ספריית חב"ד ליובאוויטש

קלז

<מבעש"ט> [דשמעתי] משל [ממורי] שפעם א' תעו סוחרים מן הדרך ונחו שם לישן עד שנזדמן להם איש <א'> להורות להם הדרך. ונזדמן א' שהוליכם למקום גדודי חיה ולסטים, ויש שהוליכם למקום ישר. והנמשל, כי אותיות התורה שבהם נברא העולם באו בעוה"ז כדמות סוחרים ותעו מהדרך וישינים, ובא א' ולומד לשמה מוליך אותן לדרך הישר לדבקן בשרשן, משא"כ כשאינו לומד לשמה מוליכן ללסטים, [ודפח"ח].

-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י שלח קלד, א (תקו, א)

-----  הערות וציונים  -----

ראה לעיל סי' קכז-ב. להעיר שבעל תוי"י הוסיף כאן אחרי דברי הבעש"ט: וכן הוא בתפלה, ע"י מ"ז נפסל התפלה ומשליכן במקום פסולי המוקדשין, ואם מתפלל בר"ה בכוונה מעלה כל התפלות של כל השנה שחרית לשחרית ומנחה למנחה עכ"ל. ועיין לעיל בהערות לסי' קכז-ב.