-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י חקת קנא, ג (תקס, ב)

-----  הערות וציונים  -----

הדרוש במילואו לקמן סי' תכו עיי"ש. וראה לעיל סי' קכז-ב. להעיר ממש"כ בהקדמת ס' תוי"י ג, סע"ג ואילך (יא, א): שאיתא בכתבים (שער המצות, פ' ואתחנן ענין מ"ש רז"ל רמ"א כל העוסק בתורה לשמה. שער מאמרי רז"ל, אבות. פע"ח, שער הנהגת הלימוד) ענין לשמה לשם ה' להמשיך הארה מיסוד אבא אל לאה שכל ספירותיה ה' ונמתק עי"ז כל דינין תקיפין יעו"ש. ואני שמעתי בשם מורי כי לשמה הוא לשם התיבה והאות עצמה לדבקה בשרשה וכו', ולכאורה הוא כסותר הנ"ל, איברא דבאמת למכוון אחד עולה, כי ע"י המשכת יסוד אבא שהוא הנשמה וכח המחבר לדבק בשרשה וכמרומז באות ה' וכנ"ל, ואתי שפיר ודי בזה.