ביהכ"נ "אהל יצחק"

על ביהכ"נ הזה מסופר ב"ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל, אגודתה לבנות בתי מחסה לעניי כולל חב"ד בכה"ק ירושלם וחברון ת"ו" (ירושלים תרס"ג.

קונ' קטן בן 18 ע' אשר קצות דפיו נחתכו באשמת הכורך):

הרה"ח היקר הג' הנכבד מו"ה יצחק ב"ר אהרן ש[יחי'] שו"ב מקינינסבערג ורעיתו הכבודה מרת בריינא נ"ע הקד[ישו] סכום מסויים לעזר בנין בהמד"ר המפואר אשר במגרש [מאה] שערים ונקרא בשם בית יצחק ע"ש המנדב שיחי'.

עוד נדב סכום מסויים עפ"י פרטים ואופנים ידועים ש[מהם] נבנו ארבעה בתי כוללנו במאה שערים הסמוכים לבהמ[ד"ר] ובח[ו]ק יטילו עליהם גורל אחת לשלש השנים כנהוג.

על הטוב יזכר הגביר הזה וראוי להיות מופת בישראל כי הוא מ[קמץ] הוצאותיו וחי חיי צער למען יחלק כל אשר חננו ה' להרחיב גבול אחוזת [...] בקודש ונתן לנו גם הרשיום לבנות עליות ע"ג הבתים שהקדיש.

יזכרהו השי"ת ל[טובה].

ב"אבני זכרון" חי"ב רשום "ר' יצחק ב"ר אהרן המנדב בית המחדרש חב"ד [נפטר ב]טו כסלו תרס"ו".

באגרת שכתב הרי"ל מנוחין, מנהל כולל חב"ד בירושלים, באמצע תמוז תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד תרס"ג-ח) הוא מספר:

ש"ק העבר שלחתי לכתחילה את השמש שלום יעקב לימין משה לבהמ"ד לשמוע ד"ח מה"ר יעב"ץ [יעקב ב"ר צבי טריספאלסקי, מח"ס חדושי יעב"ץ] לידע מהנעשה שמה. הביא ידיעה ברורה ואפשר לסמוך עליו, ס"ה יש אנ"ש מחב"ד ה' אנשים.. יש אנשים לבד חב"ד יותר מיו"ד אנשים הנמצאים בבהמ"ד.

זה היה מספר המתפללים ולומדים בו בשנת תרס"ג. אמנם כאמור לעיל התרבה מאד מספר המתפללים בו בשנים הבאות, כאשר רבים עזבו את העיר העתיקה והתיישבו בעיר החדשה.