פרק שישים

שבת בבנין הספריה

העברת המשפחה מהמלון לדירה

יום א' בוקר, ערב ר"ה, בדירה בטיכווינסקאיא

ביום שישי בבוקר עברנו מהמלון לדירה בטיכווינסקאיא, כי בימי החגים קשה מאד להיות במלון שהוא רחוק יותר משעה וחצי הליכה לביהכנ"ס של אגו"ח ויותר משעה הליכה מביהכנ"ס במארינא רושצא. הדירה הזאת1 היא בין שני בתי הכנסת שלנו, כחצי שעה הליכה מביהכנ"ס אגו"ח, ששם כנראה אשהה בימי ר"ה ויוהכ"פ.

בבוקר נסעתי עם בני ביתי לבית הספר. האשה והילדים הסתדרו בנתינת שיעורים, אני סיפרתי לילדים על מנהגי ר"ה ותקעתי בפניהם שופר. רציתי לחזור מיד למלון כדי להעביר את החפצים לדירה, אך לפתע מודיעים לי שאפשר שעוד מעט יתקבלו הספרים ושצריך להביא את תלמידי הישיבה וביה"ס ליד הספריה של לנין, לפני השעה 12 בצהרים.

נסעתי מיד, עם הנהג לאניע, למארינא רושצא, דברתי עם אורי ועם לאזאר בקשר להבאת תלמידי הישיבה לספריה. משם נסענו למלון להעביר את חפצינו לדירה, ומשם נסענו לבית הספר, לקחתי את בני ביתי ונסענו לספריה.

מקבל את תלמידי הישיבה בהגיעם לספריה. בראשם צועד ר' אברהם גענין

באנו לשם. הרי"י [אהרונוב] כבר היה שם וסיפר שמשרד החוץ של הפדרציה הרוסית הכין את הניירות עבור משרד התרבות של [ברית המועצות], כדי לחתום על החזרת הספרים, והתקוה היתה שהם יחתמו מיד; אמנם הם השיבו שאינם יכולים לחתום בלי החלטת כל המועצה.

בינתיים באו לשם גם שני האוטובוסים, של ביה"ס ושל הישיבה.

וירוניקה באה ואמרה שניכנס כולנו לאולם ההמתנה, שם סיפרתי לילדים את סיפור הספרים מתחלתו, ואמרתי אתם את לדוד ה' אורי ועוד.

פגישת יאקובלב עם המשלחת ועם גורבאצ'וב

עוד דבר אחד נפל באותו בוקר: זה כמה ימים שהסופר לאניע מדניפרופטרובסק משתדל להזמין לנו פגישה אצל השר יאקובלב בענין הספרים. באותו בוקר התקבלו טלפונים ממשרדו שמחפשים את קוגן לפגישה בלשכתו בשעה 12:30. נסעו אליו וירוניקה, ישראל, הרי"י [אהרונוב] הר"י [קוגן] ולאניע. אני נשארתי עם התלמידים בספריה, לחכות על תוצאות הפגישה.

לפתע יורד אלינו מנהל הספריה מר וואליק (כמה פעמים בקשנו להפגש עמו ולא רצה. הפעם הזאת לא הודענו לו שאנו באים), וביקש שאעלה למשרדו לשיחה. השבתי שחברי המשלחת הלכו לפגישה ולא נוח לי לעלות לבד.

כעבור שעה הם חזרו וסיפרו, שמר יאקובלב קיבל אותם מאד יפה בלשכתו שבקרמלין. הוא אמר שכל הזמן הוא דוחף לקבלת החלטה חיובית בענין הספרים ללא הועיל. הוא הזכיר גם את שישלין שעוסק בנידון הזה. כעת הוא הולך עוד מעט אל גורבאצ'וב להציע לו שיחתום מיד על החזרת הספרים, והוא אמר בבטחון, שלאור המצב החדש בממשלה בשבועות האחרונים, הוא משוכנע שגורבאצ'וב יחתום מיד.

הוא הכין מיד מכתב עבור גורבאצ'וב; יותר נכון - וירוניקה הכינה נוסח למכתב, והוא עבר על הנוסח והרבה לתקן בו ומסר אותו למזכירה שלו שתכתוב את הנוסח המתוקן במכונת כתיבה [הנוסח הכתוב עם תיקוניו בעט נשאר אצל הרי"י אהרונוב], ומשם הם חזרו לספריה.

מר וואליק ירד אלינו פעם נוספת והזמין אותנו. עלינו למשרדו - וירוניקה, ישראל, שלשת חברי המשלחת, לאזאר וקורבסקי.

שהינו שם כמה שעות בשיחה ובצפיה למשמע ההחלטה. היא התקשרה משם כמה פעמים למשרדו של יאקובלב ולטשערנאיוב. הם הודיעו שיאקובלב עדיין בפגישה אצל גורבאצ'וב ושנמשיך לחכות.

טיוטת המכתב אל גורבאצ'וב - מוגה ע"י השר יאקובלב

קבלת שבת בספריה

השבת הלכה והתקרבה. החלטנו כולנו לקפוץ לבית להכנות שבת ולחזור. מר וואליק ירד עם וירוניקה והציעו לילדים לחזור הביתה, ורק הבחורים תלמידי הישיבה ישארו לחכות.

יחד עם מר וואליק ישב אתנו גם מר דיראגין, מנהל מחלקת כתבי-היד. הוא ביקש לראות את הקטלוג שיש לנו2. הבאתי אותו מדירתינו.

כחצי שעה אחרי חזרתינו נכנסה השבת. אנחנו למעלה בלשכת המנהל, והבחורים למטה באולם ההמתנה, והמענה הסופי עדיין מתעכב. המנהל הציע שהוא יתן לנו את חדר הישיבות הסמוך לחדרו, שהבחורים יוכלו לעלות אליו, ולא יצטרכו לחכות למטה בחדר ההמתנה.

המנהל ירד לשוטרים - שומרי הפתחים בספריה, והסביר להם את הדבר. השומרים העלו את הבחורים שלמעלה מגיל 18, ואילו הקטנים יותר הלכו משם ברגל לביהכנ"ס אגו"ח (כ10- דקות הליכה).

התפללנו קבלת שבת, סעדנו סעודת שבת בצוותא, ובינתיים התקבלו הידיעות הראשונות, כי גורבאצ'וב העביר את המכתב עם הוראות לגובינקו [נראה שבחנם האמנו לידיעות בשבועות האחרונים, כי הוא התפטר וכי משרד התרבות התבטל וכיו"ב].

גובינקו עמד בקשר טלפוני כמה פעמים עם מנהל הספריה מר וואליק - עד אחרי חצות הלילה, ולא נראתה א"כ שום תזוזה ממשית. השעה היתה כבר מאוחרת, והתלמידים נשכבו ללון על הכסאות ועל השטיח שבאולם הישיבות.

באמצע הלילה דיבר המנהל בטלפון עם סוכנות הידיעות טאס, וסיפר להם על האורחים. הם הודיעו על כך מיד בטלביזיה, וזה הביא במשך יום השבת המון כתבים וצלמים מהעתונות ומהטלביזיה.

מובן שלאחרונים לא השבנו ולא התייחסנו, כי לא יכלנו לדבר במכשיר ההסרטה שבידם. כמה מהם חזרו מיד בצאת השבת, והשבנו על שאלותיהם בפרטיות. המדובר הוא לא רק בטלביזיה ועתונות המקומית, כי אם גם בבין לאומית, ובעיקר האמריקאית.

תמונה שנתן לנו אחד מהצלמים הנכרים - לימוד עם התלמידים בשבת בצהרים אחרי התפלה

במשך היום נהגנו בסדר שבת להפליא. תפלה וסעודה בצבור לימוד (כמובן למדתי לפני התלמידים רק בעל פה, קצת ממאמרי חסידות וקצת מהלכות ראש השנה ועשי"ת. אמנם היו לנו כמה סידורים לתפלה).

כך נמשך עד צאת השבת, שאז ראינו שאין טעם לחכות יותר להחלטה מיידית, והחלטנו לפנות את בנין הספריה.

הבדלה בספריה. משמאל לימין: הר"י קוגן, אפרים, גורין, קוגן, אני (מבדיל), ?, לעבידנסקי, ?

קבוצה קטנה של בחורים נשארה לחכות בחצר הספריה, וחושבים אולי לעשות משמרות.

*

בני ביתי נשארו לבדם בדירה. הם אפילו לא הספיקו ללמוד את הדרך משם לשני בתי הכנסת - עד אשר הגיע הרד"ב לאזאר לחצר הספריה. הוא בא לשמוע מהנעשה, ומהחלון בקשתיו שיעבור ליד הדירה לקחת את בני ביתי לבית הכנסת. כך עשה, ובשעות האחרונות של השבת בילו בני ביתי בדירתו.

במוצאי ש"ק עברתי שם עם מונית ולקחתי אותם משם לדירתינו.

הוראה ועידוד מהרבי

צום גדליה [תשנ"ב] צהרים, ביהכנ"ס אגו"ח

הר"י [קוגן] ווירוניקה וזאב [קורבסקי] נמצאים כעת במוס-סאוויעט, שם נפגשים עם לושקוב, כי יעלצין אמר לו שידבר עם גובינקו אודות החזרת הספרים לביהכנ"ס שלנו. הם יצאו לפגישה בשעה 9 בבוקר ועדיין לא חזרו.

בינתיים משתדל הרי"י [אהרונוב] לתפוס בטלפון את מר קפלמן, נציג ארה"ב לשיחות השלום עם ברית המועצות. הוא הבטיח בארה"ב להפגש אתנו כשיבקר כאן וישתדל לעזור בענין הספרים. הוא עדיין לא איתר אותו.

הם ביקשו ממני שאחכה כאן לחדשות מהם וממנו.

בינתיים ממשיכה ליד הספריה המשמרת, שהתחילה במוצאי ש"ק כשיצאנו ממשרד המנהל. גם בר"ה בעת התפלות ובלילה היו שם. ביום השני של ר"ה אחרי הצהרים באו לשם גם תלמידי הישיבה.

כשהודיע הרי"ל גרונר לכ"ק אדמו"ר שליט"א אודות נוכחותינו במשרד המנהל בספריה, השיב הרבי: א גלייכע זאך.

והוסיף: סוכ"ס הרי צריך לכבוש את העולם וגם את המקום הזה.

גם כשסיפר לו אודות המשמרת ליד הספריה עודד את הדבר, ואמר בקשר אלינו: מסתמא מבינים הם שעליהם להשאר שם עד אשר יוחזרו הספרים.

התוועדות עם תלמידי הישיבה. בראש השלחן יושבים מימין לשמאל:
אהרונוב, לאזאר, קונין ואני


1)) שכורה ע"י הישיבה. בדרך כלל התאכסנו שם הבחורים שבאו לעזור בפעילות, בישיבה בקייטנות וכיו"ב. אחרי שכל הבחורים חזרו לנ.י. לפני הימים נוראים התפנתה הדירה ועברנו אליה.

2)) אשר במשך הקיץ לא רצו לבקשו מאתנו, כמסופר לעיל ביומן כו ניסן.

למעשה, גם אז הם לא קיבלוהו מאתי, רק כעבור חודשיים, כמסופר להלן ביומן כ' מ"ח.