ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > יא

[שהתחלת התורה הי' להראות סתירת כת המאמינים בקדמות העולם וכו' כי מוכח שיש בורא עולם שחידש העולם מאין ליש, וכמו שהתחיל] בספר עץ חיים, כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם וכו'. [יעו"ש]. וראי' מוכרחת לזה מאדם המחדש בתורה, שחידש יש מאין, ובתחלה לא חידש ועכשיו השכל מוליד ונתחדש דבר יש מאין.

<מהבעש"ט ז"ל> [ושמעתי ממורי] שיש בשכל אדם עשר ספירות, כי אבא ואמא הם המולידים דבר שנתחדש בתורה נקרא אבא ואמא, ובתחלה נק' חסד כשנתחדש הדבר שמתפשט לאין תכלית שהוא בחי' חסד כנודע, ואח"כ צריך בחי' גבורה, סוד הצמצום, שיוכל לתפוס לאומרו בפני אחרים, והכל ע"י קו האמצעי וכו', ואח"כ צריך האמנה כמ"ש בש"ס דמכות בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי', ובחינת האמנה הם תרי סמכי קשוט נצח והוד, ואח"כ התענוג שיש לו במה שחידש נק' יסוד שהוא אבר התענוג, ונתגלה ע"י הדיבור שהוא מלכות [ודפח"ח]. . .

[אמנם] באמת כי קודם הי' הקב"ה בורא עולמות עליונות ע"י עסקו בתורה ברזין סתימין, ואחר כך בעסקו בתורה בנגלה נבראו עולמות אלו הנגלין.