פרק חמישי

איתור וזיהוי הספרים

ב"ה יום ב' לילה, כ"ח טבת, שעה 8:00

זו ההזדמנות הראשונה שלי לכתוב, מאז יום ה' העבר. כמה שונה המצב עתה מאז, כמה הצלחנו במשך הימים האלה בעזהי"ת, אך התעסוקה, אף שלא היתה ארוכה כ"כ, לא השאירה זמן פנוי לשבת במנוחה ולכתוב. בודאי כבר נשכחו הרבה פרטים מהלב. מ"מ אשתדל לרשום בקצרה את קורות הימים הגדולים האלה:

ביום ששי בבוקר נסענו להתפלל, וכשחזרנו אכלנו והלכנו לספריה. שם בקשנו את לובמילה, העוזרת למנהלת, שתעזור לנו ותפגיש אותנו עם דאגאוויטש, הספרן לספרי עברית.

היא העלתה אותנו לקומה השלישית, ושם הראתה לנו את הקטלוג העברי ואת חדר העבודה שלו1, ואמרה לנו שהוא יבוא תוך דקות אחדות, ובינתיים נוכל להסתכל ולבדוק בקטלוג.

[העיקר שכחתי, באמצע הלילה צלצל יוסי פרידמן, ואמר לנו בשם חותנו2 (שנסע זה עתה לאוהל) בשם אדמו"ר שליט"א (על מה שבקשנו ברכה, כיון שאמר השר שעלינו לעבוד רק מתוך הקטלוג, וזה מאד קשה, רצינו להכנס ולראות את מחסן הספרים ולא הרשה לנו, ע"ז השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א): א) יש להמשיך לפעול ע"י הד"ר [האמער]. ב) גם ע"י הקטלוג אפשר להספיק הרבה].

אחזור ליום ועש"ק בצהרים, כשנפגשנו עם דאגאוויטש. ר' ניסן ושלמה עשו אתו הכירות והסבירו לו את מטרת נסיעתינו, אח"כ ניגשנו לנושא רשימת 12 הספרים שמסרנו, כדי לבדוק אם הם בספריה ובאיזה אוסף מונחים.

הוא השיב שמצא כל 12 הספרים, אמנם כולם אינם באוסף שניאורסאהן אלא באוסף פוליאקוב. עובדה זו נראתה לי מאוד חשודה.

שאלתי: כמה ספרים יש באוסף פוליאקוב.

ענה: כ7- וחצי אלף.

שאלתי: אם יודע מהיכן ומתי בא אוסף זה לספריה.

ענה: איני יודע.

אמרתי: האחים פוליאקוב היו קרובים מיודדים לאדמו"ר מוהרש"ב3, וברצוני לראות את הספרים עצמם.

חדר הקריאה של ספרי יקרי ערך אינו בבנין הקטלוגים, ולשם הלכנו אתו ועם לובמילה. מלאנו (דאגאוויטש ור' ניסן4) את 12 הטפסים והגשנו הבקשה לראות את הספרים.

ישבנו כחצי שעה עד שהביאו לנו אותם. בינתיים הסברתי לדאגאוויטש ולמשלחת שלנו שנראה לי שאוסף שניאורסאהן הוחלף שמו לפוליאקוב, כיון שכל הספרים מתאימים, וגם מספר הספרים שבאוסף מתאים, כי הרשימה שלנו היא לערך משנת תרס"ו ובה יש 5400 לערך, וברשימה שלהם יש כ7- וחצי אלף5.

נכנסנו למתח רב מאד וכך חכינו חצי שעה עד שהביאו לנו את הספרים, ומיד פניתי בהתרגשות לשלמה: זהו זה, הנה כתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע!

ב4- ספרים מצאנו גוף כתי"ק.

שלמה אמר: בא מיד להחזיר את הספרים, נוסעים למשרד נינא לבקש את הד"ר [האמער] לסדר את קבלת הספריה ולהודיע למזכירות את תוכן הדברים.

כך עשינו, נסענו לשם. כשדזייקאבס הי' על הקו קישרו אותו אתנו, והוא ענה שנכין תזכיר ונמסור לו. בלילה יפגש הד"ר עם השר ואז ימסור לו.

טלפנו לריל"ג ולרי"ק6 במזכירות ומסרנו כל הפרטים, ואני הסברתי מדוע הדבר עתה נעלה מכל ספק7.

ישבנו להכין את התזכיר. נינא כתבה במכונת כתיבה. צולמו כמה העתקות ומיהרנו למלון לקבל את השבת שנכנסת אחרי שעה 4.

התזכיר שלנו אל ד"ר האמער

תחילת המכתב של הד"ר האמער אל שר התרבות זאחארוב

שבת במוסקבה ברוח מרוממת

כך קיבלנו את השבת ברוח מרוממת ובהודאה להשי"ת על הניסים הגדולים האלה.

התפללנו מנחה. ישבנו ללמוד המאמר לכ"ד טבת שכ"ק אדמו"ר שליט"א מסר לנו לפני הנסיעה. התפללנו קבלת שבת וערבית וקדשנו על המשקה שמסר לנו כ"ק אדמו"ר שליט"א בעש"ק העבר.

בבוקר קמנו, לקחנו משהו לפה, והלכנו לביהכ"נ, היינו ירדנו 18 קומות והלכנו ברגל לבית הכנסת8.

אוכל היה לנו שם, כדי שלא נצטרך לחזור ולעלות 18 קומות. ביום ו' בבוקר כשהלכנו לתפלה לקחנו אתנו חבילה מצות ובשר וסרדינים והשארנו שם [אצל השמש].

חשבנו להתפלל במנין של שעה 10 בבית הכנסת הגדול. בא לשם קהל גדול, והחזן והמקהלה התחילו לנגן ברם-קול. הלכנו לחדר שני, גמרנו את התהלים9 (שהתחלתי לפנות בוקר) והתפללנו שם עם המנין של השעה 10:30.

התפלה נמשכה עד השעה 2. החזן והמקהלה האריכו - אבל ב"ה בלי רם קול.

מיד אחר מוסף עשו מנין למנחה, ואז ישבנו לאכול. אחרי מנוחה קצרה הלכנו לטייל ולשוחח.

אחרי מעריב חזרנו למלון, אכלנו והלכנו שוב לספריה. היא פתוחה עד שעה 10 בלילה.

המשך הבדיקות בספריה

אני סברתי שההוכחות שהבאתי ביום ששי מספיקות, ואין צורך להוסיף עליהם. הם סברו שיש להוסיף לבדוק ספרים. חדר הקריאה היה סגור וישבו לרשום ספרים נוספים מהאוסף הרשום ע"ש פוליאקוב, ואני חזרתי למלון.

בלילה דיברנו עם הרי"ל גרונר, שאמר שצריך להוסיף בהוכחות על הספריה. החלטנו להמשיך בבדיקות גם ביום א'.

לפני שהלכנו לספריה דיבר שלמה עם נינה, שאמרה שהד"ר [האמער] הי' אצל סגן שר החוץ, ומשם דיבר בטלפון עם זאכארוב, שאמר שכדי לקבל רשות להוציא את האוסף צריך לקבל אישור מגורבאצו'ב, ובינתיים נמשיך בחיפושים.

שאלנו אצל הרי"ל גרונר לברר אם אעפי"כ לנסוע גם לקיוב ולליובאוויטש, אף אם זה יעצור את סיום הענין.

למחרת השיב בשם הרבי: מה אתה שואל? הרי כבר אמרתי להיות במקומות האלו!?

אמר לייבל: הם שואלים לאור העובדה שנמצאה הספריה.

הרבי: תאמר להם ששאלת, ועניתי שיסעו לשם. והרי כבר אמרתי שכל ספק צריך להיפתר לחיוב, לנסוע ולחפש.

ביום א' קמנו מאוחר. הלכנו לספריה. אולם-הקריאה של ספרי יקרי ערך סגור היום. הארכיון סגור היום. דאגאוויטש ולובמילה אינם היום. המשכנו להשוות הרשימות10. בסופו של דבר יש לנו עתה יותר מ50- ספרים11 שבדקנו בשתי הרשימות ומתאימים.

בערב נסענו להתפלל מנחה ומעריב בביהכ"נ הגדול. בין מנחה למעריב היה שם שיעור בעין יעקב, שאמר אחד מהצעירים, מזוקן, הסביר והבין את העין יעקב יפה מאד. גם אני התיישבתי והשתתפתי בשיעור12.

אחרי מעריב פגשנו אחד מאנ"ש13 והרבינו לשוחח אתו, אח"כ חזרנו הביתה.

היום בבוקר התחלקנו:

נערמו סיבוכים בקשר לכרטיס שלנו להיום בלילה ממוסקבה ללנינגרד. ר' ניסן נשאר, אחרי התפלה והאוכל, לסדר זאת.

הבחנו שלא יספיקו לנו המצות שיש לנו לאכול. אני נסעתי לביהכ"נ מרינא רושצא. התפללתי שם במנין שהיו בו מספר צעירים מזוקנים המדברים עברית. הלכתי שם למקוה, ואחרי התפלה קניתי שם מצות, 4 חבילות.

שלמה נסע לנינא, לסדר שם עם משרד התרבות את התוכניות לעתיד. לא הצליחו להתקשר אליו.

נפגשנו שלשתינו במלון. הוצאנו את הדברים מהחדרים שפינינו בשעה 12:00, והלכנו לספריה.

הגענו לספריה בשעה 1:00, שאז נפתחת המחלקה לכתבי-יד. בקשנו את לובמילה, שבאה, והסבירה שלא ירשו לנו לבדוק כתבי-יד, לפי כללי הספריה שלהם. ביקשתי לפחות לפגוש את זה שעובד במחלקה העברית. אמרה שאין להם עובד קבוע, רק קונסולטנט14. בקשתי אותו, וגם את זה לא יכלה לתת לי. לא הצלחנו אתה הפעם כלום15.

בקשנו את דאגאוויטש, והשיבה שהוא למעלה, ונוכל לעלות אליו. עלינו.

[דרך אגב, כששלמה היה במשרד של נינא, הוא התקשר עם הרי"ל גרונר והר"י קרינסקי, והריל"ג אמר לו שהרבי אמר לבדוק גם האוספים של קלעמעס ומדליה].

בין הדיבורים עם דאגאוויטש שאלנו על אוספים נוספים, חוץ מפוליאקוב וגינזבורג16, וביניהם על שנים הנ"ל [קלעמעס ומדליה]. הוא אמר שאין, ומעולם לא שמע את שני השמות האלו. א"כ אין שום אפשרות לחפש. יש כ100- כרטיסי ספרים [מאוסף פוליאקוב]. את הספרים עצמם לא מרשים לנו לבדוק במחסנים17, וא"כ איך אפשר לחפש?!

הלכנו א"כ לבקש עוד ספרים מאוסף פוליאקוב (קרי ליובאוויטש), לחפש עוד סימנים וללמוד בהם. נתנו לנו רמב"ם, ושלמה עשה סיום על הרמב"ם. סימנים ברורים לא מצאנו עוד, אך בשני ספרים יש ספק כתי"ק אדמו"ר. במקראות גדולות למד שלמה חת"ת.

הכנות לנסיעה ללנינגרד

משם נסענו לנינא. שם התפללנו מנחה ומעריב, ואכלנו ודברנו איתה על המשך הנסיעה.

היא אמרה שממשרד התרבות טלפנו לספריית סלטיקוב-שצעדרין בלנינגרד, שיקבלו אותנו ויעזרו לנו. סיפרנו את דברי לובמילה בקשר לארכיון, היא דיברה בזה בטלפון עם סגנית שר התרבות [מעחאיעווא], והיא ענתה שאין להם שליטה על חוקי הספריה ואינה יכולה לעזור בזה. גם בקשר לשאר העיירות אינה יכולה להשיג לנו ויזות18.

נינה הציעה שניסע ללנינגרד, ובסוף השבוע נחזור הנה, ובמשך הזמן הזה היא תשתדל לסדר משהו בכל הנושאים האלו.

*

כיון שהזכרתי את לנינגרד עלי להזכיר, שאתמול בלילה טלפן ר' ניסן להענדל19, שביום ג' בבוקר נהיה שם וניפגש אתו.

אשתו ענתה שהוא לא בבית. מדבריה היה נראה שידוע לה כבר שאנו באים. ביום ג' בבוקר משעה 9 עד 11 הם נוסעים עם בנם החולה לביה"ח, ואח"כ אפשר להפגש. הם גרים לא רחוק מהמלון איווראפייסקאיא [ששם נתאכסן].

לפתע אורו עיני

נחזור להיום בלילה. חזרנו מנינה. ר' ניסן הלך לבנין המלון, בלאבי [במסדרון], ואנחנו הלכנו לספריה, לבדוק עוד ספרים. ביניהם הי' רמב"ם ח"א, ששלמה למד בו השיעור של היום, ואני בדקתי הספרים. לפתע ראיתי בס' אבודרהם ש"ו, בסופו כתוב: "זה הספר שייך הרב ר' שמואל באדמו"ר שליט"א"20, ואורו עיני.

עוד מצאתי בסדרת הרמב"ם דפוס ויניציאה של"ד, חותמת הרב ר' אברהם קלאצקין21, הרב החב"די בלאזניא.

רשמתי את כל הסימנים. שלמה גמר שיעור הרמב"ם. הוא גם עיין קצת באבודרהם של אדמו"ר מוהר"ש, וחזרנו לבנין המלון.

החלפתי 300$ לרובלים, קבלתי כ170- רובל22, נתתי 80 רובל לשלמה, שהלך לדואר, לטלפן לנ.י. ואני התיישבתי לכתוב את היומן.

כעת יושב לידי ר' ניסן. יושבים ומחכים לשלמה שיחזור, ולשעה עשר שתבוא, שאז ניסע לתחנת הרכבת, לנסוע ללנינגרד. הרכבת נוסעת כל הלילה, ולקחנו תא שינה.

אי"ה מחר בבוקר נתחיל את העבודה בלנינגרד. תקותינו שגם שם יבואו הניסים בזכות רבותינו הקדושים. אכי"ר.


1)) בפרוזדור עומד הקטלוג לספרי עברית (הקטלוג הכללי הוא בקומה התחתונה), ולידו חדר עבודה של הספרנים לספרי שפות המזרח, שכולל גם את הספרן לספרי עברית.

שני ספרנים עבדו שם, מר דאגאוויטש ע"ה ומר שמואל שי' גולדנברג. אותנו הפגישו עם מר דאגאוויטש.

2)) המזכיר הרה"ח ר' יהודה שי' קרינסקי.

3)) ראה מפתח שמות שבסוף אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה ערך פוליאקוב.

4)) ר' ניסן דובר וכותב רוסית, והוא ייצג אותנו בכל מקום שהוזקקנו לשפה הרוסית. אני ידעתי אז רק מספר מצומצם של מילים ברוסית.

5)) השוה תזכיר שנעתק לעיל.

6)) המזכירים ר' יהודה ליב שי' גרונר ור' יהודה שי' קרינסקי.

7)) אח"כ שמענו, שמצב רוח של הרבי הי' מרומם במשך השבת. גם שמענו מכמה ידידי בית הרב, אשר הרבנית צלצלה להם לספר בהתרגשות, על העובדה שסיפר לה הרבי, כי איתרו וזיהו את אוסף רבותינו.

8)) חדרנו במלון אינטוריסט הי' בקומה ה18-, ומשם עד ביהכנ"ס הוא מהלך 20 דקות לערך.

9)) למנהגינו בשבת מברכים החודש.

10)) כלומר לבדוק אם כל הספרים שרשום בקטלוג שלהם שהם מאוסף פוליאקוב, רשומים גם בקטלוג רשימת אוסף ליובאוויטש. וזוהי הוכחה נוספת, שאוסף פוליאקוב הוא הוא אוסף ליובאוויטש, אלא שהספריה שינתה את שמו לשם הסוואה, להעלים את הקשר בין הספרים לליובאוויטש.

11)) ולהלן נראה שבסופו של דבר מצאנו בקטלוג שלהם קרוב ל100- ספרים רשומים שהם מאוסף פוליאקוב. והסיבה לזה, כי מתוך 12 אלף הכרכים של אוסף פוליאקוב, מעולם לא קיטלגו, אלא את מאת הספרים העתיקים ביותר, שהונחו ב"מוזיי קניגי" (מוזיאון הספרים הנדירים).

בעצם חילקו את האוסף לשלושה חלקים: א) חלק הארי, שכולל ספרים שנדפסו במאה ה19- וה20-, הניחו במחסן שלהם במחוז חימקי (רחוק כחצי שעה נסיעה מהספריה הצבורית). ב) כאלפיים ספרים שנדפסו במאה ה17- וה18-, השאירו בספריה הצבורית, מונחים בארונות בקומה ה12-, לא מקוטלגים. ג) יותר ממאה ספרים עתיקים, שנדפסו במאה ה15- וה16-, סידרו ב"מוזיי קניגי", ורק הם מקוטלגים.

אמנם פרטים אלו נודעו לנו רק במסע השני, בחורף תנש"א. בנסיעה הראשונה לא ידענו זאת, ורק ראינו שלא נמצאים בקטלוג יותר ממאה כרטיסים של ספרי אוסף פוליאקוב. את שאר הפרטים השתדלו להעלים מאתנו.

12)) את השיעור ניהל החסיד העסקן המפורסם ר' געציל ווילנסקי ע"ה (ר' געטשע), שאף עזר בביאור הסוגיא, במקום שלא הי' מובן. אמנם אני לא הצגתי את עצמי, רק השתתפתי בביאור הסוגיא. הלימוד הי' בעיקר בעברית, וקצת הסבר ברוסית לאלו שלא הבינו.

13)) הוא העסקן ר' גרישא ע"ה רוזנשטיין (שמיראת הצנזורה לא רציתי להזכיר את שמו ביומן). הוא ליווה אותנו ברחוב, וסיפר לנו מהקשיים שיש להם בעניני מאכל כשר במוסקבא.

14)) איגור מעדוועדיוב (אינו יהודי שלמד עברית), שיסופר להלן על פגישתינו אתו, אחרי חזרתינו מלנינגרד.

15)) בכלל ראינו, שמיד אחרי שהצלחנו לאתר את אוסף ספרי ליובאוויטש, הפסיקו לעזור לנו בחיפושינו, והתחילו להערים לנו קשיים על כל צעד.

16)) אוסף הברון גינזבורג, שגם הוא נלקח והועבר לספריה הצבורית במוסקבה. אוסף גדול של כתבי-יד וספרים נדירים ביותר.

17)) אפשר רק להזמין ספרים על פי הכרטיסים, ולזה צריך לחכות כחצי שעה, עד שמביאים את הספר. ואי אפשר להספיק הרבה בדרך הזאת.

18)) ברוסיה של אז היו זקוקים לויזה מיוחדת, גם בנסיעה מעיר לעיר בתוך רוסיה עצמה. והיינו זקוקים לויזות מיוחדים גם לקיוב ולדניפרופטרובסק [יקטרינוסלב], כדי לחפש שם ספרים וכתבי-יד ששייכים לחב"ד, כמסופר לעיל במבוא.

19)) מר הענדל ע"ה דייטש, שעבד בתור חוקר בספריה בלנינגרד. ראה לעיל במבוא.

20)) הוא כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. על רישום זה וכיו"ב - ראה "ספריית ליובאוויטש" עמ' מ.

21)) ראה אודותיו קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' כ עמ' תמה-ו.

22)) זה הי' המחיר הרשמי, קרוב לשני דולר תמורת רובל אחד. המחיר הריאלי הי' באין ערוך, אבל אנחנו החלפנו הכספים רק באופן רשמי.