ספריית חב"ד ליובאוויטש

י

הקב"ה נקרא איש, שהוא איש מלחמה, וישראל נקראין אשה. וז"ש האשה נקנית לבעלה, שיהיו נקראין אשתו כביכול, בג' דרכים, א' בכסף, בחי' חסד, ימי החסד שהקב"ה מסייעו בחסדו הגדול בתחלה ואז כוסף וחושק ומתלהב בתורתו ועבודתו ית', וזה נק' גדלות ראשון. ואח"כ נסתלק זה, ונק' ימי הקטנות, וגם שאינו כוסף וחושק, מ"מ על צד ההכרח צריך לדבק [את] עצמו בשטר שהם אותיות הכתובים בספר שנק' שטר, בין באותיות התורה בלימודו, ובין בתפלה, כאשר קבלתי ממורי <הבעש"ט> זלה"ה זה שיש סגולה כו', עד שיחזור אח"כ להתענג בו [ית'] ע"י שבאו המוחין בתורה ותפלה שנק' בביאה, שהוא זווג ב' הנ"ל.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

בפ"י, בראשית טז, סע"ד (פו, א)

הקב"ה נקרא איש – במ"ר ט, מה. איש מלחמה – בשלח טו, ג. וישראל נקראין אשה – במ"ר ט, מה. האשה נקנית כו' – קידושין ב, א.

-----  הערות וציונים  -----

כאשר קבלתי ממורי זלה"ה זה שיש סגולה וכו' – ראה לקמן סי' צד וסי' קסד, ומכתב הבעש"ט לבעל תוי"י אשר הועתק לקמן בסוף ההוספות.