פרק שישים וארבעה

עיכובים בביצוע פסק הדין

במשרד ההוצאה לפועל באיזור הספריה

אח"כ חזרנו לביהכ"נ שלנו. משם צלצלה לכמה משרדים, ובסוף שלחה את הר"י [קוגן] עם יקירסון ועם תניא לביהמש"פ של איזור הספריה להשיג "מבַצֵע" להחזיר את הספרים.

הם חזרו משם ואמרו שביהמש"פ הזה אמר שאנחנו צריכים להכין קודם את הקטלוג ולתרגמו לרוסית, ואז יוכלו לדון באיזה ספרים מדובר וכו' וכו'.

כך הם ענו, אבל הרי השופט אמר שאין דרושים כאן ספרים לפי קטלוג כי אם לפי מספריהם, ולזה אין צורך בשום עבודת תרגום קטלוג וכו'.

סיפרו על כך לוירוניקה, אבל מדבריה נראה שאינה דואגת מכך, ואומרת שחושבת שמחר נתחיל לקבל את הספרים. מי יתן והיה.

במשרד ההוצאה לפועל באיזור חימקי

יום ד'', ח' מ"ח בוקר, יבלוצ'קובה

קיווינו שאתמול יתחיל מבצע החזרת הספרים לזוז, נעשו כמה פעולות במשך היום, אך תוצאות ממשיות עדיין צריכים להראות.

בבוקר נסעו הר"י [קוגן] ויקירסון לביהמ"ש באיזור חימקי, במשרד ההוצאה לפועל, כדי להקציב "מבַצֵע" להחזרת הספרים שבמחסן חימקי. הם התקבלו באדיבות, אך השיבו להם שה"מבצע" יוקצב רק אחרי נתינת צו מביהמש"פ.

הם נסעו לביהמש"פ לקבל צו, אך שם השיבו להם שאת זה יוכלו לתת רק בתום 30 הימים, אם הספריה לא תשתף פעולה.

וירוניקה התקשרה משם לביהמש"פ ואח"כ אמרה שמחר (כלומר היום) יתנו צו. נקוה שאמנם כן יהיה.

שיחות בספריה

אחרי הצהרים נסעו יקירסון ותניא לספריה לנסות להתדבר עם ההנהלה והספרנים, שאולי יסכימו להתחיל את הרישום וההחזרה מבלי שנזדקק לצו הוצאה לפועל וכו'.

בתחילה דיבר יקירסון עם הספרן היהודי דגוביץ. במשך השיחה הודה דגוביץ שיש לכל האוסף הזה מיספור מיוחד. אמנם הוא טען שהוא עצמו בדק ויש שם גם ספרים רבים שלא מאוסף שניאורסאהן.

יקירסון הציע שהוא יחד אתי ויחד אתו נתחיל לבדוק שלשתינו את הספרים. אמנם הוא השיב שהנהלת הספריה בודאי לא תרשה זאת ותכשיל כל נסיון מצדינו.

יקירסון שאל, על פי איזה הוכחות כתבו בסקירה שלהם (של הספריה, שכתבו לביהמש"פ) שיש באוסף פוליאקוב 9 אספים, וכי רק אחד מהם הוא של שניאורסאהן. דגוביץ השיב שזהו רק ע"פ החותמות שמצא על הספרים.

אח"כ דיבר יקירסון עם מעדוועדיוב, הממונה על כתבי היד העבריים, ושאל אותו אם אוסף שניאורסאהן הוא מובדל וממוספר לחוד. הוא השיב שכן הוא, וכי יש באוסף הזה 281 כרכים.

אח"כ נפגשו לכמה שעות עם דיראגין, מנהל מחלקת כתבי היד שבספריה. דיראגין אמר שהעיקול שהטילו על הספרים התבצע. הם נשמרים במיוחד. הם לא ניתנים לקוראים. הן הספרים והן כתבי היד.

יקירסון שאל שוב, אם הספריה תרשה את עזרתו האובייקטיבית בבדיקת אוסף פוליאקוב אם יש בו ספרים שאינם מאוסף שניאורסאהן. דיראגין השיב שעקרונית הם מסכימים, אבל רק אחרי שיסתיים העימות עם חב"ד. לפי המצב עתה הספריה לא תקבל את פס"ד ביהמש"פ של הארביטראז', כי הם שייכים לפדרציה הרוסית והספריה שייכת לברית המועצות. בכל אופן הם כבר שלחו ערעור, ובינתיים הם ישתדלו להכשיל כל נסיון של חב"ד לעשות רישום.

במשך השעות האלו שהיה שם, צלצל הטלפון כל הזמן, כי רבים מאד צלצלו לשאול מהי עמדתו בענין אוסף שניאורסאהן.

פגישה עם שגריר ארה"ב

בשעה 5:30 היתה לנו פגישה בשגרירות האמריקאית. נסענו ארבעתינו עם וירוניקה. קיבלו אותנו אוברי ויולינס. באמצע הופיע השגריר שטראוס עם סגנו קולינס (רק אתמול חזר קולינס מבית הרפואה).

הם התעניינו בהתפתחויות וביקשו עידכון מתמיד והבטיחו עזרה מירבית.

שטראוס סיפר שהיה נוכח בכל הפגישות שהיו לבייקער, ובכל פגישה דרשו את החזרת הספרים.

גם סיפר שבשבת האחרונה נפגש עם שר החוץ בארוחת צהרים מיוחדת שסידר לו, ובאמצע שאל אותו מה בדבר החזרת הספרים. שר החוץ השיב לו שעדיין אינו מתמצא בנושא. שטראוס אמר לו: כדאי שתלמד את הנושא ותעסוק בו, כי זה עומד בראש העדיפויות של הנשיא בוש, שר החוץ, חברי הקונגרס ושלי. שר החוץ השיב: במשך 24 השעות הבאות אתעניין בנושא.

הרב"ש [קונין] סיפר לשגריר כי שיחה זו פעלה מיד, שצלצלו ממשרד החוץ בשבת לביהמש"פ והתעניינו בהתפתחות, כמסופר לעיל. עוד הוסיף הרב"ש [קונין], שכעת הוא הזמן הנכון למכה האחרונה מצד השגריר, באמרו לממשלת בריה"מ ורוסיה, גורבאצ'וב ויעלצין, שכעת כל הדיחויים בטלו, שהרי גם ביהמש"פ פסק להחזיר, ודרושה רק הוראה חד משמעית מצד הנשיאים הנ"ל להחזיר את הספרים מיד.

השגריר הודה, ואמר ששמע כל מלה ומבטיח לעסוק בנושא.

מכתב השופטים אל מנהל הספריה

יום ה', ט' מ"ח בוקר, יבלוצ'קובה

היום מלאו 11 חדשים מאז יצאנו מ770- בשליחות המיוחדת הזאת, מתאים לפרשה שאנו קוראים היום - לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ושם אעשך לגוי גדול. ויה"ר שבקרוב ממש נזכה לקיום היעוד של ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

את יום האתמול יכולתי להגדיר כיום של שיעור ארוך לפני התלמידים. נתתי שיעור משעה 11 עד 2, ומשעה 5:20 עד 6:45, בהפסקות קלות. לפנה"צ בגמ' ותוס' ואחה"צ בהלכה - דיני הכשר כלים. התלמידים עסוקים חזק בלימוד ואני מרגיש סיפוק רב ממצב הלימוד עם הכתה ומצב הלימודים בישיבה בכלל.

ובענין הספרים:

הר"י [קוגן] היה אצל השופטים וסיפר להם שהספריה לא מוכנה לשתף פעולה, ומשרד ההוצאה לפועל לא יכול להכניס עצמו לנושא בלי נתינת צו ע"י ביהמש"פ. הוא גם הראה להם פתקים שהדפיסו ומחלקים בספריה נגד פסה"ד של ביהמש"פ להחזיר את הספרים.

השופטים מצאו לנכון לכתוב מכתב מיוחד למנהל הספריה, בו מודיעים לו שחובתו לבצע בעצמו את האמור בפסה"ד מיד עתה, מבלי קשר לפעולות ההוצאה לפועל וכו'1.

הר"י [קוגן] הלך לספריה ומסר את המכתב למזכירה של מנהל הספריה, וקיבל את חתימתה כי היא קיבלה את המכתב.

*

היום אמורים להפגש בבית הלבן, וירוניקה, וואליק ונציג משרד המשפטים של הפדרציה הרוסית, לשיחת פיוסין, שאולי ישכנעו את וואליק שיחזיר את הספרים בלי התערבות ההוצאה לפועל.

שלשום היתה מסיבת עתונאים אצל הדובר של גורבאצ'וב מר גראצ'וב. בין המשתתפים היה וואלטער רובי, ששאל אותו מה בענין הספרים, והמענה היה, שהחלטת ביהמש"פ היא סופית ובלתי תלויה בהבטים פוליטיים, כולל את זו של גובינקו. כל שר יכול שתהיה לו דיעה פרטית, אבל גם הנשיא לא ילך נגד ביהמש"פ. הם יכולים להגיש ערעור, אבל לא נראה שזה ישנה את החחלטה.

גובינקו מעכב את התהליך בכל מחיר

מוצש"ק לך, יבלוצ'קובה

בימים האחרונים לא יצא לי להתיישב ולכתוב, אך גם לא היו חדשות גדולות, רק שביום ה' היתה פגישה בבית הלבן, בין וירוניקה, ישראל, וואליק, דיראגין, שלושה עו"ד ונציג משרד המשפטים של רוסיה.

בתום הדיונים הוחלט שביום ב' בבוקר נלך לספריה, וירוניקה אתי, להתחיל את הרישום.

היום סיפר אחד בביהכ"נ שראה אתמול בטלביזיה הלנינגרדית, שגובינקו הלך ליעלצין לשכנע אותו שיעצור את תהליך החזרת הספרים, אך יעלצין השיב לו שהנושא הוא בביהמש"פ ואינו מתערב בזה. גובינקו יצא ברוגזה ואמר שיעלצין מוכן [להחריב] את רוסיה.

יום ב' [י"ג מ"ח] 11 בוקר, ביהכנ"ס אגו"ח

כבר לפני שעה היינו אמורים להתחיל העבודה בספריה, אמנם היא צלצלה להם ואמרו לה שתצלצל בשעה 12 בצהרים ויאמרו לה אם לבוא. היא צלצלה לי קצת מודאגת. היא אמרה שחושבת לנסוע למשרד השר לברר את המצב ואח"כ תודיע לי.

יום ג', י"ד מ"ח בוקר, ביהכנ"ס אגו"ח

אתחיל עם סקירת יום האתמול:

אחה"צ צלצלה שוב וירוניקה לוואליק ואמר לה שדיבר עם גובינקו וגובינקו אמר לו לא להחזיר את הספרים עד שתבוא המיליציה. היא מבינה שהכוונה היא שהם רוצים לעשות פרסומת מחאה נגד מה שהבאנו משטרה להוציא את הספרים, ולכן לא הסכימה לעשות זאת.

אח"כ דיברה עם סוחאנוב ממשרדו של יעלצין. הוא סיפר שגובינקו נפגש עם יעלצין בנושא הזה בשבת (כנראה בהמשך לפגישה הראשונה שסופר עליה קודם), ועדיין עליו לברר את הפרטים. אח"כ הודיע שמחר (כלומר היום) בשעה 10 בבוקר יחתום יעלצין על צו החזרת הספרים מיד לרבי.

אח"כ דיברה עם גראצ'וב (דוברו של גורבאצ'וב). הוא התרעם על הנהגת הספריה וגובינקו, הוא אמר שדבריו הנ"ל במסיבת העתונאים היו מפי גורבאצ'וב, וכי הוא חושב לכתוב מכתב ברור בנושא הזה לוואליק.

אח"כ נקרא וואליק דחוף לזולוטוב (סגנו של גובינקו), וכשחזר סיפר שגובינקו אמר שאם סוכ"ס יוחלט להחזיר את הספרים אזי הוא יהיה זה שיקח את הכבוד לעצמו לעמוד בעת החזרתם.

אח"כ סיפרה שצלצלו לה ממשרדו של גובינקו לאמר לה בשם גובינקו "מזל טוב". היא שאלה אם היא יכולה לדבר אתו בעצמו והשיבו שהוא טרוד באסיפה.

שינוי תוכנית

יום ה', ט"ז מ"ח בוקר, ביהכנ"ס אגו"ח

ההתפתחויות מסחררות וקשה לי לעמוד עליהן. אמנם חזקה עלינו הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות הכל כדבריה.

ביום ג' היתה לה פגישה אחה"צ במשרדו של יעלצין. היא ישבה שם משך כמה שעות, ודיברה גם עם יעלצין בעצמו. כשחזרה משם בערב לביהכנ"ס סיפרה שיעלצין מעוניין לתמוך בהחזרת הספרים רק מאחורי הקלעים. הוא אומר שסילאיוב הוא נגד החזרתם.

במשך הערב חיפשה דרכים אחרות לקידום התהליך. היא חשבה על הגשת תביעת דיבה נגד גובינקו, והכינה כמה הוכחות ודיברה עם כמה בנושא הזה.

ביום ד' אחה"צ נפגשה עם מנהל הספריה מר וואליק. היא חזרה משם בשעה 3 ואמרה שאחרי שיחה ממושכת עם וואליק ודיראגין באו להסכמה מלאה בכל הקשור להחזרת הספרים:

שיפתחו ספריה מיוחדת לספרי יהודים והיא תהיה מנהלת של הספריה הזאת, בתוך הספריה הזאת יכניסו גם את אוסף שניאורסאהן, והיא בתור מנהלת תחזיר את הספריה לחב"ד כפס"ד ביהמש"פ. יסוד הספריה הזאת יהיה מיד ע"י צו של ראש ממשלת הפדרציה הרוסית.

מיד אתמול בערב נסעה לפגישה במשרד ראש הממשלה הנ"ל, אתו ועם שני עוזריו ועם וואליק ודיראגין. הם ישבו שם כמה שעות וסיכמו את כל הפרטים בהסכם מלא של כל הצדדים, והיום אמור ראש הממשלה לחתום על הצו האמור.

בשעה שבאה עם ההצעה הנ"ל2 ישבנו ודנו במענה כ"ק אדמו"ר שליט"א אליה בעת היותינו בנ.י. בימי חה"ש שלא לפתוח כעת כאן ספריה יהודית. הרי"י [אהרונוב] נסע לדירה למצוא את ההעתק.

בעת היותו שם קיבל טלפון מרמ"מ פוגלמן3, וסיפר לו על הנ"ל ואת חששותינו. הר"מ סיפר זאת לרי"ל גרונר, שסיפר על כך לכ"ק אדמו"ר שליט"א. כ"ק אדמו"ר שליט"א השיב שלא נחליט בכך על דעת עצמנו וככל אשר תאמר כן נעשה.

מסירת הקטלוג שלנו לספריה

יום ב', כ' מ"ח אחה"צ, ביהכנ"ס

זה עתה חזרנו מהספריה, שם מסרנו את הקטלוג לידי דיראגין. כשעה לפני כן הודיעה וירוניקה שנלך לתת לו את הקטלוג כדי שיוכלו להתחיל להכין את הספרים להחזרה4. הלכתי יחד עם הר"י [קוגן]. אנחנו חששנו קצת מלעשות זאת, אך היא עמדה ע"ז בתוקף ועשינו כדבריה.

שאלנו אצל דיראגין כמה זמן יקח להם להכין, והשיב שימסור למומחים ללשון הקודש לבדוק והוא עצמו אינו יודע. שאלתי אם הם צריכים לעזרתי בבדיקת הקטלוג, והשיב שאם יזדקקו לעזרתי יקראו לי.

תכסיסיו של גובינקו

ובינתיים הולך ונמשך העימות עם גובינקו:

במוצאי ש"ק בשעה 12 בתחנת הטלביזיה TCH הודיעו שגריבעניקוב ראש השופטים חזר בו מהפסק שניתן לנו, ע"פ ידיעות חדשות שהתקבלו אצלו.

כשנודע הדבר לגריבעניקוב, מסר מחאה חזקה, והודיעו על כך מיד באותה תחנה, וגם מתחנת וועסטי הודיעו שיפרסמו את המחאה.

אומרים שגובינקו בתור שר התרבות החליט לפטר את וואליק מהספריה, בגלל שיתוף הפעולה עם החלטת החזרת הספריה לחב"ד5.

במוצש"ק נקראנו כולנו לדירת וירוניקה, שם הודיעה לנו שהכל כבר הוחלט סופית, כבר הוכנה ההחלטה למסור את הספרים העבריים שבספריית לנין לספריה מיוחדת שבראשה תעמוד וירוניקה, והיא בדרך למוס-סאוויעט, וביום שני בבוקר צריכה הספריה החדשה הזאת להרשם ברישום המוס-סאוויעט, ואז נקבל את האוסף שלנו.

*

אני עסוק בימים האלה בעיקר בלימוד עם התלמידים. אני משתדל ללמוד עם כל הקבוצות, וזה די קשה, אבל מאד מועיל, מעניין ומספק.

במוצש"ק התבטאה וירוניקה שעלי להמשיך בהצלחה לתת שיעורים מתוך תקוה שזה עצמו יעזור לגמר טוב של החזרת הספרים.

תוכנית התערוכה

יום ד', כ"ב מ"ח בוקר, ביהכנ"ס

באור ליום ג' נסעה וירוניקה לפטרבורג. לפני הנסיעה נתנה הוראה חד משמעית שנכין מכתב בו אנחנו מבקשים מהמועצה העליונה של הפדרציה שירשו לנו לקחת את האוסף לנ.י. לתערוכה מיוחדת שתארגן חב"ד בתחלת חודש כסלו, ואנחנו מתחייבים להחזיר את הספריה הזאת, ששייכת לרבי שליט"א ולקהלת חב"ד, אל רוסיה כעבור 6 חדשים. כ"ז כדי לזרז את תהליך קבלת האוסף.

באופן עקרוני היינו כולנו נגד המכתב הזה, אך חזקה עלינו ההוראה לעשות כדבריה.

המכתב נכתב ונחתם על ידה (לפני הנסיעה) וע"י קוראווסקי (ראש הקהלה) ונמסר (ע"י תניא פירצובה) אתמול בצהרים. עדיין לא נתקבל המענה.


1)) את המכתב כתב השופט ניקיטין מכתב אל מנהל הספריה מר וואליק, ותוכנו:

החלטת הארביטראזש הראשי של רוסיה בתאריך 8.10.91 חייבה את ספריית לנין למסור לקהלה הדתית יהודית של חסידי חב"ד, את הספרים וכת"י הידועים בשם אוסף שניאורסאהן, תוך חודש אחד. לפי חוק מס' 7 של ס' החוקים של בעלות, ההחלטה של ארביטראזש תוקפה מיד, וצריכים להתחיל מיד לעשות משהו מעשי כדי לקיים את ההחלטה של הארביטראזש, ולהודיע על כך לבית המשפט.

2)) ההצעה הזאת כבר עלתה לפני איזה שבועות, כמסופר לעיל ביומן ליל הושענא רבא. היא היתה מופרכת אצלנו לחלוטין, אלא שלא יכלנו להתנגד לדבריה אלא בעובדה שהרבי כתב לה בעצמה להזהר מנתינת מקום להעברת הספרים לספריית חב"ד שיפתחו במוסקבא, כמסופר לעיל ביומן י' סיון.

3)) הוא היה איש הקשר שלנו בארה"ב, כי לא תמיד הי' קל להשיג קשר טלפוני ממוסקבה לנ.י. והוא היה מתקשר אלינו מזמן לזמן ומקשר אותנו למקומות הדרושים.

4)) כבר בתחילת קיץ ניסן תנש"א ביקשה הספריה לקבל את הקטלוג, לצורך בדיקת הספרים; אלא שאז פנו בנושא אל הר"נ גורארי' בארה"ב, ולא רצו לקבלו מאתנו, כמסופר לעיל ביומן כ"ו ניסן תנש"א.

אחרי שקבלו מאתי את הקטלוג ובדקוהו, כתבו מכתב מהיר לבית המשפט, בד' כסלו (11.11.91), ובו מודיעים אשר ביררו כי מספר הספרים שברשימה אינו תואם את המספרים שדנו עליהם, וגם אין בה אותם הסימנים שעל פיהם זיהינו את הספרים, ולכן אינם צריכים להחזיר את הספרים המזוהים.

5)) וכן אמנם היה. במקומו מונה פיליפוב, שאתו הוצרכנו לדון בחדשים הבאים, כפי שיסופר להלן ביומן ד' שבט ואילך.