-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י בחקתי קטז, ב (תלד, ב)

רומח – בלק כה, ז. יתפרדו גו' – תהלים צב, י.

-----  הערות וציונים  -----

ענין רומח – מבואר בר"מ זח"ג רלז, ב (ועיי"ש עוד רלו, ב ואילך) דפנחס חזא מ"ם מן מות טאס באוירא ושתף לה עם ר"ח דאיהו יצחק ואיהו בחושבן פינחס ואשתלים בה רמ"ח, לבתר חזא ו' מן מו"ת טס ברקיעא וחטף ליה ושוי ליה ברמ"ח ואשתלים רומח כו'. ועל זה אמר הבעש"ט (דמ"א ס"פ בלק ד"ה ויקח רומח) כי ראה והבין שמלכות היא בלא יחוד והבין זה מעצמו כי האדם עולם קטן ועשה יחוד וכו'. ובצ"פ פ' וארא יח, סע"ב (עד, ב) ששמעתי ממורי ענין פנחס ויקח רומח בידו דכתב בזוהר חמא אות מ' וגו' דכשמלכות בלי יחוד היא דין אש תכלא וע"י יחוד נעשה רחמים וכו' יעו"ש (ועיי"ש ההמשך). ושם כב, ריש ע"ב (פח, ב) והנה כל הצרות שבעולם נמשך מן מלכות כשאינו ביחוד עם דודה כמו ששמ"מ זלה"ה וכתבתי במ"א כי ה' אלקיך אש אוכלה, וזה ענין רומח לייחד הוי' ואד' וכו'.

וכל המ"ז שבאדם – ראה לקמן סי' שסח-שסט.

ונעשה יחוד יראה עם נורא – שהוא יחוד הוי' ואד', תפארת ומלכות, כמ"ש לעיל בהערות לסוף סי' צג-ג עיי"ש, ורג"כ לקמן סי' שמב.