטאון חב"ד" שם מעתיק הרשמ"מ שי' שניאורסאהן את האבן הזאת ומעיר:

על יסוד הנאמר בלוח זה הניחו כמה מהחוקרים (ביניהם גרייבסקי עצמו) ששנת יסוד ביהכנ"ס היתה תרי"ח, אך מובן שטעות בידם, לאור האמור לעיל. בשנת תרי"ח רק נפדתה המשכנתא ונחרתה האבן לזכות התורם הנ"ל.

אך כבר נתבאר והוכח לעיל, שמ"ש שהגביר ששון לקח את המשכנתא, פירושן של דברים הן, שהוא תרם את דמי המפתח 100 לי"ש, כדי לאפשר להם לקבל את חצר ביהכ"נ במשכנתא, שמחירו הכללי הוא 600 לי"ש. כיון שתרומתו ניתנה בשנת תרי"ח א"כ ברור מכאן שביהכ"נ הזה נקנה באותה שנה, וכלשונם בהערת למפקד תרכ"ו הנ"ל, ש"היינו נעים ונדים בלא ביהכ"נ" - עד שנת תרי"ח, שאז קיבלו את ביהכ"נ במשכנתא לארבע שנים. בשנת תרכ"ב קנו אותו לצמיתות, בעזרת תרומות נוספות ובעזרת הלוואה בהכשר רבית בסכום 250 לירה נפוליון [ומה שהובא לעיל שביהכ"נ הזה היה בידם כבר בעת מפקד תרט"ו, כבר דנתי בזה לעיל].

תאריך תרי"ח לערך לקניית ביהכ"נ הזה מתאשר גם מתוך הסקירה ב"החבצלת" משנת תרל"ט שתועתק לקמן, ובה כותבים "בית התפלה אשר לבני הכולל הזה עתה נבנה.. לפני עשרים שנה". ובתעודה משנת תרס"ז שתועתק לקמן "אשר נוסדו ונבנו זה כחמישים שנה".