פרק שבעים ותשעה

התפתחויות שנת תש"ס

בדיקת ורישום האוסף

ב"ה יום ועש"ק וישלח, טו"ב כסלו ה'תש"ס

עברו כבר כמה שנים, מאז סיום כתיבת היומן.

במשך השנים האלו לא היתה שום תזוזה בנושא הספרים.

היו אמנם מגעים, אך לפי הנראה לא נשאו פרי, ולכן לא היה מה לכתוב.

אמנם כעת שקיבלתי הזמנה רשמית מהספריה במוסקבא לבוא לבדוק את הספרים, ולהיות חלק מועדה מיוחדת שתדון בנושא הספרים, החלטתי לקבל את ההזמנה בחיוב, ובעזהי"ת אצא למוסקבא בעוד שבועיים, במוצאי ש"ק זאת חנוכה.

תוכנית האגף המיוחד לספרי רבותינו

למעשה המצב הוא כיום בדיוק כפי שהיה לפני כמה שנים:

כבר באביב תשנ"ד ביקרה אצלי בספריה משלחת מיוחדת, אשר בראשותה עמד סגן שר התרבות של הפדרציה הרוסית, מר מיכאל שווידקאי.

במשך הפגישה שהיתה לנו אז הם סיפרו לי בין השאר, אשר הממשלה החליטה לפתוח במוסקבא ספריה מיוחדת, שבה יועמדו לתצוגה ספרי רבותינו. הם אף הוסיפו ואמרו, כי הממשלה כבר הקציבה בנין מיוחד לספריה הזאת (מאחאוואיא 6, או צ'עכאווא 18).

במשך יותר משלוש שנים נשמר הדבר בסוד, עד אשר בקיץ תשנ"ז התפרסם הדבר בעתונות. בצירוף הודעה אשר, כביכול, ידיעה זו גרמה שמחה בחב"ד.

הדבר נגע אז ללבי, עד אשר פניתי במכתב כללי לאנ"ש, לבאר מדוע נראה לעניות דעתי, אשר הדיווחים האלו מטעים ומזיקים ונוגדים את הוראות ורצונו של הרבי זי"ע.

לא זו בלבד שבתוכנית הזאת הם חוסמים את הדרך בפני החזרת הספרים, אלא אף זאת, שהם מחפשים דרכים איך לשכנע את חב"ד שהיא תממן את שיפוץ הבנין ובניית הספריה הזאת.

לצורך זה הם מנסים לתת רושם, שכאילו מדובר בדבר זמני, שרק אח"כ יוכלו להחזיר לנו את הספרים, ולכן הם מקוים, שאנחנו נשיג את המימון לתוכנית הזאת.

הממונה על המחלקה הזאת היא מנהלת האגף לספרי המזרח שבספריה, מירא טריפוננקו.

היא ביקרה במשך הזמן בארץ, באה לביקור מיוחד אל הרי"י [אהרונוב] במשרדו שבצאגו"ח, וניסתה למכור לו את הרעיון הנזכר.

שוב עברו מאז יותר משנתיים, והתוכניות שלהם עמדו בלי תזוזה; כי אין מי שיתלהב מהתוכנית הזאת.

הראיון הזה הוא כמובן מופרך, וההסוואה שבתוכנית הזאת היא שקופה ביותר.

בכל הדרכים האפשריות משתדל אני לעמוד חוצץ בפני התוכנית הזאת.

*

כבר בחודש שבט תשנ"ז הייתי במוסקבא לרגל "כנס אגודת חב"ד ברוסיה". ובמהלך אותו כנס הזמינה אותנו הנהלת הספריה לבוא לראות את ספרי רבותינו אשר בספריה.

למעשה הם הביאו מספר ספרים לביתן החדש הנזכר, ושם הזמינו אותנו לראותם.

כשראיתי זאת, יצאתי לחוץ, ובהפגנתיות לא רציתי להשתתף בביקור הזה. והכל כדי שלא לתת הסכמה רשמית שלנו לתוכנית "בניית אגף מיוחד לספרי רבותינו אשר במוסקבא".

שוב קיבלנו הזמנה דומה בשלהי קיץ תשנ"ח, כשהיינו במוסקבא לרגל מסע התמימים. התנגדנו לזה בכל תוקף, ובסוף הסכימה הנהלת הספריה שנבוא לבנין הראשי של הספריה, ושם ראינו את הספרים.

מסע התמימים באולם הספריה כשמבחר ספרים מאוסף שניאורסאהן מונח על השלחן

אמנם התוכנית הנזכרת עדיין לא ירדה מסדר היום.

ועדה בין-לאומית לנושא ספרי רבותינו

במשך חדשי הקיץ שעבר ניסתה מירא הנזכרת לעורר את הנושא מחדש, ע"י העלאת ראיון בחירת ועדה בין-לאומית לנושא ספרי רבותינו, וגם הציעה כי אני אהיה אחד מחברי הועדה.

בנושא הזה דיברה כמה פעמים עם הר"י [קוגן], שדיווח לנו על השיחות.

התוכנית לא היתה ברורה, והשבנו שכדאי שהיא תפרט בכתב את תוכניות הועדה הזאת.

בשלהי אלול התקבל ממנה המכתב אל הר"י [קוגן], עם תיאור התוכנית ברוסית. העתק מהמכתב נשלח לי מיד בפקס, ועליו השבתי אל הרי"י [אהרונוב] בערב ראש השנה:

קיבלתי את הפקס ע"י אברהם שלמה שי' [גנזבורג], ובקשתי שיקראוהו לפני. ותוכנו:

אחרי רוב דיונים החליטה הנהלת הספריה למנות ועד שיבדוק את הספרים שבאוסף פוליקוב, לברר את שייכותם על פי סימניהם. אחד שיהי' ודאי חבר הועד הוא הרשדב"ל. מובן שכל ההוצאות של הועד ישולמו ע"י אגו"ח.

*

הכוונה הפנימית של המכתב כמובן איני יודע, וכמובן שאני חושד ביותר שהם מתכוננים לתת לאגו"ח חשבון של מאות אלפי דולרים, עבור ההוצאות של כל אנשי הועד (שונאי ישראל שהם ימנו, שאתה תצטרך לשלם להם לא רק עבור המלון וכרטיסים אלא גם שאר כל ההוצאות, האמיתיות והמדומות). ואשר אין בדעתם להרשות לבדוק את הספרים כלל וכלל, ועאכו"כ שאין בדעתם להחזיר את הספרים, כי אם לחזור את אותה עבודה של הועד שהקציבו בשלהי שבט תשנ"ב. שגם אז כתבו במכתבם כמעט בדיוק מה שהם כתבו כעת.

למרות כל זאת, אם יהי' צורך אוכל לנסוע מיד אחרי החג. אבל ממכתבם זה נראה שלא מדובר בביקור קצר במוסקבא, לבדוק את הספרים, אלא נסיעה לשם "לדגור" ולהשתגע. ולכן לפני נסיעתי הי' כדאי לברר בדיוק לאיזו מטרה ועם "לוח זמנים" מדויק.

הזמנה אישית מהספריה

בנוסף לכך שוחחנו שלשתינו בטלפון, ואז החלטנו, כי כל התוכניות של תשלום הוצאות לועדה אינן מעשיות, מה גם שלא נזכר כלל במכתב שמדובר בהחזרת ספרים.

ובקשר לנסיעתי אמרתי, שכיון שמדובר כאן בבדיקת הספרים שבאוסף הזה (דבר שאף פעם לא הרשו לי), מוכן ומזומן אני לזה. אבל לצורך זה חייב אני לקבל הזמנה רשמית וישירה מהספריה, עם תוכנית מפורטת, ואז אוכל לדון בזה ברצינות.

גם החלטנו להשיב, כי אנחנו מקבלים עלינו רק את הוצאות הנסיעה שלי, ולא את הוצאות כל הועדה.

את כל זאת הודיע הר"י [קוגן] אל מירא הנ"ל. היא קיבלה את הדברים ושלחה לי הזמנה אישית, שהתקבלה בערב ר"ח כסלו.

במכתב ההזמנה, שנכתב באנגלית וחתומה עליו מירא הנ"ל, היא מזמינה אותי רשמית לבוא ולהשתתף בועידה המיוחדת הנזכרת, כדי לזהות את ספרי רבותינו אשר באוסף.

השבתי על כך מיד:

With pleasure I have received your invitation to participate in the Commission for the identification of the ownership of the books that may belong to the shneerson collection.

With god's help I shell be able to come to Moscow for a period of about a week time, on the expense of our Library, to assist in the above mentioned identification.

Please let me know when you think I will have to plan my travel.

כעבור שלושה ימים, ב' כסלו, קיבלתי מענה למכתבי, בו מאשרת בשביעות רצון את התוכנית שכתבתי, שאבוא לשבוע לבדוק את הספרים, מבלי לחכות לכינון הועדה. בסוף היא מבקשת ממני להודיע מתי אוכל לבוא.

השבתי מיד:

I can come at Sunday November 21, and work until that Friday November 26.

Or I can come Sunday December 12, and work until that Friday December 17.

In that week of work, I would like to do:

Check the books of this collection, one after one, and prepare 3 lists of them: 1) the books that have marks of shneerson. 2) The books that are listed in our catalog (prepared in 1914 in Lubavitch). 3) The books that have no mark and not listed.

I don’t know how many books I should be able to check in one week time, but this week of work, will give us a assessment, how many days of work are required for checking the all collection.

May I assume that you will have one librarian working with me, to bring me book after book, and I will check and register them.

היא אישרה לי מיד את התאריך 12 בדצמבר, וביקשה שאשלח את הפרטים הדרושים לסידור הויזה.

שלחתי את הפרטים מיד, והיא מסרה למשרד החוץ את הזמנת הספריה, לצורך קבלת הויזה.

ממש בימים האלו עשה הרי"י [אהרונוב] במוסקבא, ונפגש עם מירא הנ"ל. היא התחילה שוב להציע כי חב"ד תממן את שיפוץ הבנין לספריה, וכן תממן חב"ד את הוצאות הועדה המיוחדת. היא גם ניסתה להסביר, כי התוכנית הזאת היא הדרך היחידה - להחזיר סוף כל סוף את הספרים לחב"ד.

הרי"י שמע, ואמר שאינו יכול להשיב על כך בעצמו. ומובן שכבר החלטנו שכל הרעיונות האלו מופרכים מעיקרם, וכי הן תוכניות לא מעשיות; ורק זאת, אשר בדיקת הספרים על ידי, זהו דבר חיובי, אשר מעולם לא הרשו לנו, ואולי כעת אצליח לעשות זאת.

בי"ד כסלו שלחתי לה פקס נוסף, עם פירוט תוכנית בדיקת הספרים, על מחלקותיהם, עם סדר היום מפורט.

היא מיד השיבה לי, כי היא כבר סידרה את הויזה, שאוכל לקבל בשגרירות בשלישי בדצמבר, כמו כן השיבה לי על פרטי סדר היום והמחלקות שאבדוק בהן את הספרים והארכיונים.

אחרי כל זאת, מוכן אני לצאת מכאן, במוצש"ק זאת חנוכה, ולהתחיל לעבוד בספריה במוסקבא ביום שני בבוקר ד' טבת.

עדיין לא החלטתי אם להשאר שם רק שבוע אחד או שבועיים, וזה תלוי כמה תהיה לי שם גישה חופשית לבדיקה באוצרות הספרים והארכיונים. ויה"ר שיהי' בהצלחה.

אור לה' טבת, מלון מינסק במוסקבה

הגעתי לכאן היום בבוקר, נעצרתי בבית אגו"ח ברחוב באלשאיא בראנאיא, ואח"כ נסעתי למלון, שם התפללתי, סעדתי וסדרתי את חפצי. נחתי קצת והלכתי שוב לבית אגו”ח.

שוחחתי עם הר”י [קוגן], עם ברוך גורין ועוד וחזרתי למלון.

אחרי מעריב אלך לישון, ומחר בבוקר אקום ללכת לספריה לרשום את הספרים.

לפי התוכנית הראשונה הייתי אמור להגיע אתמול ולהתחיל את הרישום היום, אמנם אח”כ היא כתבה לי בפקס, שהיום יש כאן חג לאומי והספריה סגורה, לכן יצאתי ביום א' הגעתי לכאן היום, ואתחיל את העבודה בספריה מחר בבוקר, ביום דידן נצח - ה' טבת. ויהי רצון שיהי' באופן של דידן נצח.

בדיקת הספרים בספריה

ה' טבת ערב, מלון מינסק במוסקבה

מגלגלין זכות ליום זכאי - יום דידן נצח בענין הספריה והספרים - היה היום הראשון שהרשו לבוא לספריה ולבדוק את אוסף ספרי רבותינו כרצוני.

מטרת הבדיקה היא כדי לנסות להוכיח שכל האוסף שעל שם פוליאקוב הוא אוסף ספרי רבותינו:

כבר נזכר לעיל1 שאוסף פוליאקוב מחולק אצלם לארבע: א) מוזיאון הספרים העתיקים ביותר (110 כרכים). ב) אוסף הספרים העתיקים (2300 כרכים). ג) אוסף ספרי המאה ה17- וה18- שבמחסן באיזור חימקי (8350 כרכים). ד) אוסף כתבי היד (280 כרכים).

אוסף כתבי היד הנ"ל נקרא אצלם אוסף שניאורסאהן, ויודעים שכל האוסף הוא של רבותינו.

בשנת תשנ"ב נצטוו הספרנים דגוביץ ע"ה ויבדל"ח גולדנברג, לעבור על הספרים ולמיין מהם את אלו שיש עליהם סימנים מובהקים שהם של רבותינו (לפי הסימנים ששמעו ממני אז).

בקשר ל110- הספרים שבמוזיאון, אמרה לי היום מנהלת המחלקה לספרי המזרח מערא טריפוננקו, אשר הם קבעו שכולם הם של אוסף שניאורסאהן.

מתוך 2300 הספרים העתיקים שהיו מונחים בקומה ה12- של המחסן בבנין הראשי, הם מצאו סימנים מובהקים ב700- כרכים, והורידו אותם למקום מיוחד בקומה ה11- של המחסן.

מתוך 8350 הכרכים שמחסן שבאיזור חימקי, הם מצאו סימנים מובהקים ב2300- כרכים. הביאו אותם לבנין המחסן הראשי, והניחו אותם בקומה ה11-, ליד 700 הספרים הנ"ל. ביחד מונחים שם כעת 3000 ספרים.

בבואי לבדוק היום את הספרים, הם הביאו אותי לקומה ה11- כדי לבדוק את 3000 הספרים אשר בו.

התחלתי לבדוק, והסברתי להם שאין כל תוכן בבדיקתי זאת, שהרי הספרנים כבר מצאו את הסימנים המובהקים האלו לפני קרוב לשמונה שנים.

עיקר מטרתי בבואי היא על מנת לבדוק את 1500 הכרכים שנשארו בקומה ה12- ואת 6000 הכרכים שנשארו במחסן שבאיזור חימקי, לראות אם גם הם שייכים לאוסף שניאורסאהן.

אחרי שהבינו את דברי, הסכימו ועלו אתי לקומה ה12-.

בדקתי ורשמתי שם במשך היום קרוב ל300- כרכים. ב30- מהם מצאתי סימנים שהם מאוסף שניאורסאהן. הראיתי אותם לספרן אולעג שנמצא אתי כל הזמן, והנחנו אותם בפינה מיוחדת כדי להורידם לקומה ה11-, להיות יחד עם שאר הספרים שעם סימני אוסף רבותינו.

הספרן אולעג, הוא צעיר לא יהודי שלמד עברית, ומשמש כעת כספרן לספרי עברית (אחרי שדגוביץ נפטר וגולדנברג היגר לארה”ב).

הוא ישב אתי כל היום, הביא ספרים לשולחן שישבתי אצלו, בדקתי ורשמתי, והחזיר את הספרים למדפים.

כעת שהרשימה אצלי, אוכל להשוות אותם לקטלוג הספרים שנעשה בליובאוויטש, לראות אם הם שם, וזה מוכיח שגם הם מאוסף שניאורסאהן.

אפשר שבזה אוכל להוכיח שכל האוסף של פוליאקוב הוא של שניאורסאהן, ורק שינוי השם עשו לו.

אמנם בין הספרים שבדקתי ראיתי ספרים שעליהם חותמת של הכנסיה במוסקבא. והם רובם ספרי תנ"ך מתורגמים לאיטלקית או לטינית. כמו"כ היו בכמה ספרים חותמת של האידישער בילביאטעק במאסקווא. ואולי הכניסו לאוסף שעל שם פוליאקוב - עוד כמה אספים קטנים.

קבענו שמחר בבוקר ניסע (אני ואולעג) אל מחסן הספרים שבאיזור חימקי, לבדוק גם שם דוגמה של כמה מאות ספרים, אם אמצע בהם סימנים שהם מאוסף ספרי רבותינו, ואח”כ נוכל לשפוט על השאר - לפי הבירורים שיהיו לנו בקרוב ל300- שבדקנו היום, ובאותו סכום לערך - שנבדוק בעזהי”ת מחר.

*

את בדיקת הספרים סיימנו לפתע בשעה 4:15, כשלפתע נסגר החשמל בכל הבנין.

הוצרכנו לרדת את 11 הקומות ולצאת מהבנין לאור החלונות.

היום ומחר עובדים בבנין (מחליפים את מערכת החשמל), ולכן סגור היום ומחר אולם הקריאה.

כשבאתי בבוקר וראיתי שהספריה סגורה היום ומחר, נבהלתי, שמא באתי בחנם. אמנם ידעתי היכן הוא המשרד של מערא טריפוננקו (בבנין ממול, שהם רוצים לעשות שם מחלקה מיוחדת של ספרי היהודים, ולהעביר לשם את אוסף ספרי רבותינו). הלכתי לשם ופגשתי אותה, בשעה שהיא שלחה את אולעג למצוא אותי ליד הספריה.

הלכנו ביחד, פגשנו ליד הספריה את אולעג מחכה לי, ועלינו לקומה ה11- כמסופר לעיל. וכך עבדנו באינטנסיביות משעה 10 עד 4:15, כשהחשמל נסגר.

התוכניות לעתיד

אחרי גמר בדיקת הספרים, הלכתי שוב למשרדה של מערא טריפוננקו, לדבר על העבודה של מחר ומחרתיים.

הוחלט שמחר נוסעים לאיזור חימקי, ומחרתיים היא רוצה להפגיש אותי עם גברת מארי [דיעטעריטש] מהקונסוליה האמריקאית, כדי לשוחח על תוכניות העתיד.

עיקר הנושא שרוצה מארי לדון אודותיו הוא שבעת הספרים שניתנו בשנת תשנ"ד ע"י הרב"ש [קונין] בתור השאלה לחודשיים, ומעולם לא הוחזרו.

הם ניתנו באמצעות ממשלת ארה"ב, ולכן הם מרגישים מחוייבים בדבר.

בדיוק מה שהי' אז לא ידוע לי. רק זאת, שכל מה שנעשה אז הי' על דעת הרב"ש [קונין], ואשר זה ניתן לרבי, ומונח כעת סגור בחדרו הקדוש.

אח"כ פנתה הספריה של מוסקבא בתביעה לבית המשפט הבין לאומי בהאג, ולא הגבנו על זה2.

*

עוד היא דיברה אתי, אודות התמיכה בשיפוץ הבנין, כי רק זוהי הדרך החוקית להחזיר את הספרים, היינו שבתחלה תוציא אותם ממחסן הספרים הכללי ותעבירו לבנין שלהם. אח"כ תחזיר אותם לחב"ד בטענה שזה מגיע לנו תמורת תמיכתינו וכו’, ואולי יהי’ זה באופן של משלוח לתערוכה לספרייתינו כו’.

עניתי: א) עניני הוא לברר את זהות הספרים, ולא לדון אודות תמיכת השיפוץ, שזה לא שייך אלי. ב) אחרי כל מה שעברנו בתנש”א-ב אין לצפות מאתנו שנשים תמיכה על קרן הצבי מתוך תקוה שזה יביא לתוצאות הרצויות. ג) איני משער שיש לנו האמצעים לתמוך שיפוץ בנין שכזה.

היא אמרה שזוהי הדרך היחידה להביא להחזרת הספרים, והשבתי, שאחרי שנגמור את בירור בעלות הספרים, יומשך הדיון אודות אופני ההשתדלות להביא להחזרתם.

התוועודויות ה' טבת ופרסום ההצלחה

יום ד ו טבת בוקר, במלון מינסק במוסקבה

אתמול בלילה התקיימו התוועדויות ה' טבת, יום דידן נצח בענין הספרים והספריה, בכל מקום, הן כאן במוסקבא והן בנ.י.

אחרי התייעצות עם הרי"י [אהרונוב] ועם הר"י [קוגן] החלטנו לספר אודות ההצלחה שהיתה לנו ביום דידן-נצח זה, וכדברי רבינו נשיאינו בכמה הזדמנויות, שהוא יום מסוגל לכל מה שקשור לספרים ולספריה.

בערב הלכתי להשתתף בהתוועדות שהתקיימה בביהכנ"ס אגו"ח. השתתפו שם כחמשים איש, מאנ"ש דמוסקבא ותלמידי הישיבה. סיפרתי להם בלה"ק, והר"מ שי' הויכברג תרגם לרוסית.

לפנות בוקר התקשרו אלי מנ.י. בעת ההתוועדות שהתקיימה שם באולם בית רבקה, וסיפרתי בשידור חי, על מה שהצלחתי במשך היום, והתקוות לעתיד.

בשאר שעות הלילה עסקתי בהשוואת רשימת הספרים שרשמתי אתמול, עם רשימת הספרים של ליובאוויטש.

רוב הספרים שרשמתי נמצאים ברשימת ליובאוויטש, שמזה יהי' קל להוכיח שכמעט כל האוסף הוא מספרי רבותינו.

הספקתי לעבור רק על חמשה מתוך 14 עמודים שרשמתי. כעת צריך אני ללכת לספריה לפגוש את אולעג, ולנסוע אתו למחסן שבאיזור חימקי, לבדוק ולרשום את הספרים אשר שם, ויה"ר שיהי’ כל זה בהצלחה.

הבדיקות בבמחסן באיזור חימקי

ו טבת, ערב

היום עבר בהצלחה השלב השני של הבדיקות.

נפגשתי בבוקר ליד הספריה עם הספרן אולעג. נסענו ביחד לספריה שבאיזור חימקי. אחרי רוב קשיים (שדרשו שיהי' לי רשיון כניסה מיוחד, שסידרו לי במקום) הרשו לנו ליכנס למחסן בקומה העשירית, ולבדוק את האוסף.

מונחים שם בארונות 6000 כרכים, שזאת הפעם הראשונה שמרשים לי לראותם.

רשמתי קרוב ל250- כרכים. מתוכם, ראיתי על גבי קרוב ל70- כרכים, סימנים מובהקים שהם מאוסף ליובאוויטש. הראיתי אותם לאולעג והסברתי לו את הסימנים.

בשעה 2:30 הם סוגרים שם את המחסנים, ואז חזרנו אל משרדה של מערא טריפוננקו, וסיפרנו לה על מה שמצאנו.

למעשה ראיתי כבר את האוספים במילואם, שהם קרוב ל11- אלף כרכים.

הם מצאו סימנים מובהקים על גבי 3000 כרכים, ואני הצלחתי להראות שגם בשאר הכרכים יש סימנים מובהקים - לערך ברבע מהם. וגם בשאר הספרים, שאין עליהם סימנים המראים שהם מאוסף שניאורסאהן, הרי רובם רשומים גם בקטלוג ספריית ליובאוויטש, המראה שכמעט כל האוסף שרשום ע"ש פוליקוב הם ספרים של אוסף רבותינו נשיאינו, וכל הדיבורים על 3000 כרכים של אוסף שניאורסאהן אינם מדוייקים.

זאת הצלחתי במשך שני הימים האלו, אמנם הלאה מזה לא הצלחתי.

בקשתי לראות מחר את אוסף כתבי היד של שניאורסאהן, והיא השיבה לי שבשום אופן אינם מרשים. יש חושדים שמשהו קרה לאוסף הזה - אחרי שצולם ונמסרו הצילומים לבית הספרים בירושלים.

את אוסף 110 הכרכים שבמוזיאון הספרים העתיקים, כבר ראיתי בתשנ"ב, ויש לנו כמעט רשימה מלאה מהם.

התוכניות לעתיד

אמנם כשהתחילה לדבר על השלבים הבאים, לא ראיתי בהם גישה חיובית כלל. התהליך שהיא מציעה אינו נראה אמין כלל, ואפילו אם כן, אזי זהו תהליך של שנים רבות, ואולי דורות.

בתחלה נמנעתי לדבר בזה, אמנם כשלחצה עלי, אמרתי שאגיד לה בגילוי לב, שהתהליך לא נראה מציאותי כלל.

היא דיברה על 5 פרטים:

א) מוכרחים להחזיר את 7 הספרים שקיבל הרב"ש [קונין] והתחייב בחתימתו שיוחזרו. בשעתו נאמר לו שהחתימה דרושה רק לפורמליות, ולפועל לא יצטרכו להחזיר. אנחנו לא הסכמנו גם לזה, אבל הוא חתם וקיבל ומסר לרבי, והם מונחים עתה בהיכל קדשו.

ב) לעשות ועדה של 7 ביבליוגרפים בעל שם עולמי, שאני אהי' אחד מהם, שהם כולם יבואו במיוחד למוסקבא כדי לדון בהוכחות שיש לנו שהספרים הם מאוסף רבותינו ושצריך להחזירם. והכל יהי' כמובן על חשבונינו.

ג) שנעשה קרן לשיפוץ הבנין שהם יושבים בו (מעבר לרחוב מבנין המרכזי של הספריה) המוקדש לספריה לשפות המזרחיות, נשיג תורמים, וכשהבנין ישופץ יעבירו אליו את הספרים של האוסף שלנו.

ד) אח"כ נדון על החזרת הספרים שהוכחו של שהם של רבותינו נשיאינו, אחרי שיבררו על כל ספר בנפרד, אם הוא כבר נמצא בשאר האספים של הספריה הלאומית במוסקבה.

ה) אח"כ תהי' הדרך הכי נוחה להעביר את הספרים שנבחרו לחב"ד, באופן רשמי כדי לעשות מהם תערוכה בספריית חב"ד בנ.י.

אלו הם הדברים שהיא אומרת כעת. אמנם אפילו אם התהליך הזה היה אמין ומציאותי, הרי מדובר בתהליך של שנים רבות מאד, עם הוצאות של מליונים רבים. מה גם שהוא בכלל לא נראה אמין ולא מציאותי.

לא הסתרתי את רגשותי ממנה, ואמרתי לה אותם בגילוי לב. אמרתי לה שלמרות כל זאת החלטתי לבוא, לעזור בזיהוי הספרים שהם ספרי רבותינו, שהוא דבר חשוב כשלעצמו.

פגישה עם נציגת השגרירות האמריקאית

אתמול והיום היא אמרה לי כי נציגת השגרירות האמריקאית, מרת מארי דיעטעריטש, רוצה לפגוש אותי ולשוחח אתי בנושא הספרים.

נקבע כי מחר בבוקר בשעה 10:30 ניפגש במשרד של מערא טריפוננקו ונשוחח.

יום ה' ז טבת ערב, במלון

היתה לי היום פגישה ארוכה עם נציגת השגרירות האמריקאית מארי דיעטעריטש, יחד עם מנהלת המחלקה לספרי המזרח מערא טריפוננקו. ישבנו ביחד שעתיים וחצי.

בתחלה סיפרתי מה שהספקנו אתמול ושלשום, להוכיח עד כמה שאפשר כי כמעט כל האוסף שעל שם פוליקוב הם ספרי אוסף שניאורסאהן.

אח"כ המשכנו לשוחח על התוכניות לעתיד. מערא טריפוננקו הסבירה את התוכנית שלה בארבע שלבים, ואני הסברתי את הסיבוך שבכל אחד מהם:

א) נושא 7 הספרים. סיפרתי את כל הסיפור ואת הקשיים לעשות משהו בזה. מארי דיעטעריטש סיפרה כי הרב”ש [קונין] הביא למשרדים בוואשינגטון 7 ספרים להחלפה. והיא איננה יודעת איך לגשת לנושא.

ב) נושא הועדה. הסברתי שאין לי בעיה לעזור להרכיב ועדה, ואפילו הזכרתי שמות אפשריים. אלא שלא ברור מהי תוכנית פעילות הועדה. אם צריך אני להוכיח להם שכמעט כל האוסף שע"ש פוליקוב הוא מאוסף שניאורסאהן, אין לי בעיה בזה.

מערא טריפוננקו אמרה שהם צריכים להחליט על כל ספר בנפרד. עניתי שזה לא מציאותי. גם מארי דיעטעריטש הסבירה שאין זה מציאותי. מערא טריפוננקו אמרה שאפשר לשלוח בתחלה כמה ספרנים לערוך קטלוג ל12- אלף הספרים, ואח"כ תעבוד הועדה לפי הקטלוג הזה. אמנם לי ולמארי דיעטעריטש היה נראה ברור שזו לא תוכנית מעשית.

ג) נושא בדיקת הספרים, לראות אם יש בספריה דובליקטים, כי לפי דבריה של מערא טריפוננקו, החוק אומר שהספריה יכולה להחזיר רק ספרים שכבר יש להם עוד טופס מספר זה בספריה. הסברתי שזה לא מציאותי, כי רוב הספרים שבאוסף הזה אין להם עוד טופס בספריה שלהם. ואפילו מה שיש להם אי אפשר לבדוק, שהרי רוב הספרים שלהם לא מקוטלגים, כמו 12 אלף הספרים שע"ש פוליקוב, שכבר מונחים אצלם קרוב לשמונים שנה ועדיין לא קיטלגו.

ד) העברת הספרים מהבנין הכללי אל הבנין החדש שהם רוצים לבנות בשביל מחלקת ספרי המזרח שבספריה.

- מארי דיעטעריטש ביקשה רשות לדבר אתי ביחוד, ושם ביקשה שאבאר לה בפרטיות מה מונח תחת התוכניות שלהם הלא מעשיות. ישבנו לבד כחצי שעה.

אחרי שיצאנו חזרה, הציעה מארי דיעטעריטש שיתחילו להחזיר חלק קטן מהספרים, אלו שכולם מודים שהם של אוסף שניאורסאהן. על כך השיבה מערא טריפוננקו שכל הנושא של החזרת הספרים, לא יהיה שייך לדבר עליו עד שיגמר הבנין החדש ועד שיועברו אליו כל הספרים של האוסף, שאז יהיו לגמרי תחת רשותה. ומדובר כמובן בסיפור של שנים.

מארי דיעטעריטש ראתה בעיניה שכל התוכנית של מערא טריפוננקו אינה מעשית ורציונלית, אמנם ביקשה ממני להשאיר פתח פתוח להמשך המשא ומתן.

הצעתי שאתן רשימה של 100 שבאוסף שלנו, והיא תמסור לאולעג לבדוק בספריה שלהם אם הספרים קיימים כבר בעותק נוסף. ואם הם יראו שאין עותק נוסף מהם, אזי היא תצטרך להציע הצעה אחרת מעשית, להמשך התהליך.

לזה היא הסכימה. הבאתי לה את רשימת 100 הספרים שיש לנו ממחלקת המוזיי קניגי (מוזיאון הספרים העתיקים), והיא תעביר את הרשימה לאולעג לבדיקה.

כך סיימנו את השיחה, והשארנו דלת פתוחה להמשך המשא ומתן, שימשיך דרך הפקס ביני ובין מערא טריפוננקו, וגם מארי דיעטעריטש תשתדל לעקוב אחרי ההתפתחויות.

*

משם הלכתי לביהכ”נ אגו”ח ודיווחתי הכל לר”י [קוגן]. לשם צלצל גם הרי”י [אהרונוב] ודיווחתי גם לו.

אח”כ נסעתי לראות את הבנין החדש של הישיבה שלנו ברחוב ארחיפוב, ואת הבנין החדש במרינא רושצא, וחזרתי למלון.

ומחר לפנות בוקר אסע בעזהי”ת לשדה התעופה, בתקוה להגיע בזמן לנ.י. לפי התוכנית מגיע המטוס לנ.י. בשעה 1 בצהרים לפי שעון נ.י.


1)) ראה פרק יט ובהערות שם,

2)) כמסופר לעיל פרק עז.