פרק עשרים ושנים

הפעלת לחץ

פניה מוואשינגטון בנידון הספרים

גם נתקבלה כעת הודעה, ע"י ה"ר ברוך העכט חתן הרב"ש קונין, שבהשתדלות מר ג’רי וויינטראוב, הגיש שר החוץ מר בייקער בקשה לשר החוץ מר שברדנזה, שתמולא בקשתינו.

יום ו' [נר שלישי] צהרים

מחכים אנו כעת לשמוע מאתה אם נגמרו ונחתמו ניירות חו"ד העו"ד.

בינתיים סיפרה שדיברה עם איוואנוב, ועדיין לא קיבל ידיעה מאת שברדנזה אודות בקשת נשיא ארה"ב שיחזירו לנו את הספרים.

*

אתמול בערב באה אלינו מרת סימה (באה עם הת' השליח מענדל שי' כהן) וסיפרה לנו איך שעזרה להרב לויק (אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א) באלמא אטא יחד עם ר' הירשל רבינוביץ. ואשר עזרו גם ר' יוסף נימויטין (בעיקר עזרה כספית) וה"ר יעקב יוסף רסקין.

לפני שנה נפטר בעלה ונשארה עם בן (שסובל ממחלה) ובת עם נכד. משתדלים לעלות לארה"ק. היא מסרה על ידינו מכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר לזה.

נכדו של ר' שמואל גורארי'

אתמול נפגש הרב"ש [קונין] עם יהודי מקאראליינא, והרגיש עליו שאין לו אוכל כשר מספיק. הוא מסר לו ארוחה עם נקניק, וקיבל זאת בסיפוק רב.

בערב שוחח אתו הרי"י אהרונוב, וסיפר לו שהוא נכדו של ר' איסר יהודה גורארי' בנו של ה"ר שמואל, וכי אמו סיפרה לו שה"ר שמואל נשאר ברוסיה ולא ידוע היכן נקבר.

אהרונוב קרא לי, וספרתי לו על ה"ר שמואל ועל קבורתו באהל אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע1, ועל בנו ר' איסר יהודה, והוא קיבל זאת בהתפעלות גדולה. נתתי לו גם אגרות-קודש אדמו"ר נ"ע ח"ב, שבו יש הרבה מכתבים אל ואודות ה"ר שמואל גורארי'.

פגישה בבית הלבן

מוצאי ש"ק פר' מקץ, נר ה'

אתמול בשעה 3 היתה לנו פגישה בבית הלבן (ממשלת מדינת רוסיה), בדבר א) הבניה בליובאוויטש2. ב) בית הכנסת של פוליאקוב. ג) מרכז מימוני.

המכתב שקבלנו מהבית הלבן

פגשו אותנו 4 מאנשי יעלצין, וישבנו עד 4:10 (קיבלנו את השבת והדלקנו נרות חנוכה לפני כן).

בסוף השיחה הסבירו לנו שההחלטה הסופית, על הראשון - בידי עיריית סמולנסק, ועל שנים האחרים בידי עיריית מוסקבה (מוזיקאנסקי, מסגני פאפוב, ראש עיריית מוסקבה).

הוחלט שהם יכתבו דעתם לחיוב לשלשת ההצעות וישלחו העתק לסמולנסק והעתק למוס-סאוויעט [עיריית מוסקבה] והעתק לנו. הוחלט גם שלא לבא להחלטה בפרטים, אלא אחרי שתהי' החלטה כללית לחיוב.

בלילה צלצל הטלפון פעמים רבות, ולא הרמנו כמובן. אח"כ נודע שזה הי' מהמשרד הנ"ל, שרצו להביא לנו את ההעתק, וגם נודע לנו ששני ההעתקים האחרים נשלחו למקומם.

*

אחרי שהתקבלה חו"ד העו"ד חתום, נעשו כמה העתקות. העתקה אחת נמסרה למשרד התרבות ואחת למשרד החוץ, וכעת מחכים למענה.

היום בבוקר הלכנו, הרב"ש [קונין] ואני, לביהכנ"ס במארינא רושצא להתפלל. לסעודת שבת הלכתי לרמ"ח לוין, והרב"ש הלך לרד"ב לאזאר.

בלילה, במוצש"ק, באה אלינו וירוניקה, אנדריי והעו"ד, הם אמרו שכעת נראה שההחלטה תהי' חיובית. אמנם כדי שנקבל מענה באופן מיידי צריך להכניס את הבקשה באופן רשמי, דהיינו דרך השגרירות הרוסית בוואשינגטון ודרך השגרירות האמריקאית במוסקבה.

לא הצליחו להתקשר לשניהם, אך הכינו מכתב רשמי וחתום, ומקוים לשלוח בפאקס לשגרירות הרוסית בוואשינגטון.

הפעלת לחצים

יום א' [נר חמישי] ערב

אתמול באמצע הלילה, לערך בשעה 2, צלצלה וירוניקה וסיפרה שצלצל אליה מר גולינופולסקי, עורך העתון היהודי ברוסית, שיש לו הכירות רבה עם אנשי הממשל. הוא דיבר עם גובינקו בנושא הספרים, והתנצל על שהשיב בשלילה.

הוא אמר שהוא עומד לדבר בזה עם מר אוגאניסיאן, עוזרו של גורבאצ'וב, שידבר בזה עם מר גורבאצ'וב.

גם היום במשך היום הביאה כמה ידיעות ממר גולינופולסקי הנ"ל, שדיבר בזה עם כמה אנשים שדיברו בזה עם גובינקו.

אח"כ לקחה אותנו לפגישה עם מר מארק זאחארוב, המנצח על תיאטרון שלום עליכם. דובר שנעזור לו לסדר קשרים להופעות בארה"ב. הוא מאד רוצה לעזור בנושא שלנו. הוא דיבר בזה עם גובינקו, ועומד לדבר בזה עם מר אוגאניסיאן הנ"ל, שידבר עם גורבאצ'וב.

כולם הבטיחו לדבר מחר עם אוגאניסיאן ועם גורבאצ'וב, ויה"ר שיהא בהצלחה.

*

בהדלקת הנרות הגדולה היתה הצלחה גדולה. באו הרבה אוטובוסים מבית הספר, מהמחנה לילדי טשענאביל, מהסאנדיי סקול ועוד. היו ריקודים, הצגה, 12 פסוקים ועוד.

כעת סיפרה וירוניקה שהיה לזה כיסוי רחב בטלביזיה.

יום ב' [נר שישי] צהרים

זה עתה צלצלה וירוניקה וסיפרה:

א) היא דיברה עם מר [אלכסנדר] געלמן, ואמר שמר זעלמן כבר דיבר אתו. היא הוסיפה לעדכן אותו, ואמר שהולך כעת לקרמלין וידבר בזה עם גורבאצ'וב וגובינקו, ובשעה 7 בערב מבקש שנבוא אליו לביקור (הרב"ש [קונין] מספר שחתנו הר"ב העכט דיבר אתו יחד עם ד"ר זעלמן3).

ב) דיברה עם מר איוואנוב ממשרד החוץ ואמר שעוד מעט ידבר עם מר שברדנזה.

ג) דיברה עם מר זאחארוב, ואמר שהולך לקרמלין לדבר עם שנים הנ"ל, ובשעה 6 בערב יהיה בתיאטרון שלו, ויספר מה היה בקרמלין.

ה) היא תבוא לכאן עוד מעט.

*

היום קיבלנו את המכתב ממשרדו של יעלצין, בו מורים לעיריית סמולנסק לעזור לנו בתכנית ליובאוויטש, בבניה ובאוכל וכו', ומודיעים לעיריית מוסקבה שכדאי לעזור לנו בתוכנית מרכז מימוני.

במשרד התרבות

יום ב' ערב, במשרד שר התרבות גובינקו

לערך בשעה 2 אחה"צ באה אלינו וירוניקה, היא טלפנה למשרד החוץ לשאול מה נשמע, והשיבו לה שמר איוואנוב השאיר הודעה עבורה, כי משרד החוץ עשה בנושא הזה את עבודתו, וכעת עזבו את כל הנושא הזה, ואין להם שייכות אליו, כי כל הענין נמצא עתה רק בידי משרד התרבות.

קיבלנו את הדבר באכזבה רבה ולא ידענו מה לעשות.

בינתיים בא מר גולינופולסקי, וגם הוא לא ידע מה לעשות.

בינתיים דיברה וירוניקה עם גריגורוב, ואמר שקראו לו היום ממשרד התרבות, ואמרו לו לעשות עוד ישיבה של הועדה המיוחדת בנושא הזה של אנשי הספריה.

החלטנו4 לנסוע כולנו יחד למשרד התרבות, ולא לזוז משם בלי החלטה חיובית.

אנחנו התיישבנו בחדר ההמתנה של גובינקו, שנמצא עתה בכנס הממשלה, ואילו שנים הנ"ל הלכו לדבר עם סגני השר.

אחרי ישיבה קצרה הגיע עלינו סגן השר מר טולסטיקוב, ואמר לנו, שהיתה ישיבה בספריה כנ"ל, והחליטו שלא כדאי להחזיר לנו את הספרים.

אמירת תהלים במשרד התרבות

נאמו בתוקף הרב"ש [קונין] והר"י [קוגן], ומסרו החלטתינו להשאר כאן עד לתוצאות טובות.

הוא הלך ואח"כ חזר יחד עם סגן הראשי של השר מר באבושקין. נכנסנו לחדר האסיפות הסמוך והתיישבנו לשוחח.

מר באבושקין ניסה לשכנע אותנו שכעת אין כאן אף אחד שבידו להחליט, ולכן כדאי שנחזור למלון, ולמחרת בבוקר נבוא שוב לפגישה עם השר גובינקו.

שוב השיבו לו הר"י [קוגן] והרב"ש [קונין] שכבר עברנו מספיק סיבובים במשך 3 השבועות, בלי כל הסבר, ולא נשאר בידינו אלא ההחלטה להשאר כאן. גם וירוניקה דיברה הרבה ברוסית.

אחרי רוב דברים הוחלט שנתבודד ונתפלל ונחליט מה לעשות, ובינתיים שוחחה וירוניקה עם שני הסגנים.

בסופו של דבר הוחלט שמר באבושקין יסע כעת להפגש עם השר גובינקו, ובינתיים נישאר כאן לשוחח עם מר טולסטיקוב. כעת יושבים ומשוחחים אתו, ויושבים אתנו גם העורך הנ"ל וגם אנדריי, שבא זה עתה.

יום ג' ערב, נר ח'

אחרי שבאבושקין נסע אתמול בלילה לבית גובינקו, נשאר מר טולסטיקוב לשוחח אתנו קצת, ואח"כ נסענו כולנו יחד אתו למשרדו של האמער.

כשהיינו שם טלפן באבושקין לטולסטיקוב והודיע לו מבית גובינקו, שהוא מתכונן לתת מחר בוקר תשובה שלילית, דומה לזו שכתב למר האמער.

היינו כולנו אובדי עצות.

הגדלת הלחץ

במשך הלילה נעשו כמה דברים:

א) בא לבקרנו המנצח שיארגן היום בלילה את התזמורת למסיבת חנוכה בלווין. כששמע במה המדובר אמר שהוא עובד יחד עם בתו של שברדנזה וידבר אתה. הלך לביתה וסיפר לה את כל הסיפור, והבטיחה שתדבר עם אביה בזה.

ב) וירוניקה ואנדריי והעורך הלכו לבית געלמן, שצלצל בפניהם לגובינקו ודיברו באריכות. הוא אמר בסופו של דבר שעל אף כל השתדלותינו, שמנסים להכריח אותו להסכים, הוא לא יסכים לתת לנו. געלמן אמר לו שיחקור בנושא וידבר אתו עוד הפעם למחרת.

אח"כ אמר שבכנסת יש כאן כ15- נציגים יהודיים, וכיון שימים אלו מתקיים כנס כללי, הוא יפגוש אותם ויבקשם לחתום על הצהרה שצריך להחזיר לנו את האוסף.

הוא אמר שבכנס הזה דורשים נציגים רבים שגורבאצ'וב יתפטר מנשיאותו, ולכן א"א לדבר היום בנושא הזה עם גורבאצ'וב.

ג) הוחלט5 להמשיך את שביתת הרעב שלנו, ולהשתדל שכמה אנשי ציבור מארה"ב ידרשו מממשלת רוסיה הסובייטית להחזיר לנו את הספרים, לאור חומרת המצב בכלל, ובפרט שאיננו אוכלים.

הרב"ש [קונין] צלצל לחתנו ברוך [העכט] והושגו מכתביהם של ג'רי וויינטראוב, ז'אן וואיד וד"ר געיל. הם התקבלו בפאקס היום בצהרים והוגשו למר גובינקו.

[זאחארוב דיבר בזה אתמול עם אחד מסגני גורבאצ'וב, ואמר שידבר היום עם גובינקו ועוד].

הוכן מכתב מאתנו לגובינקו, בו אנו מסבירים את התענית שלנו, כאמצעי תפלה, ולא כצורת מחאה פומבית, ובו מוסברת עמדתינו הכללית בנושא. המכתב הוגש היום לסגנו של גובינקו.

מכתבינו לגובינקו

פגישה בשגרירות האמריקאית

היום צלצל אלינו, כרגיל, מר אוברי מהשגרירות6. הרב"ש [קונין] ביקש ראיון עם השגריר מר מאקסוול. הוא השיב שיצלצל חזרה, ואז הודיע שסגנו של מאקסוול, מר ג'ים קאלינס, יקבלנו לראיון בשעה 2.

הוא ביקש שיבואו רק 2 מאתנו. נסענו הרב"ש [קונין] ואני.

לקח זמן רב עד אשר עברנו את כל השמירות והגענו לחדרו של ג'ים קאלינס. ישבו גם אוברי ועוד עוזר.

הם קיבלו אותנו בחמימות. סיפרנו להם את כל הקורות וענינו על שאלותיהם.

בסוף אמר ג'ים, שהוא ידע קודם על מעשינו, וכעת שומע כל הפרטים, ורואה שכבר מעורבים בזה רבים מאנשי הממשל, ואינו יכול לקחת בזה שום צעד לבדו.

במשך אחה"צ הוא ידבר לוואשינגטון. ידווח ויבקש הוראות איך לנהוג. מאתנו ביקש לא להכנס בעימות לא נעים עם הממשל, כי זה יפריע למעמדם.

חזרנו למלון, ואילו איזי [הר"י קוגן] וירוניקה ואנדריי נסעו למסור את המכתבים שנתקבלו בפאקס מארה"ב - כנ"ל.

משם צלצל הר"י [קוגן] ואמר שבמשך כל היום יושבת ועדה מיוחדת במשרד התרבות לדון בנושא. כעת יושב אתם גם גובינקו בעצמו. הוא יצא אליהם לקבל את המכתבים וביקש לחכות למענה.

אח"כ בא לכאן והביא מכתב מענה גובינקו, בו כותב שהספרים היו ללא בעלים ונעשו רכוש האומה ולכל היותר אפשר לתת העתקות, וכי עדיין צריך לדון בדבר עם עו"ד, מדענים ואישי ציבור7.

מיד פנתה שוב לאיוואנוב ממשרד החוץ, ואמר ששברדנזה קיבל טלפון מבתו, אך לא שמע כלום בוואשינגטון.

כל זמן שמשרד התרבות דן בזה לא היה יכול לדון בזה, אך כעת שגובינקו דחה את הבקשה הם יכולים להכניס את עצמם לנושא.

אמנם לצורך זה צריך בקשה רשמית מראשות התנועה במסר דיפלומטי, דרך השגרירות הרוסית בוואשינגטון, או דרך השגרירות האמריקנית במוסקבה. משניהם עדיין לא קיבלו כלום.

שלחנו צילום מענה גובינקו להרי"ל גרונר, והסברנו לו את כל הנ"ל, כדי שיסדר את הבקשה הרשמית הנ"ל. בסוף אמר:

מסתמא פארשטייט איר אז ביז ס'וועט זיך עפעס אויסארבעטן האט איר ניט וואס צו קומען צוריק.

[מן הסתם מבינים אתם, כי עד שיזוז משהו אין לכם מה לחזור לכאן].

מענה גובינקו

בשיחה מאוחרת יותר הודיע שדיבר, עם הר"י שי' קרינסקי ועם הר"א שי' שמטוב, והתקשרו מיד, לשלוח מסר ע"י השגרירות הרוסית בוואשינגטון אודות שליחותינו להחזיר את הספרים.

בלילה התקיים השידור מסיבת חנוכה בלוויין, אך אנו לא הלכנו, כי היינו צריכים להפגש עם מר געלמן.

לפועל חיכינו עד שעה מאוחרת, שרק אז חזר לביתו מהכנס הכללי, ודיבר בטלפון עם וירוניקה, וסיפר לה שדיבר עם הנציגים היהודים, והתעניינו מאד בנושא. הוא מקוה שמחר יוגש הנושא לגורבאצ'וב ויעלה על שלחן הדיונים בכנס.

היא ביקשה ועשיתי עוד כמה צילומים מחו"ד העו"ד והמסמכים.

מכתב אגו"ח הכללית אודות שליחותינו

סיבוכים בדואר הדיפלומטי

יום ד' [זאת חנוכה] ערב

קיבלנו היום בבוקר פאקס, מכתביו של מוניהין לבעקער ולשברדנזה, אך ממשרד החוץ הודיעו שעדיין לא נתקבל כלום.

כל היום אנו מחכים, והם אומרים שעדיין לא קיבלו כלום.

דברנו עם אוברי מהשגרירות כאן, שישלחו ניירותינו למשרד החוץ, אך הוא צלצל קודם למשרד החוץ, דיבר עם איוואנוב, שאמר לו, שהכל שייך למשרד התרבות ורק לשם צריך לשלוח הניירות.

דברנו כעת שוב עם הרי"ל גרונר, שאמר שיעשה מיד כל הצריך.

*

אתמול בלילה, כשהמענה של גובינקו התקבל לנ.י. השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהעו"ד צריך כעת לכתוב שהמענה אינו תואם את המסמכים8.

הר"י קוגן נסע לעו"ד והביא הצהרה חתומה כזאת.

הצהרת האיניורקוליג

בינתיים סיפר העו"ד שצלצלו לו ממשרד התרבות בטענות מדוע כתב חו"ד כזאת.

*

חדשים לבקרים מתחלפים כאן החוקים ואנשי הממשל.

זה עתה צלצלה וירוניקה להודיע שיצא חוק חדש, שא"א להעביר רכוש בלי אישור האיניורקוליג (הוא הגוף המשפטי שנתן לנו את החו"ד החיובית) ובלי אישור משרד המשפטים.

היום הוחלף שר המשפטים ומונה במקומו אחר [לושצינקוב] שיש לקוות שיחליט לטובתינו.

יום ה' [ג' טבת] ערב

היום בבוקר נפגשה עם שר המשפטים החדש [לושצינקוב]. אחרי שיחה קלה אמר לה שתבאר את כל הפרשה לסגניו. היא ישבה אתם משך זמן. אח"כ אמרו שהם ילמדו את הנושא, ולמחרת יפגש השר עם כל המשלחת.

בתחלה דובר שניפגש בשעה 10 בבוקר, ואח"כ הוחלט לשעה 3 אחה"צ, לפני כניסת השבת.

אחרי כל ההשתדלות בוואשינגטון, שהשגריר מאקסוול יכניס עצמו לענינינו, הודיעו היום שיעיינו בנושא.

לפני הצהרים לא היו לא הוא ולא סגנו ג'ים קולינס (שנפגש אתנו) בשגרירות, ובשעה 4 אחה"צ צלצל קולינס ואמר לרב"ש, שהשגריר נפגש עם אנשי משרד החוץ בעת ארוחת צהרים, והשיבו לו שעליו לפנות תחלה לגובינקו, שר התרבות.

השגריר יעד א"כ פגישה עם גובינקו, שזה כמובן לא לטובתינו.


1)) באגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חי"ד עמ' קעה כותב אודותיו:

הוא הי' האחד אשר בכל עת מסר נפשו בשביל כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובשביל רצונותיו הקדושים אשר הי' נותן ביד רחבה מבלי התחשב כלל, וזכה אשר קבורתו בתוך אהל כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הוא שירת אותו בחייו (הוא נפטר בחדש אד"ר תרפ"א), וזכה לזה.

גם כשהוכרחו להעביר את ארון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבית החיים החדש, הועבר גם הארון של הר"ש והוטמן בתוך האוהל.

לאחרונה אותר המקום המדוייק בתוך האוהל, שבו טמון ר' שמואל, והוקמה מצבה.

2)) בניית בית חב"ד בחצר רבותינו בליובאוויטש, שמסופר עליו לעיל ביומן מוצש"ק י"ד כסלו.

3)) כלומר: מר זעלמן הוא בארה"ב, ולאחר שיחה עם הרב"ש וחתנו, הוא שיכנע את ידידו מר געלמן להכניס את עצמו לענינינו.

מר געלמן הוא כמדומה מנהל תיאטרון, והוא נציג במועצת המדינה, ולכן היינו קוראים לו (בינינו) בשם "חבר הכנסת".

[גם להלן, רגיל הייתי לכנות את המועצה בשם "כנסת"].

4)) בדרך כלל כשכתבתי כך בלשון סתמית, פירוש הדבר, שוירוניקה הורתה לנו לעשות וכך עשינו.

5)) כאמור לעיל, היא אמרה לנו שהיא הולכת להודיע שאנו שובתים רעב.

6)) זה כמה ימים שהוא מצלצל כל יום לשאול מהנעשה, שכך הורו לו מוואשינגטון להתעניין בנעשה.

7)) מכתב נוסף שכתב לנו באותו תוכן, ראה לקמן ביומן בדר"ח אדר.

8)) כלומר מה שגובינקו כתב שהספרים היו ללא בעלים ונעשו רכוש האומה, אינו תואם את המסמכים שיש לנו מהשנים תרפ"א-ד.