פרק שבעים ואחד

במחנה ילדי טשרנאביל

נסעתי בצהרים עם הרי"י [אהרונוב] לפגישה עם הרב"ש [קונין] בביהכנ"ס שלנו, שם שוחחנו על הפעילות בענין הספרים.

הר"י [קוגן] לא היה שם, הוא כעת בקיוב כדי להכין את הקבוצה הבאה מילדי טשרנאביל לארה"ק.

ביום ה' אמורה להתחיל הקייטנה עבורם, וביום ה' הבא יסעו מקיוב מיד לארה"ק.

הרי"י [אהרונוב] ביקשני לנסוע לשם עם המשפחה להיות שם בש"ק עם הילדים. נצא אולי מחר בלילה ואולי בליל שישי. אחרי השבת חושב אני אולי לנסוע עם המשפחה למקומות הקדושים בהאדיטש ובנעזין.

*

הרי"י [אהרונוב], יותר נכון צאגו"ח בארה"ק, קיבל פרס החינוך. הוא שאל אצל הרבי אם לנסוע לקבלו בעצמו או יסתפק לקבלו ע"י נציג. הרבי השיב שיסע "כפשוט".

הוא עומד לנסוע לקראת הש"ק ולקבל את הפרס ביום א' הבע"ל. אולי ישאר שם בארה"ק עד שתגיע הקבוצה הבאה מילדי טשרנאביל.

חוץ מהנ"ל לימדתי בימים האלו בישיבה כרגיל.

ליל שיש אור לכ"ד אד"ר, דירת הרד"ב קרסיק בקיוב

היום התחיל בקיוב המחנה לילדי טשרנאביל העולים לארה"ק, ואני ובני ביתי עם הר"י [קוגן] ועוד כמה בנות באנו לנהל את המחנה.

נסענו במשך הלילה ברכבת, והיום בצהרים נסענו עם הילדים למחנה.

היום הראשון עבר שם בסדר יפה וטוב, באו כ80- ילדים, 45 בנות ו35- בנים. הבנים והבנות נמצאים בשני מחנות סמוכים, כ5- דקות הליכה ביניהם. בחדר האוכל אוכלים בזמנים נפרדים.

עשיתי רישום של הבנות, כלומר ראיינתי אותן. את הבנים אראיין אי"ה מחר.

חלק מהילדים כבר למדו בבית הספר שלנו בקיוב ובזיטאמיר, אך מרביתם אין להם שום רקע מסורתי, אך רצונם ללמוד בבית ספר יהודי דתי בכפר חב"ד.

סיפרתי להם קצת על המוסדות בכפר חב"ד, בירכתי אתם לפני ואחרי האוכל.

בלילה נסעתי לעיר לשוחח עם הרד"ב קרסיק, שארגן את הילדים והכין את המחנה. גם כדי לטלפן משם, כי מהמחנה קשה לטלפן. מחר בבוקר אי"ה אחזור למחנה.

סיכום מצב נושא הספרים

אתמול ישבנו כמה שעות בביהכ"נ שלנו לדון ארבעתינו אודות מצב הספרים ועוד.

הידיעה היחידה המשמחת היא שהחוות דעת של הכנסת שלא להחזיר את הספרים היא לא מחייבת, כי אינה החלטה כי אם חוות דעת.

ואף אשר הם משתדלים לעשותו להחלטה, הרי יש לחץ חזק מארה"ב על אנשי הממשל ובפרט על חיסבולטוב. השגריר דיבר עם חיסבולטוב וגם בארה"ב דיברו עם סגן השגריר הרוסי.

באשר להחלטת השופט החדש שלא להחזיר, מוכן העו"ד המפורסם קבלקין לכתוב חוות דעת.

עוד ביקשה וירוניקה, שנכתוב בקשה לשר בייקער, שידרוש שירשו למיין את ספרי שניאורסאהן בספריית אגודת חב"ד בארה"ב, ואח"כ יחזירו את הספרים שאינם שייכים לאוסף הנ"ל. הכנו נוסח כזה.

דיברתי עם הר"י [קוגן] ומספר כי גברת קלעיר מה-CNN דיברה עם שאכין, ושאלה אותו אודות המסמך שהוא הכין, והשיב שכעת זה תלוי בהחלטת הכנסת.

וירוניקה נסעה לכמה ימים לסינגפור, הרי"י [אהרונוב] נסע לארה"ק, הר"י [קוגן] ואני נמצאים כאן בקיוב, ורק הרב"ש [קונין] נמצא כעת מאתנו במוסקבה.

נסיעה לאהלים בהאדיטש וניעז'ין

בכניסה לניעזין - עם האשה והילדים

יום ב', כ"ז אד"ר בוקר, מחנה ילדי טשרנאביל

אתמול לא הייתי כאן כל היום. לפנות בוקר נסעתי עם כל בני ביתי לאהלי קודש בניעז'ין והאדיטש.

בשני המקומות ביקשתי בפ"נ עבור נצחון הספרים, הצלחת שליחותינו הכללית לרוסיה, וביאת משיח צדקנו. חזרנו למחנה בשעה 9 בלילה.

נפגשתי עם המדריכה הראשית חפצי טראכטנברג, לקבל דיווח על המחנה של הבנות, ועם המדריך הראשי יוחנן פרידמן, לקבל דיווח על המחנה של הבנים.

בכניסה להאדיטש - עם האשה והילדים

אירוע כ"ז אד"ר אצל הרבי

במשך כל היום קיבלנו דיווחים תמידיים מנ.י. כל שעה קיבלנו ידיעות ע"י הרי"י [אהרונוב] מארה"ק, הר"י פרוס מאנגליה, הרד"ב [לאזאר] ממוסקבה והרד"ב קרסיק מקיוב.

הידיעה הכי אחרונה והכי מרגיעה היא ששמעתי זה עתה מאברהם שטרנברג מקיוב, שהדיבור של הרבי חוזר לאט לאט, ובעת התפלה ראו את הרבי אוחז הסידור בשני ידיו, היינו שהכחות ביד חוזרים, וכל זאת סימן שהאירוע היה חלש ביותר וחולף.

הדבר התחיל בהיות הרבי באוהל, הר"י קרינסקי נכנס וראה את הרבי שוכב. הוא קרא מיד לאמבולנס ורופאים. הרבי אמר (הדיבור היה אתו עדיין) שיקחו אותו בדוקא ל770-. שם טיפלו בו הרופאים כל הזמן. כשדיבורו לא היה ברור רצו שיראה באותיות שבסידור, אך הרבי דחה את הסידור ורצה רק לנסות לדבר, ולאט חזר אליו הדיבור, ומקוים שבקרוב יחזור הכל לקדמותו.

יום ו', בדר"ח אד"ש בוקר, במחנה

דיברתי עם הת' אברהם שטרנברג בקיוב, והוא סיפר הבשורה טובה, שביום ד' בערב חל שינוי גדול לטובה בבריאות הרבי, הדיבור חזר אליו קצת, והרופאים מצפים להחלמה מהירה בלי השארת רושם. אכי"ר.

וזה עתה הודיע הרד"ב [לאזאר], שהרבי אמר לרי"ל גרונר:

ס'וועט זיין א רפואה בקרוב ברוב שירה ובזימרה.

עם קבוצה מילדי הקייטנה, והמדריכים הראשיים: יוחנן פרידמן ולוי אקערמאן

הר"י [קוגן] נשאר במוסקבה בקשר לספרים. הוא אומר שיש הרבה מאמרים בעתונים נגדינו, ואין מצדינו במוסקבה מי שיענה, ולכן הוא נשאר עד אחר הש"ק במוסקבה.

*

מיד אח"כ צלצלו אלי הת' שטרנברג ושמטוב מקיוב, וסיפרו שביום ד' עד אמצע יום ה' היה המצב חמור, וחלק מהזמן שכב בלי הכרה, אמנם ביום ה' בערב כבר עמד לתפלת ערבית, אלא שעזרו לו לעמוד, ואמר שבקרוב יוכל לעשות זאת לבד.

אחרי מעריב היתה אספת אנ"ש כללית למטה בביהכנ"ס, ואז בא הרי"ל גרונר והודיע את לשון הרבי הנ"ל, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו.

יום א', ג' אד"ש בוקר, במחנה

מהרבי נשמעים בשו"ט על השבת, אך פרטים עדיין לא שמעתי, רק שהוא ישב ועמד בתפלות בחדרו. אולי אשמע עוד מעט פרטים.

טיסה לארה"ק וחזור

יום ג' צהרים, ה' אד"ש, במטוס מקיוב לארה"ק

75 ילדים נוסעים אתנו כדי ללמוד בכפר חב"ד, 70 מקיוב והאיזור ועוד 5 ממוסקבה.

אני נוסע כדי לעזור, וחוזר מיד היום עם המטוס. חזרה אתי יבואו עוד כ10- ילדים מהקבוצות הקודמות שהוצרכו לחזור לסיבות שונות. גם יחזור אתנו מטען אוכל של כשש-שמונה טון.

כשנחזור היום בלילה אשתדל להיום עם האוכל עד שיכניסוהו למחסן בקיוב, ואז אחזור אי"ה למוסקבה.

לקחתי אתי גם את בני מאיר1 שי', כדי שיהיה עד אחרי חג הפסח עם הסבא ועם משפחת אחותי הרצל בכפר חב"ד.

בטיסה לארה"ק עם קבוצת ילדי טשרנוביל. לידי יושב בני מאיר

יצאנו מהמחנה בשלוש וחצי לפנות בוקר. המטוס המריא בשבע וחצי. נגיע אי"ה ללוד אחר 12. נחכה כשעתיים עד שיטעינו את האוכל, ונצא חזרה אחרי השעה 2.

הטענת המטוס עם האוכל - שאורגן ע"י צאגו"ח בארה"ק

בדרך נעצרנו לחצי שעה בסימפרופול, וגם בדרך חזרה נעצור שם לחצי שעה או שעה.

נושא הספרים

ביום א' נסיתי להתקשר לר"י [קוגן] ולרד"ב [לאזאר] במוסקבה ולא הצלחתי לקבל קשר, לכן נסעתי לקיוב ומשם דברתי אתם ועם הרי"י [אהרונוב] בארה"ק.

הר"י [קוגן] סיפר שבהחלטה של הכנסת שכתבו אודות הספרים, לא הוזכר רצונם לבטל את החלטת הממשלה להחזיר את הספרים.

גלמן הוא כעת יועץ לעניני היהודים לבורבוליס, והוא אמר בשמו שהממשלה עומדת על שלה שיחזירו את הספרים.

אתמול קיבל הר"י [קוגן] העתק חו"ד של העו"ד המפורסם קבלקין, בה מראה איך שאין מנוס מפס"ד ברור של בית המשפט להחזיר את הספרים, וזה שהשופט החדש ביטל את ההחלטה, הביטול אינו חוקי כלל וכלל.

חזרה למוסקבה

יום ד' בוקר, ז' אד"ש, ברכבת מקיוב למוסקבה

כל התכניות אתמול עברו בהצלחה ללא רבב. קצת לפני השעה 4 המריא המטוס מארה"ק ונחת בקיוב בשעה 7.

הכל עבר בהצלחה ובזריזות, וכעבור שעה וחצי כבר היה המטען על המשאיות של אנשי דובינסקי2, הילדים ועם החפצים שלהם עברו את הבקורת והיו בידי איגור3 ועוזריו, ואני והר"י [קוגן] נסענו לתחנת הרכבת.

הרכבת מיועדת לשעה 9:21, והיו לנו כרטיסים מהבוקר. גם שלושת המדריכות של הקייטנה נוסעות עם הרכבת הזאת. אשתי ושני הילדים כבר יצאו בבוקר מקיוב למוסקבה.

בערך בשעה 12:30 (11:30 לפי שעון קיוב) עלינו להגיע בשלום למוסקבה. קיבלנו שני חדרי שינה עבורינו (היו בזה קשיים, ובסופו של דבר סודר ע"י הר"י [קוגן]).

ישנו טוב בלילה, קמנו בבוקר והתפללנו וסעדנו, וכעת בעוד שעתיים לערך נגיע למוסקבה בשעטומו"צ.

סידור קידושין בחרקוב

יום א' בוקר, ברכבת ממוסקבה לחרקוב

הרב משה שי' מושקוביץ נמצא עתה בארה"ב, והיום עומדת להתקיים בחרקוב חתונה, לכן ביקשוני לבוא לסדר קידושין.

יצאתי אתמול בלילה ברכבת, ועומד אני להגיע בעוד כשעתיים, לערך בשעה 10:30. החתונה תתחיל לערך בשעה 1 אחה"צ בשעטומו"צ.

לפני 54 שנים [בחורף תרח"צ], התקיימה כאן חתונת הוריי, בתנאים אחרים לגמרי. היתה זאת תקופת סטלין וייז'וב האיומה. החתונה היתה בהחבא, ואח"כ שכרו דירה צנועה מחוץ לעיר, כדי שלא לעורר תשומת לב לזוג המתנהג באורח חיים של התורה, שאחת דתו היתה בתקופה ההיא כו'. כיום, אחרי 54 שנים, בא בנם לסדר קידושין באותה עיר בריש גלי בשעטומו"צ.

בחינת ילדי בית הספר בחרקוב. לשמאלי עומדים: הר"מ מושקוביץ, הרח"י אייזנבך


1)) היה אז בן 12, ונשאר ללמוד באהלי תורה אשר בכפר חב"ד עד חודש סיון. כשחזרתי לנ.י. בחודש סיון חזר אף הוא מארה"ק לנ.י.

2)) ראש הקהל בקיוב.

3)) הנהג של הרד"ב קרסיק.