פרק שישים וחמשה

משפט חוזר של הספרים

שמיעת הצדדים אחרי הערעור

יום ג', כ"ח מ"ח בוקר, יבלוצ'קובה

בימים האחרונה היה המצב לא ברור וגם לא הרגשתי כ"כ טוב, ולכן לא בא לי לכתוב. אשתדל לסקור בקצרה את מאורעות השבוע האחרון, שלא רבים הם.

אתחיל עם ההתפתחות האחרונה, שבימים ב-ג הבע"ל יתקיים בעזהי"ת המשפט החוזר, לאחר הגשת הערעור של הספריה על הפס"ד הראשון של בית המשפט.

שמיעת הערעור והמענה יתקיימו באותו בית משפט, לפני חבר שופטים ולפני השופט הראשי גריבעניקוב, שהוא כבר הביע את תמיכתו בפסה"ד הראשון בתוקף ובפרסום במסיבת העתונאים, וא"כ סמוכים ובטוחים אנו שתוצאות המשפט המחודש יהיה רק קיום ותוקף לפסק הראשון, כשטר שקרא עליו ערעור ונתקיים בחותמיו.

האמת היא שכבר בתחילה ידענו שיהיה ערעור, ועד ששאלו אצל גריבעניקוב בעת מסיבת העתונאים אם זה יעכב את הביצוע, והוא השיב שאם הערעור יכתב טוב הוא יתקבל, אבל הוא לא יעכב את הביצוע.

והאמת היא שכנראה (ברור לא ידוע לנו, אך כמה מקורות אומרים כך) שלפי החוק יכולים גם כעת ללכת עם המשטרה להוציא את הספרים בכח. אמנם מפחדים מתגובות וכו' ולכן רוצים שיסתיים הדבר ברור בביהמש"פ ואז יתנו מעצמם.

נכון אמנם שכאשר התקבל הערעור בחתימת גובינקו השיב גריבעניקוב שלא נכתב כראוי. אך אח"כ התקבל ערעור רשמי מהתובע הכללי (3 עמודים) ועוד אחד (13 עמודים) בחתימת וואליק, והוכרחו לקבלו ולהשיב עליו.

ועדיין היו בזה שני דרכים, או שהשופט הראשי עצמו ישיב על הערעור או שיהיה משפט חוזר. הדיון בשני האפשרויות האלו נמשכו ממוצש"ק עד אתמול בבוקר, שאז הוחלט סופית שיהיה משפט חוזר בימים ב-ג הבע"ל.

רכוש תנועת חב"ד

מיד אתמול היא התחילה להכין עצמה למשפט החדש. היא אמרה שביקשו ממנה מביהמש"פ שתביא עדות שלי אם ע"פ התורה האוסף הזה אינו רכוש פרטי של הרבי כי אם של כל התנועה.

כתבתי עמוד אחד של הוכחות. הר"י [קוגן] תרגם לרוסית ושלחנו לה בפאקס.

הרי"ל גרונר הודיע על כך לרבי, והרבי התרעם מאד, באמרו:

שוב צריך הוכחות? זה עדיין לא ברור?

התחלת וסיום הערעור של מר וואליק

השיחה האחרונה עם מאקסוול

ובינתיים ממשיכים להפעיל את הלחץ מבחוץ. הרי"י [אהרונוב] דיבר בלילה עם מאקסוול שידבר עם יעלצין וכיו"ב.

יום ד', ער"ח כסלו בוקר, יבלוצ'קובה

כבר כתבתי שהרי"י [אהרונוב] דיבר בטלפון עם מאקסוול. זה היה באמצע הלילה, והוא היה אז על סיפון האניה שלו. נראה שזו היתה השיחה האחרונה שלו לפני שנפל מהאניה ונטבע. בשיחה האחרונה הזאת הביע את רצונו להביא לגמר החזרת הספרים לחב"ד.

יום ו', בדר"ח כסלו בוקר, יבלוצ'קובה

באמצע הלילה נסע הרי"י [אהרונוב] לארה"ק, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, להשתתף, יחד עם הר"פ וואגל והר"י פרוס, בהלוויית המנוח מאקסוול.

אין דרך ישירה לארה"ק ביום ששי בבוקר. הוא יצא לאירופה ושם יחפש דרך קשר להגיע לארה"ק לפני הש"ק, או להשאר בלונדון עד מוצש"ק ואז יצאו שלשתם משם לארה"ק.

ההלוויה תתקיים אי"ה ביום א' בוקר, ושלושה אלו, שהיו כעין הרבנים שלו, והיו האחרונים שדיברו אתו בטלפון, ישתתפו בהלווייתו, ואולי אף ינאמו.

המשפט

יום ד', ו' כסלו בוקר, יבלוצ'קובה

אתמול אחה"צ התקיים המשפט החוזר, שמיעת הצדדים אחרי הערעור. המשפט התקיים בהצלחה רבה, וברור היה שהטענות של הצד שלנו מתקבלים באופן טוב מאוד.

היו שם שלושת השופטים של המשפט הראשון, השופט הראשי, ועוד חמשה שופטים. דיבר וניהל כמעט אך ורק השופט הראשי גריבעניקוב, אך היו שאלות אחדות גם משאר השופטים.

המשפט התקיים כשלוש שעות, משעה 3:15 עד 6:15 לערך.

באנו לביהמש"פ כשעה לפני התחלת המשפט, וכבר היו שם כמה עשרות מצד הספריה. דומני שכולם הם עובדי הספריה שנצטוו לבוא למשפט.

למטה ליד כניסת הבנין היו כ10- מפגינים עם כרזות מוכנים בידיהם - נגד החסידים שרוצים לקחת את הספרים מהספריה. אח"כ עלינו למעלה, בפרוזדור לאולם ביהמש"פ, שם הצטופפו עוד כ20- מהם, שאחדים מהם התבטאו בקללות נאציות נגדינו בבואינו.

מאתנו באו כעשר עסקנים, המשלחת ותלמידי הישיבה.

באולם ביהמש"פ יש כ40- מקומות ישיבה. הכניסו כ15- נציגים מכל צד, מלבד השופטים ואנשי העתונות וטלביזיה.

הם הביאו לביהמש"פ גם את לעוו גינזבורג, נכד כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, שלטענתם גם הוא נגד החזרת הספרים (כבר סיפרתי עליו פעם, על ציור מקורי של הצמח צדק שנמצא בביתו, ואינו רוצה לתת). כשהזכירו את שמו הבטתי עליו חזק והוא הרגיש מאד לא נוח. נגשתי אליו ושאלתי כמה שאלות אודות הציור הנ"ל, והוא נכנס לאי שקט נפשי.

במשך שלוש השעות היו דיונים רבים מצד הספריה, ומצדינו דיברה רק וירוניקה, וקצת (בתור מומחה) יקירסון.

לסיום שאל השופט כמה שאלות אצל נציגי הספריה:

א) מהו היסוד שלכם לומר שהיתה כאן הלאמת הספרים בשעה שאין מסמך כזה (המענה של מנהל הספריה וואליק לא היה ברור).

ב) באם יוחלט שצריך להחזיר את הספרים, כמה זמן זה יקח. דיראגין השיב: אם הייתי סבל הייתי יכול לעשות זאת ביום אחד, וכיון שאני מומחה - זה יקח זמן רב. וואליק השיב: כחצי שנה, להשוות את הקטלוג עם הספרים. יקירסון השיב: מספיק חדשיים שלוש (השאלות האלו הראו בעליל מה הן כוונותיו של השופט לפסוק).

גם מנהלת מחלקת חימקי דיברה וסיפרה שיש אצלה כ10- וחצי אלף ספרים1 יהודיים, שעדיין צריך לברר שהם מהאוסף של שניאורסאהן.

בסוף אמר השופט שהיום הוא לא יחליט, רק מחר בצהרים, וחזרנו לבתינו מתוך תקוה ובטחון אמיתי שמחר נתחיל לעבוד על הכנת הספרים, ואז אוכיח לספרנים שאיננו זקוקים לחצי שנה ואף לא לשלושה חדשים.

*

לפני הנסיעה למשפט הספקתי לתת שיעור בגפ"ת, ואף ביום ב' נתתי 4 שיעורים, בישיבה ובמכון חי' מושקא. הלימודים כאן וכאן הם מאד לשביעות רצוני, בין בגפ"ת בין במשניות ובין בהלכה2.

עימות עם השכנים בביהכנ"ס שלנו

יום א', י' כסלו בוקר, יבלוצ'וקבה

זה חודש שהשכנים שלנו בביהכנ"ס, איזשהו בנק, גזלו כברת ארץ מהחלקה השייכת לביהכנ"ס והתחילו לבנות שם מקום חניה מורחב. הר"י [קוגן] קרא למשטרה ולא הועיל. הוא כתב להם מכתבים ודיבר אתם ובלי תוצאות3.

היתה אשה אחת שרצתה לעזור לנו. השיגה את מפת הקרקעות ששם ברור שהחלקה שייכת לביהכנ"ס. היא ביררה בכל המשרדים שהם בנו וחפרו בלי רשיון מאף משרד. הגישה כמה מחאות במשרדים.

אמנם אנשי הבנק רצו להביא לעובדה מוגמרת, וביום חמישי הביא אספלט והתחילו להניחו ע"ג מסגרת צמנט שבנו.

הר"י [קוגן] הבחין בזה והודיע לנו בישיבה. יצאנו כולנו ולא הרשינו, והתחלנו להחריב את בנייתם. הגיעה משטרה וכמובן הוכרחו להצדיק אותנו. בסופו של דבר הם ציוו לפועלים שלהם להחריב את בנייתם והבטיחו לנו להחזיר את הכל לכפי שהיה בתחילה, ואף ישלמו לנו עבור ההיזק.

מפת החצר השייך לביהכנ"ס שקיבלנו ממשרדי הרישום. את הפינה השמאלית ניסו לגזול מאתנו

באותו יום הופיע מאמר משמיץ בעתון נגד ביהכנ"ס והנהגתו, שבחורים אוכלים ויושנים שם ועוד ועוד. הוא נכתב ע"י החברה שנמצאת עדיין בקומה השניה של ביהכנ"ס, וכנראה שהם חושבים שיש בידם עדיין היכולת לקבל חזרה את ביהכנ"ס.

כזכור היה ההסכם שהעירייה צריכה לתת להם מקום חדש ואנחנו צריכים לשפצו, ואז יעברו אליו, ואנחנו נקבל את כל בנין ביהכנ"ס. אמנם אף פעם לא בא הדבר לפועל, ובינתיים נשארו למעלה.

מ"מ נראה שהמצב לא נוח להם, ומזמן לזמן הם מוציאים קצת מחפציהם מהבנין. גם הפנסים המרובים על הקירות עדיין נשארו.

בליל שישי, לאור המאמר המשמיץ, החליט הר"י [קוגן] להוסיף בפירוק הפנסים האמורים (ששימשו לתיאטרון שעשו מביהכנ"ס). ביום שישי בבוקר כשבאו הם נבהלו. הר"י [קוגן] הסביר להם שעד עתה השארנו את הפנסים, אעפ"י שהפריעו לנו, כי רצינו להתנהג בצורה הוגנת. אמנם אחרי המאמר המשמיץ אין סיבה לכך.

מיד במשך היום הביאו מכונית גדולה ולקחו את כל הפנסים המפורקים ועוד. נקוה שזוהי החלטה שלהם להתחיל לסלק מבנין ביהכנ"ס את כל חפציהם.

פסק הדין

יום ב', יא כסלו ערב, יבלוצ'קובה

זה עתה חזרנו מביהמש"פ עם פסה"ד שנתקבל. הר"י [קוגן] קרא לפנינו את פסה"ד בתרגום. יש בו 3.5 עמודים. בתחילה חוזר על טענות התובע והספריה ואח"כ דוחה אותם, ובסוף בא השופט הראשי למסקנא:

א) זה ברור מתוך כל התיק שהאוסף שייך לאדמו"ר חב"ד ואין שום חומר שיראה זכות ירושה לספריה ולמדינה על האוסף. הרכוש מעולם לא הולאם ואף פעם לא היה בלי בעלות.

ב) מה שנכתב בפס"ד הראשון שהאוסף נמסר ושייך לקהלת חב"ד ברוסיה, ההוכחות אינן מספיקות. על היחסים הפנימיים בין הרבי והקהלה צריכים הם להחליט בעצמם ואין לבהמש"פ להתערב בזה.

ג) כין שהאוסף נאסף במדינתינו הרי בעת ההחלטה צריך לקחת בחשבון את צרכי המדינה שאליה שייך האוסף ולכן מחליט השופט הראשי להעביר מיד היום את האוסף הזה לידי הספריה היהודית הכללית שנפתחת כעת (ע"י אגו"ח).

ד) בעת ריכוז הספרים מהאוסף הזה יהיו נציגים מהספריה ומחב"ד, להחליט איזה ספרים שייכים לאוסף הזה. אם יהיו חילוקי דיעות אזי יפקיד ביהמש"פ מומחים להחליט.

*

את תקנון הספריה האמורה עדיין לא ראינו. היא כתבה אותו לבדה. אמנם הר"י [קוגן] אמר שכתוב בו שיש לספריה זכות לעשות תערוכה בחו"ל וגם להחליף ספרים. גם כתוב בו שהיא מנהלת הספריה ולה זכות ההחלטות עליה.

הפגנה בספריה

יום ה', י"ד כסלו בוקר, יבלוצ'קובה
חתונת כ"ק אדמו"ר שליט"א - תרפ"ט
חתונתינו - תשל"ד

היה לנו יום רועש מאד אתמול. שהינו כל היום בבנין הספריה, אנחנו ועוד כ10- בחורים מהישיבה. באנו לשם עפ"י הוראתה בבוקר, יחד עם הארגזים לקחת את הספרים. חכינו שם עד שעה 11 בלילה, ואז הורתה לכולנו לעזוב.

כדי שלא לשבת כל היום בבטלה נאמתי כמה שעות לפני הבחורים בעניני ספריה וביבליוגרפיה.

באולם ההמתנה של הספריה - מספר לתלמידי הישיבה אודות הספריה

היתה גם תפלה בצבור בניגון חגיגי ע"י הרב"ש [קונין], היתה גם שירה בציבור, היו לעומת זה גם ויכוחים עם הצד שכנגד וכו'. היתה גם העתונות וטלביזיה ונציג השגרירות האמריקאית ועוד.

שירה באולם ההמתנה של הספריה . משמאל לימין: אהרונוב, יוסי כץ, קונין, גענין ואני

אתמול בצהרים לא הסתפק ביהמש"פ בהחלטה, ונתן צו שהספריה מוכרחת להחזיר לנו את הספרים. זה עדיין לא עזר. אפשר היה להביא "מבַצֵע" שיקח את האוסף מידיהם בלי הסכמתם, אך היא עדיין מתנגדת לכך.

היא משתדלת במשך כל היום להגדיל את הלחץ ע"י ממשלת יעלצין וע"י שר החוץ החדש-ישן מר שברדנזה. היא אומרת שאולי יפטרו את מנהלי הספריה שלא משתפים פעולה.

גם היו אתמול הר"י [קוגן] והר"ז [קורבסקי] בבית הלבן. הר"י דיבר עם סגנו של יעלצין מר פרימוכין, שצלצל לשר המשפטים להתייעץ מה לעשות להכריח את הספריה לשתף פעולה.

הר"י [קוגן] והר"ז [קורבסקי] היו גם שלשום בספריה, בבקשה להפגש עם מנהלי הספריה ולדבר על הביצוע, אמנם הודיעו להם ששני המנהלים יצאו לחופשה ואין עם מי לדבר. הוא ביקש שיכתבו לו על גבי צילום פסה"ד שהוא היה שם והשיבו לו שאין עם מי לדבר, והם כתבו לו כך.

כל זה הביא להחלטה שנלך אתמול באופן הפגנתי, כמסופר לעיל.

דיברתי שלשום בטלפון עם הספרן גולדנברג, ורציתי להכין ביחד אתו את הספרים. אמנם הוא אמר לי שהדבר אינו תלוי בו ויברר. אח"כ השיב לי שלא מרשים לו עדיין.

צו בית המשפט - בחתימת השופט הראשי גריבניקוב

*

בכל השיחות עם הספריה אנחנו טוענים שכיון שהם עצמם מודים שביררו כ3000- ספרים שיש עליהם סימנים מובהקים שהם מאוסף שניאורסאהן, לכן שיתנו לנו בינתיים את הספרים האלו. כשהרי"ל גרונר הודיע על כך אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, הואיל להשיב:

צריך לקחת מיד מה שאפשר, וכשיהיה אפשר לקחת עוד ספר צריך לקחת מיד גם אותו, וכן הלאה.

שינויים בתקנון הספריה היהודית

כ' כסלו ערב, יבלוצ'קובה

זה יותר משתים עשרה שעות שוירוניקה נמצאת במשרדי ממשלת רוסיה, הכל כדי להכין את ההוראה של הממשלה בדבר הספרים.

הר"י [קוגן] צלצל עתה והודיע שהיא שינתה פרט אחד בנוסח המוכן - שהספרים יועברו ע"י האקדמיה החדשה (שהיא מייסדת בביהכנ"ס שלנו) לספריה החדשה (שמתייסדת בביהכנ"ס שלנו). מהו תוכן השינוי אין איש יודע4.

גם אתמול בלילה היתה באותן משרדים כמה שעות, אח"כ קראה לר"י [קוגן] שיבוא אליה, ובסוף צלצל הר"י והודיע שהיא הכינה הוראה שיחתום עליה סגנו של יעלצין מר בורבוליס, ובה יאשרו את פתיחת א) האקדמיה. ב) האוניברסיטה - ישיבה. ג) ספריה בביהכנ"ס שלנו.

הרי"י [אהרונוב] התקשר מיד לרי"ל גרונר והסברנו לו את חששותינו בנושא, אע"פ שקיבלנו הוראה כמה פעמים לעשות כהוראתה, השאלה היא אם גם הנ"ל נכלל בהוראה הנ"ל.

מענה לא הספקנו לקבל ונסענו אליה כבקשתה. כשחזרנו דיברנו שוב עם הרי"ל גרונר, וסיפר שמסר השאלה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, והשיב:

אויב מ'וועט טאן אויף אזא אופן שטעלט זיך די שאלה ווי וועלן זיי קומען אהער?

[אם יפעלו באופן כזה נשאלת השאלה איך יבואו (הספרים) הנה?]

הרי"ל גרונר השיב שדיברו ע"ז וסומכים שיהיה דרך להביאם הנה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך:

מ'קען דאס ניט פארשטיין. אויב עס זאל ארויס גיין פון דעם נאמען.

[אי אפשר להבין זאת - אם אמנם זה יצא מהשם (של בעלות חב"ד לבעלות ספריה יהודית ברוסיה)]5.


1)) כסכום הזה אמרו לי כמה פעמים במשך הזמן, וכך העתקתי גם לעיל בהערות ליומן של י"ד כסלו (תנש"א). אמנם מובא שם עוד רישום, שיש שם רק 8350 ספרים. לנו מעולם לא הרשו להכנס לראות את האוסף, ושום השתדלות לא הועילה.

כך עד שנת תש"ס, שאז הזמינו אותי לעבור על כל האוסף, והחתמנו במדבקות את כל הספרים שיש עליהם סימני אוסף שניאורסאהן, כפי שיסופר להלן ביומן תש"ס.

2)) תמיד רשמתי פרטים אלו, כי זה היה מה שנתן לי את הכחות הנפשיים להשרד בתקופה קשה זאת.

3)) בכ"ג מ"ח (31.10.91) התקבל מענה ממשרד הבניה של העיר, שתוכנו:

אל קהלת חב"ד במוסקבה.

במענה לשאלתכם מודיעים אנו לכם, כי שום רשיון לבניה של רצפה בשטח של ביהכנ"ס לא ניתן על ידינו.

4)) למעשה ניתנו כמה אישורים והוראות ע"י הארביטראזש, להעביר את האוסף לספריה החדשה שנוסדה, כבר בתאריך 15.11.91-18.11.91. (ח-יא כסלו). וביום שלפנינו (26.11.91) אושר הדבר במכתב מיוחד של סגן ראש הממשלה מר בורבוליס.

5)) בשבועות הבאים היה שקט רועם בענין הספרים, מלבד ידיעות תדירות שבקרוב יוחזרו הספרים.

היתה פעילות מסועפת בנושאים שאינן קשורים לספרים, ולא מועתקים בזה.