מבוא

התחלת הפעילות וההכנות לנסיעה

הרבי מלא תקווה

הדבר התחיל בפורים תשמ"א. שלחתי לרבי בתור משלוח מנות את הקטלוג של הספריה, שנערך בליובאוויטש, וכתבתי:

מצו"ב צילום רשימת אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב1 (שהשאיל לי הרח"ל2 שי' - ע"מ לצלם) ... הרשימה נכתבה בימים האחרונים בליובאוויטש3.

במקביל לזאת פניתי אל המזכיר ה"ר יהודה שי' קרינסקי, בהצעה להשתדל לאתר את האוסף עפ"י הרשימה הזאת, ולהשתדל להביא לפדייתו4.

באותה שעה עוד לא ידעו בבירור, אם עדיין קיים אוסף הספרים של רבותינו נשיאינו במוסקבה, או שמא נתפזר בספריות אחרות ברוסיה.

באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בכ"א טבת תרפ"ז (אג"ק חי"א אגרת ג'תתד), מספר:

שאלו ... כי שמעו אשר היעווסעקציא בבעלארוסיא פעלה אשר ניתן להם הביביליותיקה של "האדמו"ר שניאורסאן מליובאוויטש" לאחוזת עולם ... ובטח השיבו ... כי עוד הספרים נמצאים במאסקווא.

ע"פ עדויות שונות נדפס בשעתו בעיתונים שהאוסף אמנם נמסר להם אח"כ. היבסקציה פתחה אז שני ספריות גדולות האחד בקיוב והשני במינסק. שני הספריות האמורות נשללו ונחרבו ע"י הנאצים ימ"ש בעת מלחמת העולם השניה, והנשאר לפליטה הוחרם ע"י הממשלה הסובייטית. וא"כ מי יודע אם האוסף הזה עדיין קיים?

אעפי"כ היה זיק תקוה, שמא האוסף מעולם לא נמסר ליבסקציה ונשאר בספריית לנין, ושמא עדיין הוא קיים שם עד היום הזה.

גם אם אמנם נשאר האוסף הזה בספריית לנין במוסקבה, עדיין ספק גדול אם נשאר הוא כחטיבה אחת, שמא נתחלקו הספרים למחלקות ומדורים שונים בספריה הזאת עצמה, ושוב אין לאתר את הספרים האלו; רק על חלק מהספרים יש סימני היכר שהם מהספריה שהיתה קיימת בליובאוויטש, וגם אותם אי אפשר יהיה לאתר, אם הם מפוזרים בין מאות אלפי ספרים אחרים שבספריית לנין במוסקבה.

למרות כל זאת היה הרבי מלא תקוה שאכן אפשר יהיה למצוא את האוצר הזה, והמריץ מאד את המתעסקים בדבר.

פניה ראשונה לקרמלין

באחד מימי קיץ תשמ"א קרא הרבי את הרה"ח ר' ברוך שלמה שי' קונין, השליח הראשי למדינת קאליפורניה, והורה לו לשוחח בנידון הספרים עם מר ג'רי וויינטראוב שי' ומר ארמונד האמער ע"ה, שיש להם יחסי קירבה עם אנשי הממשל בקרמלין. מר האמער פנה אז לאנשי הממשל במוסקבה בבקשה לאתר ולהחזיר את האוסף היקר הזה לתנועת חב"ד.

כאשר אנשי הממשל במוסקבה השיבו שאין ידוע להם אודות "אוסף ליובאוויטש" או "אוסף שניאורסאהן", נמסר להם צילום רשימת הספרים הנזכרת. ע"פ הרשימה הזאת קל יותר לברר אם האוסף עדיין מונח בספריית לנין במוסקבה.

שוב השיבו שהם אינם מצליחים למצוא את האוסף הזה או את הספרים שברשימה הזאת, וכך חלפה שנה אחרי שנה, בלי תוצאות ממשיות. עד אשר הוצע להם ע"י מר ארמונד האמער הנ"ל, שהם ירשו למומחים מטעם תנועת חב"ד, לבוא ולבדוק, ולנסות לאתר בעצמם את האוסף הזה. למרבה השמחה הם נענו להצעה הזאת בחיוב.

בדיקה בלתי רשמית

בעת כל הדיונים האלו, עלה ברעיוני בעזהי"ת לבדוק את הנושא ע"י שליח:

אחד מידידיי, הרה"ח ר' יוסף ברוך הכהן שי' פרידמן, נסע למוסקבה. נתתי לו רשימה של מספר ספרים נדירים ביותר, המופיעים ברשימה הנ"ל מאוסף הספרים שבליובאוויטש, כדי שיבדוק בקטלוג הספרים העבריים שבספריית לנין אם הספרים האלו נמצאים שם, וירשום בכל ספר את המדור והתא שבו הוא עומד.

לגודל מזלינו הוא מצא רשומים בקטלוג 12 מתוך רשימת הספרים שמסרתי לו, כולם באותה מחלקה של ה"מוזיי קניגי" [מוזיאון ספרים עתיקים].

עובדה זאת כמובן חיזקה את התקוה, שהאוסף אמנם נמצא בספריית לנין במוסקבה, ומי יודע, אולי הוא נמצא כולו כחטיבה אחת באותו חדר!?

השליחות הראשונה

באחד מימי תחילת חודש כסלו תשמ"ח, הודיעני המזכיר הרה"ח ר' יהודה שי' קרינסקי, שתוך שבועות אחדים תוכל לנסוע לשם משלחת מיוחדת, שתכלול את השליח הרה"ח ר' ברוך שלמה שי' קונין הנ"ל, המזכיר ה"ר ניסן [ע"ה] מינדל5 ואני.

שלושת חברי המשלחת

הזדרזנו כמובן שלושתינו, בהכנת הניירות הדרושות לנסיעה הזאת. במשך זמן קצר נתקבלו הויזות לנסיעה למוסקבה, שעליהן נרשמה מטרת נסיעתינו לרוסיה - "לשיחות עם משרד התרבות". הכנתי לנסיעה הזאת את העתק רשימת הספרים שבאוסף ליובאוויטש ואת רשימת 12 הספרים הנ"ל שנמצאו בקטלוג, והיינו מוכנים לדרך ביום א' כ' טבת תשמ"ח.

הוראות לקראת הנסיעה

בשבועות שלפני הנסיעה כתבתי כמה פעמים אל הרבי6 אודות תוכניות הנסיעה, ושאלתי כמה פרטים.

בפעם הראשונה כתבתי בזה בט"ו כסלו:

בין הביכלאך שהביא פרופ' א. י. כץ7, יש ביכלאך שהיו בספרית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. לדבריו הוא הביא אותם מלנינגרד, וא"כ אפשר יש עוד ביכלאך מאוסף זה באותו מקום בלנינגרד8. אמנם אני מסופק אם יש לסמוך בזה על דברי כץ.

והרבי השיב:

האם בשביל זה לא יחפשו שם?!

עוד כתבתי:

באגרות קודש אדמו"ר שליט"א9 נזכר שבימי המאסר בשנת תרפ"ז בלנינגרד נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א את הביכלאך לכמה מאנ"ש על מנת להחביאם עד יעבור זעם. האם ידוע שבאותה שעה הוחרמו ביכלאך או חומר אחר מאוסף הכתי"ק?

והרבי השיב:

הרי הוחזרו תומ"י!!

כמפורסם לא (הוחרמו) כלל.

עוד כתבתי:

ברשימות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (יגדיל תורה חוב' נד ע' רפח) מסופר שבעת החיפוש בי"ד סיון תרפ"ז "לא לקחו רק איזה ניירו' שאין בהם שוה כלל". אמנם מסופר שם שקובץ מכתביו משנת תרפ"א לוקח בעת החיפוש דקיץ ההוא בעיר רוסטוב. האם כדאי להתעניין גם בזה ולנסוע לשם כך לרוסטוב10?

והרבי השיב:

איפוא יחפשו שם?!

כתבתי עוד:

האם הוחרמו כתבי ורשימות11 אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת המאסר בשנת תרצ"ט, והאם כדאי להתעניין בזה בדניפופטרובסק?

הרבי מחק את מה שכתבתי אודות החרמת הכתבים וכו', והשיב שכדאי להתעניין בזה12, והוסיף:

בספריית אאמו"ר (שאני - אגו"ח היורש13).

ולסיום הוסיף:

יתענינו בכל השייך למטרת נסיעתם שה"ה רשמית עד"ז.

כעבור כמה שבועות, ביום ד' ט' טבת, כתבתי לרבי שוב בנושא, והפעם פירטתי את תוכנית העבודה:

ב"ה יום ד' ט' טבת ה'תשמ"ח

כ"ק אדמו"ר שליט"א

בהתקרב מועד נסיעתינו לרוסיה, הריני סוקר בזה את פרטי תוכנית העבודה שם, בארבעת המקומות, והמטרות העיקריות של הנסיעה הזאת, כפי שהיא נראית לענ"ד לפני הנסיעה...

כתבתי שנשתדל לאתר את האוסף בשלימותו, והוספתי:

אם לא ימצא שם, עלינו לבדוק ע"פ הקטלוג שלהם גם בשאר אוספי ה"מוזיאון" הנ"ל שע"ש לענין, וגם באוספי הספרים שב"ספריה" שע"ש לענין, אם יש שם הספרים שברשימתינו, ואם יש להכירם ע"פ הכריכה כנ"ל.

הרבי מחק את תחילת דברי "אם לא ימצא שם", והשיב:

בכל אופן (לבדוק כו').

כתבתי גם:

אם לא ימצא שום דבר מספרים אלו בשני הספריות הנ"ל שבמוסקבה, יש לברר ע"ז בקיוב ובמינסק, כדלקמן.

הרבי שוב מחק את תחילת דברי "אם לא ימצא ... שבמוסקבה", והשיב:

בכל אופן (יש לברר כו').

כך כתבתי גם בקשר לחיפושים בלנינגרד:

אם יהיו לנו קשיים בחיפושים אלו בלנינגרד, נתקשר אל מר הנדל שי' דייטש14 שיעזור לנו.

הרבי שוב מחק את תחילת דברי "אם יהיו לנו קשיים בחיפושים אלו בלנינגרד", והשיב:

בכל אופן (להתקשר אל מר הנדל כו').

כתבתי שנחפש את הספרים ע"פ הקטלוג או ע"פ הסימנים שעל הספרים, והרבי הוסיף:

או ספרים שאולי שייכים, אף שאינם ברשימה בפועל.

כתבתי שבלנינגרד נחפש ספרים וכתבי רבותינו נשיאינו, והרבי הוסיף:

כולל - לחסידי חב"ד: אבי הרב מעדליא וכו'.

כתבתי:

בעת החיפושים האלה שלי בספריית סלטיקוב-שצעדרין, יבדוק הר"נ שי' מינדל בארכיון הממשלה הצארית, אם יש למצוא את הניירות הקשורות למאסר כ"ק אדמו"ר האמצעי15, ה"בד קודש" במקורו והשייך לזה. בזה דברנו בארוכה עם ר"ה דייטש הנ"ל, והבטיח את עזרתו בחיפוש.

והרבי הוסיף, שנחפש גם הניירות הקשורות למאסרי אדמו"ר הזקן16 ואדמו"ר ה"צמח-צדק"17.

כתבתי שהמקום היחיד שאפשר לחפש בדניפרופטרובסק הוא בספריה הצבורית, והרבי השיב:

?! דהמכללה שם, וכיו"ב.

הזכרתי שקובצי כתבי-היד של אביו של הרבי הוחרמו בעת המאסר, והרבי השיב:

לא.

ובקשר לשאר הספקות שהיו לי, אם והיכן לחפש, השיב:

הנחתו ע"פ הנ"ל - שבספק לעזבו שם!!

שיחת קודש מיוחדת בקשר לשליחות

ביום שלפני הנסיעה, בהתוועדות ש"ק פר' שמות, דיבר הרבי ברבים בדבר השליחות הזאת; אם כי אמר ולא פירט. בין הדברים אמר ("התוועדויות" ש"פ שמות תשמ"ח סעיף יב ואילך):

התוכן הכללי דפרשת שמות - הוא ענין הגאולה .. ומזה מובן, שביום הש"ק זה יש נתינת-כח בנוגע לעבודה המיוחדת ד"פדיון שבוים"...

הענין דפדיון שבויים שייך (לא רק בנוגע לבנ"י עצמם, אלא) גם בנוגע לכליהם וחפציהם של ישראל .. ובהדגשה יתירה - כשמדובר אודות ספרים של צדיקים.

ומכיון שכך, הרי, כששומעים שישנם חפצים, ספרים וכתבי-יד כו', של צדיק ונשיא בישראל, שנמצאים בגלות ושבי' [לא רק במקום הפכי ממש, אלא אפילו שלא במקומם האמיתי] - יש להשתדל ככל האפשרי, עד כדי מס"נ, לפדותם מהגלות והשבי', "פדיון שבויים", ולהשיבם למקומם האמיתי, כלשון הכתוב "ושבתי בשלום אל בית אבי".

ולהוסיף שחובת ההשתדלות מוטלת על כל מי ששומע על הדבר - כתורת הבעש"ט שכל דבר שיהודי רואה או שומע מהוה הוראה בעבודתו לקונו. אלא שמובן וגם פשוט שיש חילוק באופן הפעולה וההתעסקות בדבר, יש כאלה שיכולים ושייכים לפעול בפדיון שבויים באופן ישיר, ויש כאלה שפעולתם מתבטאת ע"י אמירת תהלים ונתינת צדקה כו' לזכות הצלחת הפעולה דפדיון שבויים.

ואשרי חלקם וגדול זכותם של המתעסקים בזה, וזכות הרבים מסייעתם, כולל גם הנתינת-כח המיוחדת דשבת פ' שמות - להצליח בכל הפעולות הקשורות עם פדיון שבויים.

ויש להוסיף עוד נקודה בנוגע לנתינת-כח להפעולה דפדיון שבויים הנ"ל.

ובהקדמה:

הצמח צדק שלח פעם א' החסידים לפטרבורג בעניני עסקנות הכלל, מכיון שלא הי' יכול לנוסע בעצמו כו'.

וכששאלוהו כיצד יוכל החסיד לפעול מה שהי' פועל (הצמח צדק) אילו הי' נוסע בעצמו, הרי, לאחרי כל ההסברים ש"שלוחו של אדם כמותו", אין להשוות את פעולתו של החסיד לפעולתו של הצמח צדק?

ומה גם - הוסיפו לשאול - שבמקרה שיתעורר ספק ושאלה כו' בנוגע לאופן הפעולה, לא יוכל החסיד להתייעץ עם הצמח צדק בגלל ריחוק המקום מפטרבורג לליובאוויטש?

השיב הצמח צדק - שאפשר לסמוך עליו.

וההסברה בזה - שכאשר שולחים שליח, נותנים לו את כל הכחות הדרושים למילוי השליחות, כולל גם שבמקרה של ספק ושאלה כו', תהי' ההחלטה ע"פ שיקול דעתו באופן המכוון את האמת.

ומזה מובן גם בנוגע לההתעסקות בהענין דפדיון שבויים הנ"ל - שנותנים כל הכחות הדרושים למילוי שליחות זו, כולל גם ששיקול דעתם על אתר יהי' באופן המכוון את האמת.

לאחר השיחה הזאת הורה לנו הרבי לאמר "לחיים" על כוס מלא. גם בעת חלוקת הדולרים לצדקה, ע"י הרבי, ביום א' בבוקר, נתן לנו דולר נוסף ואמר "לתוספת זריזות".

באותו יום כתבתי שוב:

בהמשך לשיחה הקדושה ביום הש"ק, שבה נזכר כמה פעמים גם ענין ה"חפצים" של רבותינו, הריני להעתיק בזה מרשימת זכרונות הר"י דזייקאבסאן18:

אחרי אשר התכוננו לנסוע לגמרי מליובאוויטש19, סדר ר' אליעזר קאפלאן, לסדר את החפצים שנשארו לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר ... חפרנו במרתף בעומק והצנענו אותם שם...

כיון שנזכר אתמול ענין החפצים, אולי זוהי הוראה שצריך להתעניין גם בזה?

והרבי השיב:

באם אין כלל חשש שתחליש בקשה זו תוקף בקשותיהם לבקר בשאר המקומות - כדאי (להתעניין גם בזה20).


1)) על תולדותיה של הספריה בליובאוויטש, על העברתה למחסן במוסקבה לשמירה בתקופת ימי המלחמה, ועל העברתה ע"י הממשל החדש אל הספריה הצבורית במוסקבא, מסופר בפרטיות ב"ספריית ליובאוויטש" (קה"ת תשנ"ג), פרקים ג-ו.

2)) ר' חיים ליברמן, האחראי על אוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (עד שנת תשמ"ה), ששם נמצא הקטלוג הזה.

3)) בתקופת ימי מלחמת העולם הראשונה, בהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, ובריחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עם בני ביתו אל רוסטוב הרחוקה מהספר.

4)) אחרי אשר בשנים תשל"ז-ח הצליחו להביא לגאולת אוסף כתבי-יד-קודש רבותינו, אשר נשארו בווארשא מעת מלחמת העולם השניה (כמסופר ב"ספריית ליובאוויטש" עמ' קנ-קנו).

5)) היחיד מבינינו שדובר גם רוסית שוטפת, שהי' מאד חיוני להצלחת מילוי השליחות. אני דברתי אז רק מספר מוגבל של מילים ברוסית.

6)) באותם הימים שלפני הנסיעה (ה' טבת ואילך) הכריז הרבי על "מבצע ספרים" - התרמת ספרים לספריה, וגם כתב לי הוראות מפורטות בנושא, וכ"ז באופן שלא יפריע לשליחות המיועדת, כמסופר ב"עבודת הקודש" עמ' קכד-ז.

7)) מהדיר "גנזי רוסיה" (נ.י. תשי"ז-ח), "גנזי משנה" (ירושלים תש"ל), "גנזי תלמוד בבלי" (ירושלים תשל"ו) ועוד.

8)) בהמשך לזה ראה גם להלן ביום ב' שבט, בתיאור החיפושים בלנינגרד אחרי "ארכיון שניאורסאהן".

9)) ח"ג אגרת תיד.

10)) ראה גם מבוא לאג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חי"ד עמ' 11.

11)) בנוסף למה שכתב בגלות על גליון הספרים, ונדפס משם בסדרת תורת לוי יצחק ולקוטי לוי יצחק.

12)) כלומר שלא הוחרמו, רק נאבדו בעת המלחמה והגלות, ולכן כדאי לחפשם שם.

13)) כלומר, ולכן אנו חברי המשלחת, המייצגים את אגו"ח, רשאים לדרוש זאת.

14)) הוא מגזע אנ"ש, וביקר בנ.י. בתחילת החורף. התדברתי אתו אז שבקרוב נבוא ללנינגרד ונזדקק לעזרתו. הוא איש חרקוב, ומכיר משם את הורי, מהתקופה שלפני המלחמה.

על השתדלותו לעזור בנושא הזה, ראה להלן בתיאורינו את החיפושים בלנינגרד, וראה גם במבוא לס' "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" עמ' 26.

15)) נמצאו אח"כ והתפרסמו בס' "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" (קה"ת תשנ"ח).

16)) נמצאו אח"כ והתפרסמו ב"כרם חב"ד" גליון 4.

17)) ראה "פרדס חב"ד" גליון 4 עמ' 59-74.

18)) נדפס אח"כ בספרו "זכרון לבני ישראל" עמ' עג.

19)) 12 בחורים האחרונים שנסעו משם קרוב לחודש אלול תרע"ח.

20)) למעשה, כשבאנו לחצר בליובאוויטש במסע השני דלהלן, ראינו, שאין שום רושם מבית אדמו"ר ואין שום רושם מהמרתף, כי אם צריף מאוכלס העומד בפנה הזאת של החצר. ולא נראית שום אפשרות לחפור ולחפש בחצר הגדולה הזאת.