פרק עשירי

יום קשה - מול קיר אטום

יום ג' ז' שבט, שעה 7 בוקר

יום משעמם ומחוסר הצלחה בטוב הנראה והנגלה היה לנו אתמול. שום דבר של פועל, רק השתדלות ונסיון להתמודד עם קיר אטום.

קמנו מוקדם והתפללנו בביהכנ"ס הגדול עם המנין הראשון בשעה 8 (נה"ח הוא רבע לתשע).

מביהכנ"ס נסענו אל נינה, אליה הגענו בשעה 9:30. מסרנו לה את הפספורטים ע"מ לסדר ויזות לשאר העיירות ואת מכתבו של מינדל למנהל המחלקה לארכיונים ההיסטוריים. נינה הכינה הכל ושלחה ע"י רעיה (עוזרת שלה) למחאייעווא (עוזרת שר התרבות), לסדר את הכל.

אנחנו חיכינו למענה, ובינתיים שוחחנו עם ארה"ב. צולם היומן שלי ע"מ לשלחו עם מינדל שמתכונן לחזור השבוע1.

כעבור שעה חוזרת רעיה ואומרת שמחאיעווא קיבלה את כל המשלוח אבל אמרה שלא תוכל לעיין בזה עד אחר שעה 3, כי היא נוסעת מיד לסדר ההכנות לנסיעת זאחארוב לארה"ב, גם פטרוב אינו היום במשרד מאותה סיבה.

חזרנו א"כ למלון, בלית ברירה, לשבת ולחכות. אכלנו, נחנו. שלמה ניסה ללכת שוב לספריה למחלקת הספרים הישנים, אך מחלקה זו סגורה היום.

הרי"ל גרונר צלצל לשאול מהנעשה וספרתי לו. אח"כ לקח מינדל את השפופרת ואמר שהמצב של תקרית יום ועש"ק בארכיון הוא רציני בהרבה ממה שאנו חושבים, ולכן שולחים אתנו שומר לנסיעת שאר העיירות.

[כן, שכחתי לכתוב פרטים אחדים:

בבוקר החליט מינדל סופית לחזור השבוע לנ.י. הוא ביקש את הסכמתינו לזה ולא קיבל2.

בהיותינו אצל נינא הוא הודיע לה את החלטתו, וביקש שיחזירו לו את הפספורט שנשלח למשרד התרבות להארכה, כי הוא בין כה לא יכול לנסוע לשאר העיירות, רק ללנינגרד, ומשם יחזור. והרי ללנינגרד יש לו ויזה].

אישור הנסיעה לעיירות - עם מלווה משלהם

בשעה שחכינו במלון טלפנה נינה והודיעה שדברה עם ליטבינוב, סגן שר התרבות, ואמר לה שמסדרים לנו את הויזה לשאר העיירות, וע"פ בקשתינו שולחים אתנו מורה דרך - את אנדריי קאסיאנענקא3. אח"כ פירשה לנו שהוא ספרן באקדמיה למדעים כאן במוסקבה, והוא [נשלח] ע"פ בקשתינו להרשות לנו לקחת את יקירסון בתור מורה דרך, שלזה לא הסכימו, רק שלחו ספרן אחד משלהם.

מכתב סגן שר התרבות מר פטרוב אודות נסיעתינו לעיירות בליווי קאסיאנענקא

[זהו תוכן אמרתו של מינדל לגרונר, שבגלל תקרית עש"ק שולחים לנו שומר].

מלבד הנ"ל הודיעה נינה, שקבעו לנו פגישה למחרת עם מעדוועדיאוו, הארכיוויסט בספריית לנין, אך לא ירשו לנו לעיין בקטלוג הארכיון.

שוב אליה וקוץ בה, וכי איך אצליח למצוא את הדרוש לנו אפילו בלי עיון בקטלוג, והרי מעדוועדיאוו אינו מבין כ"כ בביכלאך חסידות, וגם לפי הנראה ציוו עליו שלא לספר לנו כלום מהדרוש לנו, רק לפטפט באויר.

חוסמים לנו את הדרך

מהיום הראשון לבואינו4 יש להם אותה גישה כלפינו, לנסות להראות לנו אדיבות, וביחד עם זאת לחסום לנו את הדרך בכל דרך אפשרית:

כך היה ביום הראשון כאשר אמרו לנו שלא ירשו לנו לראות הספרים רק לחפש לפי הקטלוג. אחרי יומיים הרשו לנו להפגש עם דאגאוויטש הספרן. בעזרת השי"ת ובזכות רבותינו הקדושים, לא [ארך יותר] משעה אחת ומצאנו את כל האוסף רשום ע"ש פוליאקוב.

שוב באה פקודה מהמנהל הכללי קארטאשוב, שלא לתת לנו שום גישה לארכיון. דברנו שלשתינו עם לובמילה ביום ב' העבר, כחצי שעה אולי, נתנו לה כל דרך אפשרית לבדוק הארכיון, על הכל השיבה בשלילה: אי אפשר להרשות לגשת לארכיון; אין קטלוג; אין ארכיוויסט; איני רואה שום דרך איך לעזור לכם וכיו"ב.

ביום ועש"ק אמרה לנו נינה שננסה שוב ללכת לספריה לבדוק את קטלוג כתבי היד, אחרי שנתברר לנו בלנינגרד שיש קטלוג כזה ואשר יש ארכיוויסט בשם מעדוועדיאוו. שוב קראנו את לובמילה ואיננה - עד יום ב'. הלכנו למשרד הארכיון ובקשנו לראות את הקטלוג ולדבר עם מעדוועדיאוו. על הראשון השיבו בשלילה ולשני הסכימו והפגישו אותנו. פתאום הבחינו שטעו בזה, ואולי יתברר לנו הדרוש לנו ע"י השיחה עם מעדוועדיאוו, ומיד שלחו את השוטר ואת המזכירה להפסיק את שיחתינו, ואף הלשינו עלינו למשרד התרבות שלא נהגנו כראוי.

בעת ההפרעה הזאת הודיעו לנו במפורש שזוהי פקודת קארטאשאוו, מנהל הספריה, שלא לתת לנו שום גישה לארכיון או לקטלוג או לארכיוויסט.

סוכ"ס אחרי הדיון עם סגני שר התרבות מרשים לנו את הדיבור עם מעדוועדיאוו, אך לא לראות את הקטלוג, ומה בצע בכל זה, אם יצוו עליו לשתוק?!

בעצם אנו מוכרחים ללכת לפגישה הזאת, אך מי יתן ולא תבוא לפועל בצורה הנוכחית, או שהשי"ת יעזור שיהי' וחזקתי את לב גו' למען רבות מופתי גו' כמבואר בפרשה שקראנו בש"ק.

ואולי אמנם זוהי סיבת משלוח איש משלהם להורות לנו הדרך ולהגביל את הצלחתינו - וכ"ז במעטה של נסיון לעזור לנו ומילוי בקשתינו. ואם באמת היו רוצים לעזור, מדוע לא הרשו את יקירסון?

מ"מ השי"ת עוזר ויעזור בזכות רבותינו הקדושים ובזכות השליחות הקדושה.

קשיים בסידור הכרטיסים והמלונות

מלבד סידור הויזות לשאר העיירות יש לסדר גם את הכרטיסים והאכסניא במלון בעיירות ההן. על כך אמרה לנו [מעחאיעווא] ביום השישי בעת קבלת השבת, שאת זה תסדר נינה ביום ב'.

שאלתי וכי איך אפשר לסדר ההזמנות האלו מבלי שיהי' לנו פספורט5. ע"ז השיבה, כי נינה תסדר זאת, במקביל למה שהיא תסדר את הויזות.

כשבאנו לסדר את הדבר לפועל, אומרת לנו נינה שעלינו לדבר בעצמינו בזה עם האינטוריסט [משרד התיירות], דברנו אתם ואמרו לנו שע"פ החוק אינם יכולים לסדר זאת, א) עד אשר נביא להם את הפספורטים שלנו. ב) לא נוכל לנסוע עד 3 ימים אחרי ההזמנה6.

טלפנו אל נינה, היא דיברה אתם, ובינתיים לא עזר כלום. וכך הגענו ממורמרים לחדרנו במלון, מתוך תקוה שמחר יראה לנו ה' ניסים.

המלצת השגרירות - להרשות לר' ניסן לבדוק בארכיון

קשיי הבירוקרטיה הרוסית

בענינו של ר' ניסן הודיעו ממשרד התרבות, שהם לא יוכלו לתת מכתב כזה7.

הוא התקשר למנהל מחלקת הארכיונים ההיסטוריים, [לשאול] אם יש איזו דרך אחרת, והשיבו שאפשר לסדר זאת ע"י מכתב משגרירות ארה"ב.

הוא צלצל אל נינה לשאול את שם האיש בשגרירות שאליו יש לפנות. היא נתנה לו. הוא צלצל אליו והלה הסכים לתת לו כזה מכתב.

השעה כבר 4:30. הוא נסע מיד לשגרירות וקיבל את המכתב ונסע משם למנהל הנ"ל. הוא כבר הלך מהמשרד, אך המזכירה אמרה שהוא יכול לנסוע על סמך זה ללנינגרד והיא תמסור למחרת בבוקר את ההסכמה ע"י הטלפון.

הוא חזר אלינו, והפספורט עדיין במשרד של נינה, שלקחה אותו חזרה ממשרד התרבות.

לקחתי טקסי, נסעתי הלוך ושוב והבאתי את הפספורט.

הוא הלך להזמין מקום ברכבת. שלושה רכבות נוסעות היום בלילה, וכל המקומות תפוסים. אין עצה ואין תבונה נגד ה'. בהכרח שכר שוב חדר שינה במלון והלך לישון.

כיון שהוא רוצה לחזור לפני השבת, הוא צריך לצאת באוירון ממוסקבה מחר בערב, ושוב אין הזמן מספיק לנסוע ללנינגרד, בשליחות הזאת.

כך עבר היום הזה בלי הצלחה ממשית הנראית לעין.

תקוה להצלחה

שלמה דיבר עם חתנו8 וביקשו שיתקשר לג’רי וויינטרויב ויאמר לו, כיון שזאחארוב יהי' בארה"ב בימים ד-ה, מוכרחים לסיים אתו אז בקשר להבאת הספריה לנ.י.

באמצע הלילה טלפן חתנו ואמר שדיבר אתו, והשיב שע"פ התוכנית הוא יאכל את סעודת הערב יחד עם זאחארוב, והוא מקוה להביא אז את הדבר לידי גמר.

הוא גם סיפר על השליחות שלנו בעת דינער של היברו יוניבערסיטי בקאליפורניה. זה בודאי יכריח אותו להשתדל בתוקף, שהפגישה שלהם תניב פירות.

זוהי התחלה טובה, אחרי היום הקשה אתמול. התקוה חזקה שזוהי התחלה טובה, והיום נוכל להצליח למעלה מהמשוער בכל השטחים. אכי"ר.


1)) היינו שמיד עם בואינו לשם מסרנו אל נינה את שלשת הפספורטים שלנו, והיא שלחה אותם ע"י רעיה למחאייעווא.

בינתיים החליט הר"נ שי' מינדל לחזור השבוע לנ.י. וביקש שיביאו לו חזרה את הפספורט שלו, כדלהלן. וכיון שכך, החלטנו לצלם את היומן שלי ולשלוח אותו ע"י הר"נ שי' מינדל לנ.י.

2)) מלבד כל הסיבות האחרות, הי' הוא היחיד בינינו שדיבר וקרא רוסית שוטפת, ובלעדיו לא יכלנו להסתדר לבדינו בנסיעות לעיירות; רק הודות למורה הדרך ששלחו אתנו, שדיבר אנגלית שוטפת, יכלנו להסתדר בנסיעה לעיירות.

3)) סגן שר התרבות מר פטרוב כתב מכתב מיוחד אודות נסיעתינו לעיירות לבדוק בספריות, ושניתן לנו המלווה קאסיאנענקא.

4)) כאן באים הגיגי לב עגומים, עם סיכום השתדלותינו בשבועיים הראשונים, נסיון הבנת דרכי הממשל ונסיונותיו להפריעינו במשימתינו ולהערים עלינו מכשולים על כל צעד, ואשר למרות כל זאת נשארת התקוה והצפיה להצלחה, בזכות רבותינו הקדושים.

5)) שהרי הפספורטים נמסרו למשרד הפנים כדי לסדר לנו את הויזות לעיירות.

6)) זאת אומרת, שאף אם נקבל את הויזות ביום רביעי, לא נוכל להזמין את הכרטיסים עד אחרי השבת, וכיון שבמוסקבא אין מרשים לנו לבדוק את כתבי היד, יהי' עלינו לשבת חצי שבוע נוסף במוסקבא בלי שום מעש.

7)) אשר כדי לקבל רשיון לבדוק את הארכיונים בלנינגרד, צריך הוא לקבל תחלה המלצה מאחד המוסדות המקומיים; ולמרות שסגן שר התרבות אמר לנו בפגישה של יום הששי שזה יסודר ולא תהי' בעיה, מ"מ הודיעו עתה שאינם יכולים לסדר זאת.

8)) הרה"ח ר' ברוך שי' העכט.