פרק עשרים וארבעה

השתדלות בכל הכיוונים

יום ב' [ז' טבת] צהרים

הר"י [קוגן] חזר זה עתה ממוס-סאוויעט [עיריית מוסקבה], שם דיבר בקשר לביהכנ"ס פוליאקוב ובקשר לבנינים1. בקשר לביהכנ"ס אמרו לו שיש החלטה, אבל עדיין מחכים לאיזה אישור. ובקשר לבנינים התלונן הר"י [קוגן] שאנו זקוקים לעבודתינו לבנין מיד.

זה עתה חזר הרב"ש [קונין] מהשגרירות. היום דיבר בטלפון עם קולינס, שאמר לו שהזמין פגישה עם גובינקו, ועדיין לא קבעו זמן. הוא נסע למסור ע"י אוברי את המכתבים של גובינקו ושל האיניורקוליג, ושוחח עם אוברי, שסיפר לו שיש אצלם מכתבים מג'רי וויינטראוב ועוד.

וירוניקה אמרה שהיא תבוא לכאן עוד מעט, ואנו יושבים ומחכים.

יום ב' ערב

היא באה ואמרה שהיתה במשרד "אוביר", והתנצלו בפניה על תקרית יום השישי. הם אמרו שלא ידעו על חשיבות המשלחת שלנו.

היא אמרה שבדעתה להציע שיתנו את הספרים מיד, כדי שניקח אותם דרך ארה"ק בצ'רטר של ילדי טשערנאביל. אך לא פירשה עם מי חושבת לדבר בזה.

אח"כ אמרה שהחפצים, בין התרופות עבור החברה שלה ובין האוכל עבורינו, הגיעו ע"י טום פעריס שנמצא במלון אינטוריסט.

אחרי שא"א הי' לברר את הטלפון שלו, נסענו, שלמה ואני, למלון אינטוריסט. השארנו הודעה שיצלצל לכאן, ולקחנו את הטלפון שלו.

כשחזרנו המשכנו לשוחח אתה, וסיפרה בין השאר ששר המשפטים אמר שלא כדאי להתחיל משפט, כי זה מסובך מאד. צריך לדבר בזה רק עם גורבאצ'וב ועם לוקיאנוב - ראש המועצה העליונה.

הרי"ל גרונר היה על הטלפון, והיא ביקשה להודיע בשמה שאינה רוצה לדבר על תוכניותיה בטלפון, רק זאת ששר המשפטים רוצה לעזור לנו. בד"כ מיעטה לומר לנו על מעשיה, היא דיברה בטלפון ואנחנו חכינו.

בינתיים הגיע אנדריי ממשרדה והביא הפאקס שהגיע מהעו"ד גרוזנברג2.

תחילת מכתבו של העו"ד גרוזנברג

היא אמרה שעיקר דבריו הם להסביר הסיבוך במשפט, שזה דורש הרבה הכנות, רשימת הספרים, שוויים ועוד, וכדאי לחשוב ע"ז רק בלית ברירה.

באמצע קיבלה טלפון מגעלמן, שמחר בשעה 2:30 יש לנו פגישה עם ליחאצ'וב.

היא הוסיפה הערה מצדה, שכעת צריכה ללכת לעבוד, ולסיים את העבודה הזאת לפני 2:30 מחר בצהרים.

שיחה עם ויקטור לואי

יום ג' ח' טבת בוקר

זה עתה חזר ר"י [קוגן] מבית וירוניקה, שם לן.

אחרי שנסע אתה אתמול בלילה לביקור אצל מר ויקטור לואי, עתונאי מפורסם, משקיף פוליטי, שוחחו בארוכה בקשר לספרים. הוא טען שא"א למהר בזה ובודאי יקח זמן, אך בסופו של דבר נקבל את הספרים. לדעתו כדאי ללחוץ חזק, עם אפשרות ההליכה למשפט - אף אם לפועל לא כדאי להתחיל כעת משפט.

הוא גם אמר, שבעת הפגישה עם מר ליחאצ'וב כדאי להציע עבודה משותפת עם רוסיה בשטח הספרים.

פגישה עם ליחאצ'וב

יום ג' ערב

היום היתה לנו הצלחה גדולה בפגישה עם ליחאצ'וב [הממונה מטעם הממשלה על האספים היקרים ברוסיה הכללית], וארשום סקירה מהפגישה:

היא סיפרה ברוסית על טשערנאביל, על בית מימוני ועל עבודת חב"ד ברוסיה, ואח"כ על תולדות הספריה והשתדלותינו.

אח"כ ענה ליחאצ'וב:

כעת דנים בבעיה כללית - החזרת נכסים לכנסיות שהולאמו בשנים 18-19. חפצים אלו מאז ועד עתה לא נעשה בהם שום שימוש, רק הונחו למשמרת. חלק הוחזר לכנסיות אבל נגנב משם ולא נשמר טוב. הכי טוב שישמר כל הנ"ל במוזיאון מיוחד שכולם יוכלו לעיין בהם.

יש בעיה שכולם לא יודעים כעת עברית. היו זמנים שגם רוסים מלומדים למדו עברית, והמלומדים לא היו שונאי ישראל, והגינו על בייליס3 וכיו"ב. א"א ללמוד השפה והתרבות בלי כת"י שישארו במדינה.

כ"ז הוא המצב הכללי. ובקשר לאוסף הנידון רוצה אני לשמוע את חוות דעתכם.

הרב"ש [קונין] השיב:

הנושא של שמירת התרבות כאן נוגעת ללבנו, הרבי ושליחיו מתמסרים מאד לעבודה זו. גם עזרה גשמית כטשערנאביל ועוד, וגם עזר חינוכי והדפסת ספרי יהדות.

רבי זה שלח אותנו לפדות את הספרים משביה כי הניצוצות שבהם שייכים רק במרכז חב"ד בנ.י.

ע"פ נס נמצאו הספרים וכל האדמו"רים עומדים כאן ומתחננים עבור הצלתם.

אח"כ המשיך הר"י [קוגן] ברוסית, ואחריו וירוניקה ברוסית.

הוא שאל על תולדות חב"ד והשבתי.

אח"כ אמר ליחאצ'וב, שינסה להתקשר עם גובינקו וידבר אתו. הוא אמר שגובינקו לא מסוגל להבין את כל הנ"ל.

הלך לצלצל, ובינתיים התפללנו מנחה. אח"כ חזר ואמר שלא הצליח להתקשר, וידבר אתו בלילה ומחר.

כמו"כ אמר שיכתוב על כך לגורבאצ'וב ולשר המשפטים לושצינקוב.

הביאו לו ממשרדו נייר ומעטפה לכתיבה.

דובר אודות משלוח הספרים יחד עם ילדי טשערנאביל, ולא היתה דעתו ברורה בזה.

מכתב סתרים

מחמת חשש האזנה לשיחות כתבתי את הנ"ל ברמז ובקיצור ובכתב מזוזה ושלחתי ע"י יצחק וילהלם4.

הר"י [קוגן] והרי"י [אהרונוב] נסעו למונוסוניק5, ועוד מעט יחזרו לכאן אתה.

מועתק בזה המכתב שכתבתי6:

ב"ה יום ג' ערב

לידידי היקר יצחק שי' וילהלם

מה ששאלתני על הלימודים בישיבה, הלימודים הולכים ומשתפרים.

היום הקשבנו לשיעור של אחד מגדולי הר"י רלה כטזתפתהה [שמו ליחאצאוו], הוא מגיד שיעור הראשי של כתת תהפקהש דלהוטתהל [אוצרות המוזיאון] והתפלפלנו אתו הרבה, וקיבל את דברינו בביאור הסוגיה.

אחרי הפלפול רשם את שיעורו, כדי שיעיין בו ראש הישיבה הכללי וגם ראש הישיבה של הכתה שאחרי פ' [יתרו] [שר המשפטים].

זהו המצב הכללי בישיבה, ועתה אכתוב על כל כתה ביחוד.

כתה א' עוסקת בעניני שקאהש [שר התרבות], לדעת ר"י הנ"ל אין המורה בהאטמצה [גובינקו] מבין בסוגיה זו כלום, ולא יוכל להבין הפלפול שרשם, ולכן אפשר ילמד אתו בע"פ תוכן הדברים מהסוגיה הזאת.

מסקנת הפלפול הוא שכל הקושיות שיש בסוגית פדיון שבויים של דנעקטל [הספרים] יתורצו על ידי סוגיית פדיון שבמסכת חרקמהאטכ [טשרנוביל] ושני הסוגיות ישולבו ביחד עד פרק אה"ק.

הפלפול הזה נראה נאה ומשובח, אך עדיין לא נודע אם יודפס כמות שהוא, כי עדיין לא נודע אם כל הר"י יסכימו לפלפול זה, אך בינתיים ממשיכים לעיין בסוגיית יום הששי [שאז נוסעת קבוצת ילדי טשערנאביל לארה"ק], ואם תתברר הסוגיה הראשונה [החזרת הספרים] עד שתוגמר הדפסת הסוגיה השניה [נסיעת הקבוצה לארה"ק] אולי יהיה אפשר להדפיס שניהם יחד.

ואח"כ כתבתי זה:

במכתבך האחרון שאלתני למה אני עוסק בהל' ספרות [מדוע אני כותב בהסוואה בכתב מזוזה], ועתה אבאר לך:

בודאי עיינת במגילת אסתר מה שרצה המן לעשות [להשמיד ולהרוג], וכמעט עלה בידו ללמוד הפר' שאחרי ויצא [וישב, שגובינקו השתדל לגרום שיושיבו אותנו במאסר], וגם ידוע לך שכאשר רצה עשו לגנוב הבכורה מיעקב עמדה רבקה והצילה את יעקב ויצא יעקב [וירוניקה הציעה שנצא מיד מהמלון] וילך לשבות עם הילדים אשר חננו ה' [במחנה ילדי טשערנאביל].

אחרי שעיינו בסוגיה זו לעמקה, מצאתי תוספתא חדתא ומפורשת שכ"ז היא עצת המן לאחשוורוש [תחבולותיו של גובינקו], ודוקא ע"י העיון בפרשה שלפני וזאת הברכה [האזינו, שמאזינים לשיחות שלנו בטלפון שמדווחים לנ.י. ויודעים תוכניותינו].

ע"כ לימדה רבקה ליעקב ואחיו את הפסוק של דום לה' והתחולל לו [וירוניקה הציעה להמנע מלדבר בטלפון בגלוי], וכמבואר בגיטין ז, א [השכם והערב עליהם והן כלין מאליהן].

ועתה אבאר הפרשה שהיו בטוחים בכחו של אותו זקן הדואג לבניו [שאם ידברו בזה בגלוי, זה יכול לגרום בעיות גם בנושא הצלת ילדי טשערנאביל], ולכן למדתי הסוגיה של מזוזה [כתבתי כל זאת בהסוואה ובכתב מזוזה], ובודאי לא תקפיד עלי בכל אלו.

וע"פ הנ"ל תובן הסוגיה של פד"ש שכתבתי בה היום פלפול מפורט, אך מ"מ אינו אלא פלפול ולא פסק, שלזה צ"ל פסק ב"ד של ג' [גורבאצ'וב] ומי יתן והיה בעתו ובזמנו [לפני נסיעת המטוס עם ילדי טשערנאביל לארה"ק]. וכבר ביארתי לעיל שבטוחים בכחו של אותו זקן [שהרבי יתן ברכה מיוחדת שכל זאת יהי' בהצלחה].

מחר אי"ה בדעתינו לעיין ברמב"ם הל' ביהכ"נ [אישור החזרת ביהכנ"ס של פוליאקוב, לייסד שם את מרכז מימוני], ויה"ר שנבין סוגיה זו לאשורה.

אני מקוה שביאור הסוגיה שביארתי במכתבי זה מובן היטב, ואם יש לך קושיות עליה, בטוח אני בידידי יצחק שיאות לבאר הסוגיה.

מרכז מימוני בפרבר מוסקבה

יום ד' [ט' טבת] בלילה

כמעט כל היום חכינו ולא עשינו משהו מיוחד, רק בלילה נסענו לראש אחד המחוזים בפרפר מוסקבה.

באנו אליו בשעה 8 בערב וישבנו אצלו כמה שעות. הוא הציע מקום שיתן לנו7 כדי לבנות עליו מרכז מימוני - מרכז רפואי בהנהלת וירוניקה, וגם בנינים לבתי ספר ועוד.

כשפגשנו שם את וירוניקה היא סיפרה לנו שנודע לה שליחאצ'וב כבר שלח את מכתבו אל גורבאצ'וב ולשר המשפטים [לושצינקוב], וכי מחר תקוותו לדבר בזה עם גובינקו.

במשך היום נודע ששאלו עלינו ועל הויזות שלנו. קיבלנו שני מכתבים מממשלת הפדרציה הרוסית אל "אוביר" ולמלון, בקשר לויזות שלנו8.

גם היו היום כמה טלפונים, ונקבעו פגישות למחר, בשעה 12 עם מוזיקאנסקי בקשר לביהכנ"ס של פוליאקוב ומרכז מימוני; בשעה 4:30 עם הקונסול מאקסוול בקשר לספרים; בשעה 7 עם סגן שר החוץ של הפדרציה הרוסית בקשר לספרים. כ"ז ביום הצום יהפך לששון ולשמחה עלינו בענינינו ועל כל ישראל.

יום צום עמוס פגישות

יום ה' לילה, אחר גמר הצום

היום היה לנו יום עמוס בפגישות.

בבוקר אחר התפלה נסענו למשרד "אוביר" לסדר את הויזות, ואמרו שמספיקים הניירות שיש לנו.

מכתב משרד החוץ של הפדרציה הרוסית אל אוביר אודות הויזות שלנו

משם נסענו למשרד המוס-סאוויעט לפגישה עם סגן ראש העיר מוזיקאנסקי, בקשר לביהכנ"ס פוליאקוב. הוא אמר שזה לא פשוט, כי יש מי שגר עדיין בביהכנ"ס (מקהלה) ויש הרבה קופצים עליה9. מ"מ חושבים הם לתתו לנו במשך הזמן10. הרב"ש [קונין] הציע שיכתוב לרבי שהם נותנים לנו, וזה התקבל אצלו11.

משם נסענו לפגישה עם תום פעריס ופמליתו. נפגשנו אתם במלון אינטוריסט. גם העוזרת [נתליה נאוויצקי] ממוס-סאוויעט (שהיתה ביום ו' הראשון בקשר למשרד, וגם היום) באה אתנו לפגישה עם הנ"ל.

ישבנו כשעה ליד אחד השולחנות במזנון. שוחחנו על התרופות שנשלחו על ידו, על התענינותו בחנוך הנוער כאן ועל שליחותינו בענין הספרים. הוא מכיר את אולגה דיאקאנובה [מנהלת יחסי צבור שבספריה]. גם אשתו ישבה אתנו. צולמנו יחד.

אח"כ נסענו לקונסוליה הישראלית, לסידורים אחרונים בקשר לנסיעת ילדי טשערנאביל מחר בבוקר.

משם נסענו לבית השגריר האמריקני מאקסוול לפגישה. אוברי קרלסון פגש אותנו והכניסנו. הרב"ש [קונין] דיבר והשגריר ענה שלדעתו אין זה עקשנותו של גובינקו אלא הקשיים הם מסגניו. הוא דיבר עם גובינקו ועם סגן שר החוץ, וימשיך לדבר בזה. אח"כ דיברה וירוניקה.

משם חזרנו למלון. התפללנו ערבית וסעדנו.

זה עתה התקבל טלפון מברוך העכט, בו מודיע בשם זעלמן בשם השגריר הרוסי בוואשינגטון, שהמכתב של אגו"ח הכללי אודות שליחותינו עדיין לא נשלח, וכעת אחרי שזעלמן הראה לו הניירות הוא חושב לצרף המלצה שיקבלו את בקשתינו.

אח"כ התקשרה לגעלמן, וסיפר לה בשם ליחאצ'וב, שדיבר היום עם גורבאצ'וב ועם לוקיאנוב ראש המועצה העליונה, ואמר להם שבתחלה היתה דעתו שלא להחזיר, אבל אחרי הפגישה אתנו השתכנע שצריך להחזיר, וכתב עד"ז גם לשר המשפטים. הוא אמר שמחר אחרי סיום הכנס הכללי עלינו לדבר בזה עם שר המשפטים - כדי לסיים החלטה.

תקוה טובה נשקפת

מוצש"ק ויחי

זאת הפעם יש על מה לשמוח, שזה עתה טלפנה להודיע, שהודיעו לה שגורבאצ'וב ולוקיאנוב חתמו על הדבר, והעבירו את התיק לגובינקו, שמחר בבוקר ברבע לתשע רוצה לפגוש במשרדו את הר"י [קוגן], ואז כנראה יתן לו את האישור.

ליחאצ'וב אמר לה שבודאי עוד יהיו קשיים, שלא יתנו הכל וכיו"ב, לכן, אם יהיו בעיות, שתצלצל אליו מיד והוא יסדר.

*

אתמול בבוקר נסענו לשדה התעופה ללוות את הילדים. היינו שם עד הטיסה. גם ההורים באו ללוותם והיה נהדר.

משם נסענו למונוסוניק. משם היא דיברה עם שר המשפטים, שאמר שכבר הוחלט לתת, וכי הועידו ועדה מיוחדת לנושא, בראשות לוקיאנוב, ראש המועצה העליונה, כדי להגיע להחלטה חיובית.

*

היום בבוקר הלכנו לביהכנ"ס במארינא רושצא. לסעודת שבת הלכתי עם הר"י [קוגן] לרמ"ח לוין, והרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] הלכו להרד"ב לאזאר.

כשחזרנו והתפללנו מנחה, התיישבנו לאסיפה עם הרמ"ח והרד"ב הנ"ל, לדון באופן סידור הויזות לבאים לכאן לשליחות, ע"י וירוניקה, ושאר האפשרויות.

אח"כ נסענו למונוסוניק, שם קיימה מסיבה עם העובדים\ות והציעה שגם אנחנו נבוא. באנו להודות לה על התעסקותה בהצלחה בענין ילדי טשערנאביל והספרים, ושם סיפרה בפרטיות:

ליחאצ'וב סיפר לה שדיבר עם גורבאצ'וב ולוקיאנוב וגובינקו.

גורבאצ'וב כתב שיעשו ועדה מיד לחקו"ד בנושא, וראש הועדה יהיה לוקיאנוב, ולהחליט מיד בנושא ולהעביר ההחלטה לגובינקו.

לוקיאנוב והועדה החליטו להחזיר את הספרים, אבל בלי צרמוניה בממשלה, והעבירו התיק לגובינקו.

סגנו של גובינקו אמר לה שהוחלט להחזיר, ושאל אם רוצים צרמוניה במשרד התרבות. היא השיבה שתתייעץ אתנו, ואח"כ אמרה שהחלטנו שזה יהיה כהבנת השר גובינקו.

היא שאלה מתי תהיה הפגישה עם גובינקו לדעת הסדר, ולא ידע להשיב.

ע"כ היא מציעה שהר"י [קוגן] יסע אליו מחר בבוקר לפני השעה 9 לפגישה.

ליחאצ'וב נתן לה את הטלפון הפרטי שלו ללנינגרד, לשם נסע אתמול בלילה, ואמר שאם יהיו בעיות שתצלצל אליו מיד.

*

בטלפון מהארץ הודיעו שהילדים הגיעו בזמן. רוקנו ומילאו את המטוס12, שהמריא לפני כניסת השבת.

יום א' [יג טבת] בוקר

אתמול בערב שמענו שגובינקו מכין את עצמו לטלטון. פתחנו את הטלביזיה וראינוהו נואם ברב שיח.

תוכן דבריו, שמשרד התרבות הוא משרד של חסד, ועיקר המטרה היא לפתוח את הנשמה.

היא הציעה לכתוב לו מכתב מיוחד, שיתחיל עם דבריו אלו, ולבקש את הספרים, ובבוקר יציג לו הר"י [קוגן] את המכתב החתום מאתנו.

הר"י [קוגן] ערך את המכתב במשך הלילה, אח"כ הלכתי אתו למשרד האמער לכתוב במכונת כתיבה ולצלם. חזרנו בשעה 6 בבוקר. לפני השעה 9 הוא הלך לפגישה במשרד התרבות.

*

בלילה התקשרו שוב עם אשת לובימוב13. הר"י [קוגן] דיבר אתה, והיא אמרה לו שאנדריי ניסה להתקשר עם גובינקו ולא פגשו, כי הוא מכין את עצמו כעת לטלטון, כנ"ל.

*

לפנות בוקר צלצל ברוך העכט, והודיע בשם זעלמן שסיפר בשם געלמן, שכבר הוחלט למסור לנו את הספרים, אך צריך סבלנות, עד שיסתיימו הכנות האישורים.

יום א' יג טבת ערב

הר"י [קוגן] לא פגש היום את גובינקו. הוא פגש את סגניו ואת העובדים שם. כולם אמרו שעומדים להחזיר את הספרים.

הם ביקשו שישאיר בידם את המכתב שנכתב לגובינקו ויחזור למלון. הם גם שלחו את השומרים שישתדלו לשכנעו שיחזור למלון ולא רצה. בסוף בא אליו היועץ יפימוביץ, שהבטיח לו שימסור היום את המכתב לגובינקו. גם וירוניקה צלצלה לו שישאיר בידו את המכתב ויחזור למלון, וכך עשה.

אח"כ צלצלה וירוניקה לליחאצ'וב שאמר שמתפלא, והרי גובינקו אמר לו שהבטיח להחזיר את הספרים. מ"מ הוא הציע לחכות עד שיעבור החג שלהם.

[שכחתי לכתוב, שיפימוביץ אמר, שהועידו ועדה לדון בנושא הזה, וכי ביום ד', 2 בנובמבר, נקבל מענה].

*

אחר הצהרים נסעו הר"י [קוגן] והרב"ש [קונין] לקחת את סמיון [שלמה] פטקין, כדי לנסוע יחד עם אנדריי, להוציא את האוכל שהגיע במטוס הטשארטער מהארץ.


1)) בקשר למרכז מימוני. בתחילה היה מדובר שיתנו לנו בנין שנשפצו למרכז רפואי לילדי טשערנאביל. אח"כ התברר שהכוונה היא שאנחנו נמצא בנין ונקנה אותו לצורך הנ"ל.

לפועל לא יצא מכל זה דבר.

2)) כשראינו שלא מתקבל אישור החזרת הספרים, ודנו אודות אפשרות של פניה לבית המשפט, פנו בנושא לעו"ד מרוסיה שנמצא בארה"ב לשאול את חוות דעתו, והשיב בפאקס כאמור כאן.

ועוד הוסיף לבאר בפרטיות באיזה אופן צריך להכין תביעה למפשט - באם יוחלט על כך. ואשר כל הנושא צריך לדון בו בבית המשפט במוסקבא ולא שייך כל כך לארביטראזש (בית המשפט לבוררות).

למעשה נדחתה ההליכה לבית המשפט עד חודש תשרי תשנ"ב, ואז התחיל המשפט בארביטראזש, כמסופר ביומן תשרי תשנ"ב ואילך.

3)) במשפט עלילת הדם הידוע.

4)) כדי שיעתיק הדברים בצורה ברורה ויכניס לרבי דיווח מהמצב.

ראה גם להלן ביומן יד שבט, שהודיעו לנו כי המשטרה החשאית מאזינה לכל שיחותינו בטלפון.

אמנם מיד ראו שאי אפשר להסתפק במכתבים מוסתרים, וחזרו לדיבורים ברורים בטלפון, מתוך תקוה שזה לא יפריע לנושא פדיון הספרים.

5)) בנין המשרדים של וירוניקה.

6)) ובחצאי רבוע נוסף כאן פיענוח הרמזים.

7)) האמת שכך הבנו בתחילה. אמנם כשהתחילו הדיבורים אמר שלא יתן לנו את הבנינים כ"א נשיג תורמים שיקנו אותם, ומדובר כמובן במיליונים רבים. ומובן שלא יצא מזה דבר.

ראיתי מיד שיש כאן נסיון סחיטה מוגזם, ואיבדתי את האימון בכל הדיבורים. אמנם כשבאתי לרשום את היומן, נזהרתי עד הקצה האחרון מלכתוב רגשות שכאלו.

8)) במכתב למשרד "אוביר" כותב סגן שר החוץ הרוסי מר פיודורוב:

משרד החוץ של רוסיה מבקש אתכם להאריך את הויזות אזרחי ארה"ב קונין שלמה ולוינסון, ושל אזרח קנדה אהרונוב, מתאריך 26.12.90 (ט טבת) עד 5.2.91 (יח שבט). הם הגיעו לכאן לשיחות בנושא הפעילות שאנו פועלים יחד. הם גרים במוסקבה מלון אוקראינה. אנו כבר דנו בנושא הזה במדה הראויה.

9)) ראשי ביהכנ"ס הגדול טענו שלחב"ד יש כבר ביהכנ"ס אחד במארינא רושצא, ולכן צריך לתת להם את ביהכנ"ס הזה השני.

כשהודענו על כך לרבי השיב, שיאמרו להם, כי לא מדובר כאן בביהכנ"ס נוסף לחב"ד, כי אם למרכז אגודת חב"ד ברוסיה (מדינות חבר העמים).

משום מה נשמטה הוראה זו מהיומן. כנראה נשכח ממני פרט זה בעת הכתיבה, מרוב עומס פרטים.

באותה שעה היה הרב שאיעוויטש, הרב הרשמי במוסקבה, בחו"ל. כשחזר למוסקבה נפגשנו אתו והסברנו לו כנ"ל, כפי שיסופר להלן ביומן ב' שבט.

גם הקהלה הרפורמית דרשה שיתנו להם את ביהכנ"ס.

אמנם לפועל, אחרי רוב תלאות במשך חצי שנה, קיבלנו אנו את ביהכנ"ס הזה.

10)) בתחילה הוא ניסה לקשר זאת עם עזרה שניתן למוסקבה, ע"י הזמנת קבוצת כדור סל וכיו"ב. אמנם אח"כ ירד הנושא מהפרק.

11) כדלהלן ביומן כב טבת.

12)) רוקנו אותו מחפצי הילדים ומילאו אותו עם מוצרי אוכל כשר, שנאספו ע"י צאגו"ח בארה"ק ונשלחו ע"מ לחלק ע"י השלוחים ברוסיה.

13)) מורו ורבו של גובינקו, שהשתדלו להשפיע על ידו על גובינקו שיעזור בהחזרת הספרים.