ספריית חב"ד ליובאוויטש

קי-ב

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא [וגו']. <מהבעש"ט ז"ל> [ושמעתי בשם מורי] כי כשהזכרים קודם בשם הוי"ה <ר"ל י"ו קודם הההי"ן> אז הוא חסד גובר, <ואם לאו גובר השכחה הנקרא פרעה> –

(כי האדם עולם קטן ויש בו פרעה ומצרים, והורה הכתוב סדר התשובה שיהיה בהדרגה להסיב דרך ולא בפעם א' שא"כ יתבטל מכל וכל)יז

<וז"ש> [ומה שגובר השכחה הנקרא פרעה] עכשיו, ויהי בשלח פרעה את העם, שהם איברי האדם שהיו עד עכשיו מוכנעים תחת יד פרעה ועתה שילח את העם שהם איבריו לחירות, ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, כי יש בחינה הנקרא דרך, שם ס"ג ושם אהי"ה קס"א גי' דרך, אשר משם ניזונים אפילו הרשעים, כי עד שם אינו מגיע פגם וחטא בני אדם התחתונים, ועז"נ אם (תרשע) [חטאת] מה תפעל בו, ולכך תשובה מהני כי שם לא הגיע פגם החטא, אם חטא בזנות לא מתעורר שם רק בחינת אהבה. רק למטה עשה רשימות רעות ע"י חטאו, ובעושה תשובה עשה רשימות טובים וניתקן הכל כי העלה המדריגות עד הבינה שהיא אהי"ה וכו'. ואמר שיש בעמקות הזה דברים נפלאים והמשכיל יבין.

וז"ש ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, כי מן הדרך הזה ארץ <שם> פלשתים שהם הקליפות ג"כ ניזונים, ולא נחם דרך ההוא, כי קרוב הוא, ר"ל כי השכחה הנקרא פרעה קרוב הוא, ופן יראה בחינה זו הנקרא דרך ע"ד הנ"ל, ויש מקום בזה כו', ותיכף בהעלות על דעתו זה אז קרוב לחזור אל פרעה שהיא השכחה, לכך ויסב [וגו'], ודפח"ח, והש"י יכפר [מה שנכתוב גם בקצרה].

ואגב שזכינו לזה נזכיר [ג"כ מה ששמעתי בשם מורי] <הבעש"ט ז"ל על> עשר מכות לפרעה, כי השכחה הנקרא פרעה, מכת דם, שהוא שם מ"ה חסר א', היא מכה לפרעה שהיא השכחה, משא"כ לישראל היה מים, שם מ"ה, מים שאין להם סוף כו'. וכן צפ"ר דע"ה, כי צפר לשון צפרא נהיר, ודעה הוא היפך השכחה הנקרא פרעה, וכך היה זה מכה לפרעה משא"כ לישראל היה צפ"ר דע"ה, והבן [ודפח"ח].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י בשלח מז, ג (קעה, ב)

ויהי בשלח גו' – בשלח יג, יז. כשהזכרים כו' ואם לאו כו' – ראה תקו"ז י, א. השכחה הנקרא פרעה – ראה בהערות לכאן. דרך שם ס"ג ושם אה' קס"א – שער ההקדמות, פרק בערכי הכינויין אות הדלת. אשר משם ניזונים כו' – זח"ב רטו, א. אם חטאת גו' – איוב לה, ו. הבינה שהיא אה' – זח"ג קח, ב. צפרא נהיר – ת"א מקץ מד, ג.

-----  שולי הגליון  -----

יז) המובא כאן בחצ"ע אין כאן מקומו והובא לעיל סי' קיא.

-----  הערות וציונים  -----

כשהזכרים קודם בשם הוי' כו' – אותיות שם הוי' כסדרן ה"ה אב (יו"ד) ואם (ה') בן (ו) ובת (ה' בתראה) רחימו שלימו ודא תפארת (זח"ג יא, ב וראה שם רצ, ב), ותפארת קו המכריע ומטה כלפי חסד (תניא, אגה"ק סי' יב). ועיין תקו"ז רתנ"ו פט, ב.

י"ו קודם הההי"ן – י"ו דכורין וההי"ן נוקבא, ראה תקו"ז י, א. וראה זח"ב קעח, ב. זח"ג קכב, סע"ב ושם קפג, ב. וראה זו"ח, סוף מדרש שה"ש עד, ג (ושם בהוספה עה, א).

ואם לאו – עיי"ש בתקו"ז דאז דינא אחזי בעלמא כו'.

השכחה הנקרא פרעה – ראה לקו"ת להאריז"ל, פ' וישב ד"ה ויהי אחר, דפרעה כללות כל האחוריים של הגרון ונקרא עורף כי פרעה גי' עורף (עם הכולל כמ"ש בשער הפסוקים פ' וישב) גם פרעה אותיות עורף (שם פ' שמות ד"ה ויקם, פרעה יש בו אותיות הערף). ומבואר בע"ח ש"ט פ"ב ושם שט"ו פ"ו דהשכחה מצד אחוריים (בחי' העורף), וראה בארוכה בשער המצות ר"פ ואתחנן. ועיין אוה"ת לכ"ק אדמו"ר הצ"צ, פ' בשלח ד"ה אמר אויב, שפרעה במילוי (פא – ריש – עין – הא) גימטריא תשכ"ח (כנראה עם הכולל), ועיי"ע פע"ח שער חג המצות פ"א.

שם ס"ג ושם אהי' קס"א גי' דרך – כלומר שם ס"ג שהוא שם הוי' במילוי יו"ד ה"י וא"ו ה"י, ביחד עם שם אהי' במילוי אל"ף ה"י יו"ד ה"י שהוא קס"א, בגי' דרך, כמבואר בשער ההקדמות, ערכי הכנויים אות ד'.

אשר משם ניזונים כו' – ראה זח"א קצז, ב וזח"ב לא, סע"א.

ארץ פלשתים שהם הקליפות – ראה מאו"א מערכת פ' אות טו. קהלת יעקב, ע' פלשתים. ומבואר באוה"ת להצ"צ פ' בשלח, ע' שסז ואילך.

מכת דם שהוא שם מ"ה חסר א' – ראה שער הכונות, ענין הפסח דרוש א (קמא, ב). וראה עמה"מ, שער קרית ארבע פכ"ג.

מכה לפרעה . . משא"כ לישראל כו' – משנת ר' אליעזר פי"ט. תנחומא וארא יג.

שם מ"ה מים – שם מ"ה במילוי מ"ם ה"ה גי' מים. ועיין ע"ח של"ט דרוש ו.

וכן צפ"ר דע"ה – ראה ילק"ש וארא, שלהי רמז קפב (מאליהו רבה פ"ז) ותעל הצפרדע צפור שיש בו דעה.