ספריית חב"ד ליובאוויטש
לערך משנת תרמ"ח ואילך עבר המרכז לירושלים, כדלעיל פל"ה - שמאותה שעה ואילך היו שולחים את המעות והמכתבים דרך הדואר לבעל האדרעס שבירושלים.
באותה שנה, תרמ"ח, ניסו ראשי כולל חב"ד בירושלים לפרוק מעל עצמם את מרותם של ממוני חברון ואף את מרותו של הגבאי הכללי בחו"ל ר' דן תומרקין, העומד בראש ה"ועד הרגוטשובי" - מסדר הרשימה. הם פרסמו מודעות בהם מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" והודיעו לחו"ל שישלחו את הכסף ישר לידם, והם יחלקו את המעות ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.
ממוני כולל חב"ד שבחברון, ובראשם הרב שמעון מנשה חייקין, השיבו על כך בכרוז מיוחד (דף בודד. תצלומו ב"מגדל עז ע' תקכו-ט) בו כותב בין השאר:
ואז הולך הרש"מ וסוקר את תולדות ההתיישבות בחברון בימי כ"ק אדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק", שצוו על ישוב חברון דוקא, ומסיים "ידידי עליון! לכו בדרכי אבותיכם ורבותיכם, שקלו כסף תרומתכם על דרך האמת הנהוג מימי קדם".
נראין הדברים, שאף אם לא פעלו ממוני הכולל שבירושלים מיד את כל אשר ביקשו, הרי לפחות רוב הדברים שבקשו הם פעלו במשך השנים הקרובות. זאת למדים אנו מתוך כרוז "תשובה לדורשי האדרעס" שבו כותב הרח"א ביכאווסקי "אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ר"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת".
כבר נתבאר לעיל פל"ה שבעל האדרעס הוא הממונה הראשי שאליו מגיעים המעות מחו"ל והוא שולחם גם לשאר ערי הקודש. והרי אנו רואים כאן שכבר לפני שנת תרנ"א היה בעל האדרעס בירושלים ואליו היו מגיעים כל המעות, גם אלו השייכים לחברון. מכאן ואילך היה אמנם מרכז כולל חב"ד בירושלים.