פרק תשעה עשר

הימים הראשונים במוסקבא

ב"ה מוצש"ק י"ד כסלו ה'תנש"א

זאת היא הפעם הראשונה שיכלתי להתיישב לכתוב יומן.

הגענו ביום ג' בערב, ועד השבת היינו טרודים, מבלי יכולת לכתוב.

כשהגענו ביום ג' בערב חיכתה לנו שם מרת דבורה רחל (וירוניקה רפאלנא), היא סידרה לנו שם במקום ויזה והעברת החפצים.

היא ואנדריי ואיש משרד החוץ של מדינת רוסיה1 [מר סערגיי רעזניקאוו] קיבלו אותנו בשדה התעופה ובאו אתנו למלון מעז'דונאראדנא (האמער סענטער2). ישבנו כמה שעות ושוחחנו.

על ההמשך מסופר בדיווח (שכתבנו לרבי) ביום ד':

א) אתמול בלילה ישבנו כמה שעות עם גברת דבורה רחל שתחי', היא רשמה כל הפרטים והכינה תזכיר.

חברי המשלחת, עם שר החוץ של רוסיה מר קוזורוב, סגנו רעזניקאוו, מוסרים תעודת הוקרה לרמ"ח לוין

ב) היום נפגשנו עם שר החוץ של מדינת רוסיה, מר [קוזורוב וסגנו מר] רעזניקאוו, שהנ"ל סידרה שהוא נתן במעמדינו כתב אישור3 לעזרת אחים ונציגה במוסקבא ה"ר משה חיים שי' לוין.

ג) אח"כ היא לקחה אותנו לסגן שר התרבות של רוסיה הכללית, מר טולסטיקוב, הממונה על הספריות ברוסיה.

חברי המשלחת בשיחה עם סגן שר התרבות מר טולסטיקוב

אחרי שיחה מפורטת היא מסרה לידו את התזכירים. הוא השיב בברכה והבטיח להשתדל, ואמר שמחר בבוקר ניפגש עם שר התרבות מר גובינקו.

ד) היא דיברה עם גובינקו, והשיב שבהמשך למה שכבר דיבר עם מר האמער שי', הוא ירשה ויעזור לנו בענין לקיחת הספרים.

ה) מר טולסטיקוב הנ"ל אמר גם, שהם מקוים, שבהמשך להעברת הספרים אל המרכז שלנו, אנחנו נשקם את העיר ליובאוויטש4, מרכז תרבות במוסקבה ומרכז רפואי לילדי צ'רנוביל5.

הוא אמר שמר גורבאצאוו במכתבו אודות נתינת הספרים יזכיר את שלושת הפרטים האמורים6.

ע"כ מהדיווח.

ביום ד' בערב ישבנו במלון עם וירוניקה עד לפנות בוקר ושוחחנו על כל הפרטים של המשך העבודה.

גם שוחחנו על אישור הממשלה שניתן לתנועת חב"ד – לנציג עזרת אחים. היא סיפרה שאישור הזה נותן כח ורשות לקנות קרקעות, לפתוח חשבון בנק ברוסיה ומעמד דיפלומטי לנציגיה. מסרנו כל הפרטים לרי"ל גרונר7.

שיחות במשרד התרבות

ביום חמישי לא הלכנו לשום מקום. שוחחנו עם וירוניקה. היא התקשרה לכמה מקומות ולבסוף הוחלט שתהיה לנו פגישה עם שר התרבות גובינקו בשעה 5 בערב, בקשר לספרים.

היא הלכה למשרד התרבות בשעת 2 וישבה שם כמה שעות. סגן השר מר טולסטיקוב הראה לה תיק של הניירות הקשורות להעברת האוסף לספריה, בקשת האדמו"ר לקבל הספריה, אישור הממשל להחזרתה ואי החזרתה ע"י הספריה.

היא ישבה שם עד שעה 9 בערב לערך, והביאה מכתב מסגנו של גובינקו, מר זולוטוב8, שהם דנים בבקשתינו באופן חיובי, והודיעה שנקבעה פגישה ביני לאנשי הספריה, ליום ו' בבוקר, כדי לראות את הספרים.

מכתבו של זולוטוב

יסוד אגודת חב"ד ברוסיה

בינתיים התקבל טלפון מהמזכירות והרי"ל גרונר הודיע הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א:

אישור והוקרה שקיבל כל אחד מחבר הנהלת אגודת חב"ד ברוסיה, חתום ע"י סגן שר החוץ מר פידורוב

א) להעביר את אישור הממשל לאגודת חב"ד, וארבעתינו נהיה חברי ההנהלה של אגו"ח ברוסיה והאישור יהיה על שמינו9.

ב) לעשות חותמת על שם אגו"ח ברוסיה, ברוסית ובעברית (וירוניקה הציעה שיהיה על החותמת ציור יד, והשיבו מהמזכירות שיהיו לוחות הברית).

ג) לפתוח חשבון בבנק ע"ש אגו"ח ברוסיה.

ד) לקנות בית ע"ש אגו"ח מרכז מימוני. שיקנו מיד, עכ"פ לפני השבת, ויכנסו אליו ויתחילו בו איזו פעולה.

הביאו מיד צייר אומן שהכין כותרת לנייר בלאנק וחותמת10, ואנדריי הכין תזכיר בקשר לקניית הבית.

נייר המכתבים והחותמת של אגודת חב"ד ברוסיה

במשך השיחה הטלפונית הארוכה, שנמשכה כשעה וחצי, נראה היה שהרבי מקשיב לשיחה ונותן הוראות. היתה התעניינות מיוחדת בכל פרט ופרט.

הוראות בקשר לספרים

לפנות בוקר היתה לנו עוד שיחה טלפונית עם הרי"ל גרונר, והורה בשם הרבי שליט"א:

להשתדל לקחת את כל הספרים באופן שיבואו לנ.י. לקראת י"ט כסלו.

לא לחכות לקבלת כתבי-היד, ואלו שבלנינגרד11, באם זה יעכב את המשלוח.

לא לשכוח על 70 הספרים, שלפי המסמכים האמורים הוצאו מהשאר והונחו בארונות12.

אם הם ידרשו שיעשו רשימה של כל הספרים, אזי יש לגייס לזה את תלמידי תו"ת אשר במוסקבה, כדי לזרז את הדבר.

הביקור בספריה

הלכנו לישון בשעה 5 לפנות בוקר וקמנו ב8-. התפללנו וסעדנו ויצאנו ארבעתינו עם וירוניקה ואנדריי לספריה.

על תוצאות היום הזה מסופר בדיווח [ששלחנו לרבי] לפני כניסת השבת:

א) היינו בספריה. הם לא רצו להראות לנו הספרים, ואחרי השתדלות גדולה הראו כאלפיים13 ספרים, וכמעט בכולם יש סימנים מובהקים שהם מספריית ליובאוויטש14.

אנשי הספריה15 ניסו לומר שהם של פוליאקוב ורק חלק קטן של שניאורסאהן.

ב) הם הראו לנו רק מסמך אחד, ואחרי השתדלות גדולה הרשו לנו לצלם את כל התיק שהזכרנו אתמול16.

עיון במסמך שנמסר לנו

"קניית" חדר לאגו"ח

ג) משם נסענו לקנות הבית17. הם מכרו לנו חדר (15*15 רגל) בבנין היסטורי ליד רחוב גורקי18 וליד הקרמלין. נתנו מקדמה 300$. חתמנו. הנחנו שם ס' רמב"ם, והתחלנו ספריה בשלשת כרכי תולדות חב"ד, ועשינו סיום והתחלה ללימוד הרמב"ם19.

ד) בינתיים נסע ר"י שי' קוגן לצלם דפים האמורים מהתיק. משם נסע לקחת האישורים הרשמיים שלנו ולפתוח חשבון בבנק. הוא פתח אבל עדיין יש סידורים רשמיים לפתוח החשבון20.

ע"כ מהדיווח.

השבת הראשונה במוסקבה

הכנסנו את השבת וישבנו לסעודת שבת ארבעתינו עם וירוניקה ואנדריי (שרק אביו יהודי21). היא הדליקה נרות עבורינו. במשך הסעודה שוחחנו ושרנו.

הארכנו בשינה לנוח מימי העבודה הארוכים. קמנו והתפללנו. סעדנו ושוחחנו וכך עברה השבת.

במוצאי ש"ק התיישבתי לכתוב את היומן הזה.

כעת באה וירוניקה, והולכים לדון בבעיות העומדות על הפרק, ובעיקר על זירוז הוצאת הספרים.

שיחה בשבת והוראות

יום א' [ט"ו כסלו] צהרים

באמצע הלילה דברנו בטלפון עם הרי"ל גרונר. ראשית נודע לנו שהרבי דיבר בהתוועדות, שמלכות של חסד הכירה באגו"ח כמלוכה ומתכוננת להחזיר הספרים והכתבים ואשר קנו בית ע"ש אגו"ח, ואשר כיון שזה נעשה על ידי אינם יהודים הם עוסקים בזה גם בשבת, פדיון שבויים, בזריזות.

אח"כ קיבלנו בפקס את נוסח דברי הרבי בהתוועדות:

וענין זה קשור במיוחד למאורע האחרון, שמדינה ההיא הסכימו להחזיר ספרי, כתבי קודש, קשרי המכתבים, והרכוש של רבותינו נשיאנו, ובתכלית השלימות, ועושים בשמחה, ובסבר פנים יפות (כמו שמחזירים משכון) ואישרו את אגודת חסידי חב"ד כממשלה בפ"ע באופן רשמי, ועד שמסרו לרשותם בנין. ויה"ר שיוחזרו הספרים בזריזות הכי גדולה, ועוד בש"ק יתעסקו בזה ע"י אינם יהודים, שהרי מפקחים על צרכי ציבור בשבת, ובמיוחד במצוה רבה דפדיון שבויים.

אח"כ מסר לנו הרי"ל גרונר את הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א:

א) בקשר לנייר המכתבים והחותמת, הרבי אישר, אך שאל למה כתוב רוסיה22 ולא U.S.S.R.

כשהסברנו לו הסיבות, השיב לעשות כפי שוירוניקה תחליט.

ב) כיון שכבר יש המשרד23, וכבר קיבלנו ביהכ"נ של פוליאקוב24, וכבר דנים על קניית הקעמפ25 (20 אייקער, 3 בנינים, עם מחלקה רפואית26, מחוץ למוסקבה), יש להסתפק בזה ולא לקנות בנין נוסף.

ג) הרי"ל גרונר הציע שיתלו שלט בית אגו"ח על המשרד, והרבי השיב: זייער א גלייכע זאך מ'זאל דאס טאן. ולתלות מזוזה. ולברר כמה עולה המשרד, וההוצאות החדשיות כמה יעלו. השלט יהיה בלה"ק וברוסית27.

חברי המשלחת ליד השלט שעל דלת המשרד

ד) בקשר לכתבי-היד שבלנינגרד28, לשאול אותה אם להשתדל לקחת מיד או לא לעכב, ולקחת בינתיים [רק אלו] שבמוסקבה.

הרי"ל גרונר הודיע: ע"י שישלין29 נודע שגורבאצ'וב כתב לגובינקו שיחזירו את הספרים.

*

היום בבוקר נסעו השלושה לראות את הקעמפ העומד למכירה. אני נסעתי לביהכנ"ס להתפלל. השגתי שם מזוזה ודיברתי עם ר' דוד קרפוב בקשר לסטיישונרי30.

כשחזרתי דיברתי עם וירוניקה, ואמרה:

א) מחר בבוקר לערך בשעה 9 היא מקוה שתוכל להתקיים הפגישה עם גובינקו.

ב) בשעה 2 היא מקוה לברר בקשר למעדוועדיאוו, אם אפשר להפגש אתו בנוגע לרשימת הכתבים31.

ג) בקשר למכתבו של גורבאטשאוו, לא נהוג שהוא יכתוב רק שידבר בטלפון.

ד) כשדיברה לפני השבת עם זולטוב, סגנו של גובינקו, אמר שהוחלט להחזיר את הספרים.

ה) את ריבקין32 ניסתה למצוא אתמול והיום ולא עונים. כנראה לא עובדים ביום א'.

ו) בקשר ל U.S.S.R.- הוא עומדת על שלה שכדאי לכתוב רק רוסיה.


1)) כל מקום שנזכרה "מדינת רוסיה" הכוונה לממשלת הפדרציה הרוסית. כל מקום שנזכרה "רוסיה הכללית" הכוונה לממשלת ברית המועצות.

2)) המרכז שבנה ארמונד האמער, וכולל מלון ובנין משרדים. שם גם המשרד של חברת "אוקסידנדל" שלו, ששירת אותנו בהיותינו שם.

3)) הוקרה לפעילות חב"ד.

4)) באותה תקופה השתדל השליח הרב נתן גורארי' (השליח בעיר בופולו) לפעול בענין שיקום החצר של בית רבותינו בליובאוויטש, ע"י אחד מאנשי הממשל, מר שישלין.

בתחלה חשבנו שמדובר שיתנו לנו את השטח שעליו היה חצר רבותינו בליובאוויטש, ואנו נשקם אותו ונבנה עליו בית חב"ד וכיו"ב.

למעשה, מיד אז התחילו לבנות באותו שטח "בנין דואר". הקימו את הקירות, ומעולם לא סיימוהו, וכך עומדים הקירות עד היום.

מסתבר, שהתחילו את הבניה הזאת במיוחד, כדי שלא להרשות את החזרת השטח לחב"ד.

לפי זכרוני הזכירו אז בדיבוריהם סלילת כביש אל ליובאוויטש ובניית מלון בליובאוויטש.

לאחרונה נרכש החצר כדי לשקמו מחדש, בהשתדלות הרב נתן גורארי', ע"י הנגיד ר' אליהו שי' סיגל, ואף בנו עליו בנין מיוחד - למטרת מוזיאון על תולדות חב"ד בעיר ליובאוויטש.

5)) באותה תקופה השתדלה וירוניקה לייסד במוסקבה מרכז רפואי ומרכז תרבותי בשם "מימוני" שינוהל על ידה.

למעשה ניתן לנו ביהכנ"ס של פוליאקוב, ששופץ ונעשה מרכז אגודת חב"ד במדינות חבר העמים. ואילו את מרכז "מימוני" היא פתחה בעצמה במשך הזמן - מבלי שיתוף שלנו.

6)) לשעה נכנסנו להלם למשמע הדברים, שהם מציבים תנאים להחזרת הספרים, שיכולים להסתכם בסכומים מוגזמים. אך מיד התאוששנו, בתקוה שזהו רק משחק מילים, וכי באמת הם חושבים להחזיר לנו את הספרים, בלי תנאים מוגזמים.

לאחר מעשה נראה לכאורה, שבתחלה חשבו במשרד התרבות שיש כאן אפשרויות של סחיטות מוגזמות מאתנו. לאחר שראו שאין כך פני הדברים, הפסיקו לשתף פעולה אתנו, והתחילו ללחום נגדנו, כפי שיסופר להלן.

[באחת השיחות שבין שר התרבות גובינקו ובין ארמונד האמער, לפני נסיעתינו זאת, הוא התבטא, כי הוא מוכן להחזיר את הספרים תמורת תשלום של 800 מיליון דולרים. כך סופר לנו בשעתו].

7)) האמת חייבת להאמר, שלמעשה לא נראתה אח"כ תועלת מעשית בקבלת האישור הזה, לא בענין קניית קרקעות, לא בענין פתיחת חשבון בבנק והמעמד הדיפלומטי.

אמנם הרבי נתן לזה חשיבות גדולה ביותר, ולהלן ביומן ט"ו כסלו יסופר אודות שיחת הרבי בש"ק, אשר בזה אישרה הממשלה את אגודת חב"ד כממשלה בפ"ע, באופן רשמי, ועד שמסרו לרשותם בנין וכו'.

8)) תוכנו: לפי בקשתכם לגובינקו הרינו מודיעים לכם, כי בהתאם להתייעצות עם אנשי הספריה ועם הנציג שלכם אירינה, משרד התרבות הורה לספריה להכין סקירה בנושא עבור משרד התרבות. ואחרי הדיון בנושא נבוא להחלטה שנודיע לכם מיד.

- סקירת הספריה נכתבה ע"י סגן המנהל גריגורוב, כדלהלן ביומן כא כסלו.

9)) בהמשך לזה הורה הרבי אל מזכירו הרב חדקוב ע"ה לאשר את המינוי שלנו להנהלת אגודת חב"ד ברוסיה, במכתב מיוחד (על נייר המכתבים של אגודת חב"ד העולמית), ובו נאמר אודותינו, כי ארבעתינו חברי הנהלת אגודת חב"ד ברוסיה, באישור ממשלת רוסיה (ראה תצלום - לקמן ביומן אור לזאת חנוכה).

עיקר הפעילות בתקופה הראשונה היה בקשר לגאולת הספרים, אמנם מפעם לפעם אירגנו גם פעילות כללית הקשורה לאגודת חב"ד, התועדויות, מבצעים וכיו"ב. כך עד לחודש סיון, שאז התקבלה ההוראה בקשר "לארגון חב"ד ברוסיה", כדלקמן ביומן טו סיון.

10)) אמנם החותמת לא היתה מאושרת ולא רשמית. את זה הצלחנו לסדר כעבור 9 חדשים, בשלהי הקיץ, כפי שיסופר להלן ביומן כ"ו אלול.

11)) שאודות אלו ואלו מסופר בארוכה לעיל ביומן הנסיעה הראשונה.

12)) באותה שעה עדיין לא היה ידוע לנו היכן בדיוק מונחים כל הספרים של אוסף שניאורסאהן, והוצרכנו לסמוך על המוזכר במסמכים המקוריים שראתה וירוניקה במשרד התרבות. אודות מספר הספרים המדוייק ומקום הנחתם ראה הערה הבאה.

13)) רק לי הרשו להכנס, יחד עם הספרן שלהם מר שמואל גולדנברג, לראות את הספרים, מונחים זה על זה במדפים עמוסים.

ועל השאלה "מדוע רק אלפיים" השיבו, שהאוסף מחולק לשלושה:

א) הספרים העתיקים של המאה ה15- וה16- מונחים במוזיי קניגי [מוזיאון הספרים]; שאודותם כבר כתבנו ביומן הנסיעה הראשונה.

ב) הספרים של המאה ה17- וה18- הראו לי כפי שמונחים במדפים, בקומה ה12- שבבנין מחסן הספרים הכללי.

ג) הספרים של המאה ה19- וה20-, כ10.000- ספרים, מונחים במחסנים שבאיזור חימקי; מאין מקום עבורם במחסן הספריה הכללי.

וכך מחולקים הספרים עד היום הזה (אלא שחלק מהספרים שבאיזור חימקי הועברו אח"כ לבנין מחסן הספרים הכללי, כפי שיסופר להלן ביומן ה' אד"ר תשנ"ב וביומן ה' מנ"א תשנ"ד).

ברישום מפורט של הספרנים, שנרשם בקיץ תנש"א ונמסר לנו זמן רב אח"כ, נאמר אודות שלושת המחלקות האלו:

א) במוזיאון הספרים - 110 ספרים.

ב) בקומה ה12- - 2300 ספרים.

ג) במחסן שבאיזור חימקי - 8350 ספרים.

כל זאת בנוסף לאוסף כתבי-היד - שניאורסאהן, שבו 281 כרכים, ועליו יסופר להלן ביומן כ"ב טבת.

14)) מדבקות שעליהן רשום שם הרבי או שם הספר, לפעמים הרישום הוא בכתב-יד-קודש, סוג הכריכה בספרים שנכרכו מחדש בליובאוויטש ועוד.

15)) כך אמר לנו הספרן העברי מר שמואל גולדנברג. אנחנו לחצנו עליו בהוכחות שכל האוסף הוא שלנו, והוא התחמק ממענה. אח"כ התלונן לפנינו על אשר לחצנו עליו בזה, ומה רצינו ממנו, כפי שיסופר להלן ביומן ה' מנ"א תשנ"ד.

בבדיקות שנעשו על ידי בקיץ תש"ס התברר שאמנם חלק מהספרים שבאוסף הזה אינם שייכים לאוסף ספרי רבותינו, כפי שיסופר להלן שם.

16)) תיק המסמכים אודות השתדלות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לקבל את הספרים בחזרה ואודות העברת הספרים לספריה הצבורית.

[הבאנו אתנו מכונת צילום קטנה, כדי לצלם את המסמכים, אמנם לא הצלחנו להפעיל אותה, והוצרך הר"י קוגן לנסוע לצלם אותם במקום אחר. על ידי התחמקויות נשארה המכונה אצלם, ולא קיבלנוה בחזרה].

עד היום איננו מצליחים להבין מדוע מסרו לנו את התיק הזה, אשר כל ההוכחות המשפטיות שלנו במאבקנו עם משרד התרבות לשחרר את הספרים, בנויות על תצלומי המסמכים שבתיק הזה.

ואפשר שבאותה שעה באמת חשבו להחזיר לנו את הספרים, ולכן הראו לנו את המסמכים המוכיחים את בעלותינו.

אמנם אח"כ נתברר לנו, שמה שהם מסרו לנו הוא רק חלק מהתיק, שכן בעת משפט הספרים שהתקיים בתחילת שנת תשנ"ב הגישו למשפט עוד מסמכים מאותו תיק, כדלקמן ביומן מוצש"ק בראשית

17)) נסענו לבנין העירייה מוס-סאוויעט, שם נפגשנו עם סגן ראש העיר מר סבאסטיאנוב והמזכירה נתליה נאוויצקי [שהרבתה לעזור לנו במשך כל הזמן, הן בנושא המשרד הן בנושא קבלת בית הכנסת של פוליאקוב והן בענין הספרים, כפי שיסופר להלן]. וירוניקה דיברה אתם והסכימו לתת לנו משרד בבנין משרדים של העירייה.

אחרי הפגישה והשיחה בבנין העירייה, הם טלפנו לאחד בשם ריבקין, שהוא ממונה על בנין המשרדים הנ"ל, והורו לו להקדיש עבורינו חדר.

מר רבקין דובר גם אידיש, והציע עצמו לעזור גם בענין החזרת הספרים.

18)) ברחוב נמירוביצה-דאנצענקו מס' 3.

19)) רצינו אח"כ לעשות חוזה רשמי, אבל הם התחמקו מזה.

הבאנו לשם מכונת וידאו, ומזמן לזמן היינו באים לשם לאיזושהי פעילות, כפי שיסופר להלן בהמשך היומן.

הם הרשו לנו להשתמש במשרד במשך יותר מחצי שנה, לערך עד הזמן שקיבלנו את ביהכנ"ס של פוליאקוב.

אחרי שקיבלנו את ביהכנ"ס של פוליאקוב, באנו לשם פעם אחת, ומצאנו את הדלת נעולה, מכונת הוידאו נעלמה, וספרי הקודש שהנחנו שם הוחזרו לנו, כפי שיסופר להלן ביומן כ"ו אלול.

20)) כך אמרו לו אז, שפותחים עבורינו חשבון בנק. אבל למעשה לא דובים ולא יער.

להלן ביומן כ"ו אלול יסופר על ההשתדלות, שעדיין קיוינו שנוכל לפתוח חשבון בנק רשמי על שמינו.

21)) הוא גוייר לקראת חג השבועות, כפי שיסופר בהמשך היומן.

22)) וירוניקה טענה, שיש יותר סיכויים שממשלת הפדרציה הרוסית תחזיר לנו את הספרים מאשר ממשלת ברית המועצות, ולכן (אף שיש לעסוק עם שניהם, מ"מ) כדאי לשים דגש יתר על היחסים שעם ממשלת הפדרציה הרוסית, ולרשום את עצמנו כאגו"ח של הפדרציה הרוסית. אמנם הרבי יסד את אגודת חב"ד לכל ברית המועצות, ולכן שאל מדוע נכתב על נייר המכתבים רק רוסיה.

23)) כמסופר למעלה, שביום שישי קבלנו משרד בבנין משרדים של העירייה.

24)) שכך הודיעה לנו וירוניקה מיד ביום הראשון לבואינו בשם העירייה, וכך הודענו גם למזכירות, אשר העירייה עומדת להחזיר לנו את ביהכנ"ס של פוליאקוב.

אמנם למעשה נמשך הדבר עוד כחצי שנה, שאחרי כמה השתדלויות, שיסופר עליהן להלן, קיבלנו את בית הכנסת הזה בשלהי הקיץ.

25)) מזה לא יצא דבר; אבל הודיעו לנו שנוכל לרכוש מחנה קיץ בסכום השוה, ונסעו חברי המשלחת לבדוק את המקום ולדון עם הבעלים, כפי שיסופר להלן.

26)) כנזכר לעיל אודות הצעתה לפתוח מרכז רפואי בשם "מימוני", שיתנהל על ידה. וכן נזכר לעיל מענה משרד התרבות אודות בניית מרכז רפואי על ידינו.

27)) עשינו שלט, ותלינו על הדלת, והי' תלוי כך כחצי שנה. גם תלינו מזוזה. אך בקשר לתשלום, לא היה מקום לתשלום ישיר ורשמי.

28)) שהיתה השאלה, כיון שעומדים להחזיר לנו את הספרים אשר במוסקבא, ואם נשתדל לצרף גם את כתבי-היד אשר בלנינגרד, זה יכול לעכב את התהליך.

29)) איש הממשל, אשר השליח הרב נתן גורארי' מבופולו עמד בקשר אתו זה משך זמן, ודן אתו גם בקשר לספרים וגם בקשר לשיקום החצר של בית רבותינו בליובאוויטש.

30)) הדפסת נייר המכתבים של אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בנייר המכתבים של הימים הראשונים ניתן הכתובת והטלפון של משרדינו ברחוב נמירוביצה-דאנצענקו מס' 3 (ליד גורקי). אחרי שהודיעו לנו שיותן לנו ביהכנ"ס של פוליקוב, שינינו את הכותרת, וניתנה הכתובת ברחוב באלשאיא-ברונאיא מס' 6.

31)) שכבר סופר ביומן הנסיעה הראשונה, כי לא הצלחנו להשיג אז את רשימת כתבי-היד של אוסף שניאורסאהן אשר בספריה במוסקבה.

למעשה קיבלנו אותו אח"כ, כפי שיסופר להלן ביומן כ"ב טבת.

32)) הממונה על בנין המשרדים של העירייה, שהקדיש לנו חדר למשרד, והציע את עצמו לעזור גם בענין החזרת הספרים.