-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י נשא קכח, סע"א (תעח, ב)

תכין לבם גו' – תהלים י, יז. אם שגורה כו' – ברכות לד, ב.

-----  הערות וציונים  -----

סימן זה מסור כו' – להעיר מברכות לא, א המתפלל צריך שיכוון כו' סימן לדבר תכין לבם גו', וברש"י שם אם תכין לבם אז תקשיב אזנך. וכ"ה מפורש בירושלמי ברכות סוף פ"ה אם כוונת את לבך בתפלה תהא מבושר שנשמעה תפלתך ומה טעם תכין לבך גו'. ועיין פי' רבינו יונה ברכות רפ"ה ד"ה כדי שיכוונו, בביאור סימן לדבר דקאי על כוונת טהרת הלב יעו"ש היטב.

אל יאמר נואש כו' – ראה בתוי"י שם קכז, סע"ד (תעז, ב) לפעמים יורד הצדיק ממדריגתו בין בגשמי או ברוחני ולבל יהיה נואש ויאמר כי נתרחק מהש"י לכך המשכיל ידע ויבין כי מה שהוא רחוק הוא לתכלית הקירוב והיינו כדי שיעלה עם המדריגות שהוא שם שהוא ג"כ נצוצי ואיברי השכינה וכמו במשל הנ"ל (ראה לקמן דקאי על המשל המובא בסי' קמד) שבידיעת המלך ירד השר ממדרגתו ושינה לבושו כדי שיתחבר בירידה ההיא עם בן המלך באשר הוא שם להשיבו אל אביו, הרי עושה בירידה זו רצון המלך ג"כ, וזהו בכל דרכיך דעהו שידע לייחד מדות העליונות בין ברוחני בין בגשמי (ראה לקמן סי' רפב-א) בין בעלייתו בין בירידה כי הכל צורך גבוה (ראה לעיל סי' קב ולקמן סי' רכ-א). ועיין לקמן סי' קלט ובהערות שם.

כמו במשל השר הנ"ל – קאי על המשל שהובא שם קכז, ב (תעה, א), ולהעיר ששם הביאו בסתמא אבל במ"א – לקמן סי' קמד (ובקיצור ושנוי קצת לקמן סי' רס) – בשם הבעש"ט.