פרק ארבעים

גילוי אוצרות

תיק ותמונת הרה"ק ר' לוי יצחק

באמצע קיבלתי טלפון מלאניא מדניפרופטרובסק, שהוא הגיע והביא את התמונות ונמצא בשדה התעופה. קבעתי להפגש אתו בביהכנ"ס במארינא רושצא. ישבנו שם כמה שעות (יותר נכון - בגן הסמוך לביהכנ"ס) ושוחחנו.

בקשר להשגת הארכיון: הוא רואה הדבר כברור שאפשר להשיגו, אחרי שהרבי אישית יבקש זאת כבן, שכן הוא לפי החוק כאן, שאחרי שטוהר שמו של איש שהרצה את דינו ומת, עובר הארכיון לרשות בנו.

או שהרבי יתן לי יפוי כח, ואני אתן לו, והוא יבקש במשרדים המתאימים. ולשם כך הוא יצטרך לנסוע למשך זמן לקיוב, ששם נמצא הארכיון, וגם אני אצטרך לבוא לשם למשך זמן. אינו יכול לדעת בכמה זמן המדובר. הוא משער שהוא יצטרך להיות בקיוב לערך חודש, ואני לערך שבוע. אך יכול להיות שזה יקח יותר.

הוא יצטרך להפסיק לשם כך את עבודתו בדניפרופטרובסק. אך גם בלי זה הוא רוצה לעזוב את רוסיה ולהגר לארה"ב, ומבקש שחב"ד תסדר לו עבודה.

ראיתי שכל זה הוא ענין מסובך וארוך. אמרתי שאיני יכול להבטיח כלום, ובינתיים שישיג צילומים מהארכיון ואשלם לו את ההוצאות. הוא צלצל מיד לחברו שיסדר זאת.

כיון שהחג עומד לרדת הוחלט, וכן היה רצונו, להשאר כאן (בביהכנ"ס ובפנימיה של הישיבה) עד אחרי החג.

ובקשר להשגת הארכיון עצמו, הוא יכתוב כל מה שלדעתו (וכבר התייעץ בזה עם עו"ד) צריך להעשות, ואשלח מכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א.

*

וירוניקה הודיעה שתומרקין שולח אליה נהג לקחת את מאמרה, והוא חושב לדבר בנושא עוד הפעם עם גורבאצ'וב.

כיון שהיום בלילה נוהגים להיות ערים, חושב אני לנסוע לביהכנ"ס ולאכול סעודת החג עם התל' השלוחים יעקב גולדשמיד ושלמה וילהלם. האוכל לסעודה לקחתי מדירתינו.

יום א', אסרו חג הפסח, צהרים

סיפור הארכיון בדניפרופטרובסק הסתבך.

תמונת הרה"ק ר' לוי יצחק

התמונה והעתקיה והנעגאטיוו התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי1 (ע"י התל' שלמה [וואראוויטש] שנסע). גם שלחתי העתק אחד ליצחק וילהלם, למשמרת בספריה.

אמנם המשך דיון קבלת הארכיון הסתבך:

עם כניסת החג הייתי בביהכנ"ס והמשכתי לשוחח עם לאניע. אחרי שראיתי את הסיבוכים בקבלת המקור, ואחרי שראיתי שהוא מדבר אודות השגת ניירות עבורו לבוא לארה"ב ולתת לו משרה וכו' וכו', ניסיתי לשכנע אותו שישיג בתחילה את הצילומים של הארכיון, ואח"כ נדבר על המקור.

הוא לא קיבל זאת בשמחה, וניסה לשכנע אותי שנתחיל מיד את התהליך של קבלת המקור.

אח"כ בא הר"ב שיף, וסיפר לי, שבאמת הם כבר סיכמו אתו על קבלת הצילומים, והוא כבר צילם, והצילומים הם בביתו.

הפגשתי אותם, שהם ימשיכו את הדיונים בינם לבין עצמם, יחד עם הר"ז וואגנער. למחרת בבוקר טייל אתו וואגנער לביהכנ"ס הגדול, וכל הדיבורים היו כנ"ל.

אתמול בלילה צלצל אלי הר"ב שיף, ואח"כ גם הר"ז וואגנער, שהוא צלצל להם מדניפרופטרובסק, ואמר שקראו אותו וחקרו אותו בקשר לארכיון, ומבקש לקבל חזרה את התמונה המקורית; אך היא כבר היתה בדרך לארה"ב.

אחרי חצות, בא אלינו וואגנער, לדבר בענין הנ"ל. הסברנו לו כנ"ל, והסכמנו לתת לו העתק של התמונה וגם הנעגאטיוו. וכך עומד כל הנושא בערפל.

בכל הדיון אתמול ישבנו יחד עם הרי"י [אהרונוב], וגם על המכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א המצורף לתמונה חתמנו שנינו. וכעת נראה לנו להשאיר את המשך הדיון לשיף-וואגנער, ולראות איך יתפתח הדבר.

*

במשך החג הייתי ביום הראשון בביהכנ"ס. סעודת הלילה אכלתי יחד עם הת' השלוחים. בלילה היינו בביהכנ"ס ולפנות בוקר הלכתי לישון אצל הת' השלוחים.

אחרי התפלה הלכנו (הרי"י [אהרונוב] ואני) לדירתינו, וגם ליום השני הלכנו לביהכנ"ס לתפלות וחזרנו לסעודה2. גם סעודת משיח וד' כוסות ערכנו בדירתינו.

ציור רבינו ה"צמח צדק"

יום א' [אסרו חה"פ] ערב

ביקרתי היום בבית יהודה ליב גינזבורג (בן רבקה, בן יהודה ליב, באדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט), שיש אצלו ציור מרהיב מהצ"צ.

ציור רבינו ה"צמח צדק"

את בנו ויקטור פגשתי בג' דחוהמ"פ אצל סטאס, כמסופר לעיל, והוא דיבר עם אביו שקרא לי היום לביתו.

בביתו תלוי על הקיר ציור של הצ"צ. הוא בודאי מקורי לגבי התמונה הרגילה, הוא נראה ישן (כמאה שנה ויותר. אצלו רשום שזה משנת תרמ"ט, אך אינו בטוח בזה), צבעוני וברור ביותר. בארון שלידו מונחים ביכלאך, שהכרתים לפי הכריכה, היינו שמציור הביכלאך הכרתי שהביכלאך נמצאים בספריה אצלנו.

דברתי על שייכותו לבית הרב, על ספר הצאצאים ועל כנס הצאצאים השנתי. גם דיברתי על העובדה שהציור הזה מקומו יכירנו במוזיאון של ספריית חב"ד, ששם נמצאים גם הביכלאך הנ"ל. הוא הסכים לרעיון ואמר שצריך ל'דבר בזה עם אחותו3.

*

בינתיים צלצל הר"ב שיף ואמר שהוא שלח את מישהו לדניפרופטרובסק לדון בדבר קבלת צילומי הארכיון, אף שהוא [לאניע] אומר שמפחד כעת. ויה"ר ששליחותו תוכתר בהצלחה.

*

נתליה הודיעה ע"י וירוניקה, שהרפורמים דורשים את ביהכנ"ס של פוליאקוב. הר"י [קוגן] נסע לנסות לדבר אתם בזה.


1)) במכתב המצורף, כתבנו (אני והרי"י אהרונוב) בין השאר:

מצו"ב תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקותינו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר יגאלו בקרוב.

*

את התמונה הזאת צילמו בבית האסורים, בהורדת הכובע מראשו. במשך הקיץ ניתנה התמונה לצייר מומחה שהוסיף כיפה לראשו, ואז אישר הרבי את פרסומה של התמונה. מאז התפרסמה התמונה בכל מקום.

2)) זאת הפעם הראשונה היתה לנו הזדמנות לשבת שנינו במנוחת החג, ולשוחח במשך שני ימים, בכל עניני שליחותינו. כעין חשבון כללי והערכת המצב ותוכניות לעתיד; באופן שלא היתה לנו הזדמנות לעשות זאת במשך ארבעת החדשים, מרוב הטרדות ולחץ הזמן.

3)) יחד עם זאת דברתי אתו שבינתיים ירשה להעתיק את הציור. הוא אמר שיש לו תצלום מהציור. הוא חיפש כדי לתת לי, ולא מצא.

אח"כ הייתי מצלצל לו ולא היה משיב, לא בקשר למקור ולא בקשר לתצלום. בסוף הפסיק לדבר אתי בטלפון, ולא רצה להמשיך את הדיבורים בנושא.

בעת משפט הספרים (בשלהי הקיץ) הוא העד הראשי נגדינו, בטענה שגם הוא נכד רבותינו, והוא סבור שהספרים חייבים להשאר ברוסיה.

את העתק הציור הצלחנו להשיג בחורף תשנ"ח, כשנשלח מישהו לקבל את רשותו להעתיק את הציור (מבלי להודיע לו שהמשלח הוא מתנועת חב"ד). מאז התפרסם הציור בכל מקום.