פרק ארבעים ושלושה

נסיעה עם הישיבה לליובאוויטש

יום ד', ג' אייר, בוקר

את יום הבהיר [ב' אייר] ת"ת שבת"ת חגגתי ברוב פאר והדר בליובאוויטש, יחד עם תלמידי הישיבה שנסעו ממוסקבה לליובאוויטש באוטובוס שלם.

גם נסע לשם אוטובוס קטן, שבו היו בנות מכון חי' מושקא (הן הגיעו קצת לפנינו. כשהאוטובוס שלנו הגיע הן יצאו בדרכן חזרה).

גם הגיעו לשם שלושה מאנ"ש והתמימים בלנינגרד, ושני הת' השלוחים לחרסון1.

כולנו נסענו לליובאוויטש לקראת יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, להשתטח על קברו ועל ציון כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".

דומני שלא אטעה אם אומר שזה היה הכינוס הגדול ביותר מאנ"ש והתמימים בליובאוויטש, מאז עזבה הישיבה את ליובאוויטש לפני יותר משבעים שנה - בקיץ תרע"ח.

הנסיעה נוהלה ע"י ראש הישיבה הרב אורי שי' קאמישוב, ושני הת' השלוחים יעקב גולדשמיד ושלמה וילהלם.

לדרך יצאנו (שני אוטובוסים) בשעה 6 בבוקר. בדרך עצרנו לתפלה ועוד. לליובאוויטש הגענו לערך בשעה 2 בצהרים.

האוטובוס נעצר ברחוב הראשי - ליד חצר רבותינו, ואת שאר הדרך הלכנו ברגל בדרך המלאה בוץ, עד אשר הגענו לבית חב"ד, שהוא הבית הכי סמוך לאוהל, רחוק ממנו כמאה מטרים.

כשהגענו לשם ראינו את הבנות חוזרות מהאוהל. הן יצאו לדרכם חזרה ואנחנו נכנסנו לבית חב"ד להכין עצמנו לאוהל, בכתיבת פ"נ וכו'. בבית חב"ד פגשנו את האורחים מלנינגרד, שהקדימו אותנו קצת. האורחים מחרסון הגיעו כשעה אחרינו.

כל אחד מאתנו כתב פ"נ פרטי, וגם כתבנו פ"נ כללי, בו מבקשים עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיצליח בכל עניניו, בעניני חב"ד והשליחות לרוסיה ובפרט בענין העיקרי - ביאת משיח בקרוב ממש, בהתאם לדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בימים האחרונים.

הלכנו כולנו לאוהל. אחרי אמירת המענה לשון, קריאת הפ"נ, ניגוני אדמו"ר מוהר"ש והצ"צ נ"ע, ובקשת עד מתי, הלכתי לבדוק קצת את בית העלמין, שמפוזרות בו עשרות, אם לא מאות קברים, בשטח של כחמישים על חמישים מטרים, ואולי קצת יותר.

רוב המצבות נטויות ליפול ומכוסות בעשב וקשות לקריאה. האותיות הן בד"כ בולטות. המקום הוא חלק מהיער והמצבות הן בין העצים. המצבות הן משנת תר"ל ואילך. את כל המצבות לא יכלתי לבדוק, כי זוהי עבודה של כמה ימים.

בית החיים הוא למערבה של ליובאוויטש, והאוהל עומד בסופו, באמצע רוח דרומית.

הדרך לבית החיים עובר נחל קטן, המשכו של הנהר העובר ליד ליובאוויטש. אמנם כעת הולכים לצדו הדרומי של בית החיים - להגיע מיד לאוהל. שם כבר כמעט נגמר הנחל, אבל יש שם ביצה גדולה שדרכה הלכנו לאוהל.

אח"כ חזרנו כולנו לבית חב"ד, שם סעדנו והתפללנו מנחה, וחזרנו לבקר בחצר רבותינו, ששם גם עמד האוטובוס שלנו לחכות לנו.

כבר בדרך נסיעתינו ממוסקבה לליובאוויטש ספרתי לתלמידי הישיבה, במיקרופון של האוטובוס, אודות העיר ליובאוויטש, על התיישבות רבותינו בליובאוויטש ועל הבריחה מליובאוויטש.

בעיקר ספרתי על תולדות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהיום הוא יום ההולדת שלו, ומזלו גובר, ושאנו נוסעים כעת להשתטח על קברו ועל ציון אדמו"ר ה"צמח צדק".

כעת בבואינו לחצר, תיארתי להם את מקום וזמן בניית בית אדמו"ר ה"צמח צדק", מוהר"ש, מוהרש"ב ומוהריי"צ נשמתם עדן, האולם הגדול, ביהכנ"ס, ושאר בניני הישיבה שנבנו אח"כ.

באמצע מקום החצר הגדול הזה בונים כעת בנין לבנים גדול (עבור בית דואר וכיו"ב). היסודות והקירות כבר בנויות, וכבר אוחזים עתה בבניית הגג.

מסביב לחצר עומדים עתה כמה בתי עץ ישנים. הם כולם מהתקופה שלאחרי עזיבת חב"ד את ליובאוויטש. כידוע נשרפה כל החצר אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (כמסופר באגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע2), ובתי העץ האלו נבנו אח"כ.

בית אחד עומד בפינה מערבית צפונית, במקום שהיה עומד האולם הגדול. בית שני - בפינה מערבית דרומית, במקום שהיה עומד בית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ועוד בית בחלק המזרחי של החצר.

בין שלשת הבתים האלו היתה חצר גדולה במשך כל השנים, בלי בית. וכעת נבנה בשטח זה בית הדואר הנזכר3.

מלאי התעוררות ותקוה עלו כל הנוסעים חזרה לאוטובוס, ומלאי בטחון שכל התפלות שביקשו באהלי הקודש ימולאו באופן של "לכתחלה אריבער", כפתגם בעל יום ההולדת שמזלו גובר.

גם בדרך חזרה נעצרנו כמה פעמים, לתפלת ערבית ולמנוחה ושאיפת אויר צח.

מליובאוויטש יצאנו בשעה 7 בערב ולמוסקבה הגענו לערך בשעה 2 וחצי לפנות בוקר.

בדיקת הספרים שבאוסף

יום ד' [ג' אייר] שעה 5 אחה"צ

יש לי היום בלילה יאצ"ט אחרי אמי ע"ה, ועוד מעט צריך אני לנסוע לביהכ"נ ללימוד משניות ותפלת ערבית לפני העמוד.

בינתיים אנצל הזמן שנשאר, לרשום את קורות יום האתמול כאן במוסקבה - על פי מה שסיפרו לי חברי בשליחות זו:

קיווינו כולנו שאתמול יתקבל האישור בכתב לקבלת ביהכנ"ס של פוליאקוב, אך לא כן היה. נתליה אומרת שהיא משתדלת לסדר את כל הניירות, אמנם זה מוכרח להמשך איזה ימים.

בינתיים מגדילים הרפורמים את הלחץ שלהם לקבלת ביהכנ"ס. יתן השי"ת שיועבר ביהכנ"ס הזה לחב"ד בהקדם ובלי בעיות.

*

הר"י [קוגן] מספר גם, שדיבר עם מכריו בספריה והפגישוהו (בטלפון) עם מר דאגאוויטש, והחליטו שניפגש היום בבוקר בשעה 11.

נפגשנו אתו היום בספריה. היה אתו גם מר מעדוועדיוב. שניהם יחד עם מר גולדנברג נצטוו ע"י הנהלת הספריה להכין רשימת הספרים, מתוך אוסף פוליאקוב, אלו שיש בהם סימנים מובהקים (הידועים להם) שהם מאוסף שניאורסאהן.

הסברנו להם שלא את כל הסימנים יכלנו להסביר להם, ויש גם טביעות עין על הספרים, ויש גם רשימה, שבכ"ז נוכל לעזור להם לזהות את הספרים - שכל הנמצא באוסף פוליאקוב הוא מאוסף שניאורסאהן, שהוחלף שמו לפוליאקוב4.

הם הלכו לבקש רשות אצל סגנית המנהל גברת איגומנובה [שתרשה לי לעזור להם בעריכת בדיקה זו]. היא השיבה שהדבר תלוי במנהל עצמו - מר וואליק, שנמצא כעת ביפאן, ויחזור מחר בלילה. ביום שני הבע"ל נוכל לדבר אתו בזה5.

פגישות עם עתונאים

עוד סיפר הר"י [קוגן], שהוא דיבר אתמול עם מר פילינוב, שהי' עורך הקומסומולסטווע פראוודא (עפ"ז יש לתקן מה שהיה כתוב קודם שהוא העורך, והאמת היא שהוא היה פעם העורך, וכעת הוא עורך האינפורמיישן איידזשנסי; שמטעם זה כתב את הידיעה אודות הנושא בפרסום שלהם, ונדפס ממנו בעתון ניע זיוועסמאיא, ולא בעתון הקומוסומולסטווע פראוודא).

בכל אופן הוא אומר שאין לו כעת זמן לכתוב את המאמרים אודות נושא הספרים (הר"י [קוגן] חושש שמא הוא קיבל פחד וכו'), והעביר את הנושא לאחד מהכתבים אצלו, מר דעטשקוב. זה האחרון הזמין פגישה אתו להיום בצהרים. הר"י [קוגן] קרא לי לבוא אתו למשרדינו, כדי להשיב על שאלותיו בנושא הספרים. ישבנו כשעה. אח"כ חזרתי לדירה, והר"י נשאר ב[משרד].

הר"י [קוגן] דיבר אתמול עם אמו של סטאס. היא ביקשה לדבר. היא אמרה שתשתדל לארגן לנו פגישה עם טשערנאיוב ועם יאקובלב (עורך המוסקבה ניוס).

הרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] נסעו לפגישה עם כתב הדזשערוזאלעם פוסט מר וואלטער רובי. הוא הזמין שיחה בנושא ביהכנ"ס של פוליאקוב, אחרי ששמע את טענותיהם של הרפורמים.

מאמרו של וואלטער רובי בדזשערוזאלעם פאסט

אח"כ דיברו עם הרב חדקוב ועם הר"נ גורארי'.

כבר כתבתי לעיל אודות הדיונים שיש לו עם השגרירות הרוסית בוואשינגטון בענין הספרים. הר"נ גורארי' התייעץ עם הרב חדקוב מה להשיב להם. הרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] דיברו אתם שלכאורה כדאי להשיב שאת הכל יש להם לדבר עם המשלחת כאן, שרק היא נשלחה לכאן לדון בנושא הספרים, ועי"ז ימנעו מהם את האפשרות לדון עם שני גופים ועי"ז להרויח זמן ובלבולים.

אתמול נגמרו הויזות שלנו. מסרנו היום את הפספורטים והויזות לר' רפאל [קוגן] ע"מ להאריך את זמן תוקפם.

סדר היאצ"ט שלי

יום ועש"ק, ה' אייר, בוקר

במשך היום האחרון הייתי טרוד חלק מהיום ביאצ"ט אחרי אמי ע"ה. ביום ד' בערב נסעתי לביהכנ"ס למעריב ולימוד משניות. אחרי מעריב למדתי עם קבוצה נבחרת מהתלמידים. הסברתי להם כמה פרטים בהל' הדלקת נש"ק ומבצע נש"ק [לזכרונה ולעילוי נשמתה].

בבוקר נסעתי לביהכנ"ס לתפלת שחרית ולסיום לימוד המשניות. ואחה"צ נסעתי לביהכנ"ס לתפלת מנחה.

אחרי התפלה למדתי עם א' מתלמידי האוניברסיטה את צורת בית המקדש.

אתמול בצהרים נסעו הר"י [קוגן] והר"ז [קורבסקי] וכמה מקשישי אנ"ש במוסקבה אל המוס-סאוויעט, לעורר שם על קבלת ביהכנ"ס של פוליאקוב. הם נפגשו עם מר קאסוב, סגנו של פאפוב לעניני דת. הוא הראה להם את ההחלטה למסור לנו את ביהכנ"ס, אך אמר שיש עדיין כמה סידורים עד שנקבל את ההחלטה הכתובה הזאת.

שמחה פורצת גדר

כתבתי קודם על שיחת הרב"ש [קונין] עם הרב חדקוב. בנוסף לכך הוא גם כתב לו את הדברים האלו, והזכיר במכתבו שהעבודה כאן נעשית מתוך שמחה. המכתב נמסר לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהשיב על הקטע הנ"ל:

ושמחה פורצת גדר כמפורסם.

ובסופו:

והזמן גרמא והענין, כמפורסם. אזכיר עוד הפעם על הציון.


1)) מאיר אשכנזי ומשה אורנשטיין שיחיו.

2)) ח"א אגרת קנג. חי"ד ה'קנח.

3)) כבר נזכר לעיל, שעד היום עומד הבנין בדיוק באותו מצב שראינו אז, מבלי לסיימו, ואשר לאחרונה נרכש המקום ע"י ר' אליה סיגל, בהשתדלות השליח ר' נתן שי' גורארי'. תצלום אויר של החצר (בשנת תשנ"ב) - לקמן פרק סח.

4)) כלומר שכאשר יש לפנינו אוסף של 12 אלף כרכים, על מחציתם יש סימנים מובהקים שהם מאוסף שניאורסהן, וכמעט כולם רשומים ברשימת הספרים שנעשתה בליובאוויטש, זה עצמו מוכיח שכל האוסף הוא אוסף שניאורסאהן, אלא שמסיבות הסוואה הוחלף שמו לפוליאקוב.

אח"כ בשנת תש"ס התברר שאמנם נכללו באוסף פוליאקוב, גם ספרים שאין להם קשר לאוסף ספרי רבותינו.

5)) בזה היו דיונים במשך כל הקיץ, כפי שיסופר להלן. אמנם בשום אופן לא הרשו לי לגשת לאוסף הספרים ולעזור להם בבירור הסימנים והרשימה.

למעשה הם בדקו בעצמם - במשך חדשי הקיץ. סקירת התוצאות - ראה להלן ביומן מוצש"ק בראשית תשנ"ב.

כך נשאר עד שנת תש"ס, כאשר הזמינו אותי במיוחד למטרה זו. נסעתי פעמיים, לבדוק את כל הספרים, בסופו של דבר זוהו כארבע וחצי אלף ספרים עם סימנים מובהקים, והוחתמו במדבקה מיוחדת "אוסף ליובאוויטש" כפי שיסופר להלן ביומן תש"ס.