פרק רביעי

פגישה עם שר התרבות

ב"ה יום כ"ד טבת, יום ההילולא, 9:30

נס גדול היה ביום הזה - אך עדיין לא סופי, שעדיין ארכה הדרך.

קמנו כרגיל, אך לא הלכנו להתפלל [בבית הכנסת] אלא התפללנו בחדר. חכינו לשמוע מדזייקאבס בנוגע לתוכניות היום. בשעה 10 לערך באה ממנה ההודעה הסופית, ששלמה ילך עם האמער לפגישה עם [שר התרבות] זאכארוב.

הוספה לתזכיר

כשקמנו אמר ר' ניסן שעדיין צריך להכין הוספה לממורנדום של אתמול, היינו לבאר בכתב כל ההוכחות והמסמכים.

ישבתי אתו לבאר לו את המסמכים, והוא הציע שאכתוב אני בלה"ק והוא יתרגם. כן עשיתי, וכתבתי כדלהלן (טיוטה):

ספריית ליובאוויטש שהונחה במוסקבה בדצמבר 1915 מתוארת היטב במכתב המזכירות משנת 1929 אל הארכיוויסט ד"ר אברהם שבדרון (מוצג 4) [נדפס באג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א עמ' תקלח], שבו מספר על יותר מ5440- ספרים שבאותה ספריה (שבה כ12- אלף כרכים - מוצג 3) [אג"ק הנ"ל חי"א אגרת ג'תתו], בו מספר שבדצמר 1915 הונח בסקלאד [מחסן] במוסקבה, שאחרי המלחמה (בשנת 1924) הונחו בספריה העירונית שבמוסקבה.

הרשימה הנ"ל כוללת רק את הספרים שנקנו עד שנת 1905. במוצג 6 [הסכמות הס' זהר תורה] מועתק מכתב מזכיר הרבי משנת 1906, שבו מאשר קבלת ספר זהר תורה, הספר הזה אינו מופיע ברשימה שלפנינו. במוצג 7 [אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ד אגרת א'ט] כותב הרבי במכתב מיולי 1908 על 4 ספרים נדירים שקנה באותו קיץ, ואינם רשומים ברשימה הנ"ל. מכאן למדתי שהרשימה הנ"ל שבה 5642 טייטל'ס [כותרים] היא משנת 1905. כיון שבמשך כל הזמן המשיך בקניית הספרים, יש לשער שעד שנת 1915 כבר היו באוסף זה כ7000- טייטל'ס.

בדצמבר 1926 כותב הרבי י. י. שניאורסאהן (מוצג 1) [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חי"א אגרת ג'תתד] אל הרב אליהו סימפסון, מראשי קהלת ליובאוויטש בנ. י., שע"פ הידיעה האחרונה, הספרים עדיין מונחים בבית התיפלה הנוצרי שע"י המוזיאון הרומיאנצי, שנקרא עתה ע"ש לנין, אשר היבסקציה משתדלת לקבלו לספריה שלהם (בקיוב ומינסק) אך לא קיבלוהו. הוא מוסיף לכתוב לו בפרטיות על דרכי ההשתדלות מארה"ב, להשפיע על ממשלת רוסיה שיחזירו את הספרים לבעליהם, נשיאות קהלת ליובאוויטש. הוא מזכיר אגרות שונות שנכתבו בנושא הזה ולא הגיעו לידינו.

בפברואר 1927 כותב אליו שוב (מוצג 3) [שם אגרת ג'תתו], שע"פ הידיעה שהתקבלה, הספרים עדיין מונחים במקום הנ"ל. הוא מספר לו שהגישו בקשה רשמית לקבל את הספרים בחזרה כיון שהיא נלקחה שלא כדין ע"פ החוק שלהם, אשר ניתן הרשיון להחזיר את הספרים בתעודה מיוחדת שהכין העו"ד אורינסון, אשר הספריה ביקשה את הרשיון, ואשר נאבדה אצלם ושוב לא החזירו את הספרים. ושוב הודיעה הנהלת הספריה בפברואר 1927 שהספריה היא שלהם - על אף הרשיון המאושר להחזירה לבעליהם.

ההשתדלות המשיכה, ובשנת 1929 (מוצג 4) [שם ח"א עמ' תקלח] נכתב ממזכירות הרבי אל שבדרון "תקוה נשקפת לטובה". ובאוגוסט 1932 כותב הרבי (מוצג 5) [שם חי"א אגרת ג' תתפא] על השתדלות הסנטור בארא לקבל הספריה חזרה, ובאוקטובר 1934 כותב אחד מרבני רוסיה אל הרבי (מוצג 5) [שם עמ' קפב] על ההשתדלות להחזיר הספריה שנמצאת עדיין בלענינסקי מוזיי.

ר' ניסן תרגם את התזכיר, ומסר לשלמה שיקח למשרד, לכתוב במכונת כתיבה.

אצל שר התרבות

הוא רק סיים את התרגום במכונת הכתיבה, וכבר נסעו לשר.

אצל השר נכנס כעבור שעה לערך, ושם דיברו כ20- דקות. הוא ביאר לשר את קדושת היום כ"ד טבת, סיום הרמב"ם ושליחותו מהרבי, וגודל ענין החזרת הספרים. השר נראה מרוגש ואמר שאפשר לסמוך עליו שיעשה הכל למציאת הספרים. הוא עצמו יטלפן ללנינגרד שיעזרו לנו וכן בשאר העיירות.

שלמה מסר לו את הספרים1, שלי ושל ר' ניסן. על שלי אמר שאינו קורא עברית, והשיב שלמה שהברכות שבו ילוו אותך ואת צאצאיך ואת העם הרוסי.

במשך השיחה אמר השר: רק זאת אי אפשר, שתלכו בעצמכם לחפש במחסני הספרים. תשמעו בקולי תחפשו בקטלוג את הספרים שלכם.

אמר שלמה: אבל ע"פ הקטלוג לא נוכל למצוא ולהכיר הסימנים!

אמר השר: אני אומר לכם שגם אני איני יכול ללכת במחסני הספרים, תשמעו בקולי ותחפשו לפי הקטלוג, ואני מבטיח לכם שתצליחו.

*

בשעה ששלמה נסע, ישבתי להכין תזכיר בקשר למרתפי קיוב2, עם ציונים למאמרה של אסתר רוזנטל-שניידרמן ב"די גאלדענע קייט". ר' ניסן לא הספיק לתרגם זאת ויעשה זאת בהזדמנות אחרת.

בינתיים קבלתי טלפון משלמה ש"דידן נצח", ועוד מעט יבוא ויספר בפרטיות. קראתי לר' ניסן וישבנו לומר לחיים.

לפתע מצלצל שלמה שוב ואומר שנבוא למשרד, שם נתנו לו חדר מיוחד ושם נעבוד.

נסענו לשם, הוא סיפר בפרטיות מהפגישה. הוא צלצל לקרינסקי לדווח מהכל.

משם חזרנו למלון, במכונית של המשרד של האמער.

ישבנו לאכול, והנה גרונר מצלצל (כנראה מהחדר של הרבי). שוב דיווח שלמה מהכל והשיב על השאלות.

במשרד של האמער קיבלה נינא טלפון ממיחאיעווא, סגנת שרת התרבות, שאלה מה התוכנית למחר. ענינו שרצונינו לפגוש את הספרן של ספרי העברית בספריה ולעבוד יחד אתו.

מחר יתחיל יום העבודה מוקדם, ונראה מה יביא אתו. נקוה להשי"ת שיבא אתו הצלחה רבה ומופלגה.


1)) שבכריכת עור, כדלעיל פרק ג.

2)) נדון בזה להלן, בתיאור הביקור בקיוב.