ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > קלא

[צריך ליזהר בתוכחת מוסר שיאהב האדם אותם ומצד אהבה מוכיחם, כמו אב האוהב בנו שחרו מוסר, וכמ"ש] אשר יאהב ה' יוכיח [וכיו"ב]. אבל אלו שרוצין להתגדל ח"ו עי"ז <או> [וכיוצא בזה, כגון] להנאת ממון וכדומה, שאינו לשם שמים ומעורר בקול <בכי'>, וכמו ששמעתי היתה לי דמעתי לחם, ושמעתי ממורי שח"ו גורם עי"ז [וכו', ח"ו גורם] מדנים בין ישראל לאביהם שבשמים.

<כד"א> [וכמו שזכרתי בביאור וידבר העם בה' ובמשה וגו'] וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים, שהם ב' מיני מוכיחים, והוא ע"פ משל ששמעתי ממורי ששלח המלך בנו יחידו מעל פניו, ושילח את ב' עבדיו, וחזר א' והלשין <את> הבן אל אביו [וכו'], והשני אמר כדברים האלה רק שדיבר מצד שהי' צער [לו] בצער המלך ובנו שנשלח מעל פניו זמן רב עד שנשכח ממנו נימוסי המלכות וכל מכבדו הזילוהו, ואז נתמלא המלך רחמים כו'. כך יש מוכיח בשער שמדבר בגנות ישראל, וח"ו עי"ז גורם קטרוג נחש הקדמוני כו'. וז"ש וישלח ה' בעם את הנחשים ששורפים בארס שבפיהם, [וכו' יעו"ש, ואם כן פיו ולבו אינן שוין, שמכוין להנאתו ואומר בפיו שעושה למען כבודו ית', וח"ו גורם רעה כאמור, שנית שמלבין פני חבירו ולא את עצמו, שנאמר ולא תשא עלי"ו חטא, שהוציא עצמו מהכלל], ובאמת שצריך לכלול עצמו עמהן וכמו שכתבתי הוכח לעצמך כשתוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא [וכו'].