פרק שישים ותשעה

להשמע להוראות וירוניקה

חוות דעת עורך דין

יום ה', ב' אד"ר בוקר

כבר היום השלישי שאינה מרשה בשום אופן שאלך לספריה, ואיני ידוע מדוע. אני דורש שהמשלחת תחליט אם יש לשמוע בקולה - כל זמן שלא מובן לנו המוטיב שלה.

בינתיים יש עוד התפתחויות בענין הספרים. כשהייתי בנ.י. ביקשוני הר"א שמטוב והר"י קרינסקי שאדבר עם ג'רי שוסטק שרוצה להכניס את עצמו לנושא. זה היה ביום שישי שלפני נסיעתי, ולא הספקתי לדבר אתו אז.

אחרי שחזרתי לכאן, טלפן לכאן כמה פעמים דמיטרי, שהוא עו"ד עובד יחד עם שוסטק, והוא במקורו מרוסיה, והתחיל לעסוק בנושא הספרים ומבקש לדעת תמונת מצב. הרי"י [אהרונוב] דיבר אתו וראה בדבריו ידע מקיף בנושא - מעיונו במסמכים ומדיבורו עם אנשי הממשל ואנשי המשפט כאן.

בסופו של דבר הוא כתב סקירה בנושא. הר"א שמטוב מסר לר"י קרינסקי, שהראה לרבי. הרבי נתן את הסקירה אל הרי"ל גרונר שישלח אותו לנו, ואמר שאולי כדאי להראות גם לה.

הספק הזה האחרון מראה לכאורה שיש אפשרות לדון לבדינו אם לתת לו את האור הירוק לפעול - גם בלי להראות לה את מכתבו, שאולי אין כעת כ"כ אימון בדרך שנוקטת.

הרי"י [אהרונוב] דיבר בטלפון עם הר"י [קוגן] והרב"ש [קונין] והוחלט שהיום בבוקר בשעה 11 תהיה לנו אסיפה בביהכנ"ס שלנו. אני בקשתי שנדון אז גם בנושא הליכתי לספריה.

עימות עם הועדה המיוחדת

יום ו', ג' אד"ר בוקר

יום האתמול החזיר אותנו שוב מעולם הדמיון (שבימים הקרובים מחזירים לנו את הספרים) לעולם המציאות (שעדיין לא נושענו).

היום התחיל עם האסיפה בינינו שכתבתי עליה אתמול. בסוף הדיון הוחלט לנסוע אליה למסור לה שיש חוגים באגו"ח המרכזי שמאוכזבים מהתוצאות של הדרך שנוקטת והתקשרו עם עו"ד גדול וכו'.

גם הוחלט באסיפה שאני אסע לספריה, אף שהיא מתנגדת לכך.

נסעתי לספריה, והתיישבתי עם הועדה במחלקת מוזיי קניגי. הם הביאו לי ספר פירוש ן' יחייא על חמש מגילות (בולוניא רח"צ), שעליו מדבקה של הרבי ועוד סימנים.

הם התחילו לכתוב אודותיו תיאור טפשי ומכוון, לתאר כל עמוד פגום, כל מקום שיש דבר וכו' וכו', ואמרו לי שהם רוצים שאעזור להם בתיאור הספר.

אמרתי שבאתי להוכיח כי הספרים הרשומים על שם פוליאקוב הם באמת של שניאורסאהן, לכן אבקש לעשות רשימה של יותר ממאה הכרכים של אוסף פוליאקוב שבמוזיי קניגי כדי להוכיח שכולם הם של אוסף שניאורסאהן.

ואילו הם ענו לי, שאת זה אינם רשאים לעשות, וכי הם רק מבקשים שאעזור לעבוד אתם בדרך האמורה.

ישבנו כשעה וניסיתי להבהיר להם שוב ושוב, בקול מתון, שבאתי ונקראתי לכאן כדי להוכיח את בעלות אוסף פוליאקוב, ואילו הם בשלהם.

טענתי כי לפי התקנון של יסוד הועדה, במקום שיש חילוקי דיעות צריכים לפנות אל מנהל הספריה.

הלכתי יחד עם יו"ר הועדה מר ליוואצ'קין אל פיליפוב. הוא שמע את דברי שנינו והצדיק את היו"ר, ולא הועילו כל דברי. הוא אמר שמעולם לא הזמין אותי להוכיח שאוסף פוליאקוב הוא אוסף שניאורסאהן, ואינו מוכן להרשות לי לעשות זאת.

הודיתי להם וחזרתי לביהכנ"ס שלנו.

כבר אמרתי שצריך לשמוע בקולה

חברי המשלחת באו אליה ואמרו לה כנ"ל, שיש חוגים באגו"ח המרכזי שמאוכזבים מהתוצאות של הדרך שנוקטת והתקשרו עם עו"ד גדול וכו'.

היא התחילה להרעים מתוך הלב, שהיא עושה בכל יכולתה ואין איש בעולם שיוכל לפעול יותר, והעו"ד טועים בדבריהם כי הם יכולים לפעול בדרכי המשפט הרגילים, כי אין כאן מדינת משפט כלל וכלל, ורק בדרך שהיא עוסקת אפשר לפעול משהו, ואשר אם רוצים דוקא בדרך זו, אזי שיתחילו לעסוק דרך העו"ד, ויראו שבדרך זו לא פועלים כלום.

*

באותה שעה ראיינה תניא פירצובה את גריגורוב, שהוא עוסק מטעם הממשלה כעת בנושא העברת האוסף לאקדמיה.

הוא אמר לה, שעדיין לא הגיש את הנייר, ויגיש בשבוע הבא את הניירות להעביר את האוסף למקום משמר בבניני הממשלה. תפקידו לא יהיה לבצע זאת כי אם להורות, ואם פיליפוב לא ישתף פעולה אזי יחזור הנושא אל שאכין.

ע"י שלושת הסיפורים האלו חזרנו שוב לעולם המציאות, שעדיין לפנינו עבודה רבה להביא להחזרת הספרים.

נפגשנו שוב בביהכנ"ס שלנו, ואח"כ נסענו אני והרי"י [אהרונוב] לבנין הספריה, לשם הגיעו גם הצלמים של התוכנית אודות הרבי (שנסעתי אתם לליובאוויטש כנ"ל). הם צילמו אותנו על רקע הספריה, ואת ההפגנות והמודעות נגדינו, ונתתי להם ראיון קצר בנושא. משם חזרנו לדירה.

בערב נסעתי למכון ונתתי שם שיעור כללי לבנות המקומיות ולבנות הישראליות בהלכות תפלה.

*

בשהייתי בלילה בדירה התבוננתי במצבנו הכללי, וראיתי שצריך לראות את שהותינו כאן כנמשכת לזמן מסויים, ולכן החלטתי להזמין את בני ביתי שיבואו לכאן מנ.י. ביום א' הבע"ל. והרי יש לנו כבר את ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה1.

יום ו' לפני כניסת השבת

דיברנו כעת עם הרי"ל גרונר, וסיפר שדיווח לרבי אודות הדיבורים אתה אתמול, והרבי השיב:

כ'האב שוין געזאגט כו"כ פעמים אז מ'דארף הערן וואס זי זאגט און פאלגן איר.

[כבר אמרתי כו"כ פעמים שצריך לשמוע מה שהיא אומרת ולשמוע בקולה].

*

היום הייתי בישיבה ונתתי שיעור בגפ"ת.


1)) כדלעיל ביומן י"ט שבט.