פרק שבעה עשר

חיפושים בוואראניז'

יום ה' שעה 5 אחה"צ, וואראניז'

הראיתי לשלמה את התזכיר, ולדעתו הוא ארוך מדאי, והוא כותב זאת מחדש בקצרה.

אתמול בערב נסענו באוירון מאודיסה לוואראניז' עם תחנת ביניים. האוירון הוא עם פרופלורים. הנסיעה עם התחנה ארכו קרוב לשלש שעות, והגענו לוואראניז' בשעה 8:30 בערב. באה נציגה מיוחדת עם מכונית לקבל את פנינו ולקחה אותנו למלון רוסיי.

בבוקר קמנו התפללנו ואכלנו ובאה המכונית לקחת אותנו ליוניברסיטי לייברערי. נפגשנו שם עם המנהלת שהסבירה לנו שלידיעתה אין ספרים עבריים בספריה.

אמרתי שלפי הידיעות שהגיעו לידינו יש כאן. היא ענתה שאפשר הדבר. היא טלפנה לאחת שעבדה במחסן הספרים וגם היא אמרה שזכור לה שיש, אך אינה יודעת שום פרטים.

המנהלת סיפרה לנו שבעת המלחמה לקחו הגרמנים את כל הספרים, ואחרי המלחמה מצאו חלק מהם בקורסק.

יש להם מחסן ספרים גדול שעדיין לא מקוטלג ולא מסודר. הם לקחו אותנו לארונות הספרים בספריה וגם למחסן הספרים הבלתי מקוטלגים. חפשנו וחפשנו ולא מצאנו שום ספר עברי.

אח"כ לקחו אותנו לשני מוזיאונים בוואראניז', להראות לנו את יופי ותולדות העיר.

חזרנו למלון. התפללנו מנחה, אכלנו, ושלמה ישב לכתוב את הנוסח שלו של הדו"ח מהנסיעה. הוא עדיין עוסק בזה.

אחרי שעה שמונה יוצאים אנו לרכבת שתקח אותנו למוסקבה. הנציגה הנ"ל עם המכונית תבוא לקחת אותנו לתחנת הרכבת. הנסיעה תימשך קרוב ל12- שעות, ולמוסקבה נגיע אי"ה מחר בבוקר בשעה 9:30.

תקותינו שמיד בבואינו נוכל להתחיל לרשום את הספרים וכתבי-היד שבספריית לנין במוסקבה.