בשנים הבאות

כבר סופר לעיל פי"ט על מצבם הקשה של יהודי חברון ועל תהליך עזיבת חברון בקרב בני עדת חב"ד במשך 30 השנים תרל"ה-תרס"ה.

מצב זה החמיר לאחר שמרכזו של ועד כולל חב"ד בארה"ק עבר מחברון לירושלים. ועד זה דאג יותר לצרכי הקהלה בירושלים מאשר לצרכי הקהלה בחברון, וזאת היתה סיבה נוספת למיעוט פרנסת אנשי חב"ד בחברון ולהגירתם מחברון לירושלים.

גם ה"ועד הרוגוטשובי", הוא ועד מסדרי הרשימה שבחו"ל, שבראשו עמדו בשנים האלו ר' חיים אליעזר ביכאווסקי ור' חיים באגין, גם הם ראו זכות לעצמם להעדיף את תמיכת הקהלה החב"דית בירושלים, ההולכת ומשגשגת, על פני הקהלה החב"דית בחברון, ההולכת ומתמעטת.

לעיל פ"כ סופר על השתדלותו הנמרצת של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לתמוך בישוב החב"די בחברון ולשפר את מצבו הגשמי והרוחני באופנים שונים.

במסגרת השתדלות זאת יסד בקיץ תרס"ה את ה"ועד החברוני", שישתדל בחו"ל לעמוד על זכויות עיה"ק חברון בתמיכת כולל חב"ד. באותו קיץ אף התחיל לדרוש שאחד מנציגי ממוני הכולל שבעיה"ק חברון יהיה בין "בעלי האדרעס" שבירושלים, כדי שידע מכל הכנסות הכולל במשרדו הראשי, ימנע העלמות מחלק המגיע ליעה"ק חברון ויוכל לעמוד על שאר זכויותיה. על כל זאת - בפרק הבא.

בבואו לבאר את סיבת עמידתו האיתנה למען זכויותיה של עיה"ק חברון לעומת עיה"ק ירושלים, פרסם בראשית שנת תרס"ז קונטרס ארוך (רובו נעתק באג"ק שלו ח"ד אגרת תתקנ*), שבו כותב בין השאר:

בשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו.. והנה עה"ק חברון ת"ו אשר עד לפני איזה שנים היתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת"ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח"ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי"ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה..

ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון.

וזה א' מהדברים אשר חשבתי, ותקותי אי"ה שיבוא לידי פועל במשך הזמן, להחזיק את הישיבה של חברון ולגדלה, למען תת היכולת לאברכי כוללינו להיות בחברון לעסוק בתורה ועבודה תמימה. וכבר החלטנו בשנה דאשתקד לייסד חברה מיוחדת אשר תקרא בשם חברונים, לדאוג לטובת חברון להרימה בעזרתו ית' בשביל הכוונה הטובה הנ"ל, אך מפני השערורית דהאי שתא לא בא הדבר עדיין לפועל. וה' החפץ בהגדלת וחיזוק התורה והיראה יהי' בעזרינו אי"ה, ונבוא אי"ה אל אמיתית כוונתינו.