פרק לד. ישיבת חב"ד בתל-אביב

פתיחה

שתי תקופות לישיבת חב"ד בתל-אביב-יפו, הראשונה - בין השנים תרפ"ד-ט כסניף לישיבת תורת אמת שבירושלים והשניה - בין השנים תרח"צ-תשי"א; בתחלה רק לצעירים בשם "חדר בני-תמימים" ו"ישיבת אחי-תמימים" ולבסוף אף עם מחלקה למבוגרים בשם "ישיבת תומכי תמימים".

מעטות הן ידיעותינו על התקופה הראשונה. מסתבר שלא היה זה אלא חדר, ולא ישיבה. גם שמות המלמדים לא ידועים לנו. על יסודו בחורף תרפ"ד אנו קוראים באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ח"א אגרת קלג) מר"ח מ"ח תרפ"ד, אל ה"ר שלמה זלמן הבלין, מנהלה הכללי של הישיבה "תורה אמת" בירושלים:

קבלתי מכתבו ע"ד בקשת אנ"ש שי' מעיר יפו ת"ו כי ישימו לב אל מצבם הרוחני. הדברים כנים ואמתים ובעזרתו ית' צריכים לסדר שם ככל האפשרי, הן ע"ד חדר לנערים, וכן ע"ד ישיבה, והנני מבקשו לשים לבו לזה, איך לסדר זאת בעזרתו ית', באופן היותר נעלה, ותהי' נקראת ע"ש הישיבה "תורת אמת" ותחת השגחתה, והנני מסגיר בזה מכתבי אליהם בענין זה.

"מכתבי אליהם" הנזכר לא הגיע לידינו. עיקר התמיכה למוסד זה באה ע"י ה"ר דוד פאטאש, מנכבדי הישוב החרדי בתל-אביב, שעלה מרוסיה בשנה שלפנ"ז (תרפ"ג) והתיישב בתל-אביב. הוא התכתב עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע הכותב לו בג' טבת תרפ"ד (אג"ק ח"א אגרת קסב):

מאז התראינו בקיץ תרפ"ב קבלתי ממנו מכתב אחד ע"ד הכולל חב"ד יצ"ו, אשר במועדו עניתי עליו ומאז לא שמעתי ממנו דבר, עד כי קבלתי מכתב ידידי הררש"ז שי' האוולין, מנהל ישיבת תורה אמת יצ"ו בירושלים תובב"א, שראה את כבוד ידידי ות"ל שלום לו.

זה לא כבר קבלתי מכתב מעיר יפו א"י מבארים גודל החורבן ר"ל אשר בעירם ומתחננים ומבקשים לסדר אצלם תלמוד תורה וישיבה כראוי. ובאתי בכתובים אודות זה עם ידידינו הרש"ז שי' הנ"ל, אבל כמובן הדבר אשר המוסד תורת אמת יצ"ו אין בכחו ויכולתו לע"ע לעשות סניף בעיר יפו מהעדר האמצעים הדרושים לזה, ובהיות כי כבוד ידידי שי' דר כעת בעיר הזאת הנה בטח יודע הוא את המצב באשר הוא, וכאשר ידעתי גודל התמסרותו אל התורה והמצוה, והתעסקותו הנכונה לטובת לומדי תורה, אך למותר הוא לעוררו בזה, כי בעצמו יעשה בעזרתו ית' ככל אשר יוכל לטובת התייסדות תלמוד תורה וישיבת חכמים יחיו, אמנם לגודל הפלאת מעלת רוממות ענין כזה לא אוכל להתאפק מלבוא בכתובים ולדבר בזה כפי דרישת הענין, והאל הטוב הוא יזכינו לראות בטוב אחינו בית ישראל בגו"ר.

באותו קיץ אמנם נפתח הסניף ביפו. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מזכיר זאת באגרת קריאה לעזרה לישיבת תורת אמת (אג"ק שלו ח"א אגרת רלה), שכתב ביום ב' אלול תרפ"ד: "בעזרתו ית' באפשר הדבר להרחיב חוג פעולת המוסד בעוד כמה עיירות, וכבר נוסדה מערכה בעיר יפו ת"ו, רק חסר האמצעים הדרושים לזה".

ובאגרת נוספת שכותב ביום כ"ד סיון תרפ"ה אל הנהלת ישיבת תורה אמת, מוסיף בפניה שבראשה (שם אגרת רסח), והפעם בהוספת שמה של העיר החדשה תל-אביב, "והמלמדים הנכבדים, המורים בהחדרים סניף ישיבת תורת אמת אשר ביפו תל אביב ת"ו".

לא נמסרו כאן שמות המלמדים והמנהלים של החדר הזה, אך בס' המשפיע ע' שכג נדפסה תמונת 57 תלמידיו ובראשם המלמדים המנהלים והמתעסקים בביסוסו.

במרכז יושב המנהל הכללי של ישיבת תורה אמת ה"ר שלמה זלמן הבלין, ולידו יושבים ה"ר יעקב מלכוב, ה"ר דוד פאטאש הנ"ל וה"ר זלמן אהרן מענעוויץ [שמו הראשון לא ניתן שם והעתקתיו מרשימת מקבלי חלוקת "כולל חב"ד" ביפו]. בשורה העליונה עומדים, כנראה, שני המלמדים, שלא נמסר שם שמם; אחד מהם נזכר בס' הנ"ל ע' קב "ר' שמואל אידלזק".

עוד מסופר על הת"ת באגרת שכתב הרש"ז הבלין אל הרי"ל הורוויץ ביום ט"ו אלול תרפ"ד (ארכיון הורוויץ שבספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א):

פקודת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א על יסוד הת"ת ביפו, אשר אנ"ש דעה"ק יפו התחננו לפניו לרחם עליהם וליסד בעד ילדיהם איזו חדרים, הוכרחתי למלאות. וכהיום יותר ממאה תלמידים לומדים בתוכה, מפאתי המון ילדי המהגרים שאין להם מקום לתורה בלתי הת"ת שלנו.

עם התרחבות החדר הוזקקו לבנין מיוחד עבורו. על קשיי קבלת רשיון הבניה מודיע ר' יעקב מלכוב הנ"ל, מראשי המתעסקים בהקמתו של החדר, בעתון קול ישראל (ירושלים, ו' טבת תרפ"ה. נזכר במפתח לס' המשפיע סי' קנא):

כידוע פתח האדמו"ר מלובוויץ על ידי המנהל הר' ר' זלמן הוולין ישיבה בעה"ק ירושלים בשם תורת אמת, ועל ידי השתדלות המנהל הזה צוה האדמו"ר לפתוח גם בעה"ק יפו ת"ת בשם תורת אמת, סניף להישיבה הנ"ל.

כמובן לומדים בהתלמוד תורה תורת אמת מהתחלת עברי עד גפ"ת על פי סדר הישן, והיא היחידה בזה ביפו. נקל להבין שהיא כקוץ בעיני האפטרופסים שלנו. נדיב אחד הרים תרומה הגונה לבנין בית לתלמוד תורה תורת אמת. הלכנו כנהוג לבקש רשיון מאדוני עירית תל אביב. לא נעלם מכל שממפעל צבורי אינם מבקשים כסף בעד הרשיון בכל העוןם כלו, ואפילו אצל הזרים באמריקא ובכלל בעולם המודרני שהמהגרים נמצאים שם בשפע רב, אם יבאו הגרמנים או האטלקים לבקש רשיון לבנות בתי ספר לא יציעו להם שאלות על השפה, ולא יכבידו עליהם בשום דבר, אבל כאן מצא בעל חוב מקום לגבות.. והנה לפניך תנאים קודם למעשה, חתמו על הניר, שתלמדו רק בעברית ושתהיו תחת השגחתנו אז נתקן לכם, ואם לאו, אז שלמו במחילה מכבודכם ארבעים לר"מ כסף עובר לסוחר בעד הרשיון.

כמובן קימנו הפעם ונגשיך צדקה, ובלבד שלא לכפוף הראש חו"ש לפני אלה הרומסים את כל הכתוב בשפה הזאת ברגל גאוה, והם התובעים את עלבונה. צחוק רבותי, אבל צחוק מכאיב לב שאין דגמתו בתבל.

פרטים נוספים על הקשיים האלו מספר הרש"ז שי' הבלין (הנכד) בס' המשפיע ע' קב:

היה זה ה"ת"ת" הראשון שנוסד בעיר החדשה הזו. מוסד זה נתקל בהתנגדות ובקשיים מכיוון עירית תל-אביב וראשה מר דיזנגוף. אנשי העיריה לא ראו בעין יפה הקמתו של מוסד חינוך חרדי בנוסח הישן, מה עוד ששפת הלימוד בו היתה בשפת אידיש. בדין ודברים שהיה בענין, הופנה הרז"ה ע"י אנשי העיריה להכרעתו של אחד העם, וכאשר יאמר כן יעשו. כמובן שקבע שאין לעודד ולתמוך בו כל עוד לא יחליפו את שפת הלימוד. וכך נמנעה ממנו תמיכה ועזרה.

בשבועון "כפר חב"ד" (גליון 307 ע' 36), מספר ה"ר שלום דובער שי' קיובמן בשם הגז"ש ע"ה דווארקין, שבסופו של דבר קיבלו את הסכמתו של אחד העם. אך ע"פ האמור בעתון קול ישראל הנ"ל, נראה לאשר את הגירסה שב"המשפיע". בשנה שלאח"ז נפתח סניף נוסף בראשון לציון. את שני הסניפים מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת שכתב אל המנהל הרש"ז הבלין ביום ב' שבט תרפ"ו (אג"ק שלו ח"א אגרת רפב*): "הייתי חפץ לקבל ידיעות יותר מפורטות מתל אביב וראשון לציון".

על מצב החדר בשנת תרפ"ז למדים אנו מתוך אגרת נוספת שכתב ביום ג' אד"ש תרפ"ז אל ה"ר משה ישראל ומוהר"א, שלע"ע לא הצלחתי לזהותם (שם אגרת שכ):

מכתבו המדבר אדות התלמוד תורה אשר נחשבת כסניף מוסד ישיבת תורת אמת יצ"ו ועל אדות מצב שארי בתי לימוד, קראתי פעם ושתים, ומה מאד נצטערתי על אשר נתמעטה מאשר היתה לפנים ואשר עיקר הסבה היא אך ורק מפני חסרון אמצעים.. ואתענג במאד על אשר כבוד ידידו ומכירו הנכבד אי"א ר' אורי שיחי' לקח על עצמו בעזרתו ית' לעמוד בראש ענין התייסדות החדרים האלו במקום מגורם זה אשר בטח יעזרם השי"ת בגו"ר.

אמנם בגוף ועצם העבודה בזה לדעתי הי' טוב יותר אשר תהי' כמו בתחלה סניף מהישיבה תורת אמת יצ"ו אשר כן הי' דעתי אשר המוסד תו"א יצ"ו הי' צריך לעשות סניפים בכל עיר ומושב מאחב"י ד' עליהם יחי' באה"ק ת"ו.. והנני בזה למלאות את ידי ידידי וחברו לטובה ר' אורי שי' אשר יעשו על דבר הקמת סניף ישיבת תו"א יצ"ו בעיר תל אביב והם יהיו באי כח ההנהלה של המוסד תו"א יצ"ו בהנהגת הסניף ככל אשר יורו אותם הנהלה הראשית דישיבת תורת אמת יצ"ו הכללית.

ההזכרה האחרונה שהגיע לידינו מהחדר הזה היא באגרת שכתב המנהל הרש"ז הבלין מארה"ב, אל בנו הרח"ה ביום ט"ו סיון תרפ"ט בירושלים (המשפיע ע' קב):

תקרא לר' יעקב מלכיו [-שהיה ממנהלי החדר כנ"ל] ותראה לו את המכתב שלי שעשינו הסכמה עם אחיו שיח' והוא יכול להיות בהגביות שלו, וכמו"כ בעניני בהכ"נ, אך עצם ענין הת"ת וסדרי החצר והבתים יהי' תחת שלום שיח' [הבלין, בנו של הרש"ז].

ב"החצר והבתים" כוונתו, כנראה, לבנין שנרכש בינתיים עבור החדר, עליו מסופר ברשימה שנכתבה בשנת תשט"ו, כנראה ע"י ה"ר אליעזר קרסיק מתל אביב:

הבית בתל אביב ברחוב [הים, שהוחלף שמו לאח"ז לרחוב] הרב קוק 16 שתרם נדבן ידוע מר פרידמן, [שמפני קשיי ההרשמה על שם הישיבה] נרשם על שם הרש"ז הבלין בטאבו [משרד ממשלתי לרישום ספרי האחוזה]. הנה בבוא אדמו"ר אז לארצה"ב קרא את הרש"ז הבלין וביקש ממנו שיתן בכתב ובאישור על ידי עדים שכל הרכוש הוא שייך להישיבה ובבואו לארץ ישראל יעביר את זה בהקדם על שם אדמו"ר.

באותה שעה היה ה"ר אליהו נחום שי' שקליאר המלמד בחדר הזה (ראה "כפר חב"ד" גליון 307 ע' 36). בשנה שלאחריה נסע לארה"ב ושם נשאר. מאחרי תקופה זו אין אנו שומעים על החדר. אולי נסגר בסמיכות לזה. בכל אוופן ברור, שבשנת תרצ"ה לא היה החדר קיים, ואת הבנין ניסה הרש"ז הבלין להשכיר. בארכיון ספריית ירושלים מס' 1203 יש מכתב שכתב בקשר לזה את הבד"צ בכ' מנ"א תרצ"ה:

לרגלי המצב המר והאיום שבו נמצאת עכשו בצוק עתים האלה ישיבתנו הקדושה ישיבת תורת אמת פעה"ק ת"ו, שמפאת התמעטות הכנסותיה מרחפת על קיומה סכנת כליון חו"ש באין לנו להחזיק מעמד במצוקה כה רבה וכה נורא, ובכדי שיהא לנו האפשרות להמשיך את קיום הישיבה שלא תיהרס לגמרי עד היסוד ח"ו, החלטנו להשכיר את הבית שבתל אביב רחוב הים מספר 16 הרשום בטאבו על שמי ושייך להישיבה, והכספים שנקבל משכירות חדרי הבית הנז' נוציא לצרכי הישיבה כלכלתה והנהגתה.

והנני לבקש את כ"ג [כבוד גאונם] שתואילו נא לתת לנו כתב המאשר לנו מעשה זה, להשכיר את הבית הנז' לשם חיזוק וקיום ישיבתנו הקדושה פעה"ק ת"ו. ומה' תהא משכורתכם שלמה להתברך בכל הטוב ונזכה לראות בהרמת קרן תוה"ק במהרה בקרוב אמן.

נאם ש' זלמן האוולין הר"מ ומנהל

נראין הדברים שהשכרה זו לא באה לפועל ובסמיכות זמן לאח"ז הוקדש הבנין לביהכ"נ חב"ד - כדלקמן.