-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י ויקהל סח, סע"א (רנב, א)

שמו הקדוש מן ע"ב כו' – זח"ב ער, א.

-----  הערות וציונים  -----

כמה עמודים לפני דרוש זה [סז, סע"ג (רנ, א)] הובא משל זה בשנויים קלים, והנמשל באו"א אשר כדאי להעתיק בבחי' דברי תורה פותחים זל"ז: והנמשל מובן, שזהו שזכר הזוהר (זח"ב קסג, א) ענין היצה"ר נמשל לזונה שצוהו המלך לפתה את בנו וכו' יעו"ש, הגם שיש בזה ענין פנימי כמו ששמעתי ממורי ענין ודוי אשמנו (לקמן סי' רנב) שהמלך בעצמו כסות ולשון שינה ובא לכבוש המלכה וכו' ודי בזה למבין, והוא דבר גדול כאשר קבלתי ממורי (ראה לעיל סי' צח) שבכל צער האדם בגשמי וברוחני שאם נותן לב שגם בזה הצער הוא השי"ת בעצמו אלא שהוא דרך לבוש, וכאשר נודע לו זה הוסר הלבוש ונתבטל הצער וכל גזירות רעות, והאריך בזה ודפח"ח. וכאשר שמעתי ממנו ג"כ ענין ה' אלפין (ראה לעיל סי' פה) אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שאלופו של עולם הוא כאן בהסתר ודפח"ח, אם כן זהו עיקר השבח והשירה שהיו סוברים בגלות מצרים שהוא אויב ועכשיו שהרגישו שהוא עצם ית' נעשה מן אויב אוהב, וזהו עצמות הגאולה, והוא בכל אדם ובכל זמן, והוא סוד גלות מצרים שיש בכל אדם ובכל זמן וכו'.

שמו הקדוש כו' סא"ל – ראה לעיל סי' פה ובהערות שם.

סא"ל שהוא ממתיק לסמא"ל – ראה לקמן סי' קכח שמוציא ממנו הרע שהוא אות מ' ונשאר כו' והוא שמו ית' כו'.

שם הקדוש כוז"ו – ואיהו שמא דברכאן וקדושין כוז"ו רזא דשמא קדישא כו' ואלין אתוון אפיקו מניה הני אתוון אחרנין כו' (זח"ב רסא, ב. ורג"כ זח"א כג, א). שם זה מבואר בארוכה במדל"י סי' קסה (קצב) עיי"ש. וראה לעיל בהערות לסי' ק-א.

כוז"ו שבכל מקום יש כ"ו כו' – ראה בס' אורח לחיים פ' וירא ד"ה ויאמר ה', שמביא שם פירוש הרה"מ: שם כוז"ו שהוא אותיות שניות שאחרי הוי"ה . . כ"ו, מספר כ"ו הוא הוי"ה, ז"ו, כלומר אף בכאן הוא שם הוי"ה, כי מלא כל הארץ כבודו עכ"ד ודפח"ח.