פרק עשרים וששה

לחצים על גובינקו

כעת אכתוב מהנעשה ביומיים האחרונים בקשר לספרים, ע"פ מה שסיפר לי הרי"י [אהרונוב]1:

ביום ה' בערב אמר תומרקין לוירוניקה שתצלצל אליו ביום ו' בבוקר ויפגשו בשעה 10:15.

בבוקר נסעו הרי"י [אהרונוב] והר"י [קוגן] והרב"ש [קונין] אליה. היא ניסתה לתפוס קשר לתומרקין. תפסה אותו רק אחרי שעה 11, ואמר לה שנדחתה פגישתו עם גורבאצ'וב, והוא ידבר אתה בזה אחה"צ.

בינתיים דיברו עם פעליקס, ולא ביררו מאתו דבר ברור. בסוף היא נסעה עם הר"י [קוגן] למשרדו לדבר אתו, והוא אמר שכבר מסר את המסר לגורבאצ'וב, וביקש גורבאצ'וב לקבל את זאת בכתב. הוא כתב 8 עמודים - עפ"י הדיבורים עמה ועם הר"י [קוגן].

לפני הנסיעה אליו היא טלפנה למזכירות של גורבאצ'וב, ודיברה עם שנים, א' אמר לה אל תפחידונו, והשני אמר שיש לחפש עצות להגדיל את הלחץ. היא גם טלפנה ודיברה עם סגן יו"ר הק.ג.ב.

אחרי הביקור אצל פעליקס היא דיברה אתו שוב בטלפון, ואמר לה שהוא כבר מסר את מה שכתב, והענין נראה סגור לטובתינו, ועליה לדבר בזה עם תומרקין. אמנם מאז אינה מצליחה לתפוס קשר עם תומרקין.

היא דיברה עם געלמן, שאמר לה בשם גובינקו, כי הרב ארתור שניאור אמר לו שלא כדאי להחזיר את הספרים.

היא דיברה עם איוואנוב ואמר לה שיש לחץ גדול גם ממשרד החוץ של ארה"ב למשרד החוץ של רוסיה.

עפ"י כל הנ"ל יש לקוות לטוב, ויה"ר שיהיה בקרוב. וכעת נמצאים הר"י [קוגן] והרב"ש [קונין] אצל געלמן, להראות לו סרט על ילדי טשערנאביל, ולדבר בענינינו.

יום א' [כ' טבת] בוקר

אתמול בלילה התקשרו ללובימוב. הר"י [קוגן] דיבר אתו, והשיב שדיבורו יפעל על גובינקו רק כשידברו פנים אל פנים, ולא כשידברו בטלפון.

הר"י [קוגן] הציע א"כ שלובימוב ידבר עם געלמן ויודיע לו את עמדתו. הלה הסכים וקישרו אותם (דרך משרד צאגו"ח בכפר חב"ד).

לובימוב ביקשו להודיע לגובינקו את עמדתו התקיפה שיחזירו לנו את הספרים, בפרט שאנו מצילים את ילדי טשערנאביל ומביאים אוכל וכו'.

הוא ביקשו גם להודיע לנו שבקרוב יחזור לובימוב למוסקבה (כעת שוהה בגרמניה) ויעשה כמיטב יכלתו להביא את ההחזרה לפועל.

חוק החזרת חפצי דת

אח"כ דיבר ר' רפאל2 בטלפון, והודיע שזה עתה נדפס בעתון המקומי, שביום שישי בערב נחתם החוק להחזיר למוסדות הדת את הספרים והחפצים שהולאמו בימי השלטון הסובייטי.

היתה לנו קודם אסיפה והסברתי חוות דעתי שאין זה שייך לענינינו כלל, שהרי כבר ליחאצ'וב סיפר לנו על החלטה זו להחזיר הספרים וחפצים למוסדות הדת הנמצאים ברוסיה (אלא שמחפשים עצות שלא יגנבום ממוסדות הדת), משא"כ אנחנו דורשים שיתנו את הספרים למוסדינו בחו"ל; ורק זאת שבנושא שלנו הסכים ליחאצ'וב לדעתינו, שחייב להיות בזה יוצא מהכלל, שיחזירו הספרים למרכז מוסדינו בחו"ל, וא"כ כלום לא נתחדש בחוק הזה שכבר התחילו לקיימו.

ספרתי גם מה שסיפר לי הבחור רייניץ, השליח בחרקוב, שלאחרונה החזירו לנו שם את ביהכנ"ס, ורצו להחזיר גם את הספרים לביהכנ"ס, אלא שהמקום בביהכנ"ס עדיין אינו ראוי לכך. הוא שאלני אם כדאי לצרף לבקשתינו, שנוכל לקבל גם את הספרים האלו, ואני השבתי לו כנ"ל, שלכאורה אין לזה קשר.

במשך הלילה דיבר הרי"י [אהרונוב] עם [המזכיר] הרי"ל גרונר. האחרון סיפר לו בשם הר"א שמטוב, שיש לו מכר בראש ספריית הקונגרס בוואשינגטון, שאולי כדאי להשתדל להשפיע על ידו על הספריה כאן, שיחזירו לנו. ואמר הרי"ל גרונר שרוצים לדעת את חוות דעתה.

התקשרו אליה והיא אמרה שלא כדאי, כי הספריה כאן מקוה לקבל סכום עתק מספריית הקונגרס, ועדיין אין מקבלים, וזה יערב את שתי הפרשיות, שלא יהיה לזכותינו.

מסתדרים בדירה שכורה

יום ב' [כא טבת] בוקר

אנחנו עוברים כעת דירה. אתמול בלילה שכרנו דירה - כחצי שעה3 הליכה מביהכנ"ס במארינא רושצא.

הרב"ש [קונין] שכר אותה4 לכל השנה במחיר 150$ לחודש (לעומת 340$ ליום שאנו משלמים במלון). הכנו אותה אתמול בלילה וכעת אנו אורזים את החפצים לעבור אליה.

מלבד זאת מאד שקט בימים האלו. אתמול היה יום ראשון והיום הוא חג המולד ברוסיה (25 בדצמבר לפי הלוח היוליאני הנהוג בכנסיות ברוסיה). כל המשרדים סגורים ואין כמעט מה לעשות היום בנושא הספרים.

אתמול בצהרים נסעתי לישיבה ולמדתי גמרא עם שני בחורים כשעתיים. אחה"צ לא יכלתי ללמוד אתם, כי הסדר מתחיל בשעה 3:30 והשקיעה היא בשעה 4, שאז מתחיל "ניטל".

חזרתי א"כ למלון, ואח"כ נסענו להחליט סופית על שכירת הדירה.

*

אחת הציציות בט"ג שלי נקרעה באופן הפוסל. לקחתי ציצית אצל הר"ד קרפוב והתקנתי את הט"ג בזמן הפנוי שלפני הנסיעה לראות את הדירה.

*

כעת נמצא אצלנו ר' דוד (אחיו של הר"י [קוגן]) מלנינגרד, יחד עם תלמידו [דוד]. הם יהיו לנו קצת לעזר בהסתדרות בדירה החדשה.

יום ג' [כב טבת] בוקר

אכן נכנסנו לדירה החדשה שהוכנה כראוי, אך לא הרגשתי בה נוח5 ועברתי לגור בינתיים אצל הר"ז קורבסקי.

גם עצם הנסיעה מהמלון לדירה החדשה לא היתה נוחה. הר"י [קוגן] הבחין שמכונית מתכוננת לנסוע לעקוב אחרינו, ונפרדנו לשלושה כיוונים נפרדים.

אני והרי"י [אהרונוב] והאחים סימיון ולאניע פאטקין6 (שבאו לעזור לנו) נסענו לדירה, ואילו השאר הגיעו בסופו של דבר לביהכ"נ במארינא רושצא. אח"כ נסענו גם אנחנו לביהכנ"ס, שם התקיימו אתמול כמה בריתות וגיור. לקחו שם אוכל עבור הדירה ונסעו לדירה.

עריכת הספר "ספריית ליובאוויטש"

אני נשארתי בביהכנ"ס, כי ביקשתי מרמ"ח שיתרגם לפני את החו"ד המשפטית שכתבה, ויבאר לי את תוכן המסמכים ברוסית, הנספחים לחו"ד הנ"ל.

אח"כ נתתי לו צילום מ20- המסמכים ובקשתיו שיתרגם לי את תמציתם, ואז אחליט איזה מהם נחוצים לי בתרגום.

כל הנ"ל נצרך לי (לא עבור השתדלותינו בהחזרת הספרים, שזה כבר עשוי ברוסית) אלא לכתיבת תולדות הספריה7.

אח"כ חזרתי לדירה וסעדנו. בינתיים הביא הר"י [קוגן] את המכתב של ראש העיר פאפוב לכ"ק אדמו"ר שליט"א8. המכתב הוא מאד יפה, בו הוא מודה לו על העזר לילדי טשערנאביל ועל ארגון החנוך היהודי במוסקבה, ומוסיף לכתוב שחושבים כעת על החזרת ביהכנ"ס של פוליאקוב לחב"ד, ואח"כ יחשבו על מסירת שטח בפרברי העיר לבניית מרכז מימוני. המכתב נכתב על נייר רגיל (לא על נייר המכתבים של העירייה9).

בלילה צלצלה לנו וביקשה שנבוא לביתה. שם נמצאים גם הרמ"ח [לוין] והר"ז [קורבסקי] (לצורך דיון בהסכם סידור הויזות של השלוחים על ידה), ויש לה ענין לדון בו.

באנו והתחילה לדבר על תוכניות הרפורמים לפתוח סופקיטשען10 במוסקבה, ושאלה אם לדעתינו צריך להתנגד לזה. לא היה לנו מענה ברור11.

אח"כ חזרתי עם מכונית הר"ז [קורבסקי] לביתו.

יום ג' ערב

היום ישבתי בבית הר"ז קורבסקי ורשמתי סקירה מנסיעתינו ועבודתינו כאן במשך 6 השבועות; כ"ז עבור הספר "ספריית חב"ד" שעוסק אני בעריכתו12.

קטלוג אוסף כתבי-יד שניאורסאהן

לערך בשעה 7 מצלצל אלי הרב"ש [קונין] ממשרדו של האמער שאבוא לשם, כי קיבלו את כרטסת כתבי-היד13 שבספריה ע"י גריגורוב וצילמוהו. הכוונה היא לאוסף מספר 182 שיש בו 281 כרכים (מלבד אוסף גינזבורג המפורסם).

באתי והתיישבתי עם הר"י קוגן, שקרא לפני את הקטלוג הרשום (בעיקר) ברוסית. חלק מכתבי-היד הם חסידות חב"ד. דומני שמעדוועדיאוו אמר פעם שיש שם כ40- כרכי חסידות חב"ד14. יש לקוות שנקבל את כל האוסף.

ויקשה ה' את לבו

לפתע, לערך בשעה 9, מצלצלת וירוניקה ומודיעה שזה עתה קיבלה טלפון ממשרדו של גורבאצ'וב, להודיע שהוא שלח זה עתה מסר (בדואר הממשלתי) אל גובינקו, להחזיר לנו את הספרים, ויש לקוות שתוך שעות אחדות תתקבל ההוראה אל הספריה להחזירם לנו.

באותה שעה היה הרי"ל גרונר על הטלפן (קו שני). הודיעו לו את הבשורה, ויצאנו בריקוד ובאמירת לחיים.

כעבור שעה חזרנו לדירתינו. דברנו שוב עם וירוניקה שסיפרה, שגובינקו קיבל את ההוראה באכזבה, וברח לביתו. ויקשה ה' את לבו למען רבות מופתיו בארץ מצרים.

יום ד' [כג טבת] בוקר

באמצע הלילה צלצלה אשתי תי' והודיעה שהגידול בראש אביה שי' הגיע למוח ואיבד את הכרתו. ישלח לו השי"ת רפואה שלימה בקרוב.

היא חושבת לנסוע היום לצרפת ולהשאיר את הילדים אצל אחותה [הורביץ].

צלצלתי לר"י וילהלם ובקשתיו שיעזור לה בהמצטרך.

הר"י [קוגן] והרב"ש [קונין] נסעו לספריה להחזיר את קטלוג כתבי-היד, ומשם לבית וירוניקה.

משם צלצל הר"י [קוגן] להודיע שבשעה 10 התיישבה ועידה במשרד התרבות לדון בדבר החזרת הספרים.

יום ה' [כד טבת] שעה 3 לפנות בוקר

זה עתה חזרנו ממשרד האמער.

כל היום חכינו לחדשות ולא באו. בשעה שלוש נסענו (הרב"ש [קונין] ואני והבחור דוד שבא מלנינגרד לעזור) לקנות ניר דבק עבור אריזת הספרים15. נסענו לכמה חנויות ברחבי מוסקבה ולא מצאנו.

הכחשת דברי גובינקו

כשחזרנו הודיענו הרי"י [אהרונוב] שזה עתה גמרה וירוניקה שיחה טלפונית עם תומרקין, שסיפר לה שגובינקו בא היום לגורבאצ'וב, בטענה מדוע פסק שיחזירו את הספרים, בשעה שארתור שניאור, ראש הקהל פידרובסקי [בביהכנ"ס הגדול בארחיפוב], וראש הקונגרס מר ברונפמן סבורים שאין צורך להחזיר.

נסענו מיד למשרד האמער, לשם באו גם וירוניקה והר"י [קוגן], והתחילו הטלפונים, לקבל הכחשה, או טענת אי הבנה מהנ"ל.

שניאור אמר לר"ש בוטמן שהוא יכתוב בזה אל גובינקו, אך התחמק ממתן העתק מכתבו.

עם פידרובסקי דיברו באריכות, ואת ברונפמן, ביררו שהוא נמצא במלון סבוי, יחד עם סגנו ישראל זינגר. טלפנו להם, ענה אחד מהסגנים, מר מייקל דייוויס, שהם נמצאים באסיפה, ושאל במה המדובר. הרב"ש [קונין] הסביר לו בפרטיות, והלה הבטיח שיכתוב פתקה וימסור לזינגר באספה.

לא רצו להסתמך ע"ז, ויצאו בעצמם למלון סבוי. וירוניקה הר"י [קוגן] והרב"ש [קונין]. בדרך לא דרך הם נפגשו עם זינגר, שסיפר להם שקיבל את הפיתקה באמצע שיחה שהיתה לו עם אנשי ממשל (בינם גם יאקובלב ושישלין), וסיפרו לו אנשי הממשל שבדעתם להחזיר את הספרים ושואלים חו"ד. הוא מספר שהשיב כמה סיבות שצריך להחזיר, ודיבר על גדלות הרבי ואשר ביקר אצלו לאחרונה.

כשדיברה עם תומרקין הוחלט ביניהם להשתדל לקבל עוד מכתבי גדולי ישראל להמליץ על החזרת הספרים - שימסרו ע"י פאקס. כעת עוסקים בזה הרי"י [אהרונוב] והר"י [קוגן] שנשארו בינתיים לעבוד במשרד האמער.

יום ו' כה טבת בוקר

אתמול היה לנו יום עמוס. חזרנו בשעה 2 לפנות בוקר והלכנו לישון, וכעת קמתי ומתיישב לכתוב.

אתמול בבוקר נסע הר"י [קוגן] אתה אל היועץ תומרקין, למסור להם את המכתבים שנתקבלו בפאקס (לבית לאזאר) במשך הלילה. הוא טלפן למר זינגר, שהכחיש את דברי גובינקו בשם ברונפמן.

משם הלך תומרקין לפגישה עם גורבאצ'וב להביא לפניו את המכתבים וההכחשות.

משם ביקש להפגש עם גובינקו, אך האחרון ענה שאין לו זמן היום ויפגש אתו מחר בבוקר בשעה 9.

הרב"ש [קונין] נסע בבוקר למלון סבוי, שם פגש את זינגר, שסיפר לו שהולך להפגש עם השר יאקובלב, וידבר בדבר הספרים.

אח"כ בלילה קיבלנו ידיעה (ע"י שישלין, שסיפר להר"נ גורארי', שסיפר לרי"ל גרונר, שסיפר לרי"י) שהוא וברונפמן דיברו טוב עם יאקובלב בקשר לספרים.

בצהרים נסענו כולנו למשרד שלנו. שם היתה גם היא וגם מר ריבקין (מנהל הבנין) נכנס אלינו, והתוועדנו קצת לכבוד כ"ד טבת.

פגישה עם פידרובסקי

משם נסענו, הר"י [קוגן] הרב"ש [קונין] ואני, אל פידרובסקי בביהכ"נ הגדול.

אחרי שהר"י [קוגן] סיפר לו שגובינקו טוען בשמו לגורבאצ'וב, שלדעתו א"צ להחזיר את הספרים, ועליו לדעת איך לתקן זאת, סיפר פידרובסקי:

לפני שבוע קיבלתי מכתב מסגן מנהל הספריה בשאלה, אם כדאי להחזיר הספרים ליורשים. במכתב לא נזכר הרבי ולא ידעתי במה המדובר. ולא עניתי.

[הוא הראה לנו את המכתב שלא נזכרת בו ליובאוויטש].

אתמול קרא לי גובינקו ושאל אותי, אז נתברר לי שקשור משהו לליובאוויטש, ועניתי:

מה שקשור לרבי, שהוא סמל לכל העולם, בודאי צריך להחזיר, ומה שקשור ליורשים אחרים, יש פה שאלה של ריוח יחיד נגד ריוח רבים, ואני לא מוסמך לענות על זה. צריך לעשות ועד רבני שידון בנושא.

אבל אשמים אתם - המשיך פידרובסקי ואמר - למה לא צלצלתם לי מיד כשבאתם, והייתי יודע במה מדובר.

רב"ש [קונין]: צלצלתי להרב שאיעוויטש וענו שהוא בשווייץ.

פידרובסקי: קבלתם חתימת ראשי הקהלות אל גובינקו שיחזיר את הספרים. גובינקו הראה לי אותם, ולמה לא פניתם אלי?

הר"י [קוגן]: חתמו שם רק ראשי קהלות חב"ד ברוסיה.

פידרובסקי: עדת חב"ד במוסקבה מפריעה לעבודתינו.

רב"ש: הספרים נקבל, אך בקשתינו והצעתינו שלא תרשו שיכפישו את שם קהלתכם בנושא. אין לערב את שני הנושאים. כשיגמר ענין הספרים נתיישב ונדון בישוב ההדורים שבין קהלתכם לבין קהלת חב"ד.

בינתיים נכנס גם הרב דובער לאזאר, ופידרובסקי אמר שהוא איש יקר, וכל מה שאמר אינו קשור להרב לאזאר.

במשך כל הזמן היו שם שתי נשים שרשמו את הדיבורים, האחת תרגמה בינינו והשניה16 (נודע לנו אח"כ שהיא) נציגת הספריה, שבאה להתייצב לפגישה. בתום הדברים התחילה לשאול שאלות שונות על בעלות האוסף ועניתי לשאלותיה, אך היא המשיכה להתווכח ברוסית עם הר"י [קוגן].

אח"כ כתב פידרובסקי מכתב לגובינקו בו מודיע מה שאמר בתחלה, שכל מה ששייך לרבי מוכרחים להחזיר מיד, ונתן לנו העתק מהמכתב.

בלילה נפגשה עם תומרקין, ונתנה לו את ההעתק.

בתחילת הפגישה היה אתנו גם הרב פנחס גולדשמיד, והוצרך לצאת באמצע.

בתום השיחה, כאשר ישבה המזכירה וכתבה המכתב במכונת כתיבה, התחיל הרב"ש [קונין] לנגן את ניגון אדה"ז, לכבוד כ"ד טבת, ושרנו כמה ניגונים.

אח"כ צלצלתי לוירוניקה, שישבה עדיין עם הרי"י [אהרונוב] במשרדנו. היא שמחה על המכתב של פידרובסקי וסיפרה לי:

קיבלתי כעת ידיעה, שלפני שבוע צלצל גובינקו למשרד החוץ של הפדרציה הרוסית, להורות למצוא דרך איך לגרש אותנו מיד מהמדינה. ממשרד החוץ שאלו למה? והשיב שמטעם כמוס. הם ענו שהוראה כזאת צריכה לבוא במכתב, והכתובת צריכה להיות משרד החוץ של רוסיה הכללית.

היא ביקשה שאספר זאת לפידרובסקי, ואראה לו מה הם כוונותיו.

חנוכת הבית של הקונסוליה הישראלית

משם חזרנו למשרד, ואחרי שיחה קלה נסענו כולנו לחנוכת הבית של הקונסוליה הישראלית ברוסיה. עיקר הכוונה היתה להפגש שם עם אנשי ציבור ולשוחח אתם בקשר לספרים (וכבר כתבתי שנפגשו שם עם מר תומרקין).

כשהגענו לשם פגשנו את מר קולינס (סגן השגריר האמריקני, שכבר נפגשנו אתו). דברנו אתו בקשר לספרים, והרב"ש [קונין] קיבל הבטחתו שידבר עם השגריר מאקסוול, שיצלצל מחר שוב לגובינקו.

אח"כ ראיתי שם את פידרובסקי, ועשיתי הכירות בינו לוירוניקה, ששוחחו שעה ארוכה.

גם היה שם ראש העיר פאפוב, שאנשינו שוחחו ורקדו אתו, יחד עם השגריר הישראלי מר [אריה] לוין. זה היה בצאתו מהבנין, והיה כיסוי חזק מהריקוד, במצלמות ומכונות הסרטה של הטלביזיה.

עוד היו שם פגישות שונות במשך השעתיים שהיינו שם ארבעתינו; וירוניקה; הר"ד לאזאר והר"ז קורבסקי.

התוועדות עם תלמידי הישיבה

אני עם שנים האחרונים נסענו משם לביהכנ"ס במארינא רושצא. ראש הישיבה הרב אורי קמישוב התוועד עם התלמידים לכבוד כ"ד טבת. התיישבנו וכיבדו אותי לדבר17.

הזמנתי את כולם למשרדינו, מרכז אגו"ח ברוסיה, להמשיך שם את ההתוועדות.

התלמיד נחום תמרין שכר אוטובוס18 ונסענו כולנו למשרדינו. שם התוועדנו משעה 8:30 עד 11:30. במשך הזמן הזה סקרתי את תולדות אדמו"ר הזקן לכבוד כ"ד טבת.

היה שם ילד [טשערבינסקי] שניגן על כנור כששרנו ורקדנו.

באו לשם כמה מאנ"ש במוסקבה להשתתף בהתוועדות.

היתה שם גם מכונת וידאו ומצלמה, שהסריטו וצילמו את ההתוועדות.

כיוונים נוספים בהשתדלות

משם נסעתי לדירתינו, אבל לא יכלתי להכנס בלי מפתח, כי שאר השלושה היו עדיין במלון סבוי, ונסעתי לשם19.

הם נסעו אתה לשם מהקונסוליה, כדי להפגש עם פיטער מאקס, שביקר אתמול במשרד התרבות ודיבר אודות החזרת הספרים, אך לא נפגש עם גובינקו כי אם עם אחד מסגניו.

גם האריכו לשוחח עם מר סטאס20, מגדולי האקטיורים הרוסים הצעירים. הוא התעניין מאד בפרטים והבטיח להפעיל לחץ להחזרת הספרים.

משם חזרנו לדירתינו לערך בשעה 2 לפנות בוקר.

מוצש"ק וארא

ביום שישי עבר עלינו כל היום בצפיה בלי חדשות.

קמנו מאוחר, התפללנו ואכלנו.

הר"י [קוגן] נסע לגעלמן ודיבר אתו. געלמן סיפר לו שגובינקו מתעקש יותר ויותר.

הוא חזר לכאן והכנו עצמנו לשבת.

בשבת בבוקר הלכנו, הרב"ש [קונין] ואני, לביהכנ"ס במארינא רושצא.

הר"י [קוגן] עבר במשך היום על כל המסמכים.

הרב"ש [קונין] ואני חזרנו אחרי התפלה והתוועדות קצרה לכבוד שבת מברכים.

אחרי צאת השבת דיברנו עם וירוניקה שסיפרה, שביום שישי רצה תומרקין להפגש עם גובינקו, יחד עם עוד כמה מאנשי תומרקין. גובינקו מיאן, והסכים להפגש אתו רק בארבע עינים. הפגישה לא התקיימה. תומרקין החליט לדבר על כך עם גורבאצ'וב, אך היום לא הזדמנה הפגישה הזאת.

אח"כ אמרה שהחליטה לנסוע עם הר"י [קוגן] ללנינגרד להפגש עם ליחאצ'וב [בינתיים ישחוט שם הר"י, כי אין שם כעת שוחט].

פגישה עם סטאס

דיברנו עם סטאס, שהחליט להפגש אתנו מחר בשעה 3 אחה"צ. לדבריו יש לו תכנית טובה, שהוא רוצה לשוחח אודותה.

יום א', כז טבת, בערב

היום בבוקר נסענו, הרב"ש [קונין] ואני, למשרד האמער. הוא דיבר עם חתנו כשעה וחצי, להכין תעמולה מארה"ב בענין הספרים.

אני התפללתי, ועשיתי 5 צילומים מכל המסמכים.

חזרנו לדירתינו, סעדנו והכנו עצמינו לנסיעה לסטאס21.

ישבנו אצלו כמה שעות. הוא סיפר ששוחח בענינינו עם כל העומדים מאחורי הקלעים והחלטתם קובעת. כולם יודעים מפרשת הספרים לאשורה. לדעתם לא חושבים להחזירם, ורק משחקים אתנו.

בכל אופן אמר, שברור שאין זה עמדת יחיד של גובינקו, אלא של קבוצה הקובעת, בטענה שזה יביא תקדים להחזרת הרבה חפצי ערך [שהולאמו אחרי המהפכה].

אח"כ שוחח על כמה הצעות מעשיות.

בתחלה דיבר על תוכנית לטווח ארוך, שלא התקבלה אצלנו.

אח"כ דיבר על הצעה להכין דעת הקהל כאן ע"י תעמולה בעתונות הרוסית, כמו א) אגאניאק מאגאזין. ב) ליטעראטורניא גאזעטא. להמנע במאמרים אלו מתדמית של "אנטי". רצוי מאמר מליחאצ'וב באגאניאק. אחרי שתהי' מזה דעת הקהל, להתחיל ההשתדלות ע"י הנשיא בוש.

כשניסינו להסביר שנידון שלפנינו שונה משאר ההחזרות, כיון שכבר היו שני מנדטים להחזיר, וגם כיון שכל האוסף עדיין מונח במחסן במשך 75 שנה ואינו בא לשום שימוש; השיב:

אתם יודעים מה, אני יכול להפגיש אתכם עם אנשי ה"גורבי קלוב" [מועדון למען גורבאצ'וב], שבהם תלויה ההחלטה. אולי תשכנעו אותם בזה, בתוספת טובת הנאה, ואולי יסכימו להחזיר.

נקבעה פגישה למחר בבוקר במשרדו ומשם ניסע ביחד.

יום ב', כח טבת, ערב

היום בבוקר נסענו למשרדו של סטאס. שוחחנו אתו שעה ארוכה.

אח"כ נסענו יחד אתו למוס-סאוויעט לפגישה עם איליא אוסאדצ'וק, מנכ"ל גורבי קלוב.

לדבריו ברור שלא חושבים להחזיר לנו את הספרים. כל אלו שאומרים שיש החלטה להחזיר אין אומרים אמת.

הדרך היחידה להחזרת הספרים היא ע"י תשלום הוגן. וזה אף אחד אינו רוצה לומר. לכן הדרך היחידה היא שנפתח פאנד בארה"ב לפיתוח הספריה כאן, ואז יתנו לנו את האוסף לתערוכה בארה"ב.

לא שללנו את הרעיון על אתר, אך הרב"ש [קונין] ענה שניפגש בעוד יום יחד עם וירוניקה, ועד אז יהיה להם ולנו עמדה ברורה יותר בנידון.

חזרנו לדירה בשעה 4 בערב. ישבנו לדון בנושא. היתה סברה אולי צריכים לדחות את ההצעה, ואולי צריך לשאול בנ.י. והוחלט לחכות עד שהיא תחזור ואז נדון ונחליט.

סיכום עגום

יום ד', ר"ח שבט, ערב

לבי בל עמי להתיישב ולכתוב, שזה משך זמן נראה אצלי המצב עגום ביותר, הדברים שנאמרו לנו ע"י סטאס וע"י אוסאדצ'וק, שהוחלט ברור לא להחזיר לנו, נראים להיות אמתיים, וכל השתדלותינו נראית כמו שחיקת מים ללא תועלת. גם ההצעות של אוסאדצ'וק נראות לא אמינות. ומה עוד נשאר לנו לעשות.

חברי לשליחות אינם מסכימים אתי בהערכתי קודרת זו, וגם אני מסכים שצריך לדחות מרה שחורה זו ולהמשיך להשתדל; אך מי יודע, אולי זאת היא חובתינו למסור למרכז22, הערכת המצב אל נכון ולברר אם להשאר כאן.

בכל אופן אין דעתי מיושבת לעיין באובייקטיביות, והריני יושב בבחינת אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר.

כמצווה ועומד אתחיל להמשיך לכתוב את היומן, בתיאור שני הימים האחרונים:

אתמול בבוקר ראיתי שאין לי מה לעשות פה, ונפשי עגומה, החלטתי לנסוע לישיבה, ונתתי שלוש שיעורים: לעיונא, לגירסא ובשו"ע אדמו"ר הזקן.

הר"י [קוגן] הי' עדיין בלנינגרד, ואילו הרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] נסעו לפגישה עם מר סטיוו הירסט מCNN- (שפגשו אותו בחנוכת הבית של הקונסוליה). הוא צלצל מצדו למר דוד טשיקוואזא, טשיף פרוטוקול של גורבאצ'וב, והזמין פגישה עם המשלחת.

היום בבוקר צלצלו אליו, ודיבר עם הרי"י [אהרונוב] ועם הר"י [קוגן]. הוא שמע את כל הפרטים, ואמר שישתדל כיכלתו, ואח"כ צלצל חזרה והודיע שנודע לו שהתיק נמסר לגובינקו, ואין לו מה לעשות בזה.

כעת צלצל לו הרב"ש [קונין] ודיברו בארוכה. הרב"ש ביקש פגישה וסיפר לו את כל מה שעבר עלינו, והשיב שאינו יכול לעשות כלום. הוא מוכן לשוחח אבל לא מחר, ואינו רואה תועלת מהדיבור.

בערב, כשכולנו חזרנו לדירה, דיבר הרב"ש [קונין] עם חתנו העכט, ועל ידו התקשר עם ריק דזייקאבס, שאמר בין השאר שכעת נמצאת כאן סוזן אייזנהאוער, שהיא מיודדת עם גובינקו, וכדאי לדבר אתה בזה. נסענו למלון אוקטובערסקאיא, חיכינו לה ולא מצאנו אותה.

היום היו אצלה הרי"י [אהרונוב] והרב"ש [קונין] והבטיחה להשתדל וביקשה שיכינו לה סקירה באנגלית.

דיברו עם יונה פרוס שיכין סקירה23 וישלח בפאקס מלונדון.

אתמול נודע גם שנבחר מר בעסמערטניק להיות שר החוץ24. הוא היה עד עתה השגריר בוואשינגטון, והוא כבר כתב פעם המלצה שיחזירו לנו את הספרים. הגיע לנו היום פאקס (העתק חלק ממכתבו הנ"ל).

דוב פרשן [ע"ה] הגיע למוסקבה וצלצל לנו אתמול ואמר שהוא מכיר את מר […], שמכיר טוב את גובינקו, ושאל אם לדבר אתו. לא נתנו לו מענה ברור כי ספק אם טוב הוא25.


1)) כי אני עצמי הייתי עסוק בישיבה בימים האלו, כנ"ל.

2)) קוגן, אביה של וירוניקה.

3)) למעשה הדירה היא יותר משעה הליכה מביהכ"נ. היא ברחוב יאבלוצ'קה, לא רחוק ממלון מולודוז'נע.

גרנו בדירה הזאת עד לחזרתינו מרוסיה. גם אז נשארה הדירה הזאת שכורה בידינו למשך שנה לערך, והיינו מתאכסנים שם בתקופות ביקורינו במוסקבה.

4)) כלומר, הוא נתן את דמי הכניסה לדירה. אח"כ החזיר המל"ח את כל הוצאותינו, כפי שיסופר להלן.

5)) דמעות רבות שפכתי באותו לילה ולא ידעתי את נפשי מרוב צער על המצב שנקלעתי בו, והערכת המצב בעיני היה קודר ביותר.

באין אונים החלטתי לעזוב את הפעילות הזאת, לחיות אצל הר"ז קורבסקי ולהתמסר לאמירת שיעורים בישיבה.

[אמנם את כל הרגשות האלו לא רציתי לפרש ביומן, והסתפקתי ברמז כללי. וקצת פירשתי להלן ביומן ר"ח שבט].

כעבור ימים אחדים, ביקשוני חברי לחזור לדירה, ולנסוע משם כל יום לישיבה. וכך עשיתי.

6)) באותה תקופה לערך, נסע ר' שלמה פטקין לגור בארה"ק, ואחיו לאניע היה מאז הנהג הצמוד שלנו, ועזר לו בהרבה דברים.

7)) את הספר "ספריית ליובאוויטש" סיימתי לערוך בחזרתי מרוסיה, ונדפס בשנת תשנ"ג. שם עמ' פב-ה נדפס תרגום ואודות כמה מהמסמכים האלו.

8)) שעליו דובר עם מוזיקנסקי, כדלעיל ביומן עשרה בטבת.

9)) שזה התקבל בח' אדר, כדלהלן ביומן שם.

10)) מטבח-מרק, כעין מסעדה לזקנים וחולים מחוסרי מזון.

11)) כלומר, היא רצתה להתנגד לזה בשמינו, ואנחנו לא רצינו לקחת חלק בנושאים אלו.

12)) הכל על פי היומן שלי, שקטעים ממנו מועתקים בס' ספריית ליובאוויטש עמ' קסו-קע.

13)) שכבר סופר עליו ביומן הנסיעה הראשונה (ד שבט תשמ"ח), ונזכר גם לעיל כמה פעמים.

14)) כדלעיל פרק יא.

15)) היתה זאת הרגשה של הכנת הכלים לקבלת הספרים, וזה יזרז את קבלת האישור הסופי.

במשך הזמן הזה קנינו גם כרטונים, ואח"כ בנו עבורינו ארגזי עץ, עבור אריזת הספרים.

16)) שמה לעניא קוואש. נפגשתי אתה שוב בתחלת הקיץ, כמסופר להלן ביומן ט' אייר.

17)) אני דברתי בעברית, ואת דברי תרגם, כמדומני (הן כאן והן בהמשך ההתוועדות שבמשרדינו) הר"מ ר' משה נודלמן.

18)) לא רחוק מהישיבה נמצאת תחנת אוטובסים עירונית. הוא ניגש לשם, שילם לנהג וביקשו שיקח אותנו. הנהגה זו היתה דבר שגרתי ברוסיה של אז.

19)) לשם הודיעו לי על פטירת חותני ה"ר יואל ע"ה איידלמן. משום מה לא מצאתי לנחוץ לרשום פרט אישי זה ביומן.

20)) שמו המלא הוא אנאסטאס מיקויאן (נכדו של אנאסטאס מיקויאן, נשיא ברית המועצות בשנים תשכ"ה-ו), והוא מכיר את גדולי ממשלת ברית המועצות. בחודשים הבאים עמדנו בקשר הדוק אתו, ועזר לנו הרבה במילוי שליחותינו, כפי שיסופר להלן.

כשנודע לנו שאמו יהודיה (שמה נעמי) הניחו אתו תפילין, ולכן היינו קוראים לו (בינינו) בשם "הבר מצוה".

21)) יש לו בנין משרדי ב"גורקי פארק". נסענו עד לכניסה לפארק, הלכנו כ20- דקות בכביש שבתוך הפארק עד שהגענו לאותו בנין.

22)) כלומר להודיע לרבי את הערכת המצב לדעתינו.

23)) ראה לקמן ביומן כ' שבט.

24)) במקום שברדנזה.

25)) ראה גם להלן ביומן בדר"ח אדר; בדר"ח אייר; י"ב אייר.