פרק עשרים ואחד

הבטחות משרד גורבאצ'וב ואכזבות

יום ב' [כג כסלו] ערב

היום היה אצלנו שקט ולא רגוע. כל היום ישבנו בחדרנו, אהרונוב קונין ואני (קוגן נסע לביתה של וירוניקה, לדון משם עם משרד החוץ).

בינתים התקבל במשרד של האמער מכתבו של גובינקו, במענה למכתב בקשתו של ד"ר האמער1.

מכתבו האחרון של ד"ר האמער

מכתבו של גובינקו

במכתבו מודיע גובינקו על ההחלטה שלא להחזיר את האוסף של שניאורסאהן - אגו"ח2, כיון שהוחרם על ידי ממשלת רוסיה בשנת 1921.

הודענו לה, ואמרה שאין לחשוש מזה, והיא המשיכה לעסוק עם משרד החוץ בקשר למכתבים ממוצש"ק.

אחרי הצהרים באו הנה לקחת העתק מכתבו של גובינקו ברוסית ואנגלית, ונסעו למשרד החוץ.

החנוכיה המיועדת לנשיא גורבאצ'וב

בשעה 7 היא חזרה וסיפרה:

במשרד החוץ ענו לה שכדאי יותר שהיא עצמה תיקח את הניירות למשרד הנשיא, והוא [איוואנוב, סגן שר החוץ] יצלצל לשם לזרז את הדבר.

היא באה לשם וראתה על דלת הכתובת ההיא, שזהו המשרד הקומוניסטי. היא שאלה פשר דבר, וענו לה, שזהו אחד מהמשרדים של הנשיא.

ר"י קוגן הלך למכונית והיא נכנסה לדבר. בינתיים צלצל לשם איוואנוב כמה פעמים, לעקוב אחרי ההתפתחויות.

היא הסבירה את הנושא והראתה גם את מכתב גובינקו להאמער, וענו לה שזה לא מתאים, שהרי אין כאן התייחסות למכתבו של האמער שכתב אל הנשיא גורבאצ'וב, ואין זה אלא הבעת דיעה אישית.

שם המזכיר שדיבר אתה הוא קוריגין אנאטולי. הוא הבטיח לה שיגיש את הניירות3 אל גורבאצ'וב, ואמר שבדרך כלל זה נמשך (העברת הניירות אל גורבאצ'וב) 3-5 ימים, אך כאן יזרזו את מסירת הבקשה, כי מסירת החנוכיה מתאימה רק מחר, בערב חנוכה.

קוריגין צלצל לשלושה אנשים ממשרדו של גורבאצ'וב, ובסוף אמר שיש בעיה קטנה, שאת החנוכיה צריך לבדוק לפני המסירה לנשיא. היא ענתה שהחנוכיה נמצאת אצל קוגן במכונית. הוא הביאה ומסרה להם ונשארה בינתיים אצלם4.

אח"כ אמר, שגורבאצ'וב נמצא כעת באסיפה, בשעה 7 יצא להפסקה ואז ימסרנה לו.

שאלו מר"י קוגן את הטלפון במלון, ואמרו שהיום בלילה יצלצלו לו לתת מענה. היא אמרה שגם היא תחכה במלון למענה.

היא ביקשה שיניחו את הבקשה החדשה ליד הקודמת, זו שנמסרה ע"י שברדנזה ביום ששי. טלפנו למשרד החוץ, שאלו את מספר התיק, השיבו שזה במס' 271, וביקשו להניח את שניהם יחד.

הדלקת מנורה פומבית

במשך היום היה דיון בנושא נוסף:

השנה סידרו הדלקת מנורת חנוכה גדולה במוסקבה. התעסק בזה הרב משה חיים לוין, ועזרה לו בקבלת הניירות מרת וירוניקה.

הגישו בקשה להניח את המנורה בכיכר מענעש5. היתה הסכמה מילולית, אך לא רשמית.

בשבוע שעבר נמצאו מנשרי מחאות נגד זה, כיון שזה ליד מנזרים.

וירוניקה סיפרה לנו על כך במוצש"ק, ואמרה שמהעירייה לא רוצים שידליקו באותו מקום. היא שאלה את עצתינו והסכמנו שתחליט על מקום מתאים יותר. היא הציעה לעירייה שזה יהיה ליד מרכז האמער.

היום בא ר' משה חיים בטענה שזה לא במרכז העיר ואין כאן אנשים. אמרנו שיחכה עד שתבוא וירוניקה ור"י קוגן. הם אמרו שלכאורה מאוחר מדאי כעת להחליף.

ר' משה חיים שאל אם הוא יכול לבקש שיעשו זאת ליד מלון אינטוריסט, שהוא בפינה שכנגד ככר מענעש הנ"ל. הם הסכימו לשאול, אך העירייה לא הסכימה לשנות, ונשאר על יד מרכז האמער.

*

אתמול בלילה היתה לנו אסיפה עם ה"ר משה חיים הנ"ל וה"ר בערל לאזאר, בנושא העבודה כאן בכלל, ובמיוחד בקשר לבנינים שעומדים לקבל. הם הציעו הצעות שונות, ואמרנו להם להציע הכל בכתב ויגישו לנו, ואז נדון בזה.

בקשר לבנינים הם אמרו שכעת כל הפעילות היא בביהכנ"ס במארינא רושצא, הישיבה, צאגו"ח, מחסני עזרת אחים, המשרד המרכז העבודה בשאר העיירות ברוסיה, סאנדי סקול, מכון חי' מושקא ועוד.

חייבים להעביר חלק מהם לביהכנ"ס פוליאקוב שעומדים לקבל.

עוד הוסיפו שבית הספר יש בו כעת 170 תלמידים ואפשר להיות הרבה יותר, אך כעת כולם לומדים בביהכנ"ס בארחיפוב, וחייבים להשיג בנין גדול.

בישיבה יש כ20- תלמידים, ואפשר להיות הרבה יותר, אבל אין מקום, וגם אין מגידי שיעור נוספים. כשיוסיפו כל אלו יוכלו להוסיף הרבה תלמידים בישיבה. הם אמרו שיציעו הכל בכתב.

פגישה אפשרית עם הנשיא גורבאצ'וב

יום ג' [כד כסלו] אחה"צ

כל היום עבר בדריכות ובצפיה, עד אשר הודיעונו שהנשיא יקבלנו היום אחרי השעה 4, ועדיין לא ידוע באיזו שעה.

בינתיים ראינו את הקמת המנורה הגדולה ברחוב שלפני המלון, ליד הנהר ולא רחוק מהבית הלבן המוסקבאי.

וירוניקה צלצלה, ובין השאר סיפרה שמר גוסינקוב, מזכירו של גורבאצ'וב, מתעסק בנושא שלנו, ודיבר בזה עם גורבאצ'וב, ואצלו הניירות שלנו.

יום ד' [א' דחנוכה] אחה"צ

אתמול בערב היתה לנו אכזבה גדולה. כבר בשעה 4 היא הודיעה לנו, שנודע לה, שגובינקו הזהיר את גורבאצ'וב מפני החזרת הספרים6.

היא השתדלה בכמה דרכים לבטל את השפעתו ולא הועילה.

בסופו של דבר הודיעו לנו ממשרד הנשיא, שעדיין לא ברור לו מצב הדברים מפני חילוקי הדיעות שבין המשרדים, ועדיין אינו יכול להחליט.

חוות דעת משפטית

היא החליטה לנסות את הקו החוקי, להכין תיק משפטי בכל הנושא.

היא קראה לביתה עורכת דין עוזרת, שתעבוד יחד אתה במשך הלילה, וקראה גם לר"י קוגן ולי, עם כל המסמכים. ישבנו בביתה עד 5 לפנות בוקר. חזרנו, והיא נשארה לסיים את הכנת התיק.

כעת היא עומדת בקשר עם סגן שר החוץ איוואנוב, ועומדת להפגש אח"כ עם היועץ המשפטי יאקובלב.

באם לא יצא מזה דבר בדעתה להביא הדבר לידיעת העתונות, כאן ובחו"ל, ואנו יושבים ומחכים.

יום ה' [ב' דחנוכה] בערב

אתמול בערב באו לכאן וירוניקה ואנדריי. הם סיפרו שלא הצליחו למצוא את איוואנוב, ואילו את יאקובלב לא רצתה לראות לפני שמדברת עם איוואנוב. היא נתנה לי את הסקירה המשפטית והמסמכים, ועשיתי 3 תצלומים.

היום בבוקר הלכה אל משרד החוץ, ואח"כ למשרד המשפטים, וטלפנה לנו להודיע שיש לנו פגישה בשעה 12 בצהרים עם "ספעשעלייזד לאיערס אסוסיאיישן איניורקוליג".

היינו שם בזמן, והיא דברה לפניהם ואתם במשך שעתיים וחצי. היא ביקשה שיכתבו חו"ד משפטית, וניסו להתחמק, ודיברו לפניהם הר"י קוגן והרב"ש קונין והיא, ובסוף הביעו את דעתם שצריך להחזיר לנו את הספרים, ושלחו אחד מאתם שישב אתה ויכינו ביחד חו"ד משפטית.

תחילת מכתב האיניורקוליג

חזרנו, וגם היא באה אתו למלון שלנו לסעודת צהרים. הם נשארו לשוחח וחזרו למשרדו לכתוב חו"ד, ואנחנו התפללנו מנחה, סעדנו, והדלקנו נרות חנוכה, ואף יצאנו לראות בהדלקת החנוכיה הגדולה ברחוב.

כעת יושבים ומחכים לשמוע ממנה.

הנני סומך עליה

אתמול בלילה שלחו בפאקס לנ.י. את הסקירה המשפטית שהכינה. הפאקס לא פעל טוב ועברו רק שני עמודים.

כעת התקבל מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:

חסר הסיום. נתקבל ות"ח ת"ח.

כאמרי מאז7 וכמ"פ, הנני סומך עליה8, והרי עומדת בקשר עם ראשי עסקני חב"ד שי' השייכים לזה, ונמצאים מהם גם ברוסיה, וה' יצליחם.

אזכיר עוד הפעם על הציון להצלחה וכו'.


1)) הכוונה היא למכתבו האחרון של ד"ר האמער שכתב בט"ז כסלו (3 בדצמבר), ימים אחדים לפני פטירתו, לזרז על החזרת הספרים.

באותו יום כתב ד"ר האמער באותו נושא שלושה מכתבים: אל גורבאצ'וב, אל שר החוץ בעסמערטניק ואל שר התרבות גובינקו.

2)) כבר במכתב הזה כותב שידונו אודות רשיון לצלם את הספרים. אודות הצעה זאת כתב גם לנו בשני המכתבים דלהלן - יומן נר ח' דחנוכה וב' דר"ח אדר.

3)) אודות בקשתינו שבעת ההכרזה נגיש לו חנוכיה, כמסופר להלן.

4)) ועד היום לא הוחזרה.

הדברים נכתבו בלשון רגועה, כפי האפשר. מדובר במשרדו של גורבאצ'וב כביכול, אשר סגן שר החוץ שלח אליו כביכול. מתכננים פגישה עם נשיא ברית המועצות, שבעת אותה פגישה הוא יכריז על החזרת הספרים, ואנחנו נגיש לו באותו מעמד מנורת חנוכה של כסף. לפתע לוקחים את המנורה לבדיקה מחומר נפץ, ולפתע מתברר שאין כאן פגישה, אין כאן הכרזה ואין כאן מנורה, ומסתבר שאין כאן אפילו משרד של גורבאצ'וב כ"א איזה משרד של שודדים קומוניסטים, שמשרד החוץ שולח אליו.

על המשך הדיבורים בענין החנוכיה יסופר להלן ביומן ר"ח אדר.

5)) אשר לפני הקרמלין, ליד הכיכר האדומה.

6)) מצב זה חזר על עצמו במשך החדשים הבאים, שתמיד קיבלנו מסרים דומים, מכמה כיוונים, אשר גורבאצ'וב רוצה להחזיר את הספרים, אלא שכחו הפוליטי של גובינקו הוא גדול, והוא מזהיר את גורבאצ'וב שלא להחזיר לנו את הספרים.

7) ראה לעיל ביומן טו כסלו.

8)) כמדומה שזה הי' מענה על שאלתינו, אם להסכים לדבריה המובאים לעיל, אשר אם לא יצא מזה דבר, בדעתה להביא את הדבר לידיעת העתונות, כאן ובחו"ל.

אחרי המענה הזה היינו נשמעים אליה, גם כאשר היתה מחליטה לפעול בדרכים לא מקובלות עלינו.

בתחילה לא היה ברור לנו, אם הכוונה כאן שצריך להשמע לכל דבריה, או רק כאשר זהו בהסכם "ראשי עסקני חב"ד שי' השייכים לזה, ונמצאים מהם גם ברוסיה". אמנם במשך השנה וחצי הבאות חזרנו ושאלנו בזה פעמים רבות, ותמיד נצטוינו לעשות כהוראותיה.