ספריית חב"ד ליובאוויטש

קיא-א

<מהבעש"ט בשם הראשונים> [שכתבו הראשונים] בראוי לידע סוד אחדותו יתברך, כי בכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק <מן> [מחלק] האחדות הרי אני תופס כולו [וכן שמעתי ממורי והבן].

והנה מאחר שהתורה והמצות נאצלו מעצמותו ית' שהוא אחדות האמיתי, אם כן כשמקיים מצוה אחת על מכונה ובאהבה, שהיא הדביקות בו, ותופס במצוה זו חלק האחדות, א"כ כולו בידו כאלו קיים כל המצות שהם כללות אחדותו [פרצוף שלם כבי"כול. וכן כתב בזוהר נשא דף קכד דמקיים מצוה א' על מתכונתו סגי. וכיון הרמב"ם לדעת חכמי האמת ברוח קדשו, גם שלא ראה חכמה זו כשכתב ספרו הנזכר לעיל כנודע].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י יתרו מט, ב (קפב, א)

בשם הראשונים – פי' הר"י יעב"ץ למס' אבות פ"ד מ"ב ד"ה הוי רץ. ס' חרדים, בסוף מע' מצוות התלויות בא"י. בזוהר – זח"ג קכד, רע"א. הרמב"ם – פי' המשניות סוף מס' מכות.

-----  הערות וציונים  -----

נשנה לקמן סי' רנ, ועיי"ש הרישא דלא הובא כאן.

בכל מקום שאני תופס כו' – ראה לעיל סי' סה. עיין לקמן בהוספות סי' רכז.

וכתב בזוהר כו' – וז"ל: וכל מאן דקיים חד כדקא יאות כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח. וראה תקו"ז ת"ע קלא, ב כל פקודין אינון משולבין אלין עם אלין כו'. וזח"ג רכח, ב ולית פקודא דלאו איהי שקילא לכל אורייתא כו' ובג"ד כל מצוה איהי שקילא לתרי"ג.

שלא ראה חכמה זו – ראה שער הגלגולים של"ו וספר הגלגולים פס"ד.

כשכתב ספרו הנ"ל – משא"כ בסוף ימיו כמש"כ במגדל עז להלכות יסוה"ת פ"א ה"י. תשובות הר"מ אלשקר סי' קיז. נחלת אבות ספ"ג דאבות. עבוה"ק, חלק העבודה פי"ג. שומר אמונים, ויכוח א' סי' יג. וראה שם הגדולים להחיד"א, בריש ערך הרמב"ם. ולהעיר מס' ההקדמה והפתיחה להרה"צ הגרח"ה מראדזין, ושו"ת אור המאיר סי' לא והג' בסוה"ס.