ספריית חב"ד ליובאוויטש

פרק עשרים ושלושה

מתחילים להתנכל לנו

סיבוכים בהארכת הויזות

צלצלתי לוירוניקה לספר לה זאת, והודיעה לי (ע"י הר"י קוגן שנמצא אצלה), שיש בעיה חמורה יותר, שהיום מסתיימת הויזה שלנו, ולא רוצים להאריך לנו את הויזה. היא עדיין לא החליטה איך לגשת לנושא. נראה ברור שגובינקו הורה שלא להאריך לנו יותר את הויזה.

לפתע מופיע הנהג שלנו ומוסר לנו הויזה ל5- שבועות נוספות. היא לא קיבלה זאת מרוסיה הכללית אלא מהפדרציה הרוסית.

מיד אחר זאת היא מצלצלת ומודיעה כי הר"י [קוגן] הי' במשרד החוץ של הפדרציה. הוא תיקן שם מכונת צילום, ויביא משם הניירות הדרושות להשארותינו במלון. וגם היא תבוא עוד מעט.

מכתב משרד החוץ של הפדרציה הרוסית אודות הארכת הויזות שלנו

מוצאי ש"ק ויגש

מה שעבר עלינו במשך שני הימים האלו, לא תכיל העט.

ביום ה' בערב הביא הר"י [קוגן] את הויזות שלנו לחודש וחצי נוספים. אח"כ גם היא באה, וישבנו ושוחחנו.

באמצע היא אומרת שנראה לה ברור שאנחנו צריכים להחליף מלון, והכי טוב שניסע לשבת לקייטנה, לשבות עם ילדי טשערנאביל. כולנו הסכמנו בשמחה.

בבוקר קמנו, התפללנו, אכלנו והכנו עצמנו לדרך.

חלק מהמזוודות לקחתי למשמרת במשרד של האמער, וחבריי ירדו לסדר את התשלום למלון ע"י ה"קרעדיט קארד" שלי. בס"ה שולם למעלה מ13- אלף דולר1.

אח"כ עלינו חזרה לחדרנו לקחת את המזוודות לנסיעה. לפתע באה המזכירה מבוהלת לחדרנו, בטענה שהיא מוכרחת לבדוק את הויזות שלנו, כי הודיעו לה ממשרד "אוביר", שלא האריכו לנו את הויזות. גם טענו שצריכים להחתים את הויזות שלנו2.

הם ירדו למשרד המלון, ולקחו גם את הדרכון והויזה שלי. הם נתנו את שלי להחתמה.

הם התפלפלו הרבה בטלפונים, עד שביררו איך קיבלנו את הארכת הויזות. בסוף החתימו את הויזה שלי בתאריך מוקדם ביום. על השאלה: למה? השיבו: ככה!

אהרונוב וקונין לא שבעו רצון מזה, ולא נתנו את שלהם להחתמה.

הר"י קוגן אינו זקוק לזה [שיש לו דרכון רוסי]. והוא הציע שלא לתת את שלהם להחתמה.

מקלט במחנה ילדי טשערנוביל

שלמה [סמיון פאטקין] בא ולקח אותנו לקייטנה ואילו ר"י עם וירוניקה נסעו לפגישה עם שר המשפטים.

בעצם לא נסענו עם שלמה (סמיון), כי אם במונית, ואת המזוודות שלנו והאוכל לקח סמיון לקייטנה.

השבת שלנו בקייטנה היתה מקסימה. יש שם כ70- ילדים, כ35- בנים וכ35- בנות, בשני בנינים נפרדים של המחנה.

במשך השבת נאמנו בפניהם ותורגמו דברינו לרוסית. אני נאמתי ברוסית השבורה שלי וסימה קוגן (בתו של הר"י) תיקנה אותי.

שרנו אתם והרבינו לשוחח ברוסית שלנו השבורה ובעברית שהם מנסים ללמוד.

אכלנו אתם, עשינו קידוש לפניהם וברכנו יחד אתם את הברכות העיקריות וק"ש.

הילדים עושים רושם נחמד, רוצים לדעת וללמוד. מתנהגים יפה.

*

מיד בצאת השבת טלפנו לוירוניקה ואמרה שעדיין לא מצאה את הר"י [קוגן], וכי היא עומדת לבוא יחד אתו לכאן.

הפגישה אתמול עם שר המשפטים היתה בהצלחה רבה, אמנם היא לא רוצה לדבר בזה בטלפון. כשניפגש נדבר.

אח"כ צלצל הר"י [קוגן] ואמר אותו דבר, והוסיף שבשעה 8 יש לנו פגישה עם געלמן. הוא עומד לבוא מיד ולקחת אותנו אליו. הדרך לוקחת לערך שעה.

עוד מעט הוא בא ואנחנו מכינים את עצמנו לנסיעה.

*

- זה עתה בא הר"י [קוגן] ואמר שאנחנו נישאר כאן, כי רוצים לבטל את הויזה שקיבלנו מהפדרציה הרוסית, ומסוכן שנתראה כעת בעיר.

מ"מ נסע אתו אהרונוב, כי לכאן לא מגיעים הטלפונים מחו"ל, והוא צריך לדבר למשרדו בארץ3. אולי הוא יחזור לכאן בלילה.

הוא סיפר שהיא התקשרה למשרד החוץ הרוסי וסיפרה את כל הסיפור שאנחנו מאושרים "אקרעדיטעד"4, וקיבלנו ויזה מהפדרציה, ומ"מ רוצים לבטל את הויזה שלנו ולגרש אותנו מכאן, וכי גירשו אותנו מהמלון, והוכרחנו לנסוע לילדים בקייטנה.

והשיבו שהם יכתבו ממשרד החוץ של רוסיה אל משרד החוץ של רוסיה הכללית, אודות כל הנ"ל, כדי שיאשרו אותנו גם מרוסיה הכללית.

אודות הפגישה עם שר המשפטים אמר שזה היה בהצלחה, וכי הוא אמר שיעשה הכל לטובתינו, וכי המכתב של גובינקו אינו תואם את החוק; אמנם מכעת ועד לסיום הכנס א"א לעשות כלום. בסיום הכנס יכתוב בתוקף אודות הנ"ל לגורבאצ'וב ועוד.

נכדיו של החסיד ר' שמואל דברוסקין

לפתע ניגשת אלי המבשלת5, מראה לי תמונה, ואומרת שזהו הסבא שלה - שמואל דברוסקין, ושואלת אם אני יודע אודותיו.

הר"ש שמואל ובנו ר' קלמן דברוסקין

הוצאתי מיד את הספר תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית (עמ' שיח-ט), והראיתי לה צילום מכתבו אודות ארבעת התלמידים שבאו ללמוד אליו לפולטבה, וכי בנו קלמן לומד אתם.

היא התחילה לבכות ואומרת שקלמן הוא אביה. הציגה מיד את בנה קלמן, שלומד בישיבה במוסקבה וכעת הוא עוזר בניהול הקייטנה, כעין מדריך לילדים. היא ביקשה שאראה גם לו את הנ"ל ואמרה שתעשה תצלום מהתמונה שבידה ותיתן לי.

*

השעה היא עתה 11, וזה עתה התקבל טלפון מאהרונוב. הוא נמצא במארינא רושצא, ומשם מודיע שהמצב חם ביותר.

היא הודיעה בתוקף, שלא ללכת לישון במלון, כי זה מסוכן.

הוא גם אמר שהפגישה עם געלמן עדיין לא התחילה, שעדיין לא הגיע הביתה.

מעצר

יום א' בוקר, ו' טבת

השעה היא 6 והעיר הולכת על גלגלים:

לפני שעה לערך נכנס לחדר אהרונוב עם הנהג של וירוניקה. אמרו שיש בעיה וזקוקים לניירות אקרעדיטיישן.

מה קרה?

באמצע הלילה יצאו לדרך ממוסקבה לקייטנה, הר"י קוגן, בתו הגדולה, אהרונוב והנהג.

5 קילומטר לפני הקייטנה נעצרו ע"י המשטרה, ואחרי דו"ד אסרו את הר"י [קוגן] בתור עירבון, והשאר נסעו לקייטנה לקחת אצלי הניירות אקרעדיטיישן6.

כעת חזרו משם ואמרו שאחרי דו"ד היא דורשת אותם לחזור למוסקבה; רק הבת נשארה והם חזרו. גם לנו הורתה וירוניקה להשאר כאן.

מהי הסיבה שמוכרחים לחזור? כמדומה מחמת שהויזה שלנו היא רק למוסקבה ולא לשטח הקייטנה.

*

בינתיים סיפר אהרונוב:

א) נודע שבעת שיחת שברדנזה עם גורבאצ'וב בקשר למינויו חזרה לתפקידו, אמר לו שהפרסטרויקה אינה אמיתית, והביא דוגמה מהסיפור שלנו, ודיבר אתו ע"ד הספרים.

ב) היו"ר [ראש המועצה לוקיאנוב] שמע על הנושא, ורצה לדבר אתנו ביום ו' בערב. כשהתקשר למלון סיפרו לו את הסיפור שלנו עם הויזות, והוא עומד להכניס עצמו לנושא.

ג) הפגישה עם געלמן לא התקיימה, כי הוא בא מאוחר לביתו.

*

השעה היא 12 בצהרים.

קמתי בשעה 9. התפללתי ואכלתי והלכתי לבנין השני, שם הנחתי תפילין עם כ15- ילדים מהקייטנה, שהם כבר ברי מצוה. חזרתי לכאן ועדיין לא נשמע כלום ממוסקבה.

חוזרים למוסקבא - במלון חדש

יום א' ו' טבת בלילה

זה לא מזמן חזרנו מביקור אצל מר געלמן.

אחרי הצהרים צלמנו את הבנים והבנות בעת האכילה, והרב"ש [קונין] נאם בפניהם.

לפתע התקבל טלפון שנחזור לעיר ומתאכסנים במלון אוקריינא.

נסענו במכונית שבה נסעו גם שתי בנות הר"י [קוגן] לאודיסה (לפועל לא היה להן כרטיס למטוס, ונשארו ללון באותו מלון, ומחר בבוקר יסעו אי"ה לאודיסה). המכונית לקחה אותנו לשדה התעופה ומשם נסענו במונית.

שיחה עם געלמן

אחרי שהסתדרנו במלון, נסענו ארבעתינו למר געלמן.

הוא קיבל אותנו בחביבות, ואמר לנו, שעיקר ההשתדלות כעת היא עם מר ליחאצ'וב, הממונה מטעם הממשלה על האספים היקרים ברוסיה הכללית. הוא כבר דיבר אתו ומעוניין להפגש אתנו ולשמוע מאתנו.

בדרך כלל הוא גר בלנינגרד, אך כעת נמצא פה בסיעזד [כנס ממשלתי], עד יום חמישי, וכדאי להפגש אתו לפני חזרתו ללנינגרד.

שאלתי אם זה יספיק גם בלי הסכמת גובינקו, והשיב שמסתמא גובינקו לא יעכב אחרי אישור ליחאצ'וב ושר המשפטים (שאתו כבר דברו ביום ששי, כנ"ל).

בקשר לפגישה עם גורבאצ'וב אמר, שעד לסיום הסיעזד א"א לדבר בזה, ואח"כ אפשר לנסות, והבטיח להשתדל כיכלתו בכל האמור.

לבסוף ביקש שיעזרו לבני משפחתו שעולים לארה"ק ביום ששי אי"ה. נפגשנו אתם, ואהרונוב שוחח אתם על תוכניות ההסתדרות בארה"ק.

הרב"ש [קונין] האריך בדיבור עם מר געלמן, לעודדו לעסוק בהאמור.

המתחיל במצוה אומרים לו גמור

בדרך חזרה למלון נעצרנו במשרדו של האמער, משם דברנו לארה"ב, ושמענו אודות שיחת ש"ק: שאלו שהתחילו להתעסק בהחזרת ספרי רבותינו אומרים להם גמור, ומגיד דבריו ליעקב גו', לכן גם הקב"ה המתחיל במצוה אומרים לו גמור את החזרת הספרים למקומם.


1)) בתחילה סודר התשלום במשרד של המלון, בצורה הוגנת. אח"כ התקבלה הודעה למלון, שאי אפשר להעמיס סכום גדול כזה על ה"כרעדיט קארד" שלי, אפילו אם רוצים להשליש את המעות בנ.י. אנחנו כבר לא היינו במלון הזה, ולא הודיעונו מכל זאת.

סידור הנושא נמשך משך זמן, ובינתיים האשים אותנו משרד התרבות בחנם, ופרסם בעיתונות, שאנחנו ניסינו להתחמק מתשלום.

2)) לפי החוק של רוסיה, שכל תייר צריך להרשם במלון שהתאכסן בו, ולהחתים על כך את הויזה שלו.

3)) כמעט כל יום היה מקושר טלפונים למשרדו בצאגו"ח ארה"ק, ודרך הטלפון היה מנהל את המשרד בארץ.

4)) כמסופר לעיל ביומן י"ד כסלו, שקבלנו ניירות אקרעדיטיישן מהפדרציה הרוסית.

5)) היא מחרקוב, עוזרת שם לשליח הרב משה שי' מושקוביץ. בנה לומד בתו"ת במוסקבה, וכעת נסע לעזור בניהול הקעמפ לילדי טשערנוביל, והאם מבשלת במטבח של הקעמפ.

6)) זאת היתה משטרת מוסקבה, ואסור היה להם לפעול בקייטנה, שהיא מחוץ לגבולות מוסקבה. לכן הוכרחו לאסור את הר"י קוגן שם (5 קילומטר לפני המחנה) ולחכות עד אשר יביאו את הניירות שלי.