ספריית חב"ד ליובאוויטש

קכד

<מבעש"ט> [שמעתי בשם מורי] טעם הגון כי כשחטא בשוגג בלא דעת אז יש תקנה בעושה תשובה בכוונה שנותן בו דעת להעלותו. משא"כ כשחוטא בדעת במה יתקנה. וזה פי' הש"ס האומר אחטא ואשוב כו' והבן [ודפח"ח].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י אחרי פח, סע"ב (שכט, ב)

האומר אחטא כו' – יומא פה, ב.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לקמן סי' קנב-א. ורג"כ לעיל סי' כה ולקמן סי' קלט ורעא. להעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ו ה"ב וכשם שהאדם חוטא ברצונו ומדעתו כך הוא עושה תשובה ברצונו ומדעתו. ועיין הל' מקואות פי"א הי"ב. ובדרך מצותיך לאדמו"ר הצ"צ, מצות וידוי ותשובה פ"א.

האומר אחטא ואשוב כו' – עיין תניא פכ"ה, ושם באגה"ת פי"א.