פרק שבעים ושמונה

התפתחויות שנת תשנ"ז

הצגת הספרים בספריה במוסקבה

ב"ה יום ב' י"ב שבט ה'תשנ"ז

יצאתי מנ.י. ביום ג' בערב בדעלטא, והגעתי בטיסה ישירה למוסקבה ביום בצהרים.

בואי הי' בקשר לכנס אגו"ח שהחליט הר"י קוגן לארגן בסמיכות יו"ד שבט.

הוא צלצל אלי כמה פעמים לפני זה והבטחתי לבוא. גם הרי"י אהרונוב בא לכנס ביום חמישי בצהרים.

כנס אגודת חב"ד במרכז אגו"ח במוסקבה

לאות רצון טוב הודיעה הנהלת הספריה הצבורית שהיא תרשה למשתתפי הכנס לבוא לבקר בספריה ולראות את ספרי רבותינו.

כשבאנו בבוקר לראות את הספרים בספריה היו להם שם 16 ספרים, שהביאו במיוחד [לאגף החדש] כדי להראות. בקשתי לראות את כל הספרים, ואמרו שבתחלה הם רוצים להראות לכולם את הספרים האלו, ואח"כ נדבר בשלב השני.

יצאתי א"כ לחוץ וחכיתי עד שכולם יראו את הספרים שהביאו.

אח"כ הלך אתי הספרן לספריה ואמר לי לחכות ונכנס ואח"כ יצא אלי ואמר לי שהממונה על המחלקה הזאת אינה כאן היום, ולכן היום אי אפשר. יכול אני לבוא ביום השני, ואכין מכתב בקשה וידונו בזה.

הודיתי להם והלכתי, והודעתי לר"י קוגן, שלדעתי אין כדאי לכתוב בקשות בזה.

אגף מיוחד בספריה לאוסף שניאורסאהן

ב"ה יום א' ז' מנ"א ה'תשנ"ז

אל אחי ורעי שיחיו

שלום וברכה!

במענה לשאלת רבים,

בשבועות האחרונים פורסם בכמה עתונים, אשר הספריה במוסקבא עומדת להקים אגף מיוחד לספריית רבותינו ולפתוח אותו לצבור. אף פורסם בעתונות, אשר הודעה זו גרמה "שמחה בחב"ד" כביכול.

לעניות דעתי נראה, אשר הדיווחים האלו מטעים ומזיקים ונוגדים את הוראות ורצונו של הרבי זי"ע, ומחובתי להודיע ולהבהיר:

- כבר בשנת תנש"א הודיע הרבי את עמדתו הברורה בנושא הזה:

הי' זה בתחלת סיון תנש"א, כאשר מרת דבורה רחל תחי' קוגן (שעסקה בנושא החזרת הספרים) כתבה לרבי אודות רעיון פתיחת ספריית חב"ד במוסקבא (בלי קשר לנושא אוסף ספרי רבותינו). הרבי הואיל להשיב לה (הועתק בס' עבודת הקודש עמ' קמו):

פתיחת ביבליתקה חדשה דחב"ד עתה ברוסיא - יכולה לעורר טענה אצל המנגדים שהוצאת ספרי חב"ד מרוסיא עתה - הרי ההיפך מתאים יותר.

כלומר, ברגע שיעלה רעיון ספריית חב"ד ברוסיה, עלול הדבר לעורר סברא מופרכת אצל הממשל ואצל הנהלת הספריה הציבורית במוסקבא, להעביר גם את אוסף ספרי רבותינו אל אותה ספריה ברוסיה, ולא להחזירם למרכז חב"ד, ולכן יש להמנע מלהעלות רעיונות כאלו במצב זה. עד כדי כך היתה סברה זו מופרכת אצל הרבי.

*

יש הרוצים לומר, כי במשך ששת השנים האחרונים השתנה המצב, ויש א"כ מקום היום לאשר ולעזור לתוכנית האמורה; אשר לא כן הוא, מסיבות רבות, ובהקדים:

האוסף עצמו שכולל כ12.000- כרכים אינו נדיר במיוחד, ושוויו בשוק אינו עולה בשום אופן על רבע מליון דולר.

כל ערכם של הספרים האלו הוא "רגשי" בלבד, כיון שרבותינו נשיאינו קנו אותם ולמדו בהם.

שלא כאמור בדיווחים שונים, אין הערות בכת"י רבותינו על גליונות הספרים. יש אמנם מדבקות ורישומים בשער הספר, המורים על בעלות רבותינו על הספרים.

מכל האמור לעיל מובן אשר אין שום תוכן בדיווחים, כאילו עומדת הספריה להקים אגף מיוחד לספריית רבותינו ולפתוח אותו לצבור, כי אין אף אחד ברוסיה או ברחבי העולם שיבוא ללמוד ולעיין בספרים אלו, שרובם ככולם מצויים בכל ספריה עברית חשובה בעולם.

גם מלבד זאת אין תוכן בהכרזה הנזכרת; שהרי חדר גדול אחד יספיק לאחסן את כל הספרים האלו, ואין צורך לו בביתן מיוחד.

מטרת ההכרזה הנזכרת היא מחמת טעותם של הספריה והמשטר, החושבים שיש ערך שיווקי לאוסף הזה. את התדמית הזאת קיבלו בראותם את הלהיטות של חב"ד לקבל את הספרים בחזרה.

כל עוד חיים הם בדמיונות אלו, לעולם לא יחשבו על החזרת הספרים. התקוה היחידה שיחזירו את הספרים לחב"ד, כאשר יווכחו שאין להם שום תועלת בספרים האלו, לא לראווה ולא למכירה.

הודעות מרעישות בעתונות בקשר לספרים האלו, או פרסומת מיוחדת מסביב לתוכנית הנזכרת, מטעות את הרוסים ודוחקים אותם להחזיק את הספרים הקדושים האלה, שאין להם בהם שום תועלת.

ויה"ר שבקרוב יחזרו ספרי רבותינו נשיאינו מגלותם אל מקומם האמיתי ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש".

שלום דובער לוין
מנהל הספריה