בעת ואחרי המלחמה

על ביהכ"נ הזה בעת מלחמת העולם הראשונה מספר הרשמ"מ שי' שניאורסאהן (בטאון חב"ד גליון 33 ע' 40):

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ומרבית בני הישוב הוגלו או ברחו אז לחו"ל (למצרים וכו') הושבתו סדרי הביהכנ"ס, נשאר אז רק זקני הרה"ח ר' אברהם זלמן ז"ל שנכנס לגור לתוך ביהכנ"ס, ובהיותו אלמן ל"ע ולא הי' לו דירה התגורר כל משך ימי המלחמה בבהכנ"ס. אחרי תום המלחמה התחדשו סדרי ביהכנ"ס, שא"ב הרה"ח ר' לייב סלונים נתבקש לקבל על עצמו עניני ניהול ביהכנ"ס שעשה בזה כמדומה יותר מעשרים שנה.

עם תום המלחמה, בשנת תר"פ, יסדו מנהלי "כולל חב"ד" את ישיבת "צמח צדק" בביהכ"נ זה, ולאח"ז גם את ישיבת "מדרש שמואל", כפי שיסופר לקמן פ"ל.

בשנים ההן כבר היה עיקר הישוב היהודי בירושלים החדשה ובני עדת חב"ד התפללו בעיקר בביהכ"נ "אהל יצחק" שיסופר עליו להלן. בימי מלחמת העולם השניה, שוב עמד ביהכ"נ להסגר, וביום י' אייר תש"ד כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל אגודת חסידי חב"ד בארה"ק (אג"ק שלו ח"ח אגרת ב'שפז):

ביהכנ"ס חב"ד בעיר העתיקה בירושת"ו עומד להסגר, ובכדי לקיימו דרושה הוצאה ד' או ה' לירות לחדש לשכור איזה אנשים לבא להמנין.

הנה אגודת חסידי חב"ד צריכה להתענין בזה ויקציבו מקופת אגודת חסידי חב"ד הכללית לירא לחדש ויבקשו מכולל חב"ד לירא לחדש ומגחש"א שעל יד הכולל לירא לחדש ומתורת אמת לירא לחדש. והנני כותב מזה גם לכולל חב"ד ותורת אמת.

במאמר הנ"ל שב"בטאון חב"ד" מספר על כך הרשמ"מ וגם על מנין "מאחב"י הספרדים" שהתפללו בקומה התחתונה ועל מנין חסידי קרלין שהתפללו בביהכ"נ שבקומה התחתונה. ברשימת "בתי כנסיות ומקואות - רכוש הכולל בירושלים ובחברון" שנרשמה לערך בשנת ת"ש מתארים את מצב ביהכ"נ הזה "מיום שהישוב היהודי בעיר העתיקה נעזב לרגל המאורעות נמסר ביהכנ"ס הזה זמנית למתפללים מבני עדת המערבים". והכוונה היא כנראה לביהכ"נ שבקומה התחתונה, כדלעיל.