פרק שנים עשר

בלי פספורטים ובלי מלון

יום ה' ט' שבט, ערב יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, זכותו יעמוד להצלחה בשליחותינו הקדושה, שעה 6:45 בוקר

בעוד שעות אחדות אנו יוצאים במטוס לקיוב. יחד אתנו נוסע אנדרעי קאסיאנענקא. הוא נוסע אתנו לעזור לנו, ע"י ידיעת שתי השפות, ע"י מומחיותו בספרנות, ע"פ בקשתינו מאת משרד התרבות, וע"פ בקשת סגן שר התרבות פטרוב מאתו.

הוא היה ספרן בספריית האו"מ בנ.י. במשך 5 שנים, מטעם הנציגות הסובייטית. כעת הוא עובד במשרד ליחסי ציבור בספריה במוסקבה. הוא מונה להתעסק עם מנהלי ספריית הקונגרס, הספרייה הצבורית בנ.י. ובבוסטון בעת ביקורם כאן, וכעת מונה להצטרף לנסיעתינו ולעזור לנו1.

*

אתמול היינו עסוקים במשך כל היום, אך לא בקשר לספרים עצמם כי אם בהכנות הנסיעה וההסתדרות:

ביום ג' בערב רצינו להאריך את שהותינו במלון אינטוריסט, והשיבו לנו שאין להם מקום. שום בקשה להשאר שם לא הועילה והוכרחנו לנסוע משם למלון קוסמוס.

באנו למלון קוסמוס בערך בשעה 9 בערב. ר' ניסן היה לו אצלו את הפספורט שלו והויזה וקיבל חדר שינה. הפספורט והויזה שלנו נשארו במשרד אוקסידנטל2, ע"מ לסדר את הכרטיסים, ולא היו אתנו במלון, ובשום אופן לא הרשו לנו לקבל חדר נוסף.

למעשה ישנו כולנו בחדר של ר' ניסן, שלמה על המטה השניה ואני על הארץ3.

סידור הויזות וקניית הכרטיסים

במשך כל יום השלישי התעסקה רעיה בסידור הויזה והכרטיסים שלנו. את הויזות סידרה, ואת הכרטיסים לא הספיקה לגמור, גם לאחר התעסקות של שעות אחדות במשרד הכרטיסים.

אני ושלמה הוצרכנו לסיים את הדבר אתמול, ע"י התעסקות במשך שעות נוספות.

מיד בקומינו בבוקר נסע שלמה לביהכנ"ס להתפלל, ואני נסעתי למשרד אוקסידנטל להביא משם את הפספורטים. הבאתי אותם ור' ניסן הזמין לנו חדר ללינה בלילה הבא.

התפללתי וסעדתי ושלמה חזר. נגשנו לסידור החפצים; מה שלוקחים אתנו לקיוב וכו' העלינו לחדר שלנו החדש, ומה שאינו זקוק לנו שם סדרנו בשלשה מזוודות ולקחנו אתנו למשרד אוקסידנטל, למשמרת עד שנחזור מהנסיעה לדרום.

משם נסענו למשרד הכרטיסים. לאחר שעות אחדות של ריצה מחלון לחלון4, בא אלינו קאסיאנענקא הנ"ל להכיר ולעזור בסידור הכרטיסים. שלמה נסע לביהכנ"ס להתפלל לפני העמוד ואני נשארתי לשוחח אתו על שליחותינו, ולחכות על הכרטיסים.

כשקבלנו הכל, לקחנו טקסי לביהכנ"ס, שם לקחנו את שלמה ונסענו למלון קוסמוס, ובדרך ירד קאסיאנענקא לדרכו.

סעדנו סעודת ערב. סידרנו את הזמנת המלון במוסקבה אחרי שנחזור מקיוב. טלפנו לר"י קרינסקי לדווח, והלכנו לישון.

קמתי בשעה 6 להכין עצמינו לנסיעה, ולרשום את מאורעות יום האתמול.

עדיין מוקדם מדאי להתפלל. ירדתי למשרד כדי לשלם עבור הטלפון, אמנם הוא היה עדיין סגור.

כעת עלינו להתפלל ולסעוד ולפגוש את קאסיאנענקא בשעה 8:30 ולנסוע לשדה התעופה.


1)) כל הפרטים האלו מראים לכאורה, שהוא נשלח אתנו בתור בלש, להשגיח על כל פעילותינו. ואכן נזהרנו ממנו קצת. אמנם לא היתה לנו ברירה בזה, ובלעדיו לא יכלנו להסתדר.

2)) של הד"ר האמער. בשעה זו בלילה כבר היה המשרד סגור, ואי אפשר היה להשיג משם את הפספורטים והויזות בחזרה, וכך נשארנו תקועים בלי פספורטים ובלי מלון.

3)) באמצע הריצות בין המשרדים במלון, לנסות לסדר שנוכל לישון שם, פגשנו את שני התמימים השלוחים ר' יונה שי' פרוס ור' ירחמיאל שי' בלינוב. הם נסעו כאילו בתור תיירים, ובבגדי תיירים, שבקושי הכרנו אותם מרחוק.

4)) בלי השפה הרוסית היה קצת קשה לנו להסתדר. בתור עמד ערבי צעיר שמדבר גם רוסית וקצת עברית, והתנדב לעזור לנו קצת.